פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

כ״ח בתמוז ה׳תשפ״ב (יול 27, 2022) | עלון בית החולים, חומש במדבר, מסעי

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן להשיג את המטרה.                                                פרשת מסעי היא הפרשה האחרונה בחומש במדבר. הפרשה פותחת בתיאור כל המסעות של בני ישראל מצאתם מארץ מצרים ועד חנייתם בערבות מואב מול הירדן ויריחו. לא פחות מ-42 מסעות ומקומות שונים, בחלקם כבר פגשנו בפרשות הקודמות וחלקם יחידאיים במקרא, מוזכרים. הגמרא מביאה ברייתא, "תנו רבנן, ארבעה צריכין חזוק ואלו הן, תורה, ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין – שנאמר רק חזק ואמץ מאד לשמר ולעשות ככל התורה….דרך ארץ מנין – שנאמר חזק ונתחזק בעד עמנו…" (ברכות ל"ב ע"ב). בעקבות הגמרא השתרש המנהג לומר חזק חזק ונחזק בסיום קריאת ספר מחומשי התורה, הציבור אומר ולאחריו בעל הקורא. מעניין שהמנהג הרווח נלקח דווקא מסיום הברייתא שמדברת על דרך ארץ, ולא על התורה ששם נאמר רק חזק, ומביאה את הפסוק מספר שמואל – חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱל-ֹקינוּ וַד' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו (שמ"ב, י' י"ב). ייתכן ובחירה זו קשורה גם במסעות המדבר. ספר במדבר מאופיין בסיפורים קטנים וגדולים על המסע לארץ ישראל. יש בו עליות וירידות, רגעי משבר ורגעי שירה. רוב חיינו מורכבים מההתמודדויות האלה, בין ההצלחות לכישלונות, ולא מרגעי השיא החד-פעמיים, זוהי "דרך ארץ" שזקוקה לחיזוק. רוב המקומות מוזכרים בקצרה לפי התבנית של "ויסעו מ… ויחנו ב…" אולם בין לבין מפורטים לנו אירועים וניתן לנו מידע נוסף.  פתיחתה של רשימת המסעות נפתחת בציווי הא-לוקי למשה רבנו לכתוב את מסעות בני ישראל במדבר, "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ד', וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (במדבר ל"ג). מדוע היה צורך לפרט את מסעות בני ישראל במדבר? מדוע היה צורך לפרט את שמות המקומות שחנו בהן?                                                                                                                                תקופה קריטית היא פרק זמן מוגבל שבו חלק כלשהו של אורגניזםהמתפתח נמצא בשלב חשוב בהתפתחותו. תקופות קריטיות הן פרקי זמן שרק במהלכן יכולים גירוייםמסוימים להשפיע על התפתחות מערכת העצבים. בהתאם לכך, התקופה הקריטית היא הזמן שבו האורגניזם רגיש ביותר לתנאים הסביבתיים.                                                                                    רש"י מביא שני מדרשים כדי להסביר בשביל מה צריך את כל פירוט המסע הזה כאן. "למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום. שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות. צא מהם י"ד שכולם היו בשנה ראשונה קודם גזירה… ועוד הוצא משם ח' מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות" (שם). מדרש נוסף מובא ברש"י, משל למלך שלקח את בנו החולה שלו לרופא מומחה בעיר רחוקה כדי לרפאותו, "…כיוון שהיו חוזרים התחיל אביו מונה כל המסעותאמר לו,כאן ישנו,כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך" (שם). גם כאב הראש והצינון הוא נוסטלגיה חיונית לגידול הילד, המסע הינו זיכרון חיוני לצמיחה ולרפואה. המלבי"ם גם הוא ממשיל את המסע וקושר אותו בעולם הרפואה "ונהג ד" עמהם כאשר יסדר הרופא לאיש אשר הוא דר תחת קו המשווה באזור החם ורוצה להעתיק מגורתו אל קצה צפון באזור הקר, וראה הרופא שאם יעתיק עצמו פתאום מקצה אל הקצה יחלה וימות, וַיסדר לו סדר מהלכו ומסעו אל מחוז החפץ, להטות את דרכו מן החום הבוער אל הקרח הנורא בדרך סיבובי, באופן שיעתיק טבעו ותכונתו ממדרגה למדרגה…וזה העניין בעצמו היה הסיבה למסעות האלה". המעבר בין תנאי אקלים של חום כבד לתנאי אקלים של קור עז מצריך הדרגה מבוקרת. יש צורך בהנחיות ברורות שמתחשבות במרחק מנקודת המוצא החמה ובתכונות הגוף של העובר שם. מעבר מיידי מקצה אל קצה יוביל לחולי ולמוות.                                                   הפלסטיות של מערכת העצבים, הנקראת גם גמישות מוחית,היא יכולתה של מערכת העצביםלהשתנות בהתאם להתנסותו של הפרט עם הסביבה. היא מאפשרת למערכת העצבים להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים הסביבתיים, על סמך ניסיון קודם של הפרט ותהליכים של למידה.       בסופו של דבר בכל מצב שמרגישים שהמסע תקוע והדרך סתומה ושאין מוצא, העצה הטובה ביותר היא לחזור את כל הדרך חזרה לנקודת המוצא, איך כל זה התחיל? התורה גם מציינת שהמסעות היו על פי הנחיה א-לוקית מפורשת – "על פי ד'", בהקשר זה כתב המלבי"ם "ויען שיש הבדל בין מסעות כאלה המתייחסים אל הרופא שעל פיו ייסע ויחנה לבין מסע אחרת שיתייחס אל האדם עצמו שיבחר הדרך הקרוב אל מחוז החפץ, לזה אמר כי המסעות האלה היו "על פי ד'" רופא הנפשות אשר סידר את המסעות האלה ביד משה ואהרן". הידיעה כי לא שיקולים אנושיים של קירבת מקום הנחו את מסעי בני ישראל, "ולא נחם א-לוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא" אלא שיקולים א-לוקיים של ריחוק מדורג ומועיל ממצרים – "לזה אמר כי המסעות האלה היו 'על פי ד" רופא הנפשות אשר סידר את המסעות האלה ביד משה ואהרן". הבעש"ט המסביר כי מספר המסעות המוזכרים בתורההן כמספר התחנות של האדם בחייו מרגע היוולדו.רבנו בחיי בן אשר בן חלואה שואל, הלוא בני ישראל הלכו במדבר במקומות לא מיושבים וחסרי שם, ומאין צמחו שמות המקומות? לדבריו האירועים שאירעו במקומות אלו הם שיצרו את שמותם. "להודיענו כי הכול לפי הכוונה,ומטעם זה נמנו המסעות בשמותם, להוראות שהכול תלוי כפי מחשבתם של ישראל בד', כשהיו זכאים… והיו נוסעים במחשבתם ממחשבה רעה לטובה, הייתה מידת הרחמים שעליהם מרחמת ומגינה עליהם, ולכן 'ויחנו בהר שפר', 'ויחנו במתקה', וכשהיו חוטאים ונוסעים ממחשבה טובה לרעה הייתה מידת הדין שעמהם מתוחה כנגדם להענישם ועל כן 'ויחנו בחרדה', 'ויחנו במרה' ". מסתבר שמחשבת האדם היא זו שקובעת את תחנות חייו, הוא זה שיעניק שמות למקומות בהתאם לתחושות שחש. האדם הוא זה שנותן את השמות למקומות, בעיה או אתגר, כישלון או הזדמנות. אדם למשל המזדהה עם מחלתו קשה לו להתנתק ממנה. המחלה נהפכה לחלק מהזהות שלו ולחלק מהחוויה שלו את עצמו. לפעמים יהיה לו קשה לדמיין את עצמו ללא המחלה.                                              המונח "פלסטיות" זכה לביסוס מדעיבמחצית השנייה של המאה העשרים, כאשר עדויות רבות הראו כי אזורים שונים במוחיכולים להשתנות לאורך כל החיים וגם במהלך הבגרות. הגמישות המוחית אינה יציבה לאורך כל החיים, במהלך הבגרות, הפלסטיות הסינפטית פוחתת אבל מתקיימת יכולת לשלוט בה ולווסתאותה על פי הצורך של האורגניזם.                                   הרב ליכטנשטיין כותב כי בחניות בני ישראל במדבר היה שילוב של שני אספקטים. שני סוגים של עצירה – עצירה שתפקידה להכשיר את הקרקע להמשך ההתקדמות ועצירה שתפקידה לנוח, ולהיאחז במקום. כך גם לגבי חיי האדם בכלל. אסור לאדם להישאר כל הזמן באותו מקום, אדם ללא חזון ושאיפות אינו ראוי לחיות. אולם מצד שני אסור לחיים להיות ריצה מטורפת קדימה, מה הועיל אדם שרץ קדימה עד יום מותו ולא נח לרגע לראות היכן הוא נמצא? אדם חייב להתקדם כל הזמן מצד אחד אך מצד שני "לחנות" מדי פעם ולהשתקע במקומו. ויחנו ויסעו. לעבור הלאה. להמשיך קדימה למרות הכל. מבחינה כרונולוגית מתרחש סופו של ספר במדבר בשנה האחרונה לנדודי ישראל במדבר, סמוך מאוד לכניסה לארץ. עיקרו של ספר במדבר נאמר ל"עולים חדשים", הדור שעובר מחיי הנדודים במדבר לחיים של ישיבת קבע בארץ ישראל. ר' יעקב מדן כותב, דומה שמעבר זה מציב בפני העם הצעיר אתגר לא פשוט, כיצד זה ברגע שבו יגיע כל אחד ואחד אל המנוחה ואל הנחלה, יֵשב תחת גפנו ותחת תאנתו, יצליח העם לשמור על רקמת חיים משותפת ועל סדר יום משותף? כיצד יישאר העם מגובש ומאוחד גם כאשר כל אחד ואחד יעסוק בטרדות הקיום היום-יומיות שלו? מעבר לקשיים החומריים האמורים, קושי נוסף במהלך המסעות במדבר היה ללכד את שנים עשר השבטים לעם אחד. מיציאת מצרים עד חורבן הבית הראשון השבטים נאבקו זה בזה והיו מפוצלים לממלכות שונות, בימי הבית השני היו כיתות דתיות שונות, וגם בהמשך היו קבוצות שונות שנאבקו זו בזו. האתגר אם כן, היה בהפיכת ארץ ישראל ליעד לאומי משותף. היה צריך שהקבוצה שנשאה את האלונקה ביחד במדבר תצליח, עם הגב אל הקיר, להילחם ולכבוש את הארץ במהלך מערכה ממושכת של ארבע עשרה שנה. מהתורה צריך לשאוב הנחיות גם לזמננו. המסע במדבר נועד לגבש כל השבטים לעם אחד, ולגרום להם להתמסרות למען הארץ. זהו גם האתגר בימינו, גיבוש העם ומסירות למענו ולמען הארץ. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-לוקינו.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד

פרשת חוקת – חוק ההפלות – מה חושבת היהדות

הזכות להפלה אינה יותר זכות חוקתית פדרלית. כעת, הזכות תהיה תלויה במדינות עצמן. כיום, כמעט מחצית מכל המדינות בארצות הברית העבירו כבר או יעבירו חוקים שאוסרים הפלות בזמן שהאחרות קבעו רגולציה נוקשה על התהליך. הפלה היא אחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, מזה כמעט...

קראו עוד