פרשת מקץ – אסימטריה

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, עלון בית החולים, מקץ

במאמר משנת 2005 בעיתון מדעי אוסטרלי שפורסם על ידי שני מדעני עצב תחת הכותרת "מדעי המוח וההתנהגות", הובאו עדויות התומכות ברעיון שאילוצים חברתיים מכוונים את הפרטים לשימוש בלתי סימטרי של רובם באותו צד של המוח. הם שמו לב לדוגמא שאפרוחי תרנגולים מזדרזים לתקוף כשאיום נשקף להם משמאל, אפרוחים שהמוחות שלהם פחות סימטריים מקימים קבוצות חברתיות יציבות יותר.

בפרשת השבוע מובא המשכו של סיפור מכירתו של יוסף על ידי אחיו והגעתו לתפקידו הרם במצרים כמשנה. את יצירתו "יוסף ואחיו" פותח "תומאס מאן" בזו הלשון: "עמוקה באר העבר. האם לא מן הדין הוא שנכנה אותה אין חקר, ככל שנעמיק, ככל אשר נוסיף לחדור ולגשש בתחתיות עולמו של העבר, נראים טעמי הראשית של היסוד האנושי כבלתי מושגים לגמרי" דומני שאין פתיחה מוצלחת יותר לתיאור העומק הספרותי וההיסטורי של דמויות התנ"ך, מאורעות יסוד ודמויות יסוד, על אף שהן קונקרטיות (חיו בתקופה היסטורית מסוימת) הופכות משמעותיות גם בואריאציות רבות ברצף הזמן. מאבקי אחים מלווים את ספר בראשית מראשיתו, קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, וכעת יוסף ואחיו. המאבק הראשון הסתיים ברצח, קין קם על הבל אחיו והרגו. גם המאבקים המאוחרים יותר מורכבים וקשים, עשו מתכוון להרוג את יעקב אחיו, גם אחי יוסף מטכסים עצה כיצד להיפטר ממנו, ואינם שוללים אל האפשרות להרגו  "ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא, לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלומותיו" (בראשית ל"ז י"ט כ') הקושי המתעורר בעת שקוראים פרשה זו, שלכל אלו שקדמו ניתן היה להדביק את התוספת "רשע", אך הפעם מדובר בשבטים, בני יעקב, אבות האומה. כיצד נוצר מצב שבו האנשים הנשגבים האלה תכננו וכמעט ביצעו את הרצח של אחיהם הצעיר? הסיבה המפורשת בתורה עצמה היא בלתי מובנת לחלוטין, האם חלום או שניים של יוסף נראו בעיני האחים עילה מספקת לרצח? האם זו סיבה מספקת להרוג את אחיהם, בשרם, בדם קר? לימים כשיירדפו במצרים על ידי יוסף טרם שיתוודע אליהם ולא יבינו על שום מה הם נרדפים יהרהרו ויאמרו "אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו אליו" (שם מ"ב כ"א) כנראה שכעת אנו משלמים על מעשינו בשעתו. כמה אכזריות מתוארת במילים אלו, למרות התחנונים, ליבם לב אבן. לאחר שהשליכו את אחיהם יוסף לבור, מספרת התורה "וישבו לאכול לחם" (שם ל"ז כ"ה) השגרה ממשיכה כאילו לא אירע דבר, אין ייסורי מצפון! אין ספיקות! אין היסוסים! אין לבטים שאחרי האם כך היה ראוי לעשות באחיהם, כיצד ניתן להבין זאת? לא התורה, וגם לא חכמינו הסבירו דים את שורשיו של הויכוח המר, בשונה מסיפור שנאתם של יעקב ועשו, שם היה בסיס לשנאה, ויכוח על ברכות, ויכוח על בכורה, פה העיקר חסר מן הספר.

סימטריה ואסימטריה מתקשר אצל אנשים רבים עם יופי, אסתטיקה והרמוניה. קיימות תופעות רבות בטבע המאופיינות בסימטריה במרחב ובזמן – החל בסימטריה המתגלה בצורה ובמבנה של בעלי חיים וצמחים, דרך זו שמתגלה בגופים דוממים כגון גבישים וכלה בחוקי הטבע עצמם.  הסימטריה המוכרת לנו בראש ובראשונה היא סימטריה בגופים גיאומטריים. בחברה בישראל מאופיינת האסימטריה במאבקי הכוח בין ימין ושמאל.

מעיון בפרשני המקרא נראה להתמקד בעיקר בפסוק אחד "...ויבא יוסף את דברתם רעה אל אביהם"(שם ל"ז ב') יוסף הביא את דיבת האחים, דבר לשון הרע על אחיו "כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלים אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות…" (רש"י שם ל"ז ב'), האם כך באמת היה? האם בני יעקב כשלו באיסורים חמורים? פרשנים הסבירו כי טענות אלו יותר ממה שהיה בהם אמת, היו תוצאה של אי הבנה, כל אחד התייחס לכך מזווית אחרת (עיין בפירוש אור החיים הקדוש שם ל"ז ב' שהסביר בטעם את הויכוח בין השבטים ליוסף כמחלוקת בבירור סוגיות הלכתיות הקשורות באותם נושאים) מתברר ששניהם צדקו, כל אחד על פי תפיסתו. הבדלי תפיסות, חוסר הקשבה ורצון להבין את דעתו של האחר,הם שיצרו את המחלוקת שסופה ירידה למצרים ושעבוד ארוך בגלות. שנאת אחים חוזרת על עצמה, פעם אחר פעם לאורך כל ההיסטוריה מאז ועד ימינו אלו, דבר שהמיט חורבנות בזה אחר זה.

בסיס לכל דיאלוג ולכל ויכוח נטוע ביכולת ההקשבה הסבלנות והסובלנות של המשתתפים. הקשבה לדברים הנאמרים ולדברים שאינם נאמרים או לדברים המרומזים. ישנה חשיבות רבה להקשבה לשפת הגוף ולתקשורת הבלתי מילולית המוחלפת בין הצדדים. המאפיין את תרבות הויכוח במקומותינו, בכנסת וועדותיה, ברשויות המקומיות, בבתי הספר ובבית, הוא הקרב, התחרות, המאבק, שבו כל צד מנסה להוכיח את צדקתו ובעיקר את טעותו של האחר.

השבוע חל חג החנוכה, המתאר את גבורת היהודים ואת ניצחונם על היוונים, אחרי מאבק עיקש וארוך. ידוע ומפורסם הדבר כי מאבק החשמונאים, משפחת מתתיהו הכהן, ממודיעין, החל בשל גזרות אנטיוכוס שמנעו יהודים מלשמור על זהותם, גזרות קשות אלו הביאו להתקוממות, אך לפי המתואר בספר מכבים ב', גזירות אנטיוכוס לא הונחתו ללא סיבה הם היו תוצאה של "שנאת חינם" בין מנהיגי האומה, יסון תפס את הכהונה הגדולה מאחיו חניה, ומנלאוס תפס אותה חזרה מיסון, חניה חשף את פשעיו של מנלאוס, והלה "סידר" את מותו של חניה, יסון ניסה לכבוש את ירושלים בכוח, כתוצאה מכך סבר אנטיוכוס שמורדים נגדו, הוא כבש את ירושלים, הרג שמונים אלף איש, בזז את בית המקדש, גזר נגד דת ישראל וטימא את בית המקדש- וכל זה הגיע עקב שנאה ופילוג בעם (פרקים ד'- ו'). גם נפילתם וקץ שלטונם של בית חשמונאי החל בפילוג ובמלחמת אחים, "לא ידעתי, כנסת ישראל מתאוננת, לא ידעתי להיזהר מן החטא שאעמוד בכבודי ובגדולתי, ונכשלתי בשנאת חינם ומחלוקת, שגבר במלכי בית חשמונאי הורקנוס ואריסתובלוס עד שהיה מביא את מלכות רומי וקבל מידו המלוכה…"(רש"י לשיר השירים פרק ו' י"ב) וכך גם עלה בגורלו של בית המקדש השני, "אבל  מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם" (יומא דף ט' עמ' ב').

התברר שבמינים מסוימים של דגים כשטורף תוקף נוטים רוב הדגים לפנות שמאלה, ואילו במינים אחרים לפנות ימינה, הטורף עלול ללמוד שכדאי לתקוף בכיוון מסוים ההסבר המדעי שניתן הוא שדווקא לאותם דגים הפונים לאותו כיוון יש סיכוי גבוה יותר להינצל מאשר לדגים המתפזרים לכל הכיוונים, ככל שהקבוצה גדלה יותר הביטחון מפני טורפים עולה, אלא שאז גדלה התחרות בין הפרטים.

העובדה כי הסיבה למלחמת האחים ביוסף אינה גלויה ומפורשת דיה בכתובים, היא כשלעצמה מלמדת על הסכנה האורבת לחברה, ולמדינה, בהעדר תרבות של ויכוח, בהעדר כבוד הדדי, בהעדר היכולת להקשיב לאחר, כאשר התחרות בין הפרטים גוברת, על האינטרס המשותף של שמירת הלהקה כולה. לסיום אביא מדבריו הנפלאים של הרב קוק בסידורו "עולת ראיה", על פסקה מתפילת השחר "אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר "וכל בניך למודי ד' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אלא בוניך יהי שלום בחילך שלווה בארמנותיך למען אחי ורעי אדברא נא שלום בך…" תלמידי החכמים מתאפיינים בריבוי דעות ובמחלוקות וכיצד ניתן דווקא על ידם להרבות שלום בעולם? כיצד ניתן להסביר שיגדל השלום כשכל אחד תופס אחרת מחברו? "כי הבניין ייבנה מחלקים שונים, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, מדרכי עבודה והדרכה שונים, שכל אחד תופס מקומו וערכו…וריבוי הדעות שבא על ידי השתנות הנפשות והחינוכיים, דווקא הוא הוא מעשיר את החוכמה והגורם הרחבתה, שלסוף יובנו כל הדברים כראוי, ויוכר שאי אפשר היה לבניין השלום שייבנה כי אם על ידי כל אותן השפעות הנראות כמנצחות זו את זו" (עולת ראיה א' עמ' ש"ל). ואסיים בסיפור על מי שהגיעה לבית הכנסת בעת שקראו את סיפור יוסף ואחיו, עמד האיש נפעם, הרי גם בשנה שעברה קראו בדיוק את אותו הסיפור, וכי הלקח לא נלמד? וכי המחיר ששילמו האחים, המחיר ששילמה המשפחה כולה, לא היה בו די כדי שלא יחזרו שוב על אותו מעשה, תמה האיש? שוב מכרו את אחיהם? אם כך המשיך ואמר, מגיע להם! מגיע לאחים! אלמלא שהאחים, עם הגוונים, ועם הצבעים השונים, שלנו הם, אלמלא שכולנו בני אותה משפחה, אלמלא שאת המחיר כולנו משלמים, אילו היה זה רק סיפור, היינו מחייכים.

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד