פרשת ויקהל – שבת ופיקוח נפש

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש שמות, עלון בית החולים, ויקהל

שבת במרכז רפואי   

בית חולים הוא מוסד לטיפול בחולים הטעונים אשפוז ושכיבה במיטה. המונח העברי 'בית חולים' הוא מחודש מהספרות החדישה. בלשון העמים שם המוסד הוא הוספיטל, ומונח זה היה מקובל בספרות ההלכה (הושפיטאל או הוספיטאל) עד לתקופה האחרונה. מקור השם הוא לטיני, ופירושו אורח, על שם מטרתו המקורית של מוסד זה. מכאן נגזר גם המושג המחודש "אשפוז", שבא לציין את הכנסתו של חולה לבית חולים, שמקורו מהמילה הארמית אושפיזא, שפירושו אירוח ואיכסון, והוא אף דומה למושג הוספיטאל שבספרות ההלכה.

במהלך תיאור בניית המשכן, משובצים שני כתובים ובהם הוראות בקשר לשבת. אחד מהשניים מובא בפרשה, לפני שמשה מיישם למעשה את בניית המשכן נאמר "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם, אלה הדברים אצה צוה ד' לעשות אתם, ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לד'"(שמות פרק ל"ה פס' א'-ג'). רש"י בעקבות חז"ל מסביר את הקשר כאזהרה לאנשים שעוסקים במלאכת בניין המשכן שמלאכה זו אינה דוחה שבת "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת" (שם). הפסוק השני בו מוזכרת השבת נאמר בהקשר לעשיית הכיור "ואתה דבר אל בני ישראל אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם…"(שם  ל"א י"ג). רש"י פירש גם פסוק זה באופן דומה "אף על פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה. כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן", המילה "אך" במקרא מקובל לדורשה כמי שבאה למעט, ובהקשר הנוכחי היא באה למעט את בניית המשכן בשבת, המשכן עם כל חשיבותו אין לבנותו אלא בימות החול. מאחורי דרשה זו מקופל רעיון עמוק, בכל מערכת חיים מורכבת כמעט בלתי אפשרי למנוע סיטואציות שבהן נוצרת התנגשות בין שני חוקים או ערכים שונים, לפעמים צריך האחד להידחות מפני האחר, לפעמים להקדים את האחד מפני חברו, בתורה ישנם כללים להעדפה או להקדמה, גם המפגש בין משכן ושבת, הוא מפגש בין ערכים, להט העשייה עשוי להוליך למסקנה כי ראוי להשלים את המלאכה אפילו בשבת, "המטרה מקדשת את האמצעים", הלוא אין המשכן מיזם פרטי, מדובר במקום המיועד להשראת שכינה בישראל, באה התורה ומבהירה שאין אף מטרה, טובה ככל שתהיה ה"מכשירה" באופן מידי כל אמצעי, כל מקרה ומקרה ראוי שיבחן לגופו. אצטט בהקשר זה מדבריו הנפלאים של ר' שמשון רפאל הירש "השבת – אות היא ליחסינו אל ד', המקדש – אות ליחסינו אל תורתו. מובן הדבר, שמלאכת המשכן דחויה היא לפני השבת…כל עצמה של שבת אינה אלא לקדש אתכם, לפיכך בל תסכן שמירתה את חייכם…השבת צריכה לשומרים בקרב בני האדם, לפיכך מוטב שתחלל שבת אחת להציל חיי אדם אחד, כדי שישמור שבתות הרבה. אם תקיים את חיי השומר, תקיים את השבת עצמה, ואם חיי השומר בסכנה -השבת עצמה בסכנה" (שמות ל"א י"ז).

בית החולים הינו מערכת מורכבת הכוללת מערכות קטנות יותר: מחלקות אשפוז, מרפאות, מכונים, חדרי מיון, חדרי ניתוח, מעבדות ועוד. מבחינה מבנית, לבית החולים בסיס פיזי לטיפול בחולים, לרוב מבנה קבע, קבוצת מבנים מרוכזת או מבנים הפזורים במקומות שונים באזור גאוגרפי מסוים. מבחינה תפקודית, כולל בית החולים צוות מנהלי, רופאים, אחים, סניטרים ואנשי תחזוקה. החלוקה בין התפקידים השונים התגבשה בבתי החולים במאות השנים האחרונות, ומהווה את התבנית הבסיסית של הרפואה המודרנית.

הקמת מדינה ישראל יצרה בעיות הלכתיות מחודשות, שמעולם לא התעוררו בעבר, בשנת תשי"א, שלש שנים לאחר הקמת המדינה, פרסם דוקטור צעיר בשם ישעיהו ליבוביץ מאמר בשם "השבת במדינה כבעיה דתית" במאמר זה טען ליבוביץ שההלכה נתקלת בבעיה כאשר היא מנסה להתמודד עם בעיותיה של המדינה, ובעיות אלו הן אימננטיות ודורשות שינוי מהותי ועמוק "ניסוח הלכות שבת ברורות בשביל המציאות החברתית של העצמאות המדינית והכלכלית מעורר את הפרובלמאטיקה הגדולה של דת ישראל בהווה, שבת זו, כפי שהתגבשה בהלכה הפסוקה שהגיעה לידינו וכפי שהתגלמה באורח החיים המסורתי שנתקדש בקדושת הדורות, היא שבתו של אדם שתפקידי אזרח-מדינה וחובותיו אינם כלולים במסגרת תכנית חייו…"(יהדות עם יהודי ומדינת ישראל החל מעמ' 108) בתור דוגמא לבעיות ההלכתיות של המדינה, הביא ליבוביץ את הפעלת מפעלי המדינה החיוניים בשבת, השירות הדיפלומטי, תחנות המים והחשמל, ומפעלי המלט והבטון התעשייתיים, מפעלים שהפעלתם אינה כרוכה בפיקוח נפש מיידי. מאמרו של ליבוביץ עורר סערה ורבים הגיבו ביחס לאותן טענות, ראש וראשון היה הרב משה צבי נריה שפרסם קונטרס בשם "קונטרס הויכוח" ובו התפלמס עם טענותיו של ליבוביץ וכך כתב "אילו עמדה הממשלה ורוב הכוחות הקובעים את דמות המדינה על בסיס דתי, והיו שואפים לבניין המדינה על יסודות התורה והמצוה – לא היה כל קושי יסודי לבנות את המדינה ולקיימה, מבלי לפגוע כלל בהלכות שבת וכדומה…לא הלכות שבת הן המעכבות…אלא הליכות המדינה…" (צניף מלוכה החל מעמ' 299).

בתי חולים בתקופות העתיקות נוסדו על ידי שליטים או קבוצות דתיות. בתחילה היו המוסדות לחולים מיועדים לעניים ולחולים, שאין להם קורת גג. בתי חולים ראשונים נוסדו בהודו ובאיים הסמוכים לה, כגון ציילון. יש עדויות מציילון על בתי חולים כבר בשנת 473 לפסה"נ. ביוון העתיקה שימשו היכלי אסקלפיוס כעין תחליף לבית חולים, ברומי הוקמו בתי חולים עבור עבדים ועבור לודרים שנפצעו במלחמות עם חיות, וכן הוקמו בתי חולים צבאיים במקומות מרוחקים, על מנת לטפל בחיילים פצועים.

אחת הבעיות המרכזיות והקשות ביותר בהלכה היא העבודה בשבת ובחג בבית החולים. השאלות נוגעות לרופאים ולצוות הרפואי המטפל ישירות בחולה ונוגעות גם לצוות הטכני והאדמיניסטרטיבי בבית החולים. אף כי בבתי חולים מצויים חולים שיש בהם סכנה, אשר עבורם נידחים כמעט כל איסורי התורה "מפקחין פיקוח נפש בשבת, והזריז הרי זה משובח. ואין צריך ליטול רשות מבית דין" (יומא פ"ד ע"ב) "פיקוח נפש" הוא מונח הלכתי שמשמעו הצלת חיי אדם, אפילו ספק פקוח נפש דוחה שבת, ולכן מותר לחלל שבת עבור חולים מסוכנים, ויש מקום להקל באיסורים מסוימים גם עבור חולים שאין בה סכנה. אך מאידך, נפסקה ההלכה "שבת דחויה היא אצל חולה ולא הותרה" (ב"י או"ח סי' שכ"ח), בפיקוח נפש יש למעט ככל האפשר באיסורי שבת בודאי כשהדבר נוגע לחולים שאין בהם סכנה, יש הרבה פעולות עזר שאינן קשורות ישירות בטיפול בחולים, ועל כן לא הותר לעבור עבורם על איסורי תורה, יש פעולות והנהגות שבסיוע טכנולוגי ניתן להמיר איסור חמור באיסור קל, או אפילו לבטל את האיסור בכלל. הבעיות העיקריות בעבודה הרפואית בשבת בבית החולים הן, הכתיבה, הבישול והפעלת מכשירים חשמליים מגוונים, ההקלות ההלכתיות בעבודה בשבת בבית החולים מבוססות הן ומקובלות, וכפי שכותב הרב הרצוג "…ואם אנו מקילים בבתי חולים, לא יבואו להקל בחוץ, שהכל יודעים שלחולים יש להקל" (שו"ת היכל יצחק או"ח סי' ל'). הקמת הבית הלאומי היוותה קטליזאטור להתפתחות המחקר הרפואי-הלכתי במקביל להתפתחות מערכות מחקר בתחומים אחרים הנוגעים להפעלה עצמית של מערכות ציבוריות. הלכות מדינה, שנחשבו דורות רבים כ"הילכתא למשיחא" (הלכות לימות המשיח), הפכו להלכות מעשיות לאחר קום המדינה.

בית חולים במובנו המקובל כיום משמש בעיקר כמוסד לאיבחון ולטיפול בחולים ופצועים, שלא ניתן לאבחן את מחלתם, או לטפל בהם במסגרת ביתית, או אמבולטורית. בית חולים כללי הוא מוסד מורכב ביותר. הוא מכיל מחלקות-אשפוז רבות ומגוונות; חדרי מיון; חדרי ניתוח; יחידות לטיפול נמרץ; יחידות לטיפול אמבולטורי, יחידות לטיפולים מיוחדים, כמו הקרנות ודיאליזה; מכוני איבחון כמו רנטגן והדמיות אחרות, תפקודי ריאות, תפקודי כלי דם, איבחון נוירופיזיולוגי; ועוד כהנה וכהנה.

אף כי בבתי חולים מצויים חולים שיש בהם סכנה, אשר עבורם נידחים כמעט כל איסורי התורה, מכל מקום לא כל החולים הם בגדר חולים שיש בהם סכנה, או אפילו ספק סכנה; יש הרבה פעולות-עזר שאינן קשורות ישירות בטיפול בחולים, ועל כן לא הותר לעבור עבורם על איסורי תורה; יש פעולות והנהגות שבסיוע טכנולוגי ניתן להמיר איסור חמור באיסור קל, או אפילו לבטל את האיסור בכלל; וכן יש פעולות והנהגות היוצרות אוירה והרגשה של רוח תורת ישראל ומוסר יהודי, שיש להנהיגם בבית החולים לטובת החולים והעובדים כאחד.סוגי הבעיות ההלכתיות – הבעיות ההלכתיות הקשורות לבית חולים מתחלקות לבעיות טכנולוגיות, מדיניות רפואית-הלכתית עקרונית, בעיות בתחום יחסי אנוש, דינים הנוגעים להנהלת בית חולים, ודינים הנוגעים לחולים המאושפזים בבית חולים. העיקרון לפיו ראוי לצמצם את חילול השבת במידת האפשר ובאופן שאינו עשוי להשפיע לרעה על מצב החולה, מחייב להיערך ולהכין מבעוד יום כל דבר שיצטרך לו בשבת לצורך החולה, הדבר נכון גם ביחס למצב בו כעת אין לפנינו חולה שיש בו סכנה אך עלול להתהוות מצב של פיקוח נפש בעתיד שראוי להיערך לקראתו, דבר המצריך בתי חולים להיערך מבעוד יום ולהכין את כל הניתן כדי למנוע חילול שבת שאינו הכרח, ועם כל זה ראוי לציין לדבריו של ר' שלמה זלמן אויערבך שסבר שאין לעשות מעשה שיש בו טורח גדול, כדי למנוע את הצורך בחילול שבת שעלול להתהוות בשל פיקוח נפש (שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב סעי' ל"ד) הרב אויערבך הבדיל בין הימנעות ממעשה שתוצאתו תביא לחילול שבת, אף שחילול שבת זה יהיה לצורך פיקוח נפש, כגון לצאת למדבר ביום ד' מעשה שיצריכו לחלל שבת בשל היותו נתון במקום סכנה בשבת (או"ח רמ"ח סעי' א') לבין מקרה שכדי למנוע חילול שבת עתידי עליו לעשות מעשה בפועל  "…שלא מצינו שיהיה מחוייב לעשות מעשה כדי למנוע חילול שבת שיהיה אחר כך בשביל פיקוח נפש" (שמירת שבת כהלכתה, פ' ל"ב הערה ק"ו) על דברים אלו ערערו בשעתו רבים, בתגובה פרסם הרב מאמר הלכתי בו בירר בארוכה מדוע דבק הוא במשנתו זו, כהקדמה למאמר ציטט הרב את כל אותן הלכות למעשה הנובעות מהכרעה זו, הלכות המופיעות בספר שמירת שבת כהלכתה של תלמידו הרב נויבירט (פר' ל"ב ופר' מ'), וכתב "ואנכי בעניי על משמרתי אעמודה שכנים הם הדברים וכן ראוי להורות…"(הרב שלמה זלמן אויערבך, "בירורים וספיקות בעניין פיקוח נפש דוחה שבת", מוריה, שנה ג', סיון-תמוז, תשל"א).

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד