פרשת כי תשא – ותעצר המגיפה

ט״ו באדר א׳ ה׳תשפ״ב (פבר 16, 2022) | חומש שמות, עלון בית החולים, כי תשא

באפידמיולוגיה, הדבקה נחשבת אנדמית בתוך אוכלוסייה כאשר היא נשמרת בקביעות ברמה בסיסית באזור גיאוגרפי ללא קלט חיצוני. אומנם מקובל לומר כי איידס הוא "אנדמי" במדינות רבות באפריקה, מה שאומר שהוא קיים באזור, אך בפועל מספר מקרי האיידס באפריקה הולכים וגדלים, ולכן המחלה אינה במצב יציב אנדמי, אלא אפידמי.

הפרשה פותחת במניין בני ישראל הנעשה באמצעות תרומה של מחצית השקל, "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַד'" (שמות ל' י"ג). מהיכן צץ לפתע הצורך לתת מחצית השקל? בתחילת פרשת תרומה נאמר, "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" (שמות, כ"ה, א'-ג'). אם כן מדוע פרשת 'כי תשא' פותחת שוב בבקשה לתרומה ? ומדוע דווקא מחצית השקל? בפרשת תרומה לא נזכר כמה כסף יש לתת, 'מאת כל איש אשר ידבנו לבו.. זהב וכסף ונחושת…" מה השתנה? ומדוע לכרוך תרומה זו במפקד? האם לפנינו, מגבית שונה ? בהגיענו לסיומה של פרשת 'מחצית השקל', אל פסוקה האחרון, משתמע שמטרת הכסף זהה "וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד…" (שם, ט"ז). לשם אותה המטרה נאסף הכסף, המשכן, אם כך מדוע החזרה ? התשובה נמצאת בפסוקים עצמם, "לכפר על נפשתיכם" (שמות ל' ט"ו). ועוד כתבה התורה 'ולקחת את כסף הכפרים', נראה שהתרומה עברה הסבה ומשמשת כעת לכפרה על הנפשות. בתחילה התורה ציוותה לתת תרומה כל אחד לפי נדבת לבו, ואז בא חטא העגל, וכתוצאה מכך היה צריך לכפר. בעקבות חטא העגל היה צריך לשנות. הציווי הוא אותו ציווי מקורי שנאמר בפרשת תרומה, אבל כעת צריך לתקן את מה שאירע בחטא העגל. לכן את הכסף נותנים כעת בצורה של 'מחצית השקל'. המדרש ביטא זאת באופן חריף, "אין אתה יכול לעמוד על אופיא של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותין" (ילקוט שמעוני, תרומה רמז שס"ח). אופיא של אומה זו נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין (ילקוט שמעוני, תרומה רמז שס"ח).                                                                   כדי שזיהום המתבסס על העברה בין אדם לאדם יהיה אנדמי, כל אדם שנדבק במחלה חייב להעביר אותו לאדם אחר אחד בממוצע. בהנחה שמדובר באוכלוסייה רגישה לחלוטין, פירוש הדבר שמספר ההתרבות הבסיסי (R0) של הזיהום חייב להיות שווה 1.                                         רש"י מזהה את המפקד המופיע בפתיחת הפרשה כמפקד שנעשה לאחר חטא העגל. רש"י טוען שזה לא אותו מפקד שמופיע בספר במדבר, "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים…" (במדבר א', א'). כאן זה היה בתחילת נדבת המשכן, מיד לאחר יום הכיפורים של השנה הראשונה, ואילו המשכן הוקם רק בניסן של השנה השנייה והמפקד שם היה בחודש השני. כלומר, יש כאן הפרש של כמה חודשים. ספירת הנותרים ממעשה העגל, לאחר המגיפה כשמידת הדין עודנה מקטרגת, היא שמחייבת כעת 'כופר נפש'. "למדת שנצטווה למנותם בתחילת נדבת המשכן אחר מעשה העגל, מפני שנכנס בהם מגפה…משל לצאן החביבה על בעליה, שנפל בה דבר, ומשפסק אמר לו לרועה בבקשה ממך, מנה את צאני ודע כמה נותרו בהם, להודיע שהיא חביבה עליו" (רש"י שם ט"ז). חז"ל דרשו שהיו שלושה סוגי תרומות במחצית השקל, לקרבנות, לאדנים ולבדק הבית (מגילה כ"ט ע"ב). מכסף הכיפורים, שניתן במניין הזה, עשו את האדנים למשכן – הם יסודותיו והם שנועדו לכפר על נפשות בני ישראל. בתחילה ציוותה לתת תרומה כל אחד לפי נדבת לבו, ואז בא חטא העגל, וכתוצאה מכך היה צריך לכפר. הסכום הניתן ככופר נפש הינו 'מחצית השקל' ולא שקל שלם, גם את זאת קושרים חז"ל בחטא העגל, "…לפי שחטאו במחצית היום יתנו מחצית השקל…לפי שחטאו בשש שעות יתנו מחצית השקל דעבד שיתא גרמסין ("שם מטבע שהיתה בימי משה" – קרבן העדה). …לפי שעברו על עשרת הדיברות יהא נותן כל אחד ואחד עשרה גרה" (ירושלמי, שקלים פ"ב ה"ג). רש"י בתחילת פרשת פקודי אומר, "משכן העדת – עדות לישראל שוויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו" בעקבות חטא העגל היה צריך לשנות. הציווי הוא אותו ציווי מקורי שנאמר בפרשת תרומה, אבל אך כעת צריך לתקן את מה שהיה בחטא העגל. לכן את הכסף נותנים כעת בצורה של מחצית השקל                                             באוכלוסייה בה יש אנשים חסינים, מספר ההתרבות הבסיסי כפול שיעור האנשים הרגישים באוכלוסייה (S) חייב להיות 1. זה לוקח בחשבון את ההסתברות שכל אדם שאליו המחלה עלולה להיות מועברת רגיש אליה. לכן, כדי שמחלה תהיה במצב יציב אנדמי המצב צריך להיות S=1*  R0.                     האלשיך הקדוש בשם החכם ה"ר שלמה בן אלקביץ מבאר מדוע מחצית השקל, "שמעתי שהוא להורות את בני ישראל יחס אחדותם, בל יעלה על לב איש מהם שהוא נפרד מחברו, כי אם כאלו כל אחד חצי, ובהתחברו עם כל אחד ואחד מישראל נעשה אחד שלם, על כן כל אחד יביא 'מחצית'. נתינת' מחצית' מורה שרק על ידי שני אנשים מישראל ייווצר השלם, השלמות על ידי התחברות לזולת. ומדוע דווקא כעת יש ללמד עיקרון חשוב זה, על כך השיב האלשיך, הצורך בכופר נפש הוא כפרה על חטא העגל, חטא העגל גרם לסילוק השכינה, וכופר הנפש ניתן לאדני המשכן המהווים יסוד למשכן שבו תשרה השכינה. חטא סילוק השכינה יתוקן על ידי השראת השכינה. אולם, נותני הכופר הם אינם אלו שחטאו, שהרי אלו שחטאו הומתו, אם על ידי שבט לוי ואם במגיפה. ואם כן מה הצורך שהנשארים שלא חטאו יתנו כופר נפש על חטא שלא הם שחטאו? על כך משיב האלשיך הקדוש שכופר הנפש ניתן "על שרפו ידיהם מלמחות ביד אשר חטאו בעגל". אמנם הנשארים לא חטאו בפועל, אך למרות זאת עליהם לתת כופר נפש על אי מחאתם בחוטאים. ממשיך האלשיך ומשים טענה בפי הנשארים, מה אנו אשמים, ומדוע ניתן כופר נפש על חטא שלא חטאנו? "מי עשאנו ערבים"? איננו אחראים לחטאיהם של אחרים! ולכן איננו צריכים לתת כופר נפש על חטאיהם! ומשיב, על כן נצטוו לתת דווקא 'מחצית השקל', "על כן רמז לנו יתברך כי כל איש מישראל נפשו קשורה בחברו כי ממקור אחד הן, ונפשות כל אישי ישראל לאחת יֵחשבו. על כן יביא כל אחד מחצית, להורות כי כל אחד עם כל איש זולתו אחד הוא, ובכן הם ערבים זה לזה".                    ישנם חוקרים המאמינים שזן האומיקרון עשוי לזרז את המעבר של נגיף הקורונה  מפנדמיה לאנדמיה. זיהום שמתחיל כאפידמיה ידעך בסופו של דבר, או יגיע למצב יציב אנדמי, אם אפשרות להתפרצות הניתנת לחיזוי. הדבר תלוי במספר גורמים, ביניהם ארסיות המחלה, אופן העברתה, והחיסונים כנגדה.                                                               אחרי המניין מופיעים ציווי עשיית הכיור (שם, י"ח), שמן המשחה (שם, כ"ג) והקטורת (שם, ל"ד). ברור שמטרת הכיור היא טהרה, וגם לקטורת כוח כזה, ותוכיח עבודת יום הכיפורים שבה מוכנסת הקטורת לפני ולפנים כדי לכפר. הקטורת שהקטירו הכוהנים בבית המקדש הייתה עשויה מתערובת של אחד עשר עשבים (="סממנים"). עשרה עשבים בעלי ריח טוב, אך החלבנה היא צמח שריחו רע. למרות זאת ואף על פי כן הקטורת כשרה רק אם מעורבת בה גם החלבנה. כי כדי לעשות את העבודה המקודשת צריך לכלול גם את הצדדים הפחות יפים של המציאות ושל הנפש. כדי לחולל התמרה צריך לכלול גם את צדדי הצל של האישיות ושל החברה. כך כתב רבי צדוק הכהן מלובלין, בספרו "צדקת הצדיק" "כמו שבכלל האומה יש גם פושעי ישראל, וכל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית כמו שלמדו ז"ל מעניין החלבנה, כך באדם עצמו יש גם כן חלק רע מ"שאור שבעיסה" המכונה "פושעי ישראל" וצריך להיות בקשר אחד עמו (אות רנ"ח)..בעל 'מאור ושמש' כותב, כי הקטורת מקנה לנו כלים להתמודד עם עוצמת כוחות הרשע בעולם, כדי להתמודד עם אותם כוחות צירפו שחקן מהנבחרת המתחרה. הקטורת אינה מעניקה לגיטימציה לדרך החטא, ההיפך הגמור, היא מגייסת לקרבה את העוז שבחטא, את חריפות החלבנה. החלבנה כשלעצמה אינה מריחה טוב, אבל עם שחיקתה עד דק, ובשילוב עם עשרת הסממנים האחרים, החלבנה מוסיפה לקטורת עוצמה שלא הייתה בקטורת בלעדיה. כדי שמגיפה תיעצר יש להשתמש בקטורת, הקטורת שימשה לעצירת מגיפות, התמהיל ממנו היא מורכבת מסמל יותר מכל את הערבות והתלות ההדדית, המסוגלת לסלק מגיפה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד