פרשת וישב – את אחי אנכי מבקש – לאור הנר

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב (נוב 24, 2021) | חומש בראשית, עלון בית החולים, וישב

מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי. לפי עקרון ההפרכה של פופר, רעיון הוא "מדעי" רק אם ניתן להגות ניסוי שיפריך אותו. הפילוסופיה של המדע עוסקת בהגדרת השיטה המדעית ובהגדרת ההיקף והתכולה של המושג "מדע".

בפרשת וישב מסופר שיוסף, על פי פקודת אביו יעקב, הלך לראות מה שלום אחיו (בראשית, ל"ז ט"ז). הפרשה מעוררת תמיהה גדולה על יעקב וכי לא היה עֵד וער למתרחש בין יוסף לבין אחיו?! וכיצד קיבל על עצמו שליחות זו, הלא ידע את שנאת אחיו וקנאתם?! התשובה לכך על פי המדרש, "יודע היה שאחיו שונאין אותו ולא רצה לעבור על דברי אביו" (ב"ר פ"ד, י"ג) ובלשונו של הרמב"ן, "הכל סבל לכבוד אביו" (בפירושו לפסוק ט"ו). יוסף שומע את דבר השליחות ומשיב בקצרה "הנני". וכבר העירה נחמה ליבוביץ שמשונה "הנני" זה מכל "הנני" שבתורה, שכל "הנני" מיד אחַר קריאת השם מקומו, אולם כאן כבר שמע את המדבר אליו וכבר ידע את הנדרש ממנו. הספורנו מציע הסבר, "'לך נא ראה', ראה בשכלך ותקן כל מעוות אם יצטרך, כי אמנם להגיד האמת היה מספיק אחד מעבדיו" (שם ל" י"ד), כלומר, עשה כל מאמץ לפייסם. הוא לא מוצא אותם, ואיש אחד שהוא פוגש מציע לעזור לו. יוסף אומר אז את המשפט "את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים" (שם, ל"ז ט"ז). על הצהרה זאת העיר הפילוסוף היהודי הצרפתי עמנואל לוינס הערה אחת, "דיוגנס היה אומר, "אני מחפש בן-אדם". היהודי אומר, "את אחי אנכי מבקש". השבוע יחול חג החנוכה. בשנת 167 לפנה"ס החלו החשמונאים להנהיג את ההתקוממות נגד השלטון הסלאוקי בארץ ישראל, שכונתה "מרד החשמונאים", על רקע גזירות אנטיוכוס – איסורים שהוטלו על ידי השלטון הזר על קיום מצוות יהודיות. בשנת 164 לפנה"ס הצליחו המורדים לשחרר את ירושלים ובית המקדש משלטון היוונים והמתייוונים שתחת שלטונם שבת בית המקדש מפעילות כשלוש שנים.

שורשי המדע בתפיסה האריסטוטלית, על פיה קיימת מציאות אובייקטיבית שמתנהלת על פי חוקים, וניתן לחקרה שכן היא הנמדדת על ידי החושים. ראשית ההתפתחות המדעית נעשתה בהמצאת מושגי ההגדרה, התצפית המדעית והמודל ביון העתיקה.

בתודעה היוונית-הלניסטית היווני אינו רק יווני, אלא היחיד הראוי לתואר "בן-אדם". אימפריאליזם תרבותי זה, בא לה ליוון וליורשתה ההלניסטית, דווקא מעיסוק בתחום המדעים והפילוסופיה. הללו נתפסו כאוצרים בתוכם אמת שאינה תלוית תרבות, אמת שהיא התגלמות האידיאות השמימיות עלי אדמות – שהרי אמת זו הוכחה בראיות ש"אי אפשר לאדם להרהר אחריהם". חשיבה וגישה כל כך רדיקלית עלולה לגרום שיחד עם לימודי המדע והפילוסופיה, עלול היהודי לקבל את התמונה המוטעית כאילו תרבות יוון בשלמותה היא התרבות האנושית, ומכאן עלול אף להשיל מעליו את זיקתו לתורת ישראל ולאבד את זהותו היהודית. דווקא היום, במאה ה-21, אחרי שהתפכחנו מהרבה מאשליותיו של עידן הנאורות לפיהן המדע והפילוסופיה צופנים בחובם את האמת השלמה והגואלת אודות המציאות, יקל עלינו לאמץ גישה זהירה יותר למדע ולפילוסופיה המערביים. כיום, לא זו בלבד שהפילוסופיה ומדעי החברה מורדים מכיסאם הרם  בתור מחזיקי שרביט האמת המוחלטת, אלא אף מדעי הטבע כבר אינם זוכים למעמד זה, אחראי לכך בעיקר ענף הפילוסופיה של המדע, אשר הוגים מקרבו דוגמת קרל פופר ותומס קון הראו עד כמה קשה להוכיח את העקרונות המוחלטים כביכול העומדים בבסיס העבודה המדעית, וכן עד כמה קיימת זיקה עמוקה בין התפתחויות תרבותיות מסוימות לבין מה שנתפס ראוי לכתר "אמת מדעית

פריחת המדע וקבלתו כשיטה התקפה ביותר לביאור הטבע היא התפתחות שהחלה באירופה של תקופת הרנסנאס, עם גיבוש מושגי הניסוי המדעי והמחקר המדעי, וצברה תאוצה בעקבות המפכה המדעית. הסיבה שהספק והביקורתיות הם קריטיים עבור התפתחות המדע היא שללא אמצעים אלה אמיתות ושקרים וזיופים מתערבבים זה בזה, והמדע מאבד את האמינות והדיוק שלו.

הבחנה רווחת מפרידה בין שני חלקי עולם-הרוח היווני, חכמה ותרבות, שבמוקדה המדע והפילוסופיה, אלו מותרים ואף רצויים, "חכמה בגויים תאמין". לעומת זאת, תרבות יוון, המזוהה עם האסתטיקה, האמנויות היפות וטיפוח הגוף, זרה לרוח תורת ישראל. את החלוקה הזו ניתן כנראה לייחס לרמב"ם, הכותב למשל בהלכות קידוש החודש, "וטעם כל אלו החשבונות… שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים…ומאחר שכל אלו הדברים בראיות ברורות הם שאין בהם דופי, ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר בין שחברו אותם נביאים בין שחברו אותם האומות, שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי אנו סומכין על זה האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע" (פי"ז, הכ"ד). הרמב"ם בהתייחסו ליסודות האסטרונומיה מבאר כי ידע זה שאב מחכמי יוון. מסיבה זו הוא רואה צורך להכניס בתוך ספרו ההלכתי הסבר לעובדה שהוא משתמש לקביעת ההלכה בספרות זרה, היות שמסקנות האסטרונומיה הוכחו בראיות, הרי שאין הבדל אם אלה שגילו אותן הם יהודים או יוונים, העיקר הוא האמת החבויה בהן. כיוצא בדברים אלה כתב הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים, אודות המקורות שלהם נזקק בחיבורו זה, "ודע שהדברים אשר אומר בפרקים אלו …הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים… ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני-אדם, ושמע האמת ממי שאמרה". כלומר, עמדתו של הרמב"ם היא שהשלילה של הקשר אל יוון אינה חלה על "דברי החכמים" והפילוסופים. ניתן ללמוד חכמה מפי היוונים, או מפי כל אדם אחר, "שמע האמת ממי שאמרה".

המדע בין תקופתו של אריסטו לבין המאה ה-16 הסתמך כמעט אך ורק על תצפית מדעית. בימינו נחשב הניסוי המדעי לאבן הפינה של המדע. בעקבות קבלת תורתו של אלברט איינשטיין האמת הצרופה אינה נתפסת כדבר מושג עוד. לאחר שנתגלו בעיות אמפיריות גם עם רעיונותיו של ניוטון ואיינשטיין הציע להם פתרון בתאוריה מדעית.ד"ר אלכסנדר קליין ביאר את משמעות ההצהרה "את אחי אנכי מבקש" אליבא דלוינס. יוסף איננו מעונין בעימות עם אחיו, אלא שואף לאחווה ולשלום אתם, על אף התנהגותו המפוקפקת כלפיהם. מסר התורה הוא שיש להתייחס לזולת כ"אח", ולא לראות בו "זר". ההסכמה בלשון "הנני" משמעותה על אף כל מה שקרה עד כה, ועל אף החשש מפני האחים,יוסף מוכן להסתכן, ולהתפייס אתם.בהקשר לפסוק "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך" (ויקרא י"ח י"ט). בעניין זה ישנה מחלוקת יסודית בגמרא, רבי עקיבה אומר, זהו כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר, זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱ-לֹקים אָדָם בִּדְמוּת אֱ-לֹהקים עָשָׂה אֹתוֹ (בראשית ה' א') זה כלל גדול מזה" (ירושלמי, נדרים, ט' ה').  ר' יוסף אלבו כותב, התורה הא-לקית ראוי שתכלול שני עניינים, אם הסרת העול והחמס מבין אנשי המדינה הנרמז ב-"ואהבת לרעך כמוך", ואם הערת האנשים אל הדעות האמתיות והשלמות האנושי הנרמז בפסוק "זה ספר תולדות אדם", שכתוב בו "ביום ברוא א-לקים אדם בדמות א-לקים עשה אותו", שבאר שיש באדם צורה אנושית היא בדמות א-לקים, ועל כן ראוי שיזהר שלא יבזה אותה לא בעצמו ולא בחברו…" (העיקרים, מאמר ראשון, פר' כ"ד). הקונוטציה היא גם תיאולוגית, יש לכבד באדם – בעצמו או בזולתו – את דמותו של הקב"ה. לפי הרמן כהן, דרישה זו מהווה את הייעוד הייחודי של עם ישראל כולו. בעיניו של הרמן כהן עם ישראל היא "סמל" של האנושות במובן זה, "סמל יחיד לרעיון יחיד, על היחידיות של עמים לשאוף לקראת אחדות יתירה של האנושות….סמל כזה לא יכול היה להתגלם בעולם על ידי העם היווני, שכן אין העם הזה יודע את מושג האנושות. האנושות האחת עשויה הייתה להיווצר רק בזיקה לא-ל יחיד. ואילו א-ל יחיד נוצר רק בקרב עם זה (הרמן כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, עמ' 288). הפליא עמנואל לוינס  במילותיו ותיאר את העולם בו אנו חיים, "העולם העכשווי, המדעי, הטכני והנהנתני מוצא את עצמו במבוי סתום – כלומר, בלי א-ל – לא מפני שהכול בו מותר, ובזכות הטכניקה הכול אפשרי, אלא מפני שהכול בו שווה. הלא-מוכר נהיה מיד מוכר, והחדש כבר רגיל. אין חדש תחת השמש. המשבר המופיע בקהלת אינו בחטא, אלא בשעמום. הכול נבלע, שוקע ונסגר בזהה. הכול אכן "הבל הבלים". הכול … מלבד הזולת, שגם בכל השעמום הזה, אי-אפשר לעזוב אותו לאנחות". מסתבר שמילות השיר 'כל אחד הוא אור קטן', אך ביחד 'אור איתן', אינו קלישאה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד