פרשת מסעי – רפואה חוצה גבולות

ח׳ באב ה׳תשע״ט (אוג 9, 2019) | עלון בית החולים, חומש במדבר, מסעי

בתרבות הרפואית, עד עידן האינטרנט, המידע הרפואי היה כולו בידי הרופא. החולה, נבער מדעת רפואית, לא היה באותם זמנים שותף להליך הרפואי. לא הייתה ולא אמורה הייתה להיות לו דעה משלו. החולה היה נתון כולו בידי הרופא, לטוב ולרע. הרופא, באותה תרבות, עבד בקרבה גיאוגרפית לציבור החולים אותו שירת. הכול התקיים במרחב סגור של ידע ומרחק.

בפרשת מסעי מתוארים גבולותיה של ארץ ישראל. גבולות ארץ ישראל וזיהויים, היא סוגיה סבוכה וקשה. מאז גלינו מעל אדמתנו ונתרחקנו ממנה, איבדנו את הקשר לארץ ישראל ולנופיה וכך גם לגבולותיה. למרות שהמקרא מדייק במסירת מיצרי גבולותיה לפרטיהם, אין אנו יודעים לזהות את שמות המקומות. המקרא מבחין בין שני סוגי גבולות לארץ ישראל. א) גבולות ההבטחה כפי שנמסרו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים (בראשית ט"ו, י"ח.  ב) גבולות שעל פיהם צווה עם ישראל לכבוש, כפי שנמסרו בספר במדבר בפרשת מסעי. פרשת גבולות ארץ ישראל היא אחת הסוגיות הקשות ביותר בים הספרות התורנית. גבולות ההבטחה, הובטחו לאברהם בברית בין הבתרים "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, (בראשית ט"ו, י"ח). גבולות ההבטחה הם גבולות טבעיים, הנשענים על ימים, נהרות ומדבר. לפי תיאורי התורה יש קווי גבול שלמים במערב, במזרח ובצפון מזרח. הגבול הצפון מערבי איננו מוגדר, לפי האמור, גבולות הארץ שהובטחה בברית בין הבתרים, משתרעת בין ים סוף, הנילוס והים התיכון במערב, לבין מדבר ערב במזרח. בצפון מגיע קו הגבול עד הרי טורוס אמנוס, בקצה החוף הלבנוני בגבול עם טורקיה – במקצוע הצפון מערבי, ועד נהר פרת במקצוע הצפון מזרחי. גבולות אלו כוללים את חצי האי סיני, את ארץ ישראל, עבר הירדן המזרחי, הלבנון וכל סוריה. ארץ רחבה כזו לא הייתה בידי עם ישראל מעולם. לפי התורה חלה מצווה לכבוש את ארץ כנען, היושבת בצדו המערבי של הירדן (רמב"ן סהמ"צ מצוה ד'). כיוון שכך, התורה מפרטת את גבולות הארץ שאנו מצווים לכבשם, בצורה מפורטת בפרשתנו. תיאור גבולות פרשת מסעי שונה מהגבולות המתוארים בברית בין הבתרים. לזיהוי גבולות אלו, מקובלות בישראל לדורותיו, שתי שיטות, האחת מרחיבה ואחת מצמצמת.

החולה בעידן הקודם היה מוגבל בבחירת הרופא שיטפל בו. חוק זכויות החולה, שהתקבל בכנסת במאי 1996, איפשרו את תחילתה של ניידות החולים בישראל וקבלת דעה שנייה, אך עדיין הכול התנהל במרחב גיאוגרפי מוגבל. בחירת הרופא הייתה מוגבלת לדרך המסורתית של המלצות מפה לאוזן, רשימות תיוג של רופאים בעיתונות או עצה של רבנים, "מורי התור", למיניהם.

השיטה המרחיבה

לפי השיטה המרחיב האין בין גבולות ארץ כנען שבספר במדבר, לגבולות ההבטחה ולא כלום. שניהם מתכוונים לאותם קווי גבול, אף על פי שלא נאמרו באותה לשון. לפי שיטה זו, הכנוי "נחל מצרים" מכוון לזרוע המזרחית של נהר מצרים, הוא הנילוס, לפי שיטה זו, יש לזהות את קדש ברנע כפי שזיהו אותה התרגומים הארמיים לתורה עם רקם גיאה, היא פטרה שבדרום אדום.
כיוצא בזה, ניתן לומר גם על הגבול הצפוני. נהר פרת תוחם את הקרן הצפונית מזרחית בלבד. הר ההר שהוא הנקודה הצפונית מערבית, מזוהה עם הרי טורוס אמנוס, ואילו "לבא חמת", היא הדרך ההולכת מ"שערי סוריה", כינוי המקובל בפי היוונים למעבר בילן. מגבול זה ניתן למשוך קו ישר לעבר נהר פרת, מבין החוקרים, בולט בר דרומא, בגישתו המרחיבה. (ח' בר דרומא, וזה גבול

הארץ, ירושלים תשי"ח) .לפי השיטה המצמצמת, נחל מצרים מזוהה עם ודי אל עריש, לפי תרגומו של רב סעדיה גאון. קדש ברנע מזוהה עם עין קודיראת. תוואי הגבול הדרומי עובר מקצהו הדרומי של ים המלח, דרך מעלה עקרבים המצויה כ-25 ק"מ מדרום לו. נמשכת לאורך נחל צין העובר במרכז הנגב, בסמוך לקבוץ שדה בוקר, דרך עין קודיראת שבסביבת ניצנה, קסימה, ודרך ודי אל עריש אל הים. לפי תיאור זה, הערבה ומדבר סיני וצפון סיני, הם מחוץ לגבולות ארץ ישראל של עולי מצרים. לבא חמת, שבגבול הצפוני, לפי שיטה זו, היא הדרך ההולכת לחמת מצד דרום. שיטה זו מוציאה מגבולות ארץ ישראל את סוריה הצפונית, היא ארץ חמת של תקופת המקרא. נציגה הבולט של שיטה זו, הוא ר' אישתורי הפרחי, ראשון חוקרי ארץ ישראל, שחי בארץ בבית שאן במאה ה-14, וכתב ספר בשם כפתור ופרח. (ראה ד"ר יהושפט נבו, גבולות ארץ ישראל לפי התורה, שמעתין, גי' 137-138, תשנ"ט).

מהפכת המידע הקיברנטי הפכה סדרי עולם ברפואה. החיץ הלשוני, מקור הסמכות הרפואית, נפל. בסקר שנערך על ידי ההסתדרות הרפואית הסתבר כי 25% מהחולים המתעדכנים ברשת שינו ביוזמתם, ללא ידיעת הרופא, את הטיפול הרפואי שלהם בעקבות העדכון.  אכן מהפכה אמיתית.

רבי ישעיהו הורוויץ מתייחס לשאלת קריאת פרשת פנחס בימי בין המצרים בחיבורו "שני לוחות הברית" (אמשטרדם ת"ח-ת"ט, מסכת תענית, תורה אור, ר"ג ע"א). הוא פותח את הידרשותו לנושא במילים הבאות: "ועוד תתבונן ותראה ענין נפלא. הנה דבר בעתו מה טוב. ואנחנו רואים שהפרשיות שהם תמיד בשבתות דבין [=של בין] המצרים דהיינו מטות ומסעי ודברים שבהם מוזכר ניצוח ישראל להאומות" – ניצחון ישראל על האומות – "וחילוק הארץ", וכן לעיתים נקראת גם "פרשת פנחס בהתחלת המצרים ועם כל מועדי ה'". באשר למועדים כותב השל"ה שהצומות עתידים להיהפך למועדים והגלות עתידה להתחלף בגאולה, "ובמקום 'חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי' (ישעיהו א', י"ד) יתהפך מאבל לי"ט". אם כן השל"ה מזכיר את נושא מיצרי וגבולות הארץ עוסקים ביישוב הארץ, ועל אף שימי "בין המצרים" מהותם היא חורבן וגלות – אך לאמתו של דבר שני המובנים של "מצר", קשורים ביניהם. האפשרות שתיתכן מציאות של "בין המצרים", של גלות עם ישראל, נובעת מכך שמגבילים ותוחמים ב"מצרים" בגבולות, את קדושתה ומעלתה של ארץ ישראל. השל"ה מוסיף להביא פרשנות אחרת על דרך הדרוש בנוגע לקישור שבין פרשת המועדות לבין החורבן, וכותב שלעתיד לבוא "תחזור העטרה" לאחר הגלויות והמסעות, ומשום כך חלוקת הארץ מוזכרת אחרי המסעות. או-אז יזכו ישראל לרוב ברכות כמו שנאמר בפרשת דברים "ה' אֱ-לֹקי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (א', י"א), ותשעה באב ייהפך למועד גדול. רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב מזכיר בחיבורו "אגרא דפרקא" (למברג 1858, אות רל"ז) שפרשות מטות ומסעי מחוברות בשנה פשוטה על מנת שנקרא בבין המצרים את עניין חלוקת הארץ, הוא מוסיף וכותב כלהלן בנוגע לפרשת פנחס: "ונ"ל דיותר טוב שיקראו פרשת פינחס בימי בין המצרים שבו מבואר חלוקת הארץ וכל המועדים והוא בשורה טובה לישראל בימים הללו שעתידין לירש הארץ והימים האלה יהיו לששון ולשמחה ולמועדים טובים".

לחולה בן זמננו, אין כיום כל קושי לאתר ברשת תוך דקות, רופא מומחה בעל מוניטין. בחיפוש ברשת ניתן למצוא מידע חיוני על אותו רופא. חולה בעל אמצעים יכול להתדפק על דלתו של אותו המומחה, בכל מקום בעולם, בתוך שעות. מיליוני חולים חוצים כיום גבולות לאומיים בחפשם טיפול רפואי טוב יותר או זול יותר.

כמה מן האחרונים כתבו דינים הנוגעים ל"לא תעמוד" (ופיקוח נפש בכלל) המתייחסים דווקא למקרה של "חולה לפנינו". המקור לכך מצוי בתשובות נודע ביהודה בשאלת ניתוחי מתים  אשר נשאל על מעשה שאירע בלונדון באדם שחלה "בחולי האבן בכיסו" ומת, האם "מותר לחתוך בגוף המת במקום הזה כדי לראות במופת שורש המכה הזאת כדי להתלמד מזה בהנהגת הרופאים מכאן ולהבא" הנודע ביהודה סיים את תשובתו בקביעה, שההיתר לניתוחי מתים הוא רק כאשר "יש ספק סכנת נפשות לפנינו כגון חולה או נפילת גל. אבל אם אין כאן שום חולה הצריך לזה, רק שרוצים ללמוד חכמה זו אולי יזדמן חולה שיהיה צריך לזה, ודאי לא דחינן משום חשש קלה זו שום איסור תורה או אפילו איסור דרבנן" (יו"ד תנינא, ר"י). בהגדרת "החולה בפנינו" נחלקו הפוסקים – יש אומרים, שהכוונה שבפועל ובמציאות צריך שיהיה לפנינו חולה עם מחלה דומה לנפטר(נו"ב שם, וחת"ס סי' של"ו). החזון איש חידש על יסוד דין הגמרא בעירובין המביאה מעשה מדוד שיצא למלחמה בשבת נגד אויב שבא על העיר קעילה הסמוכה לספר על עסקי ממון ולא על מנת להרוג, ואף שהפיקוח נפש "אינו בפנינו", כי העריך שבמצב נסיבות אלה יגרור אחריו פיקוח נפש. וממקור נוסף מהגמרא בתענית שגזר שמואל תענית בנהרדעא בגלל מגיפה שהייתה במחוזא, כי הייתה יכולה להגיע ממרחק על ידי השיירות המצויות בין המקומות (ע"פ תענית כ"א ע"ב),. ויתכן שיש ללמוד מדבריו, כי במחלות שהסיכון מהם קיים כבר ב"הווה", מחשיבן כ"פיקוח נפש" לפנינו. ונמצאנו למדים מדבריו שגם כשאין החולה לפנינו, אך מצוי הדבר ביותר שיחלה או שתיווצר סכנה מוחשית, שמחללים ע"ז את השבת  (יו"ד סי' ר"ח סק"ז). יש מי שכתבו, שבזמנינו שמרבים בניתוחים, ובבתי חולים ששם לומדים להיות רופאים, שכיחים חולים וחולאים רבים, נחשב המצב תמיד כאילו החולה לפנינו (שו"ת חבלים בנעימים ח"ד חיו"ד סי' ס"ד, שו"ת משפטי עוזיאל ח"א חיו"ד סי' כ"ח-כ"ט). יש מי שכתבו, שאין החילוק בין אם החולה נמצא לפנינו או לא, אלא בין אם המחלה מצויה או לא, ולפיכך אם המצב מצוי, הרי זה בגדר פיקוח נפש, אף על פי שאין חולה ממש בפנינו, כי יש להניח שאם המחלה נפוצה וודאי נמצא חולה כזה במקום אחר שאפשר להצילו (ראה הוויכוח במאמריהם של הרופאים י. לוי וד. מאיר בספר אסיא, א, עמ' 202 ואילך, בהבנת משמעות דבריו של החזו"א).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד