מחלת לב איסכמית הינה מחלה המאופיינת באיסכמיה (הפחתת אספקת הדם) לשריר הלב, כלומר חוסר התאמה בין הביקוש של הלב לחמצן לעומת ההיצע של הדם הזורם ללב. לרוב נובעת מחלת לב איסכמית כתוצאה ממחלת עורקים הנגרמת בשל טרשת עורקים. הסיכון למחלת לב איסכמית עולה עם הגיל, עישון, אכילת בשר, יתר כולסטרול בדם, סוכרת ויתר לחץ דם. מחלת לב איסכמית נפוצה יותר אצל גברים ואצל אנשים שקרובי המשפחה שלהם בעלי מחלת לב איסכמית.

אוטם שריר הלב הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור. אוטם לבבי נובע במרבית המקרים מחסימה של אחד מן העורקים הכליליים, הבאה בעקבות קרע של רובד טרשתי לא יציב באותו העורק, אשר עליו מתפתח קריש דם שחוסם את העורק. כתוצאה מן החסימה מתפתחת איסכמיה של רקמת שריר הלב, ואם מצב זה לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך (אוטם) באותה רקמה לבבית. התמותה המוקדמת כתוצאה מהתקף לב, במהלך החודש הראשון לאחר האירוע, מוערכת בכ-30%, מתוכם יותר ממחצית ממקרי המוות מתרחשים טרם ההגעה לבית החולים. אף על פי שהתמותה בשנים האחרונות כתוצאה מהתקף לב ירדה, עדיין אחד מכל 25 מטופלים שטופלו בבית החולים, ימות במהלך השנה הראשונה שלאחר האירוע.

"ויהי אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (מ"ח, א')

ובגמ' במסכת בבא מציעא (פ"ז): עד יעקב לא היתה חולשה בעולם, עד שבא יעקב והתפלל שתהיה חולשה לפני המיתה, ולא ימותו האנשים בפתע פתאום. שנאמר "הנה אביך חולה". והוא היה החולה הראשון שחלה לפני מותו, וידעו כולם שהוא עומד למות, ולא מת פתאום.

ויש להקשות, כיצד משמע מפסוק זה שיעקב היה החולה הראשון, ולא היה אדם שחלה לפניו.

ויבואר בהקדם הגמרא במסכת פסחים (ג'), שאסור לבשר בשורה רעה לאדם. וצריך לומר לו את הבשורה בלשון אחרת, כגון אם בא לבשר לחבירו שאביו מת, יאמר לו אמך חיה, ומכאן יבין מעצמו שאביו מת.

ולפי זה מובן, שלגמרא הוקשה מדוע אמרו ליוסף "הנה אביך חולה", והרי אסור לבשר לאדם בשורה רעה, והיו צריכים לומר לו "אחיך בריאים" וכדומה.

ועל זה עונה, שהוא היה החולה הראשון בעולם, ולכן אם היו אומרים ליוסף "אחיך בריאים", היה יוסף מבין שאביו מת, ולא היה יודע שהוא חולה. ולכן הוכרחו לומר לו "אביך חולה"…