פרשת ואתחנן – רפואה מונעת

ט״ו בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 24, 2018) | ואתחנן, עלון בית החולים, חומש דברים

רפואה מונעת הינה ענף רפואי שמטרתו מניעת מחלות ופגיעות שונות או גילוין המוקדם. זאת בניגוד לרפואה הטיפולית, העוסקת בריפוי מחלות. טיפול בבעיה בריאותית ומחלה בשלביה הראשונים היא הרבה יותר פשוטה מאשר התמודדות לאחר שכבר פרצה המחלה. הרפואה המונעת עוסקת בעיקר בחיסון מפני מחלות זיהומיות, בדיקות תקופתיות לזיהוי מוקדם של מחלות, מחקר רפואי ומציאת שיטות להכחדת גורמי מחלה.

שמירת הנפש הוא שם כולל לכמה פסוקים במקרא המזהירים בנוגע לכך. בשלושה מקומות בפרשת ואתחנן מזהיר משה את העם על הזיכרון, על השכחה ועל הדמיון, ומקשר את כל אלה לפגיעה בנפש. "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך…" (דברים ד' ט'). "ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ד' אליכם בחרב…"(שם ד' ט"ו). "השמרו לכם פן תשכחו את ברית ד' אלקיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל…" (שם ד' כ"ג). שלושה פסוקים אלו אינם עוסקים בהקשרם המקורי בשמירת הנפש במובנה הפיזי. בשלושת הפסוקים מדובר על דברים מוחשיים (אשר ראו עיניך, תמונה, פסל תמונת כל). יש מעין סתירה בין הפסוק הראשון לבין שני הפסוקים האחרים. הפסוק הראשון מזהיר שלא לשכוח מה שראו העיניים ושני הפסוקים האחרים מציינים שלא הייתה כל תמונה וכל פסל. כללית, לא ברור מן הפסוקים מה צריך לזכור ולא לשכוח. על שאלת ה"מה", מה הם "הדברים" שאל לנו לשכוח נחלקו הפרשנים רש"י כותב: "כשלא תשכחו אותם (את החוקים ואת המשפטים שנאמרו לפני כן ותעשום על אמיתתם – תחשבו חכמים ונבונים, ואם תעוותו אותם מתוך שכחה – תחשבו שוטים" (דברים ד' ט'). לדעת רש"י הדברים שנצטווינו לזכור הם המשמעויות האמיתיות של החוקים והמשפטים, והשכחה שיש להישמר מפניה היא עיוותים הנגרמים משחיקת הזיכרון עם הזמן. רמב"ן שולל פירוש זה, לדעתו אומנם האזהרה היא על שמירת החוקים והמשפטים, אך "הדברים" שאסור לשכוח הם המעמד והחוויה החושית "…שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו שם עיניך הקולות והלפידים את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש…" (רמב"ן שם). השכחה לפי הרמב"ן הסרת המעמד ההוא מן הלב "…שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה…"(רמב"ן שם). רמב"ן מסביר ש"הדברים" שבראיה ושמיעה מחזקים את האמונה ואת היכולת להכחיש כל חולק עליהם וכל מי שמטיל בהם ספק. ה"מה" לפי הרמב"ן הם הרשמים הנקלטים באמצעות החושים, שכוחם רב לשמר את הזיכרון של הדברים. וה'איך' – זו החוויה החושית.

הרפואה המונעת נחלקת למספר רמות לפי שלבי ההתערבות. מניעה ראשונית – היא מניעת מחלות לפני התרחשותן מניעה זו מבוססת על אימוץ אורח חיים בריא. כלומר הורדת הסיכון לפתח את המחלה ע"י טיפול בגורמי הסיכון למחלה. מניעה שניונית – מניעת הישנות או האטת התקדמות המחלה לאחר שהחלה. מניעה שלישונית –  מניעת סיבוכים שונים של המחלה.

אומנם משמעותם המקורית של פסוקים אלו מתייחסת ללקחים רוחניים ממעמד הר סיני ולא בשמירת הנפש במובנה הפיזי, אך חז"ל והפוסקים למדו מפסוקים אלו חיוב לשמירת הגוף מסכנה. יתכן והייתה לחכמינו מסורת שפסוקים אתו נדרשים גם לעניין אחר, שמירת הגוף (ע"פ המנחת חינוך, קומץ המנחה, מצווה תקמ"ו). אגב עיסוקו של הרמב"ם בחובה לבנות מעקה, הוא מדגיש את החובה ההלכתית כללית של זהירות מפני סכנה "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "השמר לך ושמור נפשך". ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצוות עשה ועבר על "לא תשים דמים" (רמב"ם הל' רוצח ושמירת הנפש פר' י"א הל' ד'). הרמב"ם הזכיר בהקשר זה את הפסוק "השמר לך ושמור נפשך". פוסקים אחרים הזכירו בהקשר דומה את הפסוק "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", "כתיב "השמר לך ושמור נפשך מאוד וגו',  "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה…" (לבוש יו"ד סי' קט"ז סעי' א'). במקום אחר מדגיש הרמב"ם גם את הערך מוסרי-רוחני שבשמירת הבריאות "הואיל והיות הגוף בריא ושלם – מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים"(הל' דעות פר' ד' הל' א'). וכך סיכם את הדברים רבי שלמה גנצפריד "הואיל והיות הגוף בריא ושלם, מדרכי השם הוא, אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך האדם להרחיק את עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג את עצמו בדברים המברין והמחלימים את הגוף, וכן הוא אומר ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (קצש"ע סי' ל"ב סעי' א').

רופאי הזמן העתיק וימי הביניים שמו דגש רב על הרפואה המונעת והדריכו על איכות האוכל, על כמות האוכל, על זמני האוכל, על מידת התנועה וההתעמלות, על עשיית הצרכים, על האוויר הטהור. כבר היפוקרטס הכיר בחשיבות הרפואה המונעת. אבי הרפואה המונעת במובנה הרחב היה הרמב"ם כששירת כרופא הסולטאן של מצרים. הרמב"ם הציע לקהל הרחב עצות בסיסיות לחיים בריאים שנכונותן תקפות עד היום.

בתלמוד מובא מעשה "תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו. לאחר שסיים תפלתו אמר לו: ריקא (בור), והלא כתוב בתורתכם "רק השמר לך ושמור נפשך" וכתיב "ונשמרתם מאד לנפשתיכם", כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי? אמר לו: המתן לי עד שאפייסך בדברים. אמר לו: אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום – היית מחזיר לו? – אמר לו: לאו. ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך? – אמר לו: היו חותכים את ראשי בסייף. – אמר לו: והלא דברים קל וחומר; ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר – כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים – על אחת כמה וכמה! מיד נתפייס אותו הגמון, ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום" (ברכות ל"ג ע"א). בעיון ראשוני אנו מוצאים את עצמנו מזדהים עם השר ולא עם החסיד. השר טוען שיש להקפיד על שמירת הנפש, דבריו מחוזקים משני הפסוקים המובאים בפרשתנו. החסיד, לעומתו נראה כמי שמזלזל במשמעות חיי אדם. הלא כך הוא מגדיר את מעמדו של מלך בשר ודם "שהיום כאן ומחר בקבר…". נראה להסביר את עמדתו של החסיד באופן הבא, מצוות שמירת הנפש נלמדת מפסוקים העוסקים בשמירת הנפש במובנה הרוחני, כאמור שלא נשכח את מעמד הר סיני, ושלא נעשה פסל וכל תמונה, חז"ל הפקיעו פסוקים אלו וראו בהם את המקור לציווי על שמירת החיים הפיסיים, שהרי אינך יכול ליצוק תוכן רוחני לחייך, ללא החיים בעצמם, הציווי לשמר את אשר קיבלנו מסיני מחייב בראש ובראשונה לשמור על חיינו. את זאת משיב החסיד לאותו שר, איני מזלזל חלילה בערכם של חיים, את משמעות חיי אני יונק ממקור החיים הנצחיים, הם שציווני על שמירת החיים ולא ציווי שמקורו בבשר ודם.

 תוחלת החיים של בני האדם הולכת ועולה, ובישראל היא מן הגבוהות בעולם. התפתחות הרפואה המודרנית היא שאיפשרה את הארכת החיים, אך לא די בה. סוד השמירה על איכות החיים טמון, לדעת כל גורמי הבריאות בעולם, ברפואה המונעת – אורח חיים נכון, חיסונים, בדיקות סקירה ואיבחון מוקדם. הרפואה המונעת אחראית במידה מכרעת להארכת חיי האדם.

רבות ממצוות התורה כוללות בתוכן גם תועלת של רפואה מונעת, אף על פי שכמובן לא זו היתה מטרתן העיקרית. מאכלות אסורות כולל בעלי חיים טמאים ואסורים, נבילות, טריפות, חלב, דם ובשר בחלב, ערלה, דגים, דם נידה ויולדת, הזב והזבה, מצוות המילה, ניקיון המחנה, הרחקת המצורע, המנוגע, טמא מת ושאר הטמאים, ודיני הטהרה במים חיים, מצוות השמיטה כמי שמחזירה לאדם את טבעו הרענן, כל ההלכות הקשורות בהסדרי עבודה ומנוחה, וגולת הכותרת מצוות השבת, יש אף שראו במצוות יום הכיפורים ערך רפואי, כדי להפחית את הנזקים של אכילה בעודף. גם רבותינו בגמרא טרחו להביא את הסולת הנקייה מהרפואה בת זמנם והרבו במתן עצות להנהגת בריאות נכונה, רובן התייחסו לרפואה מונעת אישית, וחלקן לרפואה מונעת ציבורית. בתחום היחיד יש לציין את צורת האכילה, זמניה, כמותה, ויחסים תקינים בין אכילה לשתייה. סוגי המאכלים הטובים והרעים. יחסי עמידה, ישיבה והליכה רצויים. הקפדה על פעולת מעיים ומתן שתן בצורה מסודרת. חובת רחיצת הגוף וחשיבות הניקיון האישי. כל דיני רחיצת הידיים, לפני הסעודה לאחר עשיית הצרכים, בנגיעה בחלקי הגוף, בקימה מהשינה ועוד. בתחום הגנת הסביבה, הרחקת הבתים זה מזה כדי לאפשר אויר צח. מניעת לכלוך בשדות, במחנות, וכל שכן בתוך המדינה. הסדרת מי השפכים ברשות הרבים. הרחקת זבלים וגורמי ריח רע מן היישוב. מניעת זיהום אוויר בפסולת. הרחקת עשן שלא יבוא ויזיק לאנשים בעיניהם. איסור זיהום מקורות המים, מניעת רעש סביבתי. חובת הניקיון בציבור, בירושלים כיבדו את הרחובות יום – יום. הרחקת מזיקים מן העיר מרחיקים את הדבורים מן העיר חמישים אמה כדי שלא יעקצו בני אדם. באופן כללי יש להחמיר יותר בדבר של סכנה מאשר בדבר של איסור "ויזהר מכל הדברים המביאים לידי סכנה, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ויש לחוש יותר לספר סכנה מלספק איסור… וכל הדברים שהם סכנה שומר נפשו ירחק מהם, ואסור לסמוך על הנס, או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה" (רמ"א יוד" קט"ז סעי' ה") בסימן זה מסוכמות כל ההלכות הנובעות מחשש סכנה גופנית. תשובות רבות דנו בהתנהגות הרצויה בזמן מגיפות, ובעיקר נידון העניין במגפות הדבר. הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת הידבקות, העצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש דבר בעיר" (בבא קמא ס' ע"ב, רמ"א יו"ד קט"ז ה'). קיים איסור תענית בזמן מגיפה (מג"א סי' תע"ו ס"ק ב') ומסופר כי בזמן מגיפת החולירע הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביו הכיפורים, וללכת לטייל באוויר הצח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל (ש"י עגנון, ימים נוראים, תרח"ץ עמ' רע"ג) ר' ישראל היה תמה מדוע אין מקפידים על "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", היה רגיל לומר כי חולה פטור מכל המצוות פרט למצווה אחת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", והנה בא היצר ומסית לזלזל גם במצווה יחידה. פעם ראוהו עומד בשעת בין השמשות ומסתכל בשמיים, כדי לכוון את זמן צאת הכוכבים. נתברר, שהרופאים פקדו עליו לנוח שלושה ימים מלימודים. ר' ישראל מילא כמובן אחר פקודתם, ובפנות היום השלישי עמד לכוון בדיוק שעת יציאת היום, הסביר, שכשם שאסור לאחר לרגע את הלימוד, משום מצוות תלמוד תורה, כך איסור להקדים רגע, משום חובת שמירת הנפש (תנועת המוסר, הרב דב כץ, עמ' 315-316).

 

                                    בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד