שיטיון או דמנציה הוא ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, ללא שינוי במצב ההכרה, המאפיינת קבוצת מחלות המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה. מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקדו של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית, שיטיון כולל מגוון של סימפטומים כרוניים המעידים על אובדן של פונקציות בחיי היום-יום, יש קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה, הגורמת לסובל ממנה לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי. השכיחה בהן היא מחלת אלצהיימר.
משפחה הינה מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה. במשמעות הנפוצה של מושג זה משפחה נוצרת על ידי שני בני זוג הנישאים זה לזה, וכוללת גם את ילדיהם. סדר הלידה במשפחה הוא אחד הנושאים המעניינים ביותר, גם אם לא נטולי המחלוקת, במדעי החברה בשנים האחרונות. הרעיון הכללי מאוד פשוט, אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת פחות או יותר, וגם מחצית הגנים. ההיגיון אומר שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים. אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה די קיצוני.
פרשת וישב חושפת את היחסים המורכבים בתוך משפחת יעקב, את הקנאה והאיבה ששררו בין האחים, שנאה קשה זו כמעט והובילה להריגתו של יוסף בידי אחיו "ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות" (בראשית פר' ל"ז פס' כ'). מה הייתה הסיבה לשנאה העמוקה שרחשו לו אחיו? חז"ל והפרשנים ניסו לדלות רמזים מהכתוב מהם ניתן ללמוד על מערכות היחסים שבין האחים. הפרשה פותחת את סיפור יוסף בפסוקים הבאים: "אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן…ויבא יוסף את דבתם רה אל אביהם. וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו…" (בראשית פרק לז' פ' ב'-ד'). מקריאת הפסוקים עולים שני דברים, האחד, דיבה רעה שהביא יוסף ליעקב על האחים, והשני, העדפת אביו אותו על פני אחיו כשעשה לו כתונת פסים. על אף דבריהם של חז"ל אודות האסון שעלול להתרחש כשמעדיפים בן אחד על פני האחרים "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת (צמר נקי), שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת דף י' ע"ב), ביקורת זו היא בעיקר על יעקב וכמובן מהווה הדרכה מוסרית לכל אב כיצד לנהוג עם בנים, אך קשה להניח שרק בשל כתונת הפסים רצו האחים להורגו! נראה ששני גורמים הם עיקר הסיבה כמובן שאם מצרפים לכך את חלומותיו נראה שהסיבה העיקרית נוגעת לדיבה הרעה ולחלומותיו המתנשאים. שהרי
הסברים שונים הוצגו במשך השנים לשונות בין האחים. למשל, למרות החיים בסביבה משותפת, אין ספק שכל אחד מן האחים חווה ומתנסה בדברים שונים. זה במיוחד יהיה נכון אם פער הגילאים בין האחים יהיה גדול. קבוצת הגיל שמשותפת לנו ולבני גילנו במקום ובזמן מסוים, היא בעלת מאפיינים מסוימים ששונה מקבוצת גיל אחרות. גם הדינמיקות הפנימיות של החברים בכל קבוצת גיל שונות לגמרי. ועדיין, למרות כל ההסברים הללו, חוקרים מוצאים פעמים רבות מאפיינים כלליים שנובעים מהמיקום של כל אחד מאתנו ביחס לאחינו ואחיותינו.
בקרב הציבור הרחב רווחת האמונה שסדר הלידה במשפחה משפיע באופן נרחב על אישיותו של האדם, אך פסיכיאטרים ופסיכולוגים רבים מתנגדים לרעיון זה. אחת התיאוריות המודרניות על אישיות, משנות השמונים של המאה ה-20, טוענת שקיימות חמש תכונות אישיות הניתנות למדידה (מוחצנות, נועם הליכות, פתיחות מחשבתית, מצפוניות/מוכוונות, ויציבות רגשית). סדר הלידה משפיע על חמש תכונות אלו.