פרשת ואתחנן – כי היא חכמתכם ובינתכם

ט״ו בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 24, 2018) | ואתחנן, עלון בית החולים, חומש דברים

האסטרונומיה והאסטרולוגיה                                                             אסטרונומיה (מיוונית: אסטרון – כוכב, ו נומוס – חוק) היא ענף במדעי הטבע החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, מבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמים והיקום. אמונות רבות העמידו במרכז האמונה היבטים אסטרונומיים, דוגמה לכך היא הפילוסופיה של אריסטו. במהפכות מדעיות רבות שימשה האסטרונומיה בסיס מרכזי, אחת מהבולטות שבהן היא תורת היחסות, על היהדות וייחסה לאסטרונומיה בפרשה זו.

בתחילת פרשת ואתחנן מתייחסת התורה לאיך נראה עם ישראל לעיני הגויים וכך היא  אומרת: "וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים, אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה…ומִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת...." (דברים ד', ו'-ח'). נחלקו הפרשנים בהבנת הפסוק, רש"י פירש "בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים" (שם, שם), כלומר, 'כי היא חכמתכם', היא הסיבה ל'ושמרתם ועשיתם וגו", כמו שנאמר "רק עם חכם ונבון וגו', זהו תפקידו של עם ישראל להיראות חכם ונבון, זהו קידוש ד' שחוקיו, משפטיו ומצוותיו של ד מחכימים את העם. לעומתו הספורנו פירש, "והטעם שראוי להקפיד שתהיו נחשבים חכמים ונבונים לעיני העמים, הוא שהקל יתברך קרוב אלינו בכל קראנו אליו, וזה יורה שבחר בנו מכל העמים, ואם יחשבו אתכם העמים לסכלים, יהיה חילול ד', באמור להם עם ד' אלה" (שם, שם). על כלל ישראל להיות חכמים, כדי שיתקדש שם השם על ידי כך, שהכול יראו שהקרובים אל ד' הם חכמים. לאור פירוש זה, הפסוק "כי מי גוי גדול וגו'", מוסב, כטעם על "כי היא חכמתכם ובינתכם וגו' ואמרו רק עם חכם…" בשונה מפירוש רש"י המבאר כי הפשט הוא שקירבת אלוקים, היא הסיבה להוכיח את חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. התלמוד הבבלי משבח את מי שעוסק בחישוב מקומם של המזלות: "כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר: ואת פועל ה' לא יביטו ומעשי ידיו לא ראו (ישעיה ה', י"ב). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים (דברים ד, ו); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות…" (שבת ע"ה ע"א). ברם, צריך לומר, שהכוונה לחישוב האסטרונומי של מקומן של גרמי השמים, המזלות, לעניין קביעת החודשים והשנים ולא לאסטרולוגיה, להשפעת המזלות על האדם או על עצמים אחרים.

אסטרונומיה היא שם כולל לכל מדעי החלל שעוסקים בתיאור היקום. תחומים עיקריים שנכללים באסטרונומיה הם: קוסמולוגיהמבנה היקום, ההיסטוריה שלו והתפתחותו העתידית. קוסמוגוניה– מדע היווצרות היקום. אסטרומטריה- מיקום גרמי השמים, מרחקם, תנועתם וחוקיות תנועתם. אסטרופיזיקהפיזיקה של היקום ובפרט תכונות פיזיות של גרמי שמים ופעולות גומלין ביניהם.

דברי הגמרא, שחידשה שעל האדם לחשב תקופות ומזלות, מצווה כזו, לא מופיעה בספר המצוות לרמב"ם. אולם יש מצווה של קידוש החודש, דהיינו, לחשב את מהלך הירח כדי שידעו לקבוע ראשי חודשים, אלא שמקור מצווה זו בכתוב "החודש הזה לכם ראש חודשים" (שמות י"ב א'), נמצא, שאין מדובר במצווה הנמנית בתרי"ג המצוות, אלא עצה במשמעות של עצה טובה שכל אחד צריך להכיר בחשיבות הדבר. דוגמא לכך אנו מוצאים בחישוב הלוח העברי אשר הוגדר במאה הרביעית על ידי הלל השני. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה בלוח מקבילה פחות או יותר למחזור השמש, ומכילה 12 או 13 חודשים, המתחילים כל אחד במולד הירח ונגמרים במולד הירח הבא. המקורות מייחסים את גרסתו הנוכחית של הלוח, המשמשת את כל הקהילות היהודיות, לתקנה של רבי הלל נשיאה בשנת ד'קי"ט, (359 לספירת הנוצרים). לוח זה אשר משלב בין שנת הירח לשנת השמש בדיוק של חלקיות דקות. בגמרא מוסבר מהו משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ והמעניין שבבדיקות סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) עשתה לגבי זמן סיבובו של הירח את כדור הארץ הגיעו להבדל של 2 אלפיות השנייה !!! חשבונותיו של הלל נשיאה מתאמים למעשה בין שלושה מחזורי זמן: מחזור הירח החודשי שמקביל להשתנות צורת הירח ומסלולו עד לחזרתו לצורה ולמסלול המקורי, מחזור השמש השנתי שמקביל להשתנות אורכי היום והלילה, כלומר לארבע עונות השנה, ומחזור השבוע – שישה ימי עבודה ויום מנוחה. כיוון שמחזורים אלו אינם חופפים, השילוב ביניהם מורכב למדי, כלומר, יסוד היחסים של עם ישראל מול העמים הוא, שייראו שעם ישראל מבין את חוקי הטבע, הדבר יהווה חלק מן הרעיון הגדול להפוך "ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס – תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט, מנסה האסטרולוגיה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. האסטרולוגיה והאסטרונומיה היו משולבות עד ימי הביניים, אך מראשית העת החדשה נדחתה האסטרולוגיה והיא נחשבת היום תורה פסאודו-מדעית.

בתלמוד בבלי מסכת שבת מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזל משפיע. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל"(קנו, א). במקום ישנו גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" (אדרא רבה פרשת נשא קל"ד, עמוד א'). חז"ל הושפעו מהתפיסה הרווחת בימיהם על השפעת הכוכבים על בני האדם ולכן האמינו בה. למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ד' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה הם יחתו ולא ישראל" (ירמיה פ"י, ב'). לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל. חז"ל פקפקו ביכולתם של האצטגנינים לפרש פירוש נכון את גזירת הכוכבים, הם הניחו את האפשרות, שהאסטרולוגים צופים בכוכבים כדי לדעת את העתיד וטועים בהבנתו של המרומז בתצפיותיהם, "צופין ואינן יודעין מה צופין, הוגין ואינן יודעין מה הוגין" (סוטה דף י"ב, ב'). אף שהקונצנזוס הרבני בעינו עומד באשר לכך שהיהודים לא מושפעים מן המזל, הרי איש התלמוד הדגול הרב יום טוב בן אברהם אשבילי – הריטב"א (נולד בערך בשנת 1300) מציע כי בהקשר הזה יש להבין את המלה "מזל" כמונח כולל למלה "צו" ולא ל"קונסטלציות הכוכבים". אי לכך, הוא מציע שכשהרבנים בתלמוד אומרים שהיהודים לא מושפעים מן המזל, הם מתכוונים לכך שביכולתם לבטל את הגזירות האלוקיות על ידי עשיית מעשים טובים (תענית כ"ט, א, עיין גם תו"ס מועד קטן דף כ"ח ע"ב).

בחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת. הדעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה טפלה. המדענים טוענים שרעיון שסידור אקראי של הכוכבים, שחלקם קרובים אלינו וחלקם רחוקים אך בקו ראיה עם אלו הקרובים, עשויים להשפיע על גורלו של אדם על כוכב לכת קטן הוא חסר כל הוכחה אמפירית.

מרבית הפוסקים מודים שפנייה לאסטרולוגים, או אצטגנינים כלשון חז"ל, אסורה. אחד מגדולי האסטרונומים והאסטרולוגים היהודים הוא האבן עזרא. ר' יהודה הלוי לא הגיע לידי הכרעה ברורה בדבר ערכה ומידת אמיתותה של האסטרולוגיה. גם ר' חסדאי קרשקש מגדולי חכמי ספרד, במאה ה-14. התייחס לאסטרולוגיה במידה מסוימת של ספקנות. פנייה אל האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. כתוב: "לא תעוננו" (ויקרא י"ט, כ"ו) ורבי עקיבא הסביר, "זה מחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח" (סנהדרין ס"ה ב'). הרמב"ם פוסק שזאת האצטגנינות, וכן הרמ"ה, הסמ"ג, המאירי, הר"ן ועוד. לפי רבותינו אלו, התנהגות על פי אסטרולוגיה היא עברה של תורה. הרמב"ם פוסק: "העושה מפני האצטגנינות וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים, הרי זה לוקה, שנאמר: לא תעוננו" (הלכות עבודת כוכבים פר' י"א, הטב), הרמב"ם באגרת תימן שלו כתב: "אבל מה שראיתיך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות – כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם, לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה". הרמב"ם בשמונה פרקים כותב: "שלא תחשוב השיגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים אמתיות, כי יחשבו שמולד האדם ישימהו בעל מעלה או בעל חיסרון ושהאיש מוכרח על המעשים ההם בהכרח. שהדבר המוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופי יוון, כמו שאימתוהו טענות האמת, שפעולות האדם כולם מסורות לו, אין מכריח אותו בהם, ולא מביא אותו זולת עצמו כלל שיטהו לצד מעלה או לצד חיסרון אלא אם כן יהיה לו הכנת המזגים לבד, כפי שביארנו, שיקל לו עניין או יכבד. אבל שיתחייב פעולה מהפעולות או יהיה בו נמנע – אין זה כלל. ואילו היה האדם מוכרח על פעולותיו, יהיו בטלות מצוות התורה ואזהרותיה והיה הכל שקר גמור, אחר שאין בחירה לאדם במה שיעשה" (פרק ח'). כלומר, האדם חופשי בהחליטו והוא בעל בחירה ואינו כפוי להשפעת הכוכבים.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד