פרשת נח – שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב

ד׳ במרחשוון ה׳תשפ״ב (אוק 10, 2021) | נח, חומש בראשית, עלון בית החולים

שינוי אקלים הוא שינוי ארוך טווח באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ, כתוצאה משינויים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. שינויי האקלים השפיעו על בני אדם מאז תחילת ההיסטוריה של האנושות, כשהאדם נאלץ להסתגל לשינויים שהתרחשו בסביבתו. בתחילת המאה ה-21 השימוש במושג מתייחס בעיקר לתופעת ההתחממות העולמית.

פרשת נח מתארת את המבול, שיטפון כלל עולמי. הנימוק לקטסטרופה מתואר בסוף פרשת בראשית, "וירא ד' כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום. וינחם ד' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו" (בראשית ו' ה' ו'), א-לוקים מתחרט (נחם) על שברא את האדם, התעצב אל לבו והחליט למחות מן האדמה את האדם, הסיאוב הגיע לשפל שהסתיים במבול, "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים…" (שם ז' כ"ג). במעשה הבריאה נקבעו למעשה הגבולות לבריאה. מחבר תהילים מתאר זאת כך, "גְּבוּל שַׂמְתָּ, בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ" (תהילים ק"ד, ט'). המבול שבר את אותם גבולות. ההנחה היא, שמאז המבול, יודע הים את גבולו ולכן איננו מעז לשוב ולכסות את היבשה. מניסיוננו המצער אנחנו יודעים כי המציאות קצת שונה. בשנים האחרונות היינו עדים לכמה אסונות בהם כיסו המים את היבשה וגרפו עמם כמה מאות אלפי אנשים אל מותם. חריגה של הים אל מעבר לגבול נקראת בימינו 'צונאמי'. לאחר המבול  מבטיח א-לוקים כי שוב לא יבוא מבול על וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ, אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ (שם, ט' ח'-ט'). נראה שהסיבה למבול 'כי רבה רעת האדם וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום', היא גם שתמנע אותו "וַיֹּאמֶר ד' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (שם, ח' כ"א-כ"ב). מתוך הפסוקים ניתן להסיק באשר לאיתני הטבע – מובטח לנו שד' לא יחזור ליוזמתו מימי נח ולא יביא על העולם אסון עולמי אשר ימחה כל בשר. סימנו של הקדוש ברוך הוא היא הקשת בענן. אחרי המבול אין להסתפק רק בהתחייבות מילולית, יש צורך באות ברית חזותי אשר יופיע מדי פעם בפעם וישמש להם ערובה לקיום העולם ההולך ונבנה על ידיהם.

על פי הערכות נאס"א השינויים האקלימיים הינן תוצאה של פעילות אנושית מאז אמצע המאה ה-20. מאז המהפכה התעשייתית עלתה באופן דרמטי השפעתו של האדם על הסביבה, החל בזיהום האוויר, דרך השתלטות על שטחי מחיה רבים, ועד לפליטה המונית של גזי חממה, כל אלו לקחו חלק במגמת ההתחממות העולמית שלא הייתה כמותה מזה אלפי שנים.             

מה יש בה בקשת שהופך אותה לאות ברית על כך שלא יבוא מבול? הרמב"ן רואה בה סמל של שלום בין שמיים לארץ, בין א-לוקים לעולמו "ואמרו בטעם האות הזה כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה, שייראה כאילו מן השמיים מורים בו וישלח חיציו ויפצם בארץ, אבל עשאו בהפך זה, להראות שלא יורו מן השמיים. וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם" (שם, ט' י"ב-י"ז), כלומר, המבול היה בבחינת מלחמה כביכול שעשה ד' עם עולמו, קשת כלי המלחמה והחיצים אינם מופנים עוד כלפי האנושות, עתה מודיע ד' על "שביתת נשק", שהרי הצד המקושת שלה פונה כלפי השמים, וצדה הפתוח המנוגד לכיוון הירי, הוא המכוון ארצה, הגשם שירד מכאן ולהבא יהיה גשמי ברכה ולא חצי מוות. בדברי המפרשים נידונה שאלה נוספת בקשר לקשת, האם תליית הקשת בענן היא בריאה חדשה של הא-ל לאחר המבול או שמא הייתה בעולם מקדמת דנא, הפסוק "זאת אות הברית אשר אני נתן" (שם, ט' י"ב) מורה, שלא הייתה הקשת בענן במעשה בראשית כך פירש הרמב"ן "ממשמע מן האות הזה שלא היה קשת בענן במעשה בראשית ועתה ברא ד' חדשה לעשות קשת בשמים ביום הענן…" (שם, ט' י"ב-י"ז), אלא שבהמשך דבריו הוא מעלה שאלה גדולה "ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היוונים, שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה (בטבע), כי בכלי מים לפני השמש ייראה כמראה הקשת" (שם), כלומר, המדענים טוענים שהקשת בענן היא תופעה טבעית, אם כן עלינו לפרש שכוונת הקב"ה שהתופעה הטבעית שהייתה קיימת מאז הבריאה, מקבלת לאחר המבול משמעות חדשה "ולכן נפרש הכתוב, הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם (שם). דברי רמב"ן אלו מהווים יסוד בבואנו לדון במקרים בהם ישנה התנגשות בין פשט המקרא לבין ממצאי הידע המדעי העכשווי. גישת הרמב"ן דורשת לכל הפחות שההיגד המדעי יהיה מבוסס דיו, ביסוס הניתן להוכחה חותכת בתנאי מעבדה. מעניין  כל זמן שהאטמוספרה תאפשר קיום של בעלי חיים וצמחים, כל זמן שתוצאת המזיגה של טיפות הגשם וקרני השמש תהיה הקשת, הרי שאסון כאסון המבול לא יחזור. העולם ינהג להבא, על פי חוקי הטבע. העונות החקלאיות, עונות השנה והסיבוב הנצחי של כדור הארץ סביב צירו וסביב השמש לא יחדלו.

מכוח הסכם פריז שנחתם על ידי ישראל בשנת 2016, בדבר התמודדות בינלאומית עם שינויי האקלים. הוטלה חובה לקידום אסטרטגיה לאומית להפחתת גזי חממה. בהתאם לכך לקחה על עצמה ישראל לפעול. באותה שנה אישרה הממשלה תכנית לאומית להשגת היעדים עד לשנת 2030, כדי להביא להתייעלות אנרגטית והרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות.        המסר שהתורה מעבירה בעקבות המבול חיוני עבורנו כדי לאפשר את המשך החיים על פני כדור הארץ. מה הניע את ד' להוציא לפועל את האסון הסביבתי החמור ביותר בהיסטוריה האנושית ולהשמיד כמעט את כל היצורים החיים? התלמוד מלמד כי גזר הדין נחתם בשל עוון הגזל (חמס). האנושות עמדה לדין קולקטיבי בשל התנהגות פסולה, בתגובה לאכזריות אנושית זו, אדון עולם השמיד כמעט את כל החיים היבשתיים על ידי הצפת כדור הארץ. השקפה יהודית על שינויי האקלים כיום, איפוא, הסיכון הגדול ביותר של השמדת העולם על ידי בני האדם בא לא מאילו שמתכוונים לכך, אלא מהקולקטיב, מעשים בלתי מכוונים של מיליארדי אנשים. יש רושם כאילו פעילות "עסקים כרגיל" חסרת תוצאה הינה בעלת אפקט דרמטי. פעולות קטנות של מיליארדי אנשים מביאים לשינויים גלובליים, הצתת מנוע הרכב, טיסה במטוס, אכילת מזון שמקורו במקום מרוחק. קמעא קמעא אנחנו מתפשרים על האיזון האקולוגי שעליו אנחנו והדורות הבאים מסתמכים בכדי לפרוח ולשרוד. השאיפה העיקרית של נח הייתה הישרדות. אם הוא ובני משפחתו ישרדו את המבול, די לו בכך. אם כך גזר הא-ל, מי שהוא שישנה שיפעל לשנות את הגזירה. גישה פאסיבית זו המשלימה בשוויון נפש עם כיליון האנושות אינה גישתה של היהדות, הוא אינו יכול לשמש אב לעם הנבחר. אברהם לעומתו, דואג לצדק אוניברסלי, כשמתבשר על אובדנה של סדום מתריס בפני א-לוקים ואומר "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (שם,   ).כל מה שקשור במחזור הטבע אינו בידנו, הסדר הושם על כנו ומכאן והלאה הכל אמור להמשיך במסלולו הקבוע. האחריות הונחה לפתחם של בני האדם לשמור על הבריאה, יצר לב האדם לא השתנה, רק האחריות גדלה.

בתזכיר חוק האקלים שהוצע בשנת 2021 מובא, מטרת החוק היא ליצור מסגרת ארגונית להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. ההיבט הראשון, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה. ההיבט השני, קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים.

בשתי מצוות, השמיטה והיובל בא לידי ביטוי הקשר העמוק שבין ערכי מוסר וצדק לערכים אקולוגיים. הראיה היהודית הקדומה סבורה שהאדמה נתונה לנו בני האדם כפיקדון בלבד. אין אנו רשאים למכרה לצמיתות, לנצלה ללא גבול ולהשתמש בה על מנת לשעבד את זולתנו. נראה כי מצוות השמיטה והיובל אינן ברות מימוש בתקופתנו אך אלומת האור המוסרית והאקולוגית הבוקעת מהן ממשיכה להדריך רבים עד היום. התורה מתארת את הברכה והקללה כקשורים בקיום העולם "היה אם שמוע תשמעו אל מצוותי…ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש,  ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. הישמרו לכם פן יפתה לבבכם…וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ד' נותן לכם" (דברים י"א). דחיית ברכת האדמה והעונש הבא בעקבותיה מתוארת לא רק במשיחות מכחול אפוקליפטיות אלא גם ב"סיפורים קטנים מן החיים" "מעשה באחד שהיה מסקל מתוך שדהו ונותן לרשות הרבים. היה חסיד אחד רודפו. מפני מה אתה מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך? שיחק עליו. לאחר זמן נצרך אותו האיש ימכר את שדהו והיה מהלך באותו מקום ונתקל. אמר, לא לחינם אמר לי אותו חסיד הרי אתה מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך" (תוספתא בבא קמא ב'). הכדור עגול כפי שנוהגים להתבטא, החשיבה היהודית מעגלית ואינה ליניארית, קווית, האמת צפונה במקום בו מיטשטשים מושגי שלי – שלך וההבנה כי האדמה לכולנו או לאף אחד מאיתנו. אחת מהדמויות הקסומות במדרש היא של חוני המעגל,​ "כל ימיו היה חוני המעגל מתחבט בפסוק "בשוב אדוני את שיבת ציון היינו כחולמים" האמנם יכול אדם לחלום במשך שבעים שנה? פעם אחת היה חוני מהלך בדרך וראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו חוני,  האם אתה כה בטוח שתחיה עוד שבעים שנה כדי ליהנות מפרותיו של עץ זה? ענה לו אותו אדם, מצאתי את העולם הזה מלא בחרובים שנטעו למעני אבותיי ואני נוטע חרובים לבני. התיישב לו חוני לאכול ותרדמה נפלה עליו. בשנתו מערה קטנה הקיפה אותו והסתירה אותו מעיני העוברים ושבים. ישן חוני במשך שבעים שנה וכשהתעורר ראה את אותו אדם קוטף חרובים ואוכלם. שאלו חוני, האתה הוא זה ששתל את העץ הזה? ענה לו אותו אדם, סבי הוא ששתלו. נראה שישנתי במשך שבעים השנה האחרונות סח חוני לעצמו". (ע"פ בבלי תענית כ"ג) הסיפור על חוני המעגל מדבר על חשיבות הנטיעה כערך בפני עצמו וכצעד לא אנוכי, שאינו חושב על תועלתניות עכשווית אלא על דאגה לדורות הבאים. מעשה הנטיעה  וצמיחת העץ, החוצה את גבול טווח החיים האנושיים, מסמל את חוסר חשיבותו או קיומו של הזמן הפרטי.  העדר אינדיבידואליזם שכזה הוא בדיוק מה שחסר לעולמנו הנכחד באסונות אקולוגיים מעשי ידי אדם – מוטיבציה לטעת לדור הבא, לדאוג לעולם, לבריאה, למערכת שאנו חלק ממנה ושתתקיים גם אחרינו. לטעת, לעשות למענה ללא תועלת לזמן הפרטי והעכשווי שלנו.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד