פרשת וירא – קביעת אבהות

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, עלון בית החולים, וירא

עם התפתחות המדע-התפתחה התורה לבדיקת סוגי דם כמו: בדיקה מסוג רקמות, בדיקות איזו אנזימים ו-ד.נ.א באמצעותן ניתן לקבוע בדרגת סבירות גבוהה ביותר אבהות באופן פוזיטיבי. הסוגיה של הוכחת אבהות היא מן המורכבות ומעורבים בה חתך של בעיות ומרכיבים מעולם המשפט והדין העברי, תוך רצון להגיע לחקר האמת. האם אמצעים אלו קבילים על פי ההלכה?

בפרשת השבוע מתוארת השמחה המלווה את משפחת אברהם עת נפקדה שרה בוולד אחרי עקרות רבת שנים "וד' פקד את שרה כאשר אמר…ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו למועד אשר דבר אתו אלוקים, ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק" (בראשית כ"א א'-ג'). שרה אמנו, שבה לעלומיה, התורה מתארת את פליאתה הכפולה, על עצם ההולדה בגילה המופלג, ועל יכולתה להניק את בנה על אף גילה המתקדם "ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקוניו" (שם ז'). עם הלידה מתחילים הרינונים, לידה בגיל כזה מופלג? ואחרי שנות עקרות כל כך רבות? רינונים אלו קשרו את הריונה של שרה  לאבימלך אצלו שהתה שרה בעל כורחה "… לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו… (רש"י בראשית כ"ה י"ט). לזות שפתיים זו מצאה פתרונה "…מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק" (רש"י שם), דרשה זו נסמכת על ייתור בפסוק "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק" (שם כ"ה י"ט), אם יצחק הוא בנו של אברהם, אין צורך להוסיף ולכתוב "אברהם הוליד את יצחק"! במדרש אחר מתוארת שרה כמניקה ילדים רבים ובכך סרה לזות השפתיים אודות גילה "..אמר ר' יהושע בן לוי אותו היום שגמל אברהם יצחק היו כל האומות מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה, שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא…מה עשה אברהם אבינו, הלך וזימן כל גדולי הדור, ושרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה את בנה עמה, ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו…והניקה את כולם" (בבא מציעא פ"ז עמ' א'). לזות שפתיים זאת נבעה גם מאופיו הכול כך שונה של הבן יצחק מאביו אברהם, האב מידתו חסד, ואילו הבן מידתו גבורה, רק הדמיון הצורני בין הבן לאב מאלץ את הסובבים להסכים שיצחק הוא בנו של אברהם "….שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק" (רש"י שם).

על פי מחקרים, ניתן להגיע ל-93% סיכוי לשלילת אבהות. פיתוחן של בדיקות סיווג רקמות, בדיקת האיזואנזימים ובדיקת ה-ד.נ.א. של השנים האחרונות שיפרו בלאו הכר את דרכי הוכחת האבהות ואת רמת הדיוק של ההוכחה- אמינותם הובילה את בתי המשפט להסתמך על ממצאי הבדיקות לצורך קביעת אבהות או לשלילתה.

זוג נשוי כהלכה, נקבע היחס בין אב לבנו בדין רוב, היינו על סמך ההנחה שחיי אישות בדרך כלל הם בין איש לאשתו (ע"פ חולין י"א ע"ב), או בדין חזקה, היינו על סמך החזקה שהוא אביו (ירושלמי קידושין פ"ד ה"ח, ועיין אנציקלופדיה תלמודית, בגדרי רוב וחזקה, כרך כ"ד, ערך יחס, עמ' פ"ג). דין זה נכון אפילו באישה שמרננים עליה שזינתה (סוטה כ"ז ע"א, ובלשון הרמב"ם "מי שהוחזק בשאר בשר דנין בו על פי החזקה, אף על פי שאין שם ראיה ברורה שזה קרוב…ראיה לדין זה מה שדנה תורה במקלל אביו ומכה אביו שיומת ומנין לנו ראיה ברורה שזה אביו אלא בחזקה…" (רמב"ם הל' איסורי ביאה ט"ו כ'), מכאן שכדי לקעקע חזקה זו צריך ראיה כבדת משקל ביותר, גם לו הבעל היה טוען טענה וודאית לפיה האישה בגדה בו, היינו מגיעים לאותה תוצאה, ואפילו אם נעדר הבעל שנים עשר חודש, אומרים שנשתהה העובר במעי אמו, אפילו תקופה כה ארוכה, ותולים את האבהות בבעל (יבמות דף פ' ע"ב, וברמ"א אבעה"ז סי' ד' סעי' י"ד). ביחס לפנויה יש אומרים, שהדרך היחידה להוכיח אבהות היא רק בהודאת האב, ואם הוא מכחיש, אין דרך לקביעת אבהותו (שו"ת הריב"ש סי' מ"א מ"ב, שו"ע אבהע"ז סי' ד' סעי' כ"ט), ויש אומרים, שמותר להיעזר בעדויות של עדים, כגון שאומרים שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים (חולין דף י"א ע"ב, ובאנציקלופדיה תלמודית שם, עמ' פ"ז), ואף להטיל על האב- הנטען חרמות ושבועות לשם הוכחת אבהותו, אם הוא עומד בהכחשתו (שו"ת הרשב"ץ ח"ב סי' י"ח). קיימים מקורות סותרים האם דמיון בקלסתר הפנים בין הילד לבין האב הנטען, או בין הילד לבין הנואף הנטען, מהווה הוכחה (בבא מציעא פ"ז ע"א, וברש"י על התורה ריש פרשת תולדות). ויש שמשמע מהם, שאישה נואפת יכולה להתעבר מבעלה, אך יכולה היא לצייר בדמיונה דמות של הנואף, והוולד ידמה לו (במדבר רבה, פרשה ט' אות א', וכן כתב בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קס"א, ומכאן שאין לסמוך על דמיון הפנים ולפסול את הילד.

כיום: מורכבות הבדיקות לקביעת אבהות אמהות והורות. 1. בדיקת סוג דם באמצעות הכדוריות האדומות. 2. בדיקת סיווג רקמות (hla) המתייחסת לבדיקה של הכדוריות הלבנות והאנטיגנים. הבדיקה מסתמכת על הזיהוי הגנטי של הרקמות. 3 . בדיקת איזו אנזימים, המתייחסת למערכת של חלבונים ואנזימים על הכדוריות האדומות. 4. בדיקת חומצת הגרעין- (ד.נ.א.) שהוא החומר התורשתי בתא הגרעין שבכדוריות הדם הלבנות. ה-ד.נ.א. הוא הצופן הגנטי של כל יצור חי.

באופן כללי, על מנת שמערכת גנטית תשמש כעזר משמעותי להוכחת/שלילת אבהות היא חייבת למלא אחר התנאים הבאים: סמני המערכת חייבים לבוא לידי ביטוי ביילוד, ולהישאר קבועים למשך כל החיים, השיטה חייבת להיות פשוטה יחסית מהימנה, וניתנת להישנות בכל עת, צורת הורשת הסמנים צריכה להיות ידועה, המערכת צריכה להיות רב גונית. בספר חסידים (מיוחס לר' יהודה החסיד המאה הי"ב-י"ג גרמניה) קיים תיאור של בדיקת אבהות קדומה ביותר כנימוק למנהג לצום ביום השנה (יארצייט) לפטירתו של אב "שהאב והבן גוף אחד – שיצטערו הבנים" וכראיה לכך שהאב והבן כגוף אחד הם מובא מעשהו של רב סעדיה גאון "כי היה מעשה ברב סעדיה בן יוסף החכם באחד שהלך למדינת הים עם עבדו והוליך עמו ממון גדול ואשתו הייתה מעוברת. לימים מת האדון והניח כל הממון, והלך העבד והחזיק בנכסים ואמר העבד אני בנו. כשגדל הבן שהולידה, שמע שמת אביו הלך לתבוע נכסיו שהחזיק בהם העבד, ונתחתן (העבד) בגדולי הדור. והיה ירא הבן לפתוח (פיו) פן יהרגהו, ונתאכסן בבית רב סעדיה, והניח לפניו לאכול, ולא אכל עד ששם לפניו אלו הדברים. נתן לו עצה לדבר אל המלך. הלך ובכה ויתחנן לפני המלך ושלח המלך אחר רב סעדיה לדון דין זה, וציוה רב סעדיה להקיז דם בספל ולקח עצם לעומת העצם של אבי הבן והניחו העבד ולא נבלע הדם, ולקח העצם ושם אותו בספל הבן ונבלע הדם בעצם כי היו גוף אחד, ולקח רב סעדיה הממון ונתנו לבנו שבא, הרי ראוי ונאה לבן שיצום ביום מיתת אביו…" (סי' רצ"א) בבדיקת הדם הזו נבדק הדם של העבד ושל הבן כדי לוודא מיהו בנו של אותו אב שנפטר, אותו דם שנבלע בעצם הוכיח מיהו האב הביולוגי, ואותו שדמו לא נבלע בעצם הוא הרמאי. פוסקי הלכה נחלקו האם ניתן לראות בבדיקה זו של רב סעדיה גאון תקדים ממנו ניתן להסיק כי בדיקת דם לבירור אבהות תואמת את ההלכה, וממילא ניתן להיעזר בה לשם קביעת אבהות, או שמא לא ניתן על ידי בדיקת דם לקבוע אבהות, שכן רב סעדיה גאון פעל מכוח סמכות שהוענקה לו על ידי המלך כמתואר בסיפור ולא מכוח סמכות שהתורה מעניקה לבדיקה מעין זו (עיין במאמרו של פרופ' דב פרימר קביעת אבהות על ידי בדיקת סוג דם במשפט הישראלי ובמשפט העברי אסיא החל מעמ' 185).

בישראל ניתן לחייב עריכת בדיקת אבהות רק בצו של בית המשפט, במתן הצו על בית המשפט לאזן בין הזכות לכבוד והזכות לפרטיות של הגבר שלו מיוחסת האבהות, ובין זכותו של הילד לדעת מי אביו, שאף היא חלק מכבוד האדם, בית המשפט העליון הכריע כי גוברת זכותו של הילד לכבוד על פני זכותו של האחר שאינו רוצה לדעת,

ככל שהתפתחו טכנולוגיות חדישות ומשוכללות המסוגלות לקבוע אבהות, הלכה והתעצמה השאלה האם ניתן להשתמש באותן טכנולוגיות ועל פיהן לקבוע אבהות, המדע נזהר מלקבוע ודאות של 100%, כמו בכל בדיקה מעבדתית עלולות גם כאן להתקבל תוצאות שגויות עקב טעות אנוש, גם לאותם גישות שאינן רואות כל סתירה בין הבדיקה עצמה לבין מסורות חז"ל, עדיין יש להביא בחשבון אפשרויות נדירות בהם מתקבלת בדיקה 'שלילית כוזבת'. קביעת אבהות על ידי סיווג רקמות ואיזו-אנזימים, שיטות אלו התקבלו על ידי שני בתי דין רבניים, שכן כאן בשונה מבדיקת דם אין כלל עניין של מחלוקת בין חז"ל לבין המדע ביחס לתורשת הדם על ידי האם בלבד, או בשיתוף עם האב, כי ה- (hla) נבדק בכדוריות הלבנות, ובעצם הוא משותף לכל הרקמות בגוף, וכן מפני שבדיקת סיווג הרקמות הוא בוודאי רוב של טבע שאינו תלוי במנהג בני האדם, והוא רוב מוחלט שלא חוששים בו למיעוט, ועל כן הוא עדיף על "רוב בעילות אחר הבעל", שהוא רוב המבוסס על מנהג. אכן פסק דין זה התקבל רק לגבי דיני מזונות ולא כדי לקבוע ממזרות, שלזה צריך וודאות של 100%, בעוד שהבדיקות המדעיות מגיעות לדרגה קצת פחותה מזה (בית הדין הרבני באשדוד, פסק דין של הרב דיכובסקי, הובא במלואו באסיא, ה, תשמ"ו, עמ' 163-178, בית הדין הרבני בחיפה, תיק תשמ"ו/8734). לעומתם קבע בית הדין הרבני הגדול בשתי פסיקות נפרדות, שבדיקה זו לא הוכחה כלל, ובדיקת הרקמות לא די בה כדי לקבוע  אבהות בוודאות, אלא רק בצירוף סיוע נוסף. (בית הדין הרבני הגדול בערעור תשמ"ה/241) במאמר מאת הרב מרדכי הלפרין הוא כותב בשמו של הרב אויערבך "וכעת כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: אך אם הבדיקה הזאת מפורסם ומקובל בכל העולם ע"י הרבה נסיונות ברורים לדבר אמת וברור, מסתבר שגם מצד ההלכה אפשר לסמוך על זה, עכ"ל. ואמר לי הגאון זצ"ל דה"ה לגבי קביעת אבהות" (אסיא ס"ז-ס"ח, שבט תשס"א). והיינו שניתן לסמוך על בדיקה זו גם לעניין ממזרות. ועוד הוסיף וכתב, ראוי להוסיף כי לפני יותר מעשור הזדמן לי לשוחח עם דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר שפירא זצ"ל, זמן קצר אחרי שהרכב בראשותו ביטל פסק דין של ביה"ד הרבני בחיפה שהסתמך על בדיקת הרקמות לפטור אב מתשלום מזונות. לדבריו הוסבר לו שהבדיקה נעשית על פי הערכה סובייקטיבית ולא על פי מדדים אובייקטיבים חד משמעיים. לאחר שתיארתי לפניו את תהליך הבדיקה שהיא כיום אובייקטיבית וחד משמעית, ענה לי בצער, שאילו הטוענים, נציגי הצדדים, היו מביאים לפניו את המידע הזה בזמן, היה פסק הדין משתנה" (שם, שם).

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד