פרשת ויצא – העטופים והמקושרים

ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ב (נוב 11, 2021) | חומש בראשית, עלון בית החולים, ויצא

בפרשת השבוע, יעקב אבינו מתעתד לעזוב את חרן  (בראשית ל' כ"ה). מלאך נגלה ליעקב בחלום הלילה ואמר לו "…קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" (שם, ל"א י"א-י"ד). כעת מתחיל המשא ומתן עם לבן "ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה" (שם כ"ח).במקום לנקוב בשכרו יעקב מבקש להמשיך לעבוד אצל לבן. לבן לא מבין על מה יעקב מדבר ועל כן שוב שואל אותו, "מה אתן לך"? אך יעקב עונה לו "לא תיתן לי מאומה"! (שם, ל', ל"א), "…אשובה ארעה צאנך אשמור" (שם). ומה על השכר? הרשב"ם מפרש – "לא תתן לי מאומה – ממה שיש לך עכשיו, ותתן – ממה שיהיה לך בעתיד". אין שכר למפרע, רק מכאן ולהבא! הרש"ר הירש מפרש, 'לא תתן לי מאומה' – אני יודע שלא תתן מאומה, כך דרכך, אך אני אדאג  שתתן, "ותתן" – על ידי הסכם מדויק. כמי שעמד על טיבו של לבן יעקב יאמר לנשותיו טרם עזיבתם "…ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים" (שם, ל"א ,ו'- ז'), גם ללבן יתאר את מסירותו ואת הסכמי השכר המופרים  (שם, ל"ח-מ"ג). יעקב זהיר ובוחר להתחיל הסכם חדש מפורט ומדויק על העתיד לבוא.

במדע המודרני נחשב הביולוג והנזיר יוהאן מנדל כאבי הגנטיקה וכמגלה חוקי התורשה הנקראים על שמו, "חוקי התורשה של מנדל". בשנת 1865 תיעד מנדל תורשה של מספר תכונות באפוני גינה, והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. שני חוקים מרכזיים במחקרו.

ההסכם המתגבש שכרו יכלול רק את המטולאים העתידים להיוולד בעדר(שם, ל', כ"ח-ל"ב),. 'עקוד', 'נקוד', ו'טלוא' – הכבשים בדרך כלל לבנים, חלק קטן מן הכבשים, כרבע, בחלקו חום. העיזים מרביתן שחורות, חלק קטן מהן, כרבע, עורן "טלוא" כלומר מופיעים עליו כתמים בהירים, בלשון הכתוב 'טלוא', 'נקוד' ו'ברוד'. יעקב מציע את ההצעה הבאה, קח לך את כל ה"טלואים", "נקודים" ו"ברודים", והשאר בידי רק את ה"חלקים", שכרי יהיה ה'נקודים', 'ברודים' ו'טלואים', שייוולדו בעתיד מהעדר. ההצעה קוסמת ללבן. הוא מניח כי מעדר "החלקות" ומעדר העיזים השחורות "החלקות", ייוולדו כבשים ועיזים "חלקות". יעקב ילך לדרכו בידיים ריקות! "ויסר ביום ההוא את התיישים העקודים והטלואים, ואת כל העיזים הנקודות והטלואות, כל אשר לבן בו (בעיזים) וכל חום בכבשים, ויתן ביד בניו" (שם ל' ל"ה), מחשש למגע בין המטולאים לבין הצאן החלקות הרחיק את העדרים "וישם דרך שלושת ימים בינו לבין יעקב (שם, ל', ל"ו), בידי יעקב נותרו אפוא רק הצאן החלקות "ויעקב רועה את צאן לבן הנותרות" (שם ל' ל"ו).

החוק הראשון, חוק ההפרדה, כל אורגניזם מכיל שני פקטורים עבור כל תכונה, כלומר, אצל בעלי חיים, כל אחד משני ההורים מעביר לצאצאיו חצי מכמות הגנים של ההורה. צאצא נושא שני פקטורים ששולטים בתכונה ספציפית. מנדל טבע את המושגים "גן דומיננטי" ו"גן רצסיבי".

הבוטנאי ופרשן התלמוד, פרופ' יהודה פליקס ז"ל, טוען כי חוקי התורשה כבר נודעו ליעקב אבינו ע"י מלאך הא-לוקים "וארא בחלום … שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקודים וברדים", דהיינו, המלאך אומר ליעקב כל אחד מבני הצאן נושא גן של "נקודות", אלא שזהו גן רצסיבי שלבן לא יכול לזהותו, אך אני אומר לך שהפריה נכונה של המינים תביא לפריצת הגן הזה. ואכן ה"קשורים" – הראשונים להיוולד היו הנקודים והלכו ליעקב וה"עטופים"- מי שהם יותר חד גוניים מבחינה גנטית ועל כן יותר חלשים ונולדו מאוחר, נשארו אצל לבן.  כך כותב פרופ' פליקס "…נראה איפה שכוונת התורה הייתה…להעביר מסר שבא להפריך את הדעה המקובלת. ופשרו הוא, לא הדודאים ושאר הסגולות יש בהם כדי לסייע להתעברות ולא המקלות המפוצלים יש בהם כדי להועיל בקביעת תכונות הוולד, ההיריון, הלידה, והתורשה הם בידי שמיים. וחוקותיהם הם בחינת "סוד ד' ליראיו" (תחומין ג' עמ' 461-472). הנה התברר כי אותן "חלקות" העמידו צאצאים "טלואים". חלק מאותם "חלקים" מתברר נשאו גן, 'אלל', שהיה מקודד למראה "נקוד", 'טלוא' ו'ברוד' כ'אלל' רצסיבי, כתכונה נסתרת. ועל כן הפנוטיפ, המראה הנגלה לעין היה מראה חלק ולא טלוא. על פי הידוע על פי תורת הגנטיקה המודרנית, רק שליש מ"החלקים" למראית עין היו "טהורי גזע" מבחינה גנטית, בעוד ששני השלישים האחרים היו בני מכלוא של "חלק" ו'טלוא', נמצא שהכלאתם של ה"חלקים" זה בזה עשוי להביא לתוצאות של כבשים 'נקודים' ו'טלואים'. המשימה היא לברר בתוך ה"חלקים" מי מהם נשא של 'אללים' רצסיביים, ל'נקוד' ו'טלוא', הארה זו היא חלק מהתגלות מלאך ד' "שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים"(שם ל"א י"ב) "עתודים",הם חלקים רק למראית עין.

החוק השני, קובע כי אמנם כל הצאצאים לזוג הורים מקבלים את כל הגנים מהוריהם, אבל כל צאצא מקבל תמהיל שונה של גנים. הטרוזיס – און יתר בבני כלאיים, הוא מצב בו ישנה עלייה בתכונות חיוניות כמו עמידות למחלות, שיעור גדילה, פוריות הצאצא לעומת ההורים.  

העובדה כי הטרוזיגוטיים, אלו שהם בעלי שני 'אללים' שאינם זהים, הינם פוריים יותר מביא את יעקב להבחין באותן המקדימות להתייחם "המקושרות"  (שם ל' מ"א), "מקושרות" כפי שתירגם אונקלוס אלו מבכירות, בעלות ה"און יתר", גם בזכרים לקח יעקב דווקא את המבכירים, הכלאתם של אלו באלו הביאה לכך שבעלי 'אללים' שאינם זהים, מתקשרים בבעלי 'אללים'  שאינם זהים, כך הופך בהדרגה עדרו של יעקב מ"חלקים", ל"נקודים", "ברודים" ו"טלואים". התורה ממשיכה ומתארת "ובהעטיף הצאן לא ישים, והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב" (שם ל' מ"ב) ה"עטופים" מתייחס לאלו המאחרות לגלות סימני ייחום, כך תירגם אונקלוס את המילה "ובהעטיף", "לקישיא" היינו המאחרים להתייחם וללדת, אלו החלשים, כנראה משתייכים ל"חלקים", הטהורים בעלי שני 'אללים' זהים, את אלו מחזיר יעקב ללבן. כל זה מביא לתוצאה "ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים" (שם ל' מ"ג). בעל 'אם הבנים שמחה', מקדיש את הפרק הרביעי בספרו לאחדות ישראל על פסוק זה כותב "דרך "הקשורים" – האחדות – היא ה"אמת ליעקב", ואולם "העטופים", אלה הפורשים מהכלל ומתבדלים מהציבור במסווה של יראת שמים, ה"עטופים" העוטפים את הצעות הפילוג שלהם בלבוש תורני, הם "ללבן" על כל המשתמע מכך.

גנטיקה, היא ענף ממדעי החיים העוסק בגנים, בתורשה ובשוני בין אורגניזמים. במחקר המודרני, הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקודו של כל גן וגן, והיא מאפשרת לבחון את הפעולה ההדדית של כלל הגנים באורגניזם. ברוב היצורים החומר התורשתי מצוי בכרומוזומים, בתוך מולקולת הד.נ.א. ידע ועקרונות גנטיים מיושמים בתחומים שונים, לדוגמא סקירה גנטית מוקדמת לגילוי מחלות תורשתיות קשות כדי להימנע מנישואין של נשאי הגן. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 חלה התפתחות רבה בתחום זה על ידי קבוצה המכונה 'דור ישרים', קבוצה זו מבצעת בדיקות סקירה מוקדמת למחלות תורשתיות קשות, כדי להימנע מנישואין של נשאי הגן,  הארגון עורך בדיקות סקר גנטיות למספר מחלות גנטיות רצסיביות חמורות. מטרת הארגון הינה למנוע היכרות אפשרית בין בני זוג שהינם נשאים סמויים של מחלה גנטית, ועל כן עורך בדיקות בקרב רווקים ורווקות, ואינו מאפשר בדיקה לאנשים שהתארסו או נישאו. מרבית גדולי ישראל קיבלו בברכה את האפשרות לעריכת בדיקות סקר וכך כותב הרב משה פינשטיין "…וזהו הנראה לעניות דעתי, כי אף שהוא מיעוט קטן ילדים נולדים כאלו ושייך לומר על זה הקרא דתמים תהיה עם ד' א-לקיך…מכל מקום כיון שעתה נעשה זה באופן קל לבדוק יש לדון שאם אינו בודק את עצמו הוא כסגירת העיניים לראות מה שאפשר לראות, ומכיוון שאם ח"ו אירע דבר כזה הוא להורי הילד צער גדול מאד מן הראוי למי שצריך לישא אישה לבדוק את עצמו. ולכן טוב לפרסם הדבר ע"י עיתונים ואופנים שידעו העולם שאיכא בדיקה כזו. (שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד' סימן י').

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד