פרשת ואתחנן – רפואה ממרחק

ט״ו בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 24, 2018) | ואתחנן, עלון בית החולים, חומש דברים

ריפוי מרחוק הוא, "פעולה רוחנית מודעת המכוונת להועיל לרווחתו הפיזית או הרגשית של אדם אחר". ריפוי מרחוק באמצעות תפילה הוא למעשה בקשה להתערבות כוח עליון במצבו של פרט או חולה מסוים. בשנים האחרונות, אנו עדים לניסיונות לחקור באופן אמפירי את תרומתה של התפילה מרחוק (intercessory prayer) בריפוי מחלות שונות. חשיפה בולטת של הנושא לקורא במדינות המערב ניתנה בשנת 1998 בעיתון הנפוץ Time. במאמר דווח על ניסיון קליני שנוהל ביחידה לקרדיולוגיה במרכז רפואי בארה"ב.

בפרשת השבוע מתארת התורה את תחינתו העמוקה של משה המבקש להיכנס לארץ ישראל. פרשה זו באה לאחר שבראשית ספר דברים גולל משה את מאורעות ישראל בארבעים שנות המדבר, ובין  היתר הזכיר גם את גורלו האישי "גם בי התאנף ד' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם"(דברים א' ל"ז), על אף הגזירה משה אינו מרפה וממשיך להתפלל ולבקש להיכנס לארץ "ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר…אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג' כ"ד-כ"ו), במדרש הוסיפו ותיארו כיצד מחד, פועל משה ועושה הכול לקיום הצו למינוי יורש, ומאידך, ממשיך ומבקש על עצמו "אע"פ שאמר הקב"ה למשה "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, כי הוא יעבר לפני העם והוא ינחיל אותם את הארץ…" לא נתייאש מן הרחמים אלא עמד והתחיל מבקש על עצמו.." המדרש ממשיל זאת לחולה שחש שקיצו קרב, "…משל למה הדבר דומה, לחולה שהוטל על המיטה, וישב וכתב דיאתקי (צוואה) לבניו והעמיד להם אפוטרופוס, ואעפ"י כן היה מבקש על עצמו שמא יתרפא מחליו, לכך נאמר "ואתחנן אל ד'"(מדרש הגדול), מחד, מטפל בכל הנדרש, ומאידך, אינו מאבד תקווה וממשיך להתפלל לרפואתו. לפי מסורת חז"ל משה התפלל 515 תפילות, כמניין העולה בגימטרייה "ואתחנן", "ומנין שהתפלל משה באותו הפרק חמש מאות וחמשה עשר פעמים שנאמר "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר ואתחנן בגימטריא הכי הוי…"(דברים רבה (וילנא) פרשה י"א). למרות ההפצרות הרבות, למרות התחנונים הרבים, משה לא נענה, "ויאמר ד' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (שם כ"ז). קיימת מסורת לפיה אילו היה מוסיף משה ומתפלל ולו תפילה אחת, היה נענה! אלא שאלוקים מנע זאת ממנו, רעיון זה מובא בתורת הסוד, לפיה, אילו הוכפלה המילה "נא", מלבד הפניה "אעברה נא", היה מוסיף משה ואומר "אראה נא את הארץ הטובה…", היה נענה, כדרך שהתפלל על אחותו מרים "קל נא רפא נא לה", כשהזכיר פעמיים את מילת הבקשה "נא", ונענה (החיד"א בשם האר"י ז"ל), אלא שהפעם כאמור נגזרה הגזירה, ומנעו ממנו מלומר פעם נוספת "נא", "..רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (שם).

החולים סווגו אקראית לשתי קבוצות, וחלקם זכו לתפילות מרחוק לבריאותם על-ידי מתפללים מאמונות שונות, ביניהם נזירים בודהיסטים בנפאל, מתפללים נוצרים בבולטימור ובמיסורי, ומתפללים יהודיים בכותל המערבי בירושלים. המטרה שהוגדרה במחקר הייתה לבדוק אם לתפילה מרחוק הנעשית על-ידי זרים יש השפעה חיובית על המהלך והתוצאות הרפואיות של המחלה. ואכן נמצא, כי תוצאות הטיפול היו טובות יותר באופן ניכר בקרב חולים שזכו לתפילה מרחוק לשלומם.

על פי האמונה הדתית הרווחת, יש בכוחה של התפילה לשנות את מצבו וגורלו של האדם לטובה, כפי שנכתב בתפילת ראש השנה, "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוגי דעות ותיאולוגים שונים ניסו לפתור את הפרדוקס של אפשרות שינוי הרצון האלוהי הנצחי בידי תפילת אדם. הטענה הרווחת היא שאין שינוי ברצון האלוהים הנצחי ששואף להטיב, ושבעקבות פעולת התפילה, האדם משתנה נפשית, רצונו מתעלה ומתעצם, נשמתו מיטהרת, כך שהוא כבר איננו אותו האדם, שהיה לפני התפילה, ולכן או שהגזרה מתבטלת, או שנפתחים לפניו שערי תבונה לכלכל את צעדיו, או שהוא מקבל מוטיבציה והניע פנימיים, להגשים את בקשותיו ומשאלותיו. התלמוד מספר על חזקיהו מלך יהודה שחלה ונטה למות, ישעיהו הנביא מבשרו שאינו עתיד להירפא ממחלה זו, חזקיהו לא רק שאינו מתמלא ייאוש אלא פונה בתפילה מעומק לב ומבקש "ויתפלל אל ד' לאמר, אנא ד', זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ויבך חזקיהו בכי גדול, ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכונה, ודבר ד' היה אליו לאמר, שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי, כה אמר ד' אלוקי דוד אביך, שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך, הנני רפא לך, ביום השלישי תעלה בית ד', והוספתי לך על ימיך חמש עשרה שנה…"(מלכים ב' כ'), חזקיהו  מסב פניו אל הקיר ופונה בפניה ישירה לאלוקים ללא מתווכים, ללא הנביא ישעיהו, לפי המסורת היהודית שכינה נמצאת למראשותיו של חולה, כלפיה הוא מסב פניו ומתפלל, תפילתו שבאה מקירות הלב ובבכי גדול התקבלה ונוספו לו חמש עשרה שנות חיים, מכאן למדו חכמינו"… אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים…ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. מאי קיר? אמר רבי שמעון בן לקיש: מקירות לבו…"( ברכות י' ע"א).

עד לאמצע המאה ה-20 הושתתה הפרקטיקה הרפואית על הנחת היסוד "פוסט הוק ארגו פרופטר הוק", שמשמעותה ייחוס תוצאה מסוימת באופן בלבדי לפעולה שקדמה לה בזמן. חדירת השיטה המדעית לרפואה הקלינית נובעת מההבנה כי סמיכות הזמנים בין הפעולה לתוצאה אינה יכולה לשמש ראיה מכרעת לקשר סיבתי. מתברר המציאות מורכבת יותר, במערכת קיימים גורמים משפיעים רבים והשפעתם עשויה להיות חשובה יותר מזו של הפעולה שכוונה לשינוי המציאות. ייעודו של הניסוי הקליני המבוקר הוא להפריד בין השפעת התרופה לבין השפעת הגורמים האחרים העשויים לחולל שינוי במצבו של החולה

מעיון בכתובים ניתן להסיק שאף משה נענה ולו באופן חלקי שהרי נאמר לו אחרי תפילתו "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה" (דברים ג' כ"ז), רק בעקבות התפילה אפשרו לו לראות את הארץ, מפסוק זה למדו חכמינו עד כמה גדול כוח התפילה "אמר רבי אלעזר: גדולה תפלה יותר ממעשים טובים. שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו, אף על פי כן לא נענה אלא בתפלה, שנאמר אל תוסף דבר אלי, וסמיך ליה, עלה ראש הפסגה" (ברכות ל"ב ע"ב), דרכו האישית של משה הפכה להדרכת כללית, כאשר רואה האדם שתפילתו לא נענתה  אמרו חכמים שעליו לשוב ולהתפלל "אמר ר' חמא בר חנינא, אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל, שנאמר "קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'" (ברכות ל"ב עמ' ב'). עוד הדריכו חכמים שעיקר מעלת התפילה שיבקש האדם על עצמו, אך חובה זו מוטלת גם על קרוביו ורעיו "כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש, נקרא חוטא" (ברכות י"ב ע"ב), שהרי מונע מחברו עזרה גדולה וחיונית, ולעיתים אף את הצלתו ממיתה! כך מובא בשמו של הרב יצחק זאב סולוביצי'ק (הגרי"ז) "שצריך להיזהר כששואלים על מצבו של חולה הזקוק לרחמי שמים, ומשיבים שמצבו הוטב, שלא להיכנס על ידי זה לגדר 'רודף' חס וחלילה…שעל ידי זה שאמר שהמצב הוטב, גרם לכך שיתמעטו או יפסיקו לגמרי להתפלל לבריאותו, והרי הוא כנוטל ממנו את הרפואה המועילה ביותר"(שי לתורה, רה"ש ויוהכ"פ, ירושלים תשנ"ז, עמ' רע"ח).

חתן פרס נובל ברפואה ד"ר אלכסיס קארל כתב במאמר שפורסם ב"רידר'ס דייג'סט": "התפילה היא צורת  האנרגיה רבת העוצמה ביותר שניתן להפיק. זהו כוח ממשי כפי שכוח משיכת האדמה הוא מוחשי. כרופא, ראיתי אנשים אשר – לאחר שכל שיטות הריפוי האחרות נכשלו – נחלצו ממחלה, וממרה שחורה, כתוצאה מהניסיון השלו לפתוח בתפילה…התפילה, כראדיום, היא מקור לאנרגיה מאירה, המפיקה את עצמה…באמצעות התפילה מבקשים בני אנוש להגביר את האנרגיה ה'סופית' שלהם, על ידי שהם מפנים את עצמם אל המקור האינסופי של האנרגיה".

מצאנו במקורות טקסטים רבים המתארים תפילה עבור חולים, אברהם המתפלל על אבימלך שיתרפא מחוליו, "ויתפלל אברהם אל האלוקים וירפא אלוקים את אבימלך ואת אשתו ואת אמהותיו…"(בראשית פר' כ' פס' י"ז), משה המתפלל על אחותו שלקתה בצרעת ומבקש "א-ל נא רפא נא לה נא" (במדבר פר' י"ב פס' י"ג), בתלמוד הבבלי מסופר על ר' חנינא בן דוסא, שהתפלל מרחוק לשלום בנו החולה של רבן גמליאל. חומו של הבן הקודח ירד בדיוק בזמן התפילה, והוא הבריא (ברכות דף ל"ד ע"ב). ההלכה קובעת כי לפני פרוצדורה רפואית יש להקדים ולומר תפילה וזה נוסחה: "יהי רצון מלפניך ד' אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה" (שולחן ערוך או"ח סי' ר"ל ס"ד). אומנם נחלקו הדבר הפוסקים האם על כל פרוצדורה רפואית הנעשית לשם רפואה יש לומר נוסח זה, או רק לפני הקזת דם שהייתה נהוגה בימיהם ועליה דיבר התלמוד "הנכנס להקיז דם אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלוקי שיהא עסק זה לרפואה ותרפאני, כי א-ל רופא נאמן אתה ורפואתך אמת, לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו" (ברכות ס' עמ' א'), יש הסוברים, שנוסח זה נאמר רק לפני הקזת דם וכלשון התלמוד "הנכס להקיז דם אומר" (באר היטב, שם, ס"ק ה'), ואילו אחרים פסקו שלפני כל פעולה רפואית שהיא יש לומר נוסח זה, אלא שבימיהם הקזת הדם הייתה הפעולה הרפואית היותר שכיחה (מגן אברהם, שם, ס"ק ו', חיי אדם, כלל ס"ה, סעי' א'), ולהלכה, הכריע המשנה ברורה, שיש לומר נוסח זה לפני כל פעולה רפואית "והוא הדין בכל מידי דרפואה יאמר זה…", והוסיף עוד וכתב עוד על מה יכוון בעת שאומר תפילה זו "…ולא יחשב שתהיה איזה דבר לו לרפואה אלא על ידי הבורא יתברך שמו, ולכן על ידי תפילה זו ישים בטחונו בו ויבקש ממנו שתהיה לו לרפואה" (משנה ברורה שם ס"ק ו'). ולמעשה,  התקבל בנוסח התפילה לומר ניסוח מעט שונה מן התלמוד "הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ד' אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חינם אתה…" (שולחן ערוך, או"ח, סי' ר"ל סעיף ד'). יש פוסקים שראו לנכון לומר נוסח זה גם לפני לקיחת תרופה "…ונכון שכל רפואה שנוטל יאמר יהי רצון מלפניך ד' אלקי שתהא זה לי לרפואה וכן נוהגין המדקדקים" (ערוך השולחן, סי' ר"ל סעי' ה'), הרב נויבירט בספרו סיכם העניין וכתב:  "הלוקח תרופה כלשהי, או עושה טיפול רפואי כלשהו, יתפלל אל ד', עובר לעשייתו, שירפאהו ממחלתו בזו הלשון: יהי רצון מלפניך ד' אלוקי שיהא עסק זה לי לרפואה שלמה, כי רופא חינם אתה" (שמירת שבת כהלכתה, פר' מ' סעי' פ"א).

 

 

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד