פרשת יתרו – מגן אבות – כיבוד אב ואם

י״ח בשבט ה׳תשפ״ב (ינו 20, 2022) | חומש שמות, עלון בית החולים, יתרו

הציפיות לכך כי וירוס הקורונה ינוצח במהירות נמוגו. נראה כי יעבור לא מעט זמן בטרם ימוגר הנגיף. ברור הצורך למנוע הדבקה של אוכלוסייה בסיכון ובפרט בני הגיל השלישי והרביעי. במוסדות, בתי אבות, בתי חולים גריאטריים וכיוצא באלה, מיישמים כיום בצורה טובה את התוכנית של משרד הבריאות, מיוזמותיו של פרופ' רוני גמזו.

פרשת 'יתרו' היא מהפרשיות החשובות בתורה. בפרשה זו מסופר על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדברות. עשרת הדברות מוזכרים גם בספר דברים, בפרשת 'ואתחנן'. קיימים הבדלים בין נוסח הדברות בשני המקומות. אחד מההבדלים נוגע לנוסח הדיבר החמישי, 'כיבוד אב ואם'. בספר שמות נאמר, "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ…" (שמות, כ', י"א). ואילו בספר דברים נאמר, "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָך…" (דברים, ה' ט"ו). בדיבר שבפרשת 'ואתחנן' מנומק הציווי במילים "למען ייטב לך", אריכות הימים מוזכרת בשני המקומות ואילו ההטבה מוזכרת רק בספר דברים, הבטחה זו נעדרת מספר שמות, מדוע? שאלה זו נשאלה בגמרא, "שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב" ? ומשיבה הגמרא, "הואיל וסופן להשתבר", ועל כך שאלה הגמרא, "וכי סופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל" (בבא קמא, נ"ד ע"ב), כלומר, הסיבה שהמילה "טוב" נעדרת מלוחות ראשונים נעוצה בכך שלוחות אלה נשברו בסופו של דבר. לו הייתה הבטחת ה"טוב" מופיעה בלוחות הראשונים, הרי שעם שבירתם הייתה פוסקת ח"ו טובה מישראל. המהר"ל מפראג מבאר מדוע לוחות שניים כרוכים בהבטחת "טוב". בתורה מפורש הצד השווה והשונה בין לוחות ראשונים ושניים. על 'לוחות ראשונים' נאמר "והלחת מעשה א-לקים המה והמכתב מכתב א-לקים הוא חרות על הלחת" (שמות, ל"ב, ט"ו-ט"ז). נמצא, שלוחות ראשונים גם האבן מעשה א-לקים היא וגם המכתב מכתב א-לקים הוא. ובלוחות שניים נאמר למשה, "פסל לך שני לחת אבנים כראשונים וכתבתי על הלחות את הדברים אשר היו על הלחת אשר שברת" (שם, ל"ד, א'). פסילת הלוחות נעשתה על ידי משה, ואילו הכתיבה על ידי משה מפי הגבורה,                                                                                       

המיקוד בתוכנית, במוסדות טיפוליים ובתי אבות נובע מסיבות שונות. אלה מקומות שבהם שוהים יחסית בצפיפות, ריכוזים של אנשים שחלקם בעלי מגבלות תפקודיות ברמה כזאת או אחרת. הנוכחות המתמדת של צוותים מטפלים רב תחומיים והשוני בשגרה היומית, מחייבים הגברת המודעות בכל רגע שבו נמצאים בקרבה לקשיש.                                                         

לפיכך מבאר המהר"ל ש'לוחות ראשונים' דווקא בשל מקורם השמימי "מעשה א-לוקים", היו רחוקים מהשגת בני אדם, בני אנוש אינם מסוגלים לתפוס מציאות שמימית נבדלת, "כי הדבר אשר אינו ראוי לעולם במה שהוא עולם גשמי ולפיכך אי אפשר שיהיה בעולם דבר שהוא א-להיי לגמרי בשלימות מבלי שיצורף אליו החסרו…". (תפארת ישראל פר' מ"ג). משכך, נתינת הלוחות הראשונים הייתה בהכרח בלתי שלמה, שניתנו לעולם גשמי. בני אנוש מוגבלים בתפיסתם, ואינם יכולים להכיל ואף להעריך את גודל המתנה. משא"כ 'לוחות שניים' שהם "מעשה משה". בבואנו לדון במצוות 'כיבוד אב ואם' אנו נפגשים עם מצווה שכלית וכזו שהיא ברת השגה, הדעת והשכל מחייבים שיכבד בן את הוריו שהביאו אותו לעולם, "והכבוד והיראה הם הכרת הטוב". לפי המהר"ל כיבוד הורים הוא לא רק תודה אישית של האדם לחיים שלו, אלא שקיום המצווה הזאת הוא הכרזה ועדות שעצם המציאות הוא טוב, ולכן השכר הנזכר למקיימי המצווה הוא "למען יאריכון ימיך ולמען יטב לך על האדמה" (שם, פר' מ"א). בזה המהר"ל מנסה להסביר למה מצוות כיבוד אב ואם מופיעה בין חמשת הדיברות הראשונים של עשרת הדברות, שכן הן עוסקות בעיקר במצוות בין אדם למקום, כיוון שמי שמכבד את הוריו מכבד את מעשי ד' כי טוב הוא, יסוד זה מובא בחז"ל כשאמרו "הוקש כבודם לכבוד המקום". יסודה של מצות כיבוד אב ואם נובע, לדעת דרשן זה, מהעובדה שבעניין יצירתו של האדם ההורים משתווים כביכול לריבונו של עולם – הם יוצרים ובוראים בריאה חדשה מכאן גם מובנת הסמיכות של השבת לכיבוד אב ואם בלוחות הברית, מפני שמטרת השבת לחגוג את שלמות הבריאה ואת העונג והשמחה למקיים אותה.                                                                                                               

על פי התוכנית, על מנת להגן על קשישים בבתי אבות ובדיור מוגן יוקצו יותר משאבים לבדיקות. בתי אבות ומוסדות גריאטריים יקבלו עדיפות במספר הבדיקות וגם בביצוע ניתוח התוצאות. בעת הצורך, שיפור מערך הבדיקות יאפשר בידוד מהיר ויעיל יותר. יוגדרו אזורי בידוד ויופנו משאבים גם לבינוי ושיפוץ, על מנת להפריד בין אוכלוסיית הבריאים לחולים שיאותרו.

ר' שמשון רפאל הירש האיר זווית אחרת במצוות כיבוד ההורים, האמונה היהודית בנויה ומושתת על מסורת של אב לבן! ומצוות כיבוד ההורים היא תנאי ראשוני והכרחי!! כדי להמשיך את נצחיותו של עם ישראל "לא על מסקנות חקירתנו במדעי הטבע השתית ד' את אמונות ודעות ישראל… התגלה ד' לעינינו וגילה לנו את רצונו… יציאת מצרים ומתן תורה הם שתי עובדות היסוד של עם ישראל… אולם הערובה היחידה היא המסורת! ויסודה של המסורת אינו אלא מסירתה הנאמנה לבנים מידי האבות… נמצאנו למדים כי כיבוד אב ואם הוא התנאי לנצחיותה של האומה הישראלית". המיקום של מצוות כיבוד אב ואם הוא במצוות שבין אדם למקום, כי רק מצוות כיבוד ואם, והעברת המסורת של סיפור עם ישראל מדור לדור – יש אפשרות לקיים אומה נצחית. ההלכה קבעה שני גדרים למצוות כיבוד אב ואם, כיבוד ומורא. "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ' י"ב, דברים ה' ט"ו). המקור לחיוב יראתם נלמד מהפסוק "איש אמו ואביו תראו" (ויקרא י"ט ג'). בספר המצוות מנה הרמב"ם שתי מצוות עשה נפרדות, כבוד ומורא (ר"י, ורי"א). שתי המצוות הנ"ל, המלמדות על ההתנהגות הדרושה מן האדם כלפי הוריו, כוללות את האב והאם תחת חובה שווה, כלומר שניהם ראויים לאותה דרגה של כבוד ויִראה. הייחוד שבאב ואם מובנת מאליה, כיוון ששניהם אחראים לא רק לעצם קיומו של האדם אלא במידה רבה גם להתפתחות אישיותו. אבל אין זה מלמד שבעיני הבן או הבת, אביו ואמו מופיעים תמיד במידה שווה. לכל אחד מהם תפקידים אחרים בלידה ובגידול הבנים, ומכאן היחסים השונים. חז"ל רמזו על כך ואמרו, "כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו, ובכיבוד הקדים אב לאם לפי שגלוי לפניו שהבן מכבד את אמו יותר מאביו מפני שמשדלתו בדברים" (רש"י ויקרא, י"ט, ג').

בתי אבות, דיור מוגן ובתי חולים גריאטריים יקבלו עדיפות במענה מהיר ופתרון מענה לצרכים השונים. בנוסף, התוכנית כוללת גם הקמה של מוקדי מענה לבני המשפחות של הקשישים ולצוותי סיעוד וכלל כוח האדם. הציבור הרחב הדואג לקרוביו מקבל מענה מהיר ויעיל. במוקדים הזמינים ניתן לקבל סיוע, הדרכה בנושאי ביקורים, שמירת הבריאות, רווחה ועוד.

אחד הסיפורים הידועים ביותר בעניין כיבוד אב ואם הוא סיפורו של דמא בן נתינה. בן-נח מאשקלון שוויתר על רווח עסקי רב, כיוון שהמפתח לסחורה המבוקשת היה מונח מתחת לכרית עליה ישן אביו, ודמא לא רצה להעירו. בגמרא מסופר שכתוצאה מכך זכה דמא בן נתינה שתיוולד לו בעדרו פרה אדומה השווה הון רב. רבי חנינא העיר על מעשה זה שאם זוהי המידה וזהו השיעור שמקיים מי שלא נצטווה ואין עליו חיוב דמא בן נתינה כבן נח, על אחת כמה וכמה יש לנו ללמוד לגבי מי שמצווה וחייב במצווה זו (ע"פ קידושין, ל"א ע"א). מעשה זה מובא בתלמוד כמענה לשאלה "עד היכן כיבוד אב ואם"? ההלכה הייתה ערה למצבים המשתנים במעמדם הכלכלי של ההורים והילדים. התלמוד דן במקרה בו ההורים במצב כלכלי טוב, ויש בידו היכולת לפרנס את עצמו, אז מתעוררת השאלה על מי מוטלות ההוצאות הכספיות במידה ויש כאלה. האם מאכיל ומשקה מכיסו של הבן, או שעל האב לממן בעצמו את צרכיו ?, ההלכה קבעה שמקור הכסף "משל אב" "זה שמאכילו ומשקהו משל אב ואם" (שו"ע, יו"ד ר"מ, ה'), לפיכך תמוהה הדוגמא שהביאה הגמרא, שהלוא אין זה מגדר מצוות כיבוד אב ואם, על דמא היה להעיר את אביו הישן, בוודאי כשהתעורר האב ושמע הצטער על ההפסד! חכמינו בחרו להביא סיפור זה כדי ללמדנו, שלא היה מוכן לצער את אביו בשום הון שבעולם. השכר לו זכה כפי שמסופר שנולדה פרה אדומה, שמציאותה נדירה מאד, דווקא בידיו של דמה בן נתינה. כלומר, דמה המסרב להעיר את אביו משנתו, ואומר לחכמים, "מה אנא מזבנא לכון איקרא דאבהתי בפריטין? [=אני מוכר לכם את כבוד אבי בפרוטות?] איני נהנה מכיבוד אבותי כלום". הביטוי "איני נהנה מ… כלום" נראה כרומז לכך שיחסו של דמה לאביו אינו יחס אנושי טבעי של בן אל אביו, אלא יחס הנמדד באמות מידה אחרות, אקסקלוסיביות ותרומיות, דמה דימה את הוריו להקדש, מי שמדמה את הוריו להקדש שכרו שזוכה שבעדרו נמצאה פרה אדומה. פרה אדומה מטהרת מטומאת המוות, וזוהי אריכות ימים וטובה שאין למעלה ממנה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד