פרשת ויקרא – היפוכונדריה

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | ויקרא, עלון בית החולים, חומש ויקרא

מקור המושג היפוכונדריה מיוונית : "היפו" שפירושו מתחת, ו"כונדרוס" שפירושו סחוס. ביוון העתיקה כאבים בלתי מוסברים יוחסו לאיברים שמתחת לסחוסי הצלעות, ביניהם הטחול שנחשב למקור המרה השחורה והמלנכוליה. היפוכונדריה מאופיינת בבחינה עצמית מתמדת של הגוף, חשש עז מכל תסמין פיזי, שולי ככל שיהיה, ופחד כי הוא מעיד על מחלה כרונית או סופנית. כיצד התייחסה ההלכה לתופעה זו?

חג הפורים, כמוהו כמגילת אסתר – שניהם מעוצבים במבנה קונטרסטי, מבנה של קטבים מנוגדים וקיצוניים. מטרגדיה לאומית, על סף הג'נוסייד – להצלה לאומית, מיגון – לשמחה, מיום שנועד להיות יום אבל לאומי על השמדה – לחג, שהוא השמח ביותר מבין חגי ישראל. החיבור של שני הקטבים המנוגדים הללו לכלל עלילה ספרותית אחדותית במגילת אסתר, ולכלל עיצוב של חג בעל הגיון מבני ואחדותי – מתאפשר באמצעות המוטיב הפורימי המרכזי, המתגלם בביטוי, "ונהפוך הוא". ההיפוך הוא העיקרון המרכזי של רוח החג והמגילה. יש הטועים וכותבים את צירוף המילים הזה במילה אחת "נהפוכו", אך זו אינה מילה אחת, אלא צירוף של שתי מילים "נהפוך" – "הוא" ומקורן במגילת אסתר "ביום, אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" (פרק ט' פס' א'). כלומר, באותו היום שבו אויבי היהודים חשבו שהם השולטים (שִׂבְּרוּ הוא צורה עברית לפועל הארמי סבר, שפירושו חשב), קרה ההיפך והיהודים הם ששלטו בשונאיהם. עומק ההיפוך אינו בא לידי ביטוי רק שבביטול תופעה שהייתה צריכה לבוא, אלא בכך שאותה תופעה מופיעה, אבל בצורה הפוכה בדיוק. התמונה שמבטאת רעיון זה בצורה החזקה ביותר היא התמונה של מרדכי למעלה רוכב על הסוס, והמן למטה – מוליכו, בעוד שאיפת המן הייתה לראות את אותה תמונה, אבל בצורה הפוכה בדיוק. המגילה מתחילה במשתה שעורך המלך אחשוורוש בשנה השלישית למלכותו ומזמין אליו את כל נתיני הממלכה. בשיאו של המשתה, מזמין המלך את המלכה ושתי להראות את יופייה, ושתי מסרבת להזמנה, המלך מחליט בעצת יועציו להדיחה ממלכותה. ביום שלאחר סיום המשתה, התפכח אחשוורוש והתחרט, אך לא יכול היה לבטל את החלטתו.

חלק מהאנשים עם חרדת בריאות מבקרים בתדירות גבוהה אצל רופאים כדי לקבל אישור לכך שבריאותם תקינה. אולם לעתים הם אינם מאמינים לדברי הרופאים ומחפשים חוות דעת שנייה או דורשים בדיקות נוספות. כמו כן, היפוכונדרים רבים חווים חרדה בעת בדיקה רפואית, כך שלחץ הדם שלהם עולה, מצב הנקרא תסמונת החלוק הלבן, כך שתוצאות בדיקות לחץ דם יכולות לצאת לא תקינות למרות שאין בעיה בפועל.

בעצת יועציו ממנה המלך פקידים שלוקחים לשושן הבירה "כל נערה בתולה טובת מראה", בסופו של דבר נבחרת אסתר למלכה. בהוראת מרדכי אין היא חושפת את מוצאה היהודי. באותה עת משמש מרדכי פקיד בחצר המלך, ועולה בידו לחשוף קנוניה של שניים משומרי הסף, הוא מודיע על כך לאסתר, מעשהו של מרדכי נכתב בכרוניקה המלכותית, היא "ספר דברי הימים". לאחר מכן, מחליט המלך לרומם את אחד משריו, המן האגגי. כל אנשי החצר משתחווים להמן במצוות המלך, מלבד מרדכי, אשר "לא יכרע ולא ישתחווה". המן מתמלא חימה וכשנודע לו מוצאו הוא מחליט להרוג את כל היהודים בממלכה. לצורך כך הוא מפיל פור (הטלת גורל), היום הנבחר י"ג באדר. כשהגזירה נודעת למרדכי הוא קורע את בגדיו ויוצא לבוש שק ואפר. הצו בינתיים מגיע גם ליתר היהודים באימפריה שגם כן מתאבלים וצמים. מרדכי מנסה לשכנע את אסתר להשפיע על המלך שיבטל את הצו. אסתר מתקבלת אצל המלך ומבקשת שתערוך משתה לו ולהמן. במשתה מבקשת אסתר לקיים משתה נוסף למחרת היום. באותו לילה נודדת שנתו של המלך והוא מבקש שיקראו בפניו ב"ספר דברי הימים" של פרס. הספר נפתח באקראי במקום שבו מסופר על הצלתו מהתנקשות ואחשוורוש מבקש לגמול למרדכי על המעשה. אחשוורוש מצווה על המן שהוא עצמו יהיה השר שיוליכו ברחובות העיר. במשתה השני כאשר חוזר המלך ומוצא את המן בתנוחה מעין-אינטימית עם המלכה, מתגבר כעסו והוא מצווה ללא שהיות לתלות את המן ורק אז נרגע מכעסו. כשנודעת לו קרבתו של מרדכי לאסתר, אף מעביר את טבעתו – אשר עד אז הייתה אצל המן – למרדכי. את ההרשאה לכתוב את אשר יחפצו בו נותן אחשוורוש בידי אסתר ומרדכי לכתוב ליהודים תחת צו וחתימת המלך. בהגיע היום, י"ג באדר, אשר בו היה אמור להתבצע הטבח ביהודים, יוצאת ההודעה המתירה ליהודים להגן על עצמם מפני אויביהם. סופה של המגילה משקף את תהליך החלת חגיגות הפורים והמשתה כשהחגיגות נקבעו לסמל את הישרדות עם-ישראל שלא נמחק ולא ימחק "וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם" ואת ה"ונהפוכו" – החודש שהפך מסמל לעצב ולאבל לשמחה וחג על נס ההצלה.

בצד השני יש היפוכונדרים נמנעים, העושים כמיטב יכולתם להימנע מאזכורים של מחלות, נמנעים לגמרי מביקור אצל רופאים ועריכת בדיקות חיוניות ומדיבור על הנושא, מחשש שהחרדה תתגבר או שאנשים לא ייקחו אותם ברצינות. שני קצוות אלו עלולים להוביל לפגיעה בבריאות: ביקורים תכופים אצל רופאים עלולים להוביל לבדיקות וטיפולים מיותרים ואף מזיקים, והימנעות מבדיקות ורופאים יכולה להוביל להזנחה של בעיות ממשיות.

מהו המונח "היפוך" המתואר במגילת אסתר ("ונהפוך הוא"). מהי משמעותה של ישועה על ידי היפוך? באופן פשטני, מדובר במצב שבו לא רק שעם ישראל ניצל מצרה ופגיעה, אלא שדווקא מתוך אותו מצב הוא מצליח להשיג רווח ותועלת. האומנם? האם אין כאן בסך הכל שילוב של שני אירועים נפרדים? המהר"ל מבהיר רעיון זה, והוא שואל, מדוע הורתה אסתר שיהודים ינקמו באויביהם בי"ג באדר – כמעט תשעה חודשים לאחר שליחת הצווים המבטלים את גזירת המן? האם לא היה חכם יותר מצידה לקבוע לשם כך תאריך מוקדם ככל האפשר? האם לא היה כאן סיכון שאם ימתינו זמן רב כל כך עד לפעולה, בינתיים ימצא מישהו דרך 'לטפל' בצו המלכותי החדש? המהר"ל משיב שאירועי המגילה חגים סביב ציר ההיפוך, והיפוך יכול להתממש רק אם יחול באותו תאריך שנקבע בגזירת המן. כך, מובן למדי שהגאולה הספציפית הזאת לא הייתה יכולה להתרחש בשום דרך אחרת להוציא היפוך. באותו חודש ובאותו יום בדיוק שהגזירה נגד עם ישראל הייתה אמורה לחול, היא תתהפך לטובה. אבל לא לפני כן. עמלק. התנגדותו לא הייתה במישור האינטלקטואלי-רוחני, תכונתו עזות ועקשנות, מעשה של הקרבה עצמית, עמידה יהירה מול ד' וישראל עַמו. אמת, הוא ידע ש'ייכווה מהאמבטיה הרותחת' שלתוכה קפץ – כפי שמתאר רש"י את מעשהו הפזיז שהסתיים בתבוסתו במלחמה – אבל יחד עם זאת, הוא יַראה לעולם, ניתן להתריס בפני ד'. הוא יוכיח שהוא, עמלק, לא קיים בגלל האלוקים אלא למרות האלוקים. אם ד' יגביל את גמולו של עמלק לכוויה מ"האמבטיה הרותחת" בלבד, ייצא מכך שבמידה מסוימת עמלק צדק. כביכול יש דרך חלופית, נגד ד' ולמרות ד'. מה שצריך כדי למנוע זאת, זו דרך שבה מאמציו של עמלק בעצמם וכשלעצמם, לא רק שלא יצליחו למנוע את עם ישראל מלהמשיך בדרכו לקשר אלוקי, אלא דווקא יקדמו את עם ישראל לעבר מטרתו! הדינמיקה הזו התגלתה לראשונה ב"ונהפוך הוא" של פורים, תחילת נפילתו של עמלק. המן לא הובס – ולא יכול היה להיות מובס – אלא באותו חודש ויום שהוא עצמו ייעד למפלת ישראל.

הטיפול הוא, קוגניטיבי התנהגותי ותרופות נוגדות דיכאון. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המובילים לחרדה בריאות ומתחזקים אותה. החלק ההתנהגותי של הטיפול מתבסס על חשיפה ומניעת תגובה, טכניקה בה האדם לומד להיחשף למחשבות וטריגרים חיצוניים המעוררים אצלו חרדות בנוגע לבריאות לאורך זמן מבלי לבצע פעולה כפייתית, על מנת לאפשר לחרדה לשכוך באופן טבעי.

ההלכה מתייחסת למצבים פסיכיאטריים ברמה תפקודית הלכתית-משפטית, ולא ברמה רפואית-טיפולית. כאשר דנה ההלכה בהגדרת שוטה היא מתכוונת לתסמינים שיש להם משמעות משפטית-הלכתית, וזה יכול לקרות בגין הפרעות רפואיות רבות. לפיכך, התיאורים של הפרעות נפשיות שמציבים לפנינו פוסקי ההלכה אינם בהכרח זהים עם התיאורים וההגדרות שנותנים הפסיכיאטרים. כאמור, חכמינו לא עסקו בפסיכיאטריה לשמה, אלא בהשלכות ההלכתיות של התנהגויות ומצבים נפשיים, ודבר זה נכון לגבי כל הנתונים המדעיים שיש להם השלכות להלכה. נושא התרופות הפסיכיאטריות דורש דיון ארוך לעצמו – הן בהלכה, והן באתיקה הכללית. באופן עקרוני, יש להבין נושא אחד עקרוני. דיכאון וחרדה נמצאים על סקלה, שבקצה האחד מדובר על דברים שניתן להתמודד איתם בכוח התודעה והבחירה, ובהמשך מדובר על תופעות שחובה להתייחס אליהם כאל מחלה. מדובר (לדוגמה) בחוסר של חומר כימי מסוים במוח, והדברים מביאים לדיכאון ולצער ולחרדה. כאשר מגיעים לנקודה הזו – אין כל טעם להתמודד בכוח התודעה, שכן תודעה אינה מסוגלת ליצור את החומר הכימי הנדרש במוח.  ממילא זה המצב שבו נכון לקחת תרופה המשלימה חוסר זה, ואולי אפילו חובה לעשות זאת, בעיקר אם גרים במסגרת משפחה, ויש נפגעים מהדיכאון שאדם שרוי בו. זו אינה קטנות אמונה. זהו טיפול. תרופה נוגדת דיכאון בדרך כלל אינה מרפאה את הדיכאון. תהליך ריפוי הדיכאון לא ידוע לנו עד תומו. למעלה מכך, אחת הבעיות הקשות בתרופות פסיכיאטריות היא שהתרופות מצליחות ועושות את פעולתן. המטופל חש בטוב, ושהבעיה נפתרה, והוא מזדרז להפסיק לקחתן בשל העובדה שאין הוא רוצה לקחת תרופות ובשל תופעות הלוואי המטרידות אותו מעט, וחוסר האיזון מפיל אותו מחדש, וחוזר חלילה. על כן, משעה שמגיעים לנקודה בו אובחן הדיכאון כקליני, לא תעזור עבודת מידות, וטוב לקחת את התרופות האלה, בקביעות ביציבות ובאיזון, וכאמור – אין בכך חוסר אמונה אלא התמודדות בעזרת הידע שיש לנו, כדי להביא אושר יותר גדול למטופל ולסביבתו.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד