פרשת מצורע – ארבעת המצורעים וניתוח מסוכן

ו׳ בניסן ה׳תשפ״ב (אפר 7, 2022) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, מצורע

ניתוח הוא הליך רפואי נפוץ המשמש לפתרון בעיות רפואיות מסוגים שונים, ניתוחים מתבצעים בבתי החולים מידי יום. חלקם מצילי חיים וחלקם במטרה לשפר את איכות חייו של המטופל. מעצם טיבו כפעולה פולשנית קיים בכל ניתוח סיכון. חובות המנתח והצוות הרפואי כלפי המטופל למתן הסבר למטופל על מצבו הרפואי ועל סיכוני הניתוח וסיכויי הצלחתו.

בפרשת מצורע עוסקת התורה בטהרת המצורע וחוזרת ודנה בדין המיוחד של צרעת הבית. כפי שאנחנו לומדים מפרשת השבוע, פרשת מצורע, המצורעים נשלחים על-ידי הקהילה לחיות מחוץ למחנה בימי הצרעת. הפרק שנבחר על ידי מסדרי ההפטרה לקרוא בפרשה זו הוא סיפורם של ארבעת המצורעים "וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ: אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם וְאִם יָשַׁבְנוּ פֹה וָמָתְנוּ וְעַתָּה לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל  מַחֲנֵה אֲרָם אִם יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה וְאִם יְמִיתֻנוּ וָמָתְנוּ: וַיָּקוּמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל מַחֲנֵה אֲרָם וַיָּבֹאוּ עַד קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין שָׁם אִיש" (מלכים ב', פ"ז, פס' ג'-ד'). כרקע לפרק מתואר המצור הקשה של צבא ארם על יושבי העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל. המצור התחיל להשפיע. הרעב התפשט בעיר "עד היות ראש חמור בשמונים כסף ורובע הקב חריונים בחמישה כסף". מלך ישראל מסתובב אובד עצות. אלישע הנביא מסתתר בעיר מפני מלך ארם המבקש את נפשו ומתנבא, "כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שעורים בשקל בשער שומרון". שלישו של המלך השומע את דברי הנביא מגחך ואומר, "הנה ד' עושה ארובות בשמים, היהיה הדבר הזה?" הנביא מגיב ואומר, "הנכה (=הנך) רואה בעיניך ושמה לא תאכל". כאן מתחיל הסיפור של ארבעת המצורעים היושבים בפתח העיר. הם רואים בחוץ את מחנה ארם העשיר והשבע ושומעים את קולות הייאוש בתוך העיר. בהחלטה חפוזה הם מחליטים להפיל עצמם לתוך מחנה ארם ולצפות לחסדיהם. הם יורדים בחשיכה למחנה ומגלים שהוא נטוש. לאחר שהסתאבו מהאוכל שמצאו, ולאחר שהחביאו שלל שמצאו, הם חוזרים לבשר בעיר על נטישת ארם את המחנה. המלך לא האמין  אך עד שהשלים את הבדיקות כבר פשטה השמועה בעם, ובתוך זמן קצר התמלא מחנה ארם בהמון אדם רעב שבזז כל מה שראה. בתוך שעות ספורות התמלאו שוקי שומרון בסולת ושעורים ומחירם צנח. המלך ניסה להשתלט על ההמון הגואה, והעמיד את השליש לפקח על השער. אך העם רמס אותו בשער העיר, כנבואת אלישע.

בשל מורכבותה של הפעולה הניתוחית ומספרם הרב של אנשי הצוות והציוד המעורבים בה, קיים סיכון גבוה של התרחשות טעויות ושגיאות במהלכה, הגורמות לסיבוכים ואף למוות בקרב מנותחים. בחלק מבתי החולים הגדולים בעולם הוקמו יחידות לבטיחות החולה, העוסקות בפעילות לצימצום מספר הטעויות בניתוחים ובהתוויית תכניות פעולה לשם כך.      

המצורע שבפרשה יושב בדד מחוץ למחנה, בודד ומתאבל על עצמו. מייחל ליום בו יוכל לשוב אל תוך המחנה, לחייו, עבודתו ומשפחתו. בהפטרה מתהפכת התמונה, ממלכת ארם צרה על ישראל, עיר הבירה שומרון במצור, אין יוצא ואין בא. היחידים עם חופש תנועה, הם ארבעה מצורעים, שיושבים פתח השער – ודווקא חוסר הדאגה שלהם על עתידם, משחרר אותם מפחד ומעכבות. בהמשך מסתבר, שבזכותם ינצל העם, ותנצל העיר. הם אלו שמגלים שהיה נס גדול בלילה, ובקולות מלחמה ד' הניס את כל צבא ארם. המצורעים שנשלחו מחוץ למחנה, ויכולים לחגוג על השלל והשקט מרגישים מחויבות ואחריות לקהילה שהוציאה אותם מתוכה לא כן אנחנו עושים, היום יום בשורה הוא ואנחנו מחשים?" הם חוזרים לבשר בעיר על נטישת ארם את המחנה. והם אלה שיפתחו בפני העיר את שעריה אל העולם. א-לוקים, ששלח את המצורעים מחוץ למחנה, מחזיר אותם עם אחריות ותפקיד אל לב המחנה. מה מסמלים המצורעים שבישרו על הגאולה לעם ישראל? המפרשים הסבירו שהבאת הגאולה ע"י מצורעים מסמלת גאולה 'מצורעת', גאולה לא-שלמה. איש לא חזר בתשובה ולא היטיב את דרכיו. הגאולה באה בגלל המצב הנורא, שעם ישראל לא יכול היה לעמוד בו. לכן, ד' בישר על הגאולה לעם ע"י מצורעים, לא נגאלתם ע"י מושיע המנהיג את העם לקראת נצחונו, אלא ע"י בריחה מבוהלת של הצרים ובאמצעות מצורעים – מנודים משולי החברה – שהודיעו לעם על גאולתם. הרב יהודה עמיטל טען שלאחר השואה, אנו מוכנים להיגאל גם גאולה שאינה-שלמה, ובלבד שהגלות תסתיים. ואכן, זו אינה הגאולה שלה התפללנו במשך אלפיים שנה, אך אין היא פחות מ'אתחלתא דגאולה'. הגלות הסתיימה, התפוצה של עם ישראל עדיין קיימת.                                                                                

הצדדים המשותפים לכל הניתוחים, תנאים סטריליים מלאים, ביצוע הרדמה כללית, אזורית או מקומית, מעקב במהלך הפעולה הניתוחית אחרי מצבו הכללי של המנותח, לשם התמודדות עם כל בעיה רפואית המתפתחת במהלך הניתוח, מניעת דימום על קשירת כלי דם וחסימתם, בקרה על נפח הדם, מתן טיפול תומך במהלך הניתוח בהתאם למצבו.                                      

לפני שלוש מאות שנה, נשאל הרב יעקב ריישר האם חולה במצב קריטי, שתוחלת החיים שלו עומדת על ימים ספורים, ושהרופאים איבדו כל תקווה להחלמתו, יוכל לעבור ניתוח ניסיוני, שעלול לרפא אותו או להרוג אותו מיד?  הרב קבע תקדים הלכתי, בכך שהתיר לחולה לסכן את החיים הקצרים שעמדו לפניו אם לא ינותח, עבור הסיכוי לחיים ארוכים יותר, באמצעות ניסיון ריפוי מסוכן. הרב ריישר הביא ראיה ברורה לכך, ממעשה בארבעת המצורעים, שאמרו זה אל זה, "אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר, ומתנו שם, ואם ישבנו פה ומתנו, ועתה, לכו ונִפְּלה אל מחנה ארם, אם יחיונו – נחייה, ואם ימיתונו – נמות." הרב השתמש בסיפור זה כדי להצדיק סיכון תקופת חיים קצה "חיי שעה", עבור סיכוי כלשהו ל"חיי עולם" (ח"ג סי' ע"ה, הובא בפת"ש יו"ד סי' של"ט). עד כמה צריכה להיות תוחלת החיים קצרה, כדי להצדיק הימור על ימי החיים הנותרים ועד כמה אמור הריפוי להיות יעיל? טווח הדעות בדיון זה, נע מ"למעלה מ-50% סיכויי החלמה", עד "אפילו סיכוי החלמה רחוק" בגליון מהרש"א התייחס למקרה בו לחולה שהרופא נתן לו סמי מרפא כדי שיקיא, ואמר שאם לא יועילו הסמים ימות מיד ואם יועילו יתרפא, ואולם אם לא יתן לו להקיא, ודאי ימות אחר זמן מה, והתיר לו ליטול סמי מרפא אלו. (יו"ד סי' קנ"ה) .                     ההחלטה על עצם ביצועו של ניתוח והיקפו מערבת לא פעם שיקולים אתיים, במיוחד בכל הנוגע להצדקת הסיכון למוות או לגרימת נכות הכרוך בניתוח מול התועלת המקווה ממנו, ומתן הסכמה מצד המנותח לביצועו-הסכמה שניתנה לאחר שניתן לו על ידי רופא הסבר על הצורך בניתוח, הסיכונים הכרוכים בו, סיכויי ההצלחה והחלופות הטיפוליות.                    

הרב חיים עוזר גרודזינסקי, מנהיג יהדות אירופה במאה העשרים, נשאל לגבי ניתוח מסוכן לחולה, שתוחלת החיים המקסימלית שלו הייתה שישה חודשים. הוא ענה, בהתבסס על התלמוד ועל הפסיקה ב"שבות יעקב", אדם רשאי לעבור ניתוח מסוכן, גם אם קיים רק סיכוי רחוק להחלמה, ושברור שאין הבדל בין תקופת חיים קצרה של מספר ימים או מספר חודשים (שו״ת אחיעזר חלק יו״ד סי׳ ט"ז אות ו' בימינו אנו הלכו בעקבות הרב חיים עוזר כתב והרב הראשי אונטרמן, שכתב, ״גם כשברוב המקרים זה לא מצליח ומקצר את חייו מותר לנתח״ (״בעית השתלת לב מנקודת הלכה״, נועם י"ג, עמ׳ א'). הרב משה פיינשטיין הסמכות ההלכתית הגבוהה באמריקה, קבע בבהירות, שכל תוחלת חיים של מתחת לשנה, יכולה להיחשב כתקופת חיים קצרה. בשתי תשובות, במרחק של 11 שנים זו מזו, הוא חוזר על אותה עמדה, שטיפול מסוכן מותר, אפילו אם קיימים סיכויי החלמה רחוקים בלבד. גם בשו"ת תשובות והנהגות הכריע לגבי חולה המוגדר כחיי שעה, שכשהספק שקול (50 הצלחה ו- 50% סיכון, מומלץ לעשות את הניתוח משום הסיכויים לחיי עולם. אולם כשיש רק מיעוט אחוזים שהניתוח יצליח ורוב האחוזים שהחולה יסתכן, אמנם לא מייעץ לו לערוך את הניתוח, אולם אם המשפחה רוצים הרשות בידם ומברך אותם שיצליחו (ח"א סי' תתס"ג). האם מותר לאדם לסכן חיים, על מנת להקל על כאב בלתי נסבל, במצב שאינו מסכן את החיים. לפני 250 שנה, פסק הרב יעקב עמדין שבמקרה כזה מתירים לחולה לעשות כרצונו, משום שלעיתים הוא מתרפא וניצל. יחד עם זאת, הוא פסק מאוחר יותר, שסבל שאינו כרוך בסכנה, אינו ראוי לסכן את החיים בגללו ולעבור ניתוח מסוכן גם אם רבים עשו זאת וניצלו, היות ורבים זרזו את מותם בניתוח כזה. (מור וקציעה, מובא בציץ אליעזר ד', י"ג). הקונצנזוס בין הפוסקים הוא, שאין לקחת סיכון רציני, במצב שאינו מסכן חיים.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד