פרשת ויצא – גנטיקה בשרות האבות

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, עלון בית החולים, ויצא

גנטיקה, היא ענף ממדעי החיים העוסק בגנים, בתורשה ובשוני בין אורגניזמים. במחקר המודרני, הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקודו של כל גן וגן, והיא מאפשרת לבחון את הפעולה ההדדית של כלל הגנים באורגניזם. ברוב היצורים החומר התורשתי מצוי בכרומוזומים, בתוך מולקולת הד.נ.א.

בפרשת השבוע, יעקב אבינו מתעתד לעזוב את חרן בה שהה כעשרים שנה (בראשית ל' כ"ה). מה שהביא למהלך זה לבסוף היה המלאך שנגלה ליעקב בחלום הלילה "ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב…קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" (שם ל"א י"א-י"ד). לבן ער לפועלו המסור של חתנו ולברכה השרויה במעשיו ומבקש שלא יעזוב, "ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני ד' בגללך" (שם ל' כ"ז), לבן מוסיף ומזכיר גם את כוחו הפלאי "נחשתי", גם הכשפים והקסמים שלי אחראים לברכה, ולא רק אתה חתני. יעקב נחוש לעזוב כעת מתחיל המשא ומתן "ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה" (שם כ"ח). יעקב מתאר את מסירותו הרבה לעבודה "ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי" (שם, שם, כ"ט), פירוט נרחב על מסירותו לעבודה ניתן למצוא בשיח עם בנותיו "…ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלוקים להרע עמדי" (שם, ל"א , פס' ו' ז'), כשיעזוב יעקב את חרן וירדוף אחריו לבן יאמר לו יעקב את המשפטים הבאים: "…ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי…זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזך לא שכלו…הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני. זה לי עשרים שנה בביתך…ותחלף את משכרתי עשרת מנים" (שם, שם, פס' ל"ח-מ"ג). רש"י ביאר חשבון זה באופן הבא "מנים, לשון כלל החשבון, והן עשיריות, למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים" (שם, שם, פס' ז'), כלומר, במהלך שנות עבודתו נפרצים הסכמי השכר מאה פעמים, בערך כל חודשיים ומחצה הסכם העסקה מחודש.  גם בחרן של הימים ההם היו מסתבר נורמות והסכמי שכר, אלא שאיש כלבן לא יכבד נורמות אלו. לאור כל זאת מובנת תשובת יעקב לשאלת לבן "ויאמר מה אתן לך…"(שם, שם, ל"א), "לא תיתן לי מאומה"! (שם, ל' פס' ל"א), אין שכר למפרע, רק מכאן ולהבא! "…אשובה ארעה צאנך אשמור" (שם, שם, שם)

בשנת 1865 תיעד הנזיר גרגור מנדל תורשה של מספר תכונות באפוני גינה, והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. שני חוקים מרכזיים במחקרו. החוק הראשון, חוק ההפרדה, כל אורגניזם מכיל שני פקטורים עבור כל תכונה, כלומר, אצל בעלי חיים, כל אחד משני ההורים מעביר לצאצאיו חצי מכמות הגנים של ההורה. צאצא נושא שני פקטורים ששולטים בתכונה ספציפית.

ובכן כיצד ישולם שכרו "אעבר בכל צאנך היום, הסר משם כל שה נקוד וטלוא, וכל שה חום בכשבים, וטלוא ונקוד בעזים – והיה זה שכרי" (שם, ל', כ"ח-ל"ב), שכרו יכלול רק את המטולאים העתידים להיוולד בעדר מכאן ולהבא. הכבשים בדרך כלל לבנים, חלק קטן מן הכבשים, כרבע, בחלקו חום, בלשון התורה 'עקוד', 'נקוד', ו'טלוא'. העיזים מרביתן שחורות, חלק קטן מהן, כרבע, עורן "טלוא" כלומר מופיעים עליו כתמים בהירים, בלשון הכתוב 'טלוא', 'נקוד' ו'ברוד'. יעקב יודע שבמידה ויבקש מלבן את ה"נקודים", "טלואים" ו"ברודים" בכבשים ובעיזים, תשובת לבן תהיה לאו מוחלט! שהלוא רבע מן הצאן בעלי כתמים שונים, לא איש כלבן יוותר על כמות כזאת ליעקב! על כן מציע יעקב את ההצעה הבאה קח לך את כל ה"טלואים", "נקודים" ו"ברודים", והשאר בידי רק את ה"חלקים", שכרי יהיה ה'נקודים', 'ברודים' ו'טלואים', שייוולדו מהעדר ה"חלק" שיישאר בידי מכאן ולהבא, ההצעה קוסמת ללבן. הוא מניח כי מעדר לבן "החלקות" ומעדר העיזים השחורות "החלקות", ייוולדו כבשים ועיזים "חלקות". יעקב ילך לדרכו בידיים ריקות! הכתוב מתאר את העסקה שנרקמה בפועל  "ויסר ביום ההוא את התיישים העקודים והטלואים, ואת כל העיזים הנקודות והטלואות, כל אשר לבן בו (בעיזים) וכל חום בכבשים, ויתן ביד בניו" (שם ל' ל"ה), מחשש שמא ייווצר מגע בין המטולאים לבין הצאן החלקות שנשארו בידי יעקב הרחיק את העדרים "וישם דרך שלושת ימים בינו לבין יעקב (שם, ל', פס' ל"ו), בידי יעקב נותרו אפוא רק הצאן החלקות "ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות" (שם ל' ל"ו).

מנדל טבע את המושגים "גן דומיננטי" ו"גן רצסיבי", בכל תכונה שהצאצא מקבל מהוריו, הוא מקבל שני גנים, אחד מכל הורה, גן אחד יהיה הדומיננטי ויכתיב לצאצא את תכונתו ואילו השני יהיה רדום אולם יוכל לעבור בתורשה לדור הבא. החוק השני, קובע כי אמנם כל הצאצאים לזוג הורים מקבלים את כל הגנים אך ורק מהוריהם, אבל כל צאצא מקבל תמהיל שונה של גנים מהוריו.

ניתוח מרתק למעשיו של יעקב על פי עקרונות הגנטיקה, מצוי במאמרו של פרופ' יהודה פליקס ז"ל, חוקר המקרא והמשנה, הכותב: "…נראה איפה שכוונת התורה הייתה…להעביר מסר שבא להפריך את הדעה המקובלת. ופשרו הוא: לא הדודאים ושאר הסגולות יש בהם כדי לסייע להתעברות ולא המקלות המפוצלים יש בהם כדי להועיל בקביעת תכונות הוולד, ההיריון, הלידה, והתורשה הם בידי שמיים. וחוקותיהם הם בחינת "סוד ד' ליראיו" (תחומין כרך ג' עמ' 461-472). רק למראית עין היו בעדרו של יעקב רק צאן "חלקות". הנה התברר כי אותן "חלקות" העמידו צאצאים "טלואים" "…ותלדנן הצאן עקדים נקדים וטלאים" (שם ל' מ') חלק מאותם "חלקים" מתברר נשאו גן, 'אלל', שהיה מקודד למראה "נקוד", 'טלוא' ו'ברוד' כ'אלל' רצסיבי, כתכונה נסתרת. ועל כן הפנוטיפ, המראה הנגלה לעין היה מראה חלק ולא טלוא. על פי הידוע על פי תורת הגנטיקה המודרנית, רק שליש מ"החלקים" למראית עין היו "טהורי גזע" מבחינה גנטית, בעוד ששני השלישים האחרים היו בני מכלוא של "חלק" ו'טלוא', כיון שהגן, ה'אלל', המקודד לתכונת "חלק" הוא הדומיננטי, השלטני, הצליח ה'אלל' ל"הכניע" את ה'אלל' הנסתר, הרצסיבי, ה'טלוא', נמצא שהכלאתם של ה"חלקים" זה בזה עשוי להביא לתוצאות של כבשים 'נקודים' ו'טלואים'. המשימה שנותרה ליעקב אבינו הייתה לברר בתוך ה"חלקים" מי מהם נשא של 'אללים' רצסיביים, ל'נקוד' ו'טלוא', הארה זו היא חלק מהתגלות מלאך ד' אליו "שא נא עיניך וראה: "כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים"(שם ל"א י"ב) "עתודים",הם חלקים רק למראית עין,

הטרוזיס – און יתר בבני כלאיים, הוא מצב בו תכונות שונות בדור ההורים, מתאר עליה במאפיינים כמו חיוניות, עמידות למחלות, שיעור גדילה, פוריות ותנובת חלב, בצאצא לעומת ההורים שלו. בדרך כלל השבחת תכונות רצויות בצאצא מתקבלת על ידי הכלאת הורים מזנים שונים בתוך גבולות המין.

העובדה כי הטרוזיגוטיים, אלו שהם בעלי שני 'אללים' שאינם זהים, הינם פוריים יותר מביא את יעקב להבחין באותן המקדימות להתייחם "והיה בכל יחם הצאן המקושרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות" (שם ל' מ"א), "מקושרות" כפי שתירגם אונקלוס אלו מבכירות, בעלות ה"און יתר", גם בזכרים לקח יעקב דווקא את המבכירים, הכלאתם של אלו באלו הביאה לכך שבעלי 'אללים' שאינם זהים, מתקשרים בבעלי 'אללים'  שאינם זהים, כך הופך בהדרגה עדרו של יעקב מ"חלקים", ל"נקודים", "ברודים" ו"טלואים". התורה ממשיכה ומתארת "ובהעטיף הצאן לא ישים, והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב" (שם ל' מ"ב) ה"עטופים" מתייחס לאלו המאחרות לגלות סימני ייחום, כך תירגם אונקלוס את המילה "ובהעטיף", "לקישיא" היינו המאחרים להתייחם וללדת, אלו החלשים, כנראה משתייכים ל"חלקים", הטהורים בעלי שני 'אללים' זהים, את אלו מחזיר יעקב ללבן. כל זה מביא לתוצאה "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים" (שם ל' מ"ג). ידע ועקרונות גנטיים מיושמים בתחומים שונים, לדוגמא סקירה גנטית מוקדמת לגילוי מחלות תורשתיות קשות כדי להימנע מנישואין של נשאי הגן. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התפתחות רבה בתחום זה על ידי קבוצה המכונה 'דור ישרים', קבוצה זו מבצעת בדיקות סקירה מוקדמת למחלות תורשתיות קשות, כדי להימנע מנישואין של נשאי הגן,  הארגון עורך בדיקות סקר גנטיות למספר מחלות גנטיות רצסיביות חמורות. מטרת הארגון הינה למנוע היכרות אפשרית בין בני זוג שהינם נשאים סמויים של מחלה גנטית, ועל כן עורך בדיקות בקרב רווקים ורווקות, ואינו מאפשר בדיקה לאנשים שהתארסו או נישאו. מרבית גדולי ישראל קיבלו בברכה את האפשרות לעריכת בדיקות סקר וכך כותב הרב משה פינשטיין "…וזהו הנראה לע"ד כי אף שהוא מיעוט קטן ילדים נולדים כאלו ושייך לומר על זה הקרא דתמים תהיה עם ה' אלקיך וכפרש"י בחומש שם שכתב התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, מ"מ כיון שעתה נעשה זה באופן קל לבדוק יש לדון שאם אינו בודק את עצמו הוא כסגירת העינים לראות מה שאפשר לראות, ומכיון שאם ח"ו אירע דבר כזה הוא להורי הילד צער גדול מאד מן הראוי למי שצריך לישא אשה לבדוק את עצמו. ולכן טוב לפרסם הדבר ע"י עתונים ואופנים שידעו העולם שאיכא בדיקה כזו. (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד' סימן י').

                                        בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד