פרשת כי תבוא – חרדה קיומית

כ״ב באלול ה׳תשע״ט (ספט 22, 2019) | עלון בית החולים, חומש דברים, כי תבוא

חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, מתח ודאגה רבה, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. המחשבה יכולה להיות על איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, במודע או שלא במודע, והאדם חש שהוא חסר אונים מול המחשבה והתחושה הפיזית. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים.

בפרשת השבוע מביא בפני העם את הברכות והתוכחה אותם יקראו השבטים על הר גריזים ועל הר עיבל. דברים מעין אלה הושמעו כבר על-ידי משה רבינו וכתובים בספר ויקרא בפרשת בחוקותי. מעניין כי שתי התוכחות נקראות בסמיכות לחגי ישראל, האחת לפני חג השבועות והשנייה לפני ראש השנה, אם כי בהפסק של פרשה אחת בינם לבין החג. "תניא….עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא?…כדי שתכלה השנה וקללותיה" (מגילה ל"א ע"ב). אומרת המשנה: "אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן" (מגילה, פ"ג מ"ו) נשאלת השאלה – מדוע אין מפסיקים את הקריאה בתורה באמצע הקללות? הגמרא נותנת לכך שתי תשובות: א. שאין מפסיקין באמצע הקללות כדי שלא ניראה מואסים במוסר ד', ב. 'שאין אומרים ברכה על הפורענות' (מגילה ל"א ע"ב). רוצה לומר, שגישתו הבסיסית של הא- ל היא להיות עם עמו בעת צרה, ועתה כאשר ניחתות עליו קללות שכאלה, לא נאה לברך את שמו עליהן.  אם לא מפסיקים באמצע התוכחות, אז כיצד קוראים? ממשיכה הגמרא ואומרת: "תנא: כשהוא מתחיל – מתחיל בפסוק שלפניהם, וכשהוא מסיים – מסיים בפסוק שלאחריהן" (שם,שם). הגמרא מציעה פתרון המסתמך על דברי תנאים, אם איננו יכול לברך על הפורענות, כך יעשה: יתחיל לקרוא בפסוק שלפני הקללות ויסיים בפסוק שאחרי הקללות. באופן זה, ברכות התורה שיברך לא יחולו על הקללות, אלא על פסוקי תורה רגילים.

תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. אם כן ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

ביחס לטעם המובא בתלמוד "כדי שתכלה השנה וקללותיה" (מגילה ל"א ע"ב), שהביא לקריאת פרשת התוכחה לפני ראש השנה, אפשר להבין, שתקנת עזרא הייתה לקרוא את הקללות לפני ראש השנה, כדי שאם חטאו ישראל ח"ו, הקללות שהם האיומים, העונשים, ופריעת החשבון לא יימשכו לשנה החדשה, וניכנס אליה נקיים ומחודשים. אבל מהתוספות משתמע שאין לקוראן בסמוך לראש השנה ממש, וז"ל: "לפי שאנו רוצים להפסיק  ולקרות שבת אחת קודם ראש השנה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל, שלא להסמיך הקללות לר"ה" (שם ד"ה קללות). ומוסיף המהרש"א "ותקן פרשת נצבים קודם  ר"ה כדי שתכלה קללות שבכי-תבוא הנאמר על בית שני קודם ר"ה, שלעתיד לבוא יהיו נגאלים ע"י התשובה כמפורש בפרשת נצבים: "ושבת עד ה' … ושב ה'"(שם, בביאורו לתוס'). וכן נפסק בשולחן ערוך "אתם נצבים קודם ר"ה" (או"ח תכ"ח, סעי' ד'). הרי שלפני ראש השנה ממש ההתכוננות אינה ע"י קללות אלא ע"י תשובה. הכלל כמו הפרט, עובר חשבונות נפש פנימיים וחיצוניים מידי שנה. חשבונות אלו, אף שמבחוץ נראים כקללה – איום ועונש כמו הקללות בפרשת כי תבוא, הם סלידה והתייסרות המצמיחות את חשק העבודה, וצפיית הגאולה שתבוא במהרה – "תחל שנה וברכותיה". כתב הרב קוק זצ"ל לחודש תשרי: "חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה: אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה." ישנו מצב שחשבון הנפש הוא חשבון קשה, ייסורים קשים שהנפש נכווית ומתייסרת בהם. וייסורים אלו אינם רק להרע ולהעניש, הם נועדו לנתק את הנפש מהחטא ורשמיו. תהליכים ראשוניים המכינים את הנפש לתשובה, שכן הגדירם הרב זצ"ל "ניר התשובה" – חריש מקדים של חשבון נפש וסלידה מהחטא. אבל עיקרה של התשובה היא ע"י "אמץ הדעת וצהלת הרוח" – אימוץ רוחני והגברת ערך האישיות, הבניין החיובי שמתחיל מהצמיחה הבאה בעקבות חשבון הנפש והסלידה.

חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים. תסמינים פיזיולוגיים – כגון: דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבי בטן או כאב ראש ועוד. סמנים פסיכולוגיים – כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ודאות, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהם, ועוד.

באחד מפסוקי התוכחה נאמר "והיו חייך תלואים לך מנגד, ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך" (דברים כ"ח ס"ו).  בתלמוד מובא – "והיו חייך תלויים לך מנגד" – "זה הלוקח תבואה משנה לשנה" (מנחות ק"ג ע"ב). ופירש שם רש"י: שאין לו קרקע לזרוע… שאינו יודע אם יהיו לו מעות לשנה הבאה", "ופחדת לילה ויומם" – "זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת"; "ולא תאמן בחייך" – "זה הסומך על הפלטר" (=הנחתום). המדובר הוא באנשים מחוסרי קרקע, שאינם יודעים אם יהיה להם מה לאכול בעתיד. הדרשה, המתבססת על הפסוק מציגה כקללה את המצב של חוסר ביטחון כלכלי בסיסי שבו אנשים אינם יודעים ממה יחיו בעתיד כקללה. ביאור הפסוק "והיו חייך תלואים לך מנגד" לפי כמה מפרשני הזוהר: יש אדם המתעלה במעלות רוחניות ובכל עת שמגיע לדרגה עליונה הוא שמח ומתענג ממנה ויושב במנוחה, ויש אדם שכבר כשמגיע לדרגה רוחנית חדשה הוא יודע וחש שיש דרגה עוד יותר עליונה – אליה עדיין לא הגיע – והוא ממשיך לשאוף ולהוסיף ולהתעלות גם אליה,  וזה סוד הברכה "והיו חייך תלואים לך" שלכל דרגה רוחנית שהיהודי יתעלה הוא יודע ומרגיש ש"חייך תלואים מנגד", שיש עוד דרגה רוחנית יותר עליונה, וממילא לא יישב במנוחה עד שיוסף ויתעלה ויגיע גם אליה (תולדות יעקב יוסף, בלק, אות ג'). פירוש נוסף "חייך תלויים מנגד", "חייך": חיי היהודי זה האמונה בה', "שוויתי ד' לנגדי תמיד", "תלואים מנגד" שכל הזמן עומד לנגד עיני היהודי מציאות הבורא (הנהגות צדיקים מרבי שלמה ברוך מבודאפעסט). פירוש בדרך המוסר, אומר רבי יהונתן מאייבשיץ (יערות דבש, חלק שני, דרוש י"א): "חייך תלואים מנגד" על היהודי לזכור שסוף חייו יכול להיות כל רגע, לכן יש לשוב בתשובה כל יום לקיים מה שנאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך" (אבות פ"ב מ"י).

בתחילת המאה ה-20 הוגדרה החרדה הקיומית כ"מצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי-הקיום שלו". קיימות שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית, וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות וחרדה מוסרית היו נפוצות יותר בעבר. במשנה נאמר, "המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני עובדי כוכבים, מפני ליסטים, מפני רוח רעה ואם בשביל החולה שיישן פטור" (שבת פ"ב מ"ה). האור זרוע מסביר ש"רוח רעה" היא מצב שבו "נכנס בו שד ונטרפה דעתו" (הל' עירובין סי' קמ"א), כלומר כוח על טבעי כלשהו נכנס באדם וגרם לו לחרוג מהתנהגותו הרגילה. הרמב"ם כותב: "רוח רעה,  יקראו למיני המנכולין כולן, ויש מהן מין שיברח ויצא משיוויו אם יראה אור או יתחבר עם בני אדם, ויירגע ותשקוט נפשו בחושך ובהתבודדות במקום שמם, וזה מצוי הרבה אצל בעל המרה" (פירוש המשנה). בעל ערוך השלחן כותב: "מי שאחזו רוח רעה והוא חולי המבלבל המוח" (אבן העזר סי' קכ"א), כלומר לדעתו רוח רעה היא מחלה פיזיולוגית הפוגעת במוחו של האדם ולכן התנהגותו משתנה. ממשנה זו למדים אנו למדים כי אדם שיש בו רוח רעה מוגדר כחולה שיש בו סכנה לעניין הלכות שבת. לדעת הרב אלישיב דיכאון חמור דינו כפיקוח נפש משום שעגמת נפש יכולה לפגוע בבריאות ולקצר חיי אדם (אסיא מ"ב-מ"ג (תשמ"ז) עמ' 29). הקריטריון של עגמת נפש מופיע גם בשו"ת אגרות משה, בשאלה שם מובא מקרה של חתן וכלה שנתקשרו ביניהם בקשרי שידוכין ואצל האישה נתגלתה בעיה רפואית המונעת ממנה להרות. בשל מצבה הנפשי של האישה ביטול הנישואין היה גורם לה עגמת נפש רבה. הרב פינשטיין ראה במצב זה מצב של פיקוח נפש (אבן העזר סי' ז') במקרה אחר, שבו היה קיים חשש של שיגעון בעקבות כניסת כלה צעירה להיריון, פסק הרב וולדינברג כי "במקום חשש סכנה ממש של שיגעון ומחלה וכדומה והחתן מסכים לישאנה, לדעתי מה שיש מקום אולי להתיר הוא זה שתיקח כדורים דרך הפה למניעת היריון לזמן מה" (שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' נ"א, קונטרס רפואה במשפחה, ב'). גם  בעל שו"ת לבושי מרדכי מתיר לאישה לבצע הפלה אם הלידה תגרום שתיטרף דעתה, מכיוון שטירוף דעת נחשב כסכנת נפשות (חושן ומשפט סי' ל"ט, ועיין גם נשמת אברהם חושן ומשפט סי' ל"ה).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד