פרשת לך לך – העין השלישית

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, לך לך, עלון בית החולים

השינה והעירות

שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות. השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של האדם, אך למרות זאת ידוע עליה מעט יחסית. השינה היא המנגנון הטבעי ביותר שיש לנו, הצורך להתנתק מן הפעילות הפורמאלית לפרק זמן של עד שמונה שעות בכל יממה הוא צורך חזק מאוד, משך השינה ואיכותה משפיעים השפעה רבה על בריאותם של אנשים. מה ידעה היהדות על השינה בזמנים קדומים?

בפרשת השבוע מובאות שתי בריתות "ברית המילה", ו"ברית בין הבתרים", ברית זו האחרונה פותחת בהודעה "אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה" (בראשית ט"ו ז'). ומסיימת בהודעה "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"(שם י"ח). בין שתי ההודעות הקצרות הללו, מצויה הבשורה המחרידה אודות שיעבוד בני ישראל "בארץ לא להם", במשך ארבע מאות שנה, שיעבוד שילווה בעבודת פרך ובעינויים. ברית בין הבתרים היא אירוע מקראי מכונן בחיי אבי האומה אברהם. במעמד מלא מסתורין זה, התגלה ה' אל אברהם וכרת עמו ברית שבה בישר לו שזרעו יירשו את ארץ שבעת האומות (ארץ ישראל). ברית זו לבשה צורה מעשית על ידי ציוויו של הא-ל לאברהם לקחת כמה בהמות ועופות ולבתרן כדרך כורתי בריתות (ע"פ רש"י לפס' י'), את הציפור השאיר בשלמותה, כל פרט מחלקיה של ברית זו בשל חשיבותה הרבה מרמזת על העתיד לבוא ומהווה כר נרחב לעיון, פרשנות והעמקה במהלך ההתגלות שבאה בעקבות זאת, עבר לפיד אש בין בתרי הבהמות, ומכאן שמה של הברית. רבו הפירושים בטעמה ובסיבתה של גלות נוראה זו, לפי חז"ל, כתפיסת הגמול הקלאסית המקובלת אצלם והרווחת במקרא, אין מנוס מלראות שעבוד זה כעונש. הדעות נחלקו רק באשר לשאלה על מה בא העונש. אחד ההסברים תלה זאת בפגם אמוני, אברהם לא הסתפק בהבטחה שניתנה לו על הארץ ושאל אות "במה אדע כי אירשנה", ובלשון התלמוד "…שהפריז על מידותיו" ((נדרים ל"ב ע"א), כלומר, דרש הוכחות ולא הסתפק בהבטחות, מאמר תלמודי זה סותר למדרש אחר בו לא ראו בבקשה זו קריאת תיגר, אברהם רק שאל באיזו זכות ירשו את הארץ? (בראשית רבה פ' מ"ד). עת מנסה אברהם לסלק עיט ושאר עופות דורסים היורדים על הפגרים נופלת עליו תרדמה "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נפלת עליו"(שם ט"ו י"ב), במהלכה של תרדמה זו נגלה אלוקים לאברהם.

תרדמה, היא תקופה של חוסר פעילות באורגניזם, הבאה לידי ביטוי בהפסקת גידולו ובשינויים מטבוליים המתרחשים בו. בעלי חיים מתגוננים מתנאי הסביבה באמצעות מעבר למצב של תרדמה. תרדמת החורף אינה בלעדית רק לחיות הבר כגון, דובים, סנאים, קיפודים, צבים, נחשים, עטלפים ועוד, אלא גם לבעלי חיים קטנים הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים.

ברית בין הבתרים ניתנה בחזון נבואי, בשונה מברית המילה שניתנה לו בהקיץ "…היה דבר ד' אל אברם במחזה לאמר" (שם ט"ו א '). השפעתה של ברית זו הותירה חותם רב רושם "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו", השינה העמוקה, התרדמה, בה שרוי אברהם מאפשרת לו לצפות במחזה רב העוצמה "והנה תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר בין הבתרים האלה" (שם י"ז), השכינה מתגלה בכל הדרת מוראה. אין זו התרדמה הראשונה במקרא 'תרדמה' כבר הופיע בהקשר אחר, תוך כדי  יצירתה של האישה נאמר "ויפל ד' אלוקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה"(בראשית ב' כ"א). מתרגמי המקרא לשפה הארמית והפרשנים הבדילו בין תרדמה לשינה "תרדמה –שינתא עמיקתא, ויישן – ודמך"(תרגום יונתן בן עוזיאל שם), הבדל זה נוסח על ידי אצל אחד מחשובי הפשטנים באופן הבא "תרדמה יותר משינה, ושינה יותר מתנומה"(אבן עזרא שם) ניתוח מדויק יותר להבחנה בין תרדמה ושינה ניתן במאה ה-18 על ידי ר' שמשון רפאל הירש " 'תרדמה' – "רדם" קרוב ל"רתם", פעם אחת מצינו "רתם" כפעל 'רתם המרכבה' = אסר המרכבה. יתכן אפוא שמשמעות "רדם" = אסר, ומכאן "הרדם" = היאסר. כביכול הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעילפון. מידה זו של חוסר אונים וכוח אינה מצויה בשינה…"(שם). הסיבה שמפניה נפלה תרדמה על אדם הראשון, הוסברה בדרכים שונות, יש מי שפירש "…שלא ירגיש בהסרת הצלע מגופו"(רמב"ן שם). פרשן אחר "לפי הפשט חס הקב"ה על אדם הראשון שלא להכאיבו, לפיכך הפיל עליו תרדמה"(חזקוני שם), כדרך שעושה הנרקוטיקה המודרנית בדיכוי מערכת העצבים, עת מוחדרים חומרי ההרדמה למערכת הדם, או הנשימה, כדי להרפות שרירים ולהוריד את תחושת הכאב בעת הטיפול בחולה. ישנו פירוש שעוסק בהשלכות הפסיכולוגיות של התהליך "…אם כדי שלא תתבזה בעיניו בראותו הוויתה מתבוססת בדמיה…"(אברבנאל שם), ההשלכות הפוסט טראומטיות עלולות ללוות את חייהם הזוגיים. פירוש נוסף, "…וגם כדי שתבואהו שמחה פתאומית ויהיה כמוצא מציאה טובה, שתגל נפשו בבואה אליו בהיסח הדעת…"(אברבנאל שם) כשיתעורר משנתו וימצא בת זוג בחיקו, תשמח נפשו.

עובדה ברורה היא שהשינה חיונית לשמירת היציבות הפנימית של מערכות הגוף. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 הועלו כמה תאוריות חדשות בעזרת מחקרים מתחומים שונים של מדעי המוח. החוקרים כולם מסכימים כי לשינה יש פונקציות קיומיות חשובות. מניעת שינה מאדם או מכל בעל חי יונק, היא אסון העלול להביא בעקבותיו מוות, בעיקר בשל חוסר יכולת הגוף לווסת את הטמפרטורה הפנימית ולתת למוח את המנוחה הדרושה לצורך התחדשות ורענון. אך אין תשובה מדעית מדויקת למה אנחנו ישנים.

חז"ל הניחו כאקסיומה פשוטה "אי אפשר לאדם לעמוד שלושה ימים בלא שינה" (נדרים ט"ו ע"א). הנחה זו נסתרת מסוגיה תלמודית אחרת, המתארת את שמחת בית השואבה, שהייתה נהוגה במשך כל ימי חג הסוכות בזמן בית המקדש, "תניא, אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו…, כלומר, ערות מלאה בכל מהלך החג, איני? (תמוה הדבר?) והאמר רבי יוחנן: שבועה שלא אישן שלשה ימים – מלקין אותו וישן לאלתר?! (סוכה נ"ג ע"א), כלומר, אדם שנשבע שלא יישן במשך שלושה ימים רצופים, שבועתו זו אינה צריכה הפרה, זוהי שבועה שלא ניתנת למימוש בשל מוגבלות בן האנוש, אך על עצם השבועה יש לכפר שהרי עבר על ציווי התורה האוסרת להישבע שנאמר, "לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא", וזה בשבועתו הזכיר שם ד' לשווא, בניסוח ההלכתי של הרמב"ם "…שנשבע על דבר שאין כח בו לעשות, כיצד כגון שנשבע שלא יישן שלשה ימים לילה ויום רצופים, או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופים וכן כל כיוצא בזה..". (הל' שבועות פר' א' הל' ז'). כדי ליישב את הקושיה מבאר התלמוד שאותם חכמים נמנמו "…אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי" (סוכה שם), כלומר, שינה במובנה העמוק לא הייתה אך תנומה כשהאחד נשען על כתפי חברו הייתה, ובכך די כדי להמשיך ולתפקד, לפיכך, נשמר העיקרון האקסיומתי שלא ניתן להחזיק מעמד ברציפות יותר משלושה ימים ללא שינה כלל. הבחנה שבין שינה ותנומה, הינה גם המלצתם של העוסקים בחקר השינה לנהגים החשים עייפות, "לתפוס תנומה" למשך כ-20 דקות, לאחריה ניתן להמשיך בערות מליאה עוד שעות רבות ללא כל קושי.

שנתו של כל אדם בריא נעשית בשלבים. שלב א', שינה קלה. שלב ב', גלי המוח נעשים איטיים ויש ירידה בלחץ הדם, בקצב הלב והנשימה ובחום הגוף. שלב ג', מואטת פעילות הגוף ומופיעים גלי מוח המכונים 'גלי דלתא'. שלב ד', פעילות הגוף איטית מאוד, ובמוח גלי דלתא בלבד.  שלב רע"מ, נשימה מהירה, רדודה וחסרת קצב סדיר, לחץ הדם והדופק עולים, שרירי הגוף משותקים למעט שרירי העיניים אלה דווקא מרצדות לכל כיוון וצופות בסרט המוקרן פנימית – החלום.

חשיבותה של השינה במהלך חייו התקין של האדם הייתה ידועה מקדמת דנה, הדרכת חכמים מאזנת בין החובה לישון "רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה…הרי זה מתחייב בנפשו" (אבות פ"ג מ"ד) לבין ההפרזה בשינה "שמונה – רובן קשה ומיעוטן יפה…ושינה…" (גיטין דף ע' ע"א). אין להגזים בריבוי השינה, ובמקום אחר הניסוח אף חריף יותר "רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית…מוציאין את האדם מן העולם" (אבות פ"ג מ"י). הרמב"ם בהדרכתו המבוססת על הבנתו הרפואית מסדיר את מספר השעות להם זקוק אדם ממוצע "היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש" (הל' דעות פ"ד ה"ד). הדרכה זו קרובה להמלצה הרפואית בת ימינו על כ-7 שעות שינה בלילה לאדם בוגר. לחובה זו השלכות מרחיקות לכת. הרב משה פינשטיין התיר לרופא לישון בביתו בליל שבת על אף שידוע לו כי למחרת היום יאלץ לנסוע ברכבו לבית החולים ובכך לעבור איסור חילול שבת, לאחר שמסייג את הדברים ומתנה שאין מקום ראוי בסביבת בית החולים או בתוך בית החולים לישון בהם, ונימוקו "…משום שצריך הרופא כדי לידע איך לרפאות לישן בלילה במנוחה דלא גרע ממלמד שאסור לו להיות נעור בלילה משום שלא יוכל ללמד היטב כדאיתא ברמ"א יו"ד סי' רמ"ה וכל שכן שיש לחוש זה ברופא שנוגע לפקוח נפש ואם כן היה מוכרח לבא הביתה שלכן הרי יש להתיר לו ליסע אף שמחלל שבת כיון שאי אפשר לו לבא ברגליו וגם כדי למהר ביאתו לשם…"(אגרות משה או"ח ח"א סי' קל"א). חקר השינה ומעבדות השינה הינן תחום מחקר חדשני וצעיר לימים, חלק מן המחקרים המהותיים אודות השינה החלו רק באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, ההבחנה בין השלבים השונים במהלך השינה, הקביעה כי במהלך השינה מתמלאים גם הצרכים הפיסיולוגיים וגם הצרכים הפסיכולוגיים בת עשרות שנים בלבד, לפלא הוא כיצד חז"ל בנסחם את ברכות השחר, "ברוך אתה ד'… המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי" הפרידו בין הדבקים, העין והעפעף, ודרכם תיארו את עולם השינה. הגדיל לעשות הרב קוק בביאורו לסידור התפילה בנתחו ברכה זו "ההכרח של השינה בא בתכונה כפולה. העיפות הנפשית, אחרי אשר מלאה חקה בעמלה החיוני, לקבל רשמים מכל הסביבה, לעבדם עבוד רוחני, ולהביאם לאוצרה הרוחני פנימה…זאת היא הפעולה הנפשית של השינה, הבאה בעיקרה ביחש להעינים, הכלי המקשר את הנפש אל כל העולם החי והרוגש אשר מסביב לו. זאת היא השינה העמוקה, הבאה מתוך תביעתה של המרגעה הנפשית, אבל עם זה מתחברת היא התביעה של התנומה, הבאה בעקב הלאות של הכח החמרי, הניכרת על האיברים החיצונים, שהמקום היותר מסוים וקודם לכל האברים להיות מורגש בהם הכרת דרישה זו הם העפעפיים…"(מתוך סידור 'עולת ראיה')

.               בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד