פרשת וילך – שבת תשובה – תשובה מונעת

ו׳ בתשרי ה׳תשפ״ב (ספט 12, 2021) | עלון בית החולים, חומש דברים, וילך

הבנת המנגנונים הפועלים בגוף האדם והגורמים המשבשים אותם העמיקה במידה מרשימה בעשורים האחרונים של המאה הקודמת. הניסויים הקליניים המבוקרים הגדילו את יכולתנו לאמוד את השפעתם של טיפולים חדשים. היכולת לאסוף, לאחסן ולנתח מסדי נתונים קליניים גדולים שיפרה את האפשרות לחזות את העתיד מתוך הניסיון המצטבר.

שבת שובה או שבת תשובה הוא כינוי לשבת שנמצאת בתוך עשרת ימי תשובה, הנקראת על פי מהותם של ימים אלו או על פי ההפטרה הנוהגת בהם. מִילוֹת הפתיחה של ההפטרה לשבת זו "שובה ישראל עד ד' א-לוקיך" (הושע י"ד). הנביא הושע קורא לעם "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ד' אֱ-לֹקיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ד'…" (שם, ב'-ג'). בספרות הדתית של עם ישראל תופס רעיון התשובה מקום מרכזי, וניתן לומר כי הוא מבטא את תמצית האידיאל הדתי-מוסרי של היהדות. על אף שהמושג "תשובה" הוא חידוש לשוני של חז"ל, מקורו של הרעיון במקרא ובעיקר בדברי הנביאים. המודל ההיסטוריוסופי של הנביאים, המושתת על מחזוריות של חטא, פורענות, חרטה וחזרה בתשובה, שלט במחשבה הדתית היהודית דורות רבים. כמו כן הטעימו הנביאים את החשיבות העקרונית של הטהרה הרוחנית-מוסרית, כתנאי הכרחי לכפרת החטא ולסליחה. מגמה זו מאפיינת גם את הגותם של חז"ל. אלא שבניגוד לנביאים, אשר במרכז הגותם עומדת הפרת הברית והתשובה של העם, הרבו חז"ל לדון בצדדים הפסיכולוגיים והמעשיים של תשובת היחיד. חז"ל הניחו כי כנסת ישראל בכלל איננה עלולה לחטוא, ורק היחידים הם החוטאים על-ידי התרחקותם מכנסת ישראל. לפיכך הדבקות בכנסת ישראל, סולידריות עם הכלל ושותפות בצרה עמו, היא לדעתם תנאי הכרחי בתשובה. אתגר התשובה תובעני פי כמה מן המעבר האופנתי ממחנה אחד למשנהו, מאורח חיים המוכתב על ידי מסגרות מסוג זה באורח חיים המוכתב על ידי מסגרות מסוג אחר. אתגר התשובה כרוך ביכולת להכיר בכך שאנו חוטאים, שאנו מחטיאים את דרכנו, שפגמנו במעשי עוול, בהתנהגותנו עם זולתנו, באורח שבו רמסנו את צלם הא-ל שבתוכנו. אתגר התשובה כרוך ביכולת להתבונן פנימה ולהכיר במה שעשינו, במה שלא העזנו לעשות, במה שחשבנו, חווינו והרגשנו. אבל בכך לא די. אתגר התשובה כרוך עוד יותר בעוז להאמין שניתן להשתחרר מן החטא, ניתן לבנות גם במקום שבו מונחות לרגלינו הריסות-חיינו, ניתן לברוא את עצמנו מחדש.

מושג האמת ברפואה הולך ומתכרסם בקצב מואץ. תרומת הרפואה המודרנית להארכת תוחלת החיים ולשיפור איכותם לא מוטלת בספק. אבל הגילויים התכופים על התפוגגות אמיתות מדעיות פוגעים קשות בהגמוניה המוחלטת של השיטה המדעית. באמון הציבור, שהוא המסד והטפחות של שירותים רפואיים מאז ומעולם

פרשת 'וילך' אותה נקרא השבת היא הפרשה עם מספר הפסוקים הקטן ביותר בתורה, ועם זאת, היא פרשה בעלת עוצמה רבה ומהווה סיכום של התורה. הפרשה נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו כפי המובן מהפסוק "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום", הדברים האחרונים שנושא משה ביום מותו הם מחד, דברי אזהרה, ומצד שני, יש בהם דברי תקווה, ביטחון וחזון. יש כנות כמעט אכזרית בתיאור הבעיות והקשיים שעם ישראל יצטרך להתגבר עליהם, וזה מה שמעניק תוקף וחיזוק למסר הסופי שהוא מסר של ברכה, ביטחון ותקווה. פרשת 'וילך' היא חלק מרצף הפרשיות 'ניצבים'- 'וילך' – 'האזינו' – 'וזאת הברכה', החותמות את ספר דברים, ואת התורה כולה. פרשת 'וילך', מתמקדת בהעברת הנהגת העם ממשה רבינו ליהושע בן נון. הפרשה פותחת בפסוק "וילך משה…אל כל ישראל". מעניין, לא העם הוא ההולך, אלא משה הוא ההולך. וכבר תהו הפרשנים לאן בדיוק הלך משה. אומר אבן עזרא, "הלך אל כל שבט ושבט". והרמב"ן אף מוסיף ואומר, "משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם, כמו שירצה להיפרד מחברו". משה, אם כן, הוא ההולך אל העם. משה הולך אל העם כדי להיפרד ממנו, הוא הולך אל העם על מנת ללמד אותו ללכת בעצמו, לבד. שתי מצוות בפרשת 'וילך'. שתי מצוות אלו נכתבו אחרונות והן מהוות מעין ניסיון למנוע את הפורענות העתידית. מצוות כתיבת ספר התורה שעניינה – "לא בשמים היא ולא מעבר לים", התורה צריכה להיות קרובה לכל אחד ואחד, על מנת שיזכור תמיד לשומרה, זו המצווה הפרטית התשובות לשאלות של איך לנהוג לא נמצאות מעבר לים אלא בידינו, "כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ… בפיך ובלבבך לַעֲשֹתוֹ"– בידינו הרשות, בידינו הסמכות, בידינו האחריות. האדם למעשה קברניט חייו, מכריע הכרעות ונושא באחריות להן בעצם בחירת דרכו. המצווה השנייה, מצוות הקהל – המצוות הכללית לאסוף את כל העם פעם בשבע שנים, ולקרוא באוזניהם את התורה. זוהי המצווה הציבורית. יש חשיבות לקהילה, שכן אין לנו זכות קיום אם איננו זוכרים לתמוך זה בזה, משה בהיפרדו מן העם מצווה עליו לזכור את היחד. מצווה עליו להתקהל.

ב-1977 פרסמו שני חוקרים מאוסטרליה מאמר בשם "זמן מחצית החיים של האמת בספרות הכירורגית". על פי המודל שלהם, אנו מאבדים כל שנה כ-0.75% מהאמת של הפרקטיקה הכירורגית. כלומר, זמן מחצית החיים של פרקטיקה מקובלת בכירורגיה הוא כ-45 שנה. לפי מודל זה, העידן הנוכחי בכירורגיה יסתיים ב-2038.                                                                   אם ננסה לחשוב מה אומר לנו המושג 'לחזור בתשובה', הרי צצים לנו כל הרעיונות הרגילים של פשפוש אחר חטאים, בתכונות או במעשים שלנו, וקבלה על עצמנו להשתפר בדבר זה או אחר. כך בפשטות גם מתוארת התשובה ב'הלכות התשובה' של הרמב"ם, עזיבת החטא, קבלה לעתיד שלא לחטוא שוב והחרטה על העבר. כמובן שכל אלו חשובים מאוד כשלעצמם. לא ייתכן שאדם המנסה 'להתחזק', במיוחד בפרוס הימים הנוראים, ימי הדין, לא יבדוק את עצמו ויקבל על עצמו להשתפר בדברים שהם בהישג ידו. אולם כל אלו, כמו יתר מושגיה השונים של היהדות, נראו לרב קוק כמצומצמים מדי. התשובה, לדעת הרב, היא רחבה יותר משינוי נקודתי שלי. התשובה איננה "יושבת" רק על הניסיון להרגיש טוב יותר לקראת הימים הנוראים, או להשתחרר מאיזו מועקת עבירה. התשובה, על פי משנת הרב, היא יותר דומה לרפואה מונעת מאשר לרפואה המערבית הרגילה. חכמי המזרח הרחוק כמו גם רפואת הרמב"ם, התמקדו יותר בשאלה מהו אופן החיים הנכון ולא כיצד מרפאים מחלות אחרי שהם פורצות. במזרח, לא פוגשים את הרופא אחרי שכבר חולים, אלא כבר מילדות מתרגלים לתזונה נכונה, מידות טובות, כך שמי ששומר על אורח חיים כזה לא אמור לחלות. התשובה, כפי שהיא מופיעה למשל בכתבי הרמב"ם ורס"ג היא למעשה כמו הרפואה המערבית, מה לעשות אחרי שחטאנו. כמובן שאף חולה לא יוותר על תרופה מערבית, אך אם ברצונו שלא לחלות שוב, כלינו ללמוד כיצד לחיות נכון. ופה אנו מתחברים לפסקה הראשונה בספרו המונומנטלי של הרב קוק 'אורות התשובה', את התשובה אנו מוצאים בשלש מערכות. א. תשובה טבעית. ב. תשובה אמונית. ג. תשובה שכלית. המערכה הראשונה היא, התשובה הטבעית. מה פירושה של תשובה זו? הרב ממשיך "בתשובה הטבעית יש שני חלקים, תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה להביא מחלות ומכאובים…ואחריה בירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם". התשובה הטבעית היא בעצם לחזור לחיות חיים בריאים. הרובד הכי בסיסי של תשובה היא לקבל את מרות חוקי הטבע, ולהבין שמי שלא שומר אותם גורם רעה לעצמו במו ידיו. זהו היסוד להבין אחר כך, שגם ברוחניות יש חוקים, ומי שלא שומר אותם גורם לנפשו ונשמתו פגעים חמורים.

עיקר ייעודה של השיטה המדעית הוא להתבונן בטבע ללא פניות. בשנות ה-70 וה-80 נדמה היה כי אימוץ השיטה המדעית ברפואה המודרנית קירב אותנו במידה רבה להתבוננות חסרת הטיות ופניות המובילה אל האמת. אבל בעשור האחרון מתגברת התחושה כי האמת שוב אינה בהישג יד. הפוליטיקה של הרפואה, פוגעת בחיפוש אחר האמת הרפואית. אנו עומדים לקראת יום הכיפורים. הרב קוק כותב "אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם, וזהו גם כן תוכן הווידוי המחובר עם מצות התשובה שמודה האדם שאין שום ענין אחד, שיש להאשימו על החטא ותוצאותיו, כי-אם אותו בעצמו. ובזה הוא מברר לעצמו את חופש רצונו ועוצם יכולתו על סדרי חייו ומעשיו, ומתוך כך הוא מפנה לפניו את הדרך לשוב אל ד', לחדש את חייו בסדר הטוב. אשר יכיר שהוא מוצלח בעדו כאשר ישאב ממקור הדעת, המתחבר אל קדושת אור התורה, המשיבת נפש (אורות התשובה ט"ז, א'). ראש המדברים ברפואה מונעת במובנה הרחב היה הרמב"ם, שחיבר ספר שלם על נושא זה בשם "הנהגת הבריאות" והקדיש לכך פרק שלם בתוך הלכות דעות. הרמב"ם קבע שלושה כללים עיקריים למלאכת הרפואה, כשהראשונה והנכבדות שבהם היא הנהגת הבריא, והיא "הנהגת הבריאות הנמצאת עד שלא תאבד" (הנהגת-הבריאות, שער שני, סע' 1). היינו, רפואה מונעת היא המרכיב החשוב ביותר למקצוע הרפואה. הרמב"ם גם חידש והרחיב את הצורך ברפואה מונעת בתחום הנפשי והרגשי, וכתב (הנהגת-הבריאות, שער שלישי, סעיפים 19-12), "לכן יסלק מעליו ההפעלות הנפשיות המביאות לקוצר רוח, כי בזה תיארך בריאות הבריא, והוא הקודם ברפואת כל חולה". ועוד כתב "הואיל והיות הגוף בריא מדרכי השם הוא…לפיכך צריך האדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברים ומחלימים" (הל' דעות פ"ד ה"א). מחברים יהודים אחרים בימי הביניים הדגישו אף הם את הצורך ברפואה מונעת, וכך נכתב בספר-חסידים "ואיזה רופא חכם, כל שיודע להיזהר שלא יבוא אדם לידי חולי, ואם בא לידי חולי אף על פי שמרפא, כיון שלא ידע להיזהר אין זה רופא חכם" (סי' י"ז). הרמב"ם כותב במורה-הנבוכים "ויש בכוונת כלל התורה שני דברים, והם תיקון הנפש ותיקון הגוף"(ח"ג פרק כ"ז). גם רבותינו בגמרא טרחו להביא את הסולת הנקייה מהרפואה בת זמנם והרבו במתן עצות להנהגת בריאות נכונה. הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת הידבקות בזמן מגיפות, כשהעצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש מגפת דבר בעיר (רמ"א יו"ד קט"ז ,ה'). ומפורסם כי בזמן מגפת החולירע הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביום הכיפורים, וללכת לטייל באוויר הצח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל (ש"י עגנון, ימים-נוראים עמ' רע"ג. ועיין מג"א תע"ו ס"ק ב')

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד