פרשת ניצבים – מבצע ערבות הדדית

א׳ בתשרי ה׳תשפ״ב (ספט 7, 2021) | עלון בית החולים, חומש דברים, נצבים

פרופ' רוני גמזו בפוסט שהעלה בהקשר למאבק בקורונה כתב "ממסגרת אזרחית שנאבקה להישרדות ולעצמאות צמחנו לחברה דמוקרטית, מפותחת, מגוונת ופלורליסטית. יצרנו כאן…תעשייה פורצת דרך וחדשנות טכנולוגית….אנחנו גאים על הקמת מערכת רפואה ציבורית המושתת על שוויון וערבית הדדית, חברה עם ערכים של ערבות הדדית ושאיפה לשווין".

פרשת ניצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה. בפרשה זו מובאת ברית בין עם ישראל לבין הקב"ה, "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ד' אֱ-לֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ט ט'). הברית חלה על העם כולו כיחידה, וגם על כל פרט. במעמד הברית שותפים ראשי השבטים, הזקנים והשוטרים, וכוללת בתוכה את עם ישראל לדורותיו, "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת…כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם….וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם י"ג-י"ד). אין מדובר בברית נקודתית, עם ישראל לדורותיו, בכל מצביו, נכלל בברית הזאת. בהמשך הפרשה מוגדרת הערבות ההדדית שיש בעם ישראל "הנסתרות לד' א-לקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". מכאן אמרו חז"ל "כל ישראל ערבים זה בזה", או בניסוח אחר "כל ישראל ערבים זה לזה". משני הנוסחים עולה שעם ישראל נחשב כגוף אחד המורכב מהרבה פרטים, וכל פרט משפיע על הכלל ועל כל הפרטים האחרים. זו ערבות הדדית שאנו מכירים את מובנה בהיבט של הדאגה לכל יהודי המצוי במצוקה בכל מקום שהוא בעולם, גם זה שאינו "חושב" כמונו. ערבות הדדית, בטבעה, מחייבת את החיבור החיובי בין כל קצוות העם, פירוד ומחלוקת שיש בהם כדי להעיב על יכולת העבודה המשותפת למען המטרה הנעלה, הרי שהיא פוגעת באותה ברית היסטורית  – שהיא כה משמעותית לקיומו של העם. משה נמצא בשלבים האחרונים של שליחותו, בעת שכזאת חיוני שדבריו יישמעו רלוונטיים לכל הניצבים לפניו לדורותיהם. בפרשת "כי-תבוא" מגולל משה לפני העם את הברכה והקללה, הצפויות לעם בהתאם להתנהגותו. הרצאת דברי ההתראה, נמשכת בפרשת "ניצבים". בתחילת פרשה זו, נפנה משה לעסוק בבעיה תיאולוגית מתבקשת, דהיינו חשבון האומה לעומת חשבון היחיד. שהרי "התנהגות העם" אינה אלא בבואה סטטיסטית של מכלול ההתנהגויות של היחידים, ואיך ניתן לקיים נכוחה את כל החשבונות האלה יחד? וכך הוא אומר, "פן יש בכם איש או אשה… אשר לבבו פונה היום מעם ד' א-לוקינווהתברך בלבבו לאמור, שלום יהיה לי, כי בשרירות לבי אלך…לא יאבה ה' סלוח לו…" (שם,   ). שרירות הלב המתוארת כאן כסכנה, קשורה במין הרגעה עצמית "שלום יהיה לי", באופן שאדם הדואג רק לעצמו מפקיע את מעשיו מכל ממד של אחריות כוללת.

בישראל פועלים 33 בתי חולים כלליים המפוזרים ברחבי המדינה, בהתאם לפיזור האוכלוסייה. מרבית בית החולים מצויים באזור המרכז. חלק מבתי החולים כלליים – מיועדים לטיפול במגוון רב של מצבים רפואיים, ואחרים ייעודיים – המיועדים לטיפול בסוג מסוים של מצבים. מבצע 'ערבות הדדית', הינו, ויסות עומסים בין בתי החולים, כדי לאפשר טיפול מיטבי בחולי הקורונה.

חז"ל במדרש ממשילים את הערבות לשניים שהיו הולכים בספינה, והיה אחד קודח חור בקרקעית הספינה, ובלשונם, "משל לבני אדם שהיו יושבין בספינה, נטל אחד מהן מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו חבריו, מה אתה יושב ועושה? אמר להם, מה אכפת לכם, לא תחתי אני קודח? אמרו לו, שהמים עולין ומציפין עלינו את הספינה" (ויקרא רבה ד' ו').  דין ערבות מהווה גורם הלכתי, ולא רק מוסרי-ערכי, מקורו בדברי רש"י "אף על פי שיצא מוציא – שהרי 'כל ישראל ערבין זה בזה' למצות" (ראש השנה כ"ט ע"א ד"ה 'חוץ'). כלומר, אדם יכול להוציא ידי חובה את חברו בברכות ומצוות מכוח הערבות ההדדית, כל אדם מישראל קשור לקיום המצוות של חברו. אומנם יסוד הערבות הדדית ביחס לקיום מצוות, אך הביטוי הקובע ש'כל ישראל ערבין זה בזה' נזכר בדברי חז"ל בהקשר אחר, שלישי, לדברי הגמרא אדם עשוי להיענש על עבירה שעשה אחר כשיכול היה למחות בו ולא עשה זאת. "...וכל עבירות שבתורה מכל העולם לא, והכתיב, 'וכשלו איש באחיו' – איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה? התם שיש בידם למחות ולא מיחו"! (שבועות ל"ח ע"א), כלומר, הערבות ההדדית הטילה אחריות על עבירות שעושה האחר, חובת המחאה מוטלת על כל פרט ופרט – כל אחד ואחד מחויב בה לפי מדרגתו ורמתו. הרב ליכטנשטיין טוען כי מעבר לערבות הפרטית קיימת גם ערבות כללית יותר המוטלת על כל יחיד מישראל – ערבות שלטונית וחברתית. ערבות זו אמורה להתעורר אצל כל יחיד הרואה את עצמו כחלק מחברה, אולם נראה שהיא מתחדדת כאשר מדובר על החברה היהודית בארץ ישראל. נדמה, שהסיבה שבארץ נדרשת ערבות ברמה גבוהה יותר, היא משולשת, ראשית, הישיבה בארץ מעלה צרכים רבים ומשימות רבות בהן יש לעמוד (פיתוח חברה, מדינה וכדומה), וממילא הצורך באחריות הדדית גדל. שנית, היכולת ליצור ערבות הדדית, גדלה כשעם ישראל יושב בארצו תחת חסות מדינה משלו, וממילא במצב כזה עולה הדרישה לכך בצורה יותר אינטנסיבית. ושלישית, ארץ ישראל, מבחינת אופייה וקדושתה, מחייבת רמה גבוהה יותר של ערבות.

מערכת הבריאות בישראל מושתת בעיקרה על פעילותן של קופות החולים. קופות החולים היו אירגוני חברים-עמיתים, למטרת ביטוח רפואי, על בסיס ערבות הדדית בין החברים בקופה, וצורת פעילותן הכתיבה במידה רבה את אופייה של מערכת הבריאות בישראל עד היום. החברים שילמו מס חבר לקופה, וקיבלו שירותי בריאות לפי תקנון הקופה.

בספרים מובא כי הכוונה המסתתרת מאחורי המילים "אתם ניצבים היום", מכוונת לראש השנה. דוגמא לכך אנו פוגשים אצל האישה השונמית, שביתה שימש כמקום מנוחה לאלישע הנביא בזמנים שבהם הזדמן לעיר שונם. לימים הגדילה האישה השונמית לעשות ומתוך הוקרה והערכה הקצתה חדר מיוחד בביתה לאירוח הנביא. אלישע ביקש לגמול לאישה על הכנסת האורחים הנדיבה, והציע לנצל לטובתה את קשריו עם השלטונות באמרו, "מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבא", והאישה השיבה, "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (מלכים ב', ד', י"ג). גיחזי, משרת אלישע, שהיה שותף בשיח, הסב את תשומת ליבו של אלישע לכך שהאישה חשוכת בנים, ואלישע הזדרז לברכה בפרי בטן באמרו "לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן" (שם, ט"ז).  המלבי"ם בהתבססו על הספרים כותב, שבאותו היום ראש השנה היה, והנביא עמד ושאל את האישה איזו בקשה חפצה היא שיבקש עליה בתפילתו לפני מלך מלכי המלכים. ותשובתה "בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת", אין לי בקשות פרטיות, מה שמטריד את מנוחתי זה טובת האומה (שם, י"ג). בראש השנה המחשבה צריכה להיות מרוכזת בתפילה על כלל ישראל שיצאו זכאים בדין, ולא בבעיות אישיות. האישה השונמית הייתה בה גדלות רוחנית מיוחדת, שנים על גבי שנים היא מצפה לפרי בטן, והנה יש לה הזדמנות פז למלא את משאלת חייה, והיא מוותרת על הכל מתוך מחויבותה אל הכלל. גיחזי עומד מן הצד ושומע את השיח, ולא יכול שלא להתערב, העובדה שהאישה הצדקנית הזו היא חשוכת בנים לא נותנת לו מנוח, והוא מציין זאת בפני הנביא. אלישע הנביא שומע את דברי משרתו ומזדרז לברכה בבן שיושיע את כלל ישראל, ובכך תבוא האישה על ברכתה ברמה הפרטית ותרום קרן ישראל כולו. לא לחינם הדיון בסוגיות אלה הוא במסכת ראש השנה, בראש השנה אנחנו עסוקים בחיבור שבין היחיד לרבים. השלכותיה של אמירה זו שכל מצוה שנעשית על ידי הכלל היא חשובה יותר. לכן יש חשיבות להתפלל בצבור, וככל שהצבור גדול יותר המצווה גדולה יותר, "ברוב עם הדרת מלך".

אנו כעת בעיצומה של התפרצות נוספת של נגיף הקורונה, העלולה להביא עמה תחלואה קשה, ולהגיע למצב של סכנת חיים לאנשים רבים שנמצאים במצבי סיכון. מאידך, זכה העולם שנמצא חיסון שגורם למערכת החיסון להכיר את המחלה ולפתח כנגדה נוגדנים. בכדי שהחיסון ימנע את התפרצות המחלה- יש צורך בהתחסנות של הציבור.

על פי ההלכה היהודית אדם ששותף למהלך זה ומתחסן – מקיים את המצוות הבאות. "לא תעמוד על דם רעך". רש"י הדגיש, "לא תעמוד על דם רעך – לא תעמוד על עצמך משמע, אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך" (סנהדרין ע"ג ע"א, ד"ה קא משמע לן). כלומר יש לעשות את מירב המאמצים בכדי שאנשים שנמצאים בסיכון לא יחלו בקורונה. מצוות השבת אבדה, ישנן שתי סוגיות שבהן משייכים את החובה להציל חיים של אדם הנתון בסכנה למצוות השבת אבידה, "אבדת גופו מניין – תלמוד לומר 'והשבֹתו לו'" (בבא קמא, פ"א ע"ב). רש"י,  "אבדת גופו – כגון נטבע בנהר, מניין שאתה מצווה על השבתו? תלמוד לומר 'והשבותו לו' – קרא יתירא הוא למדרש  השב את גופו לעצמו". כלומר, בחזרתה על הציווי להשיב את האבידה בניסוח כללי יותר – "והשבֹתו לו", מרחיבה התורה את הציווי, והוא כולל לפיכך אפילו הצלת חיים. למעשה, הרמב"ם לומד מן הסוגיות האלה שחובתו של רופא לרפא את מטופליו נובעת ממצוות השבת אבידה "חיוב הרופא מן התורה לרפאות חולי ישראל, וזה נכלל בפירוש מה שאמר הפסוק 'והשבותו לו', לרפאות את גופו, שהוא כשרואה אותו מסוכן ויכול להצילו או בגופו או בממונו או בחכמתו" (פירוש המשניות נדרים פ"ד מ"ד). מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" (דברים פ"ד פ"ט). הרמב"ם כתב "וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות – מצוות עשה להסירו ולהשמר ממנו להזהר בדבר יפה יפה, שנאמר השמר לך ושמור נפשך, ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה – ביטל מצות עשה, ועבר על לא תשים דמים". הפסוק מתייחס לשמירת הנפש אך קיימת מסורת ולפיה מתייחס גם לשמירת הגוף (מנחת חינוך, מצוה תקמ"ו-תקמ"ז אות א'). מצוות "ואהבת לרעך כמוך", במשנה נאמר "וכל המקיים נפש אחת מישראל – מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (סנהדרין פ"ד מ"ה). החיסון מציל את עצמו ואחרים עמו. מצוות ערבות הדדית במשנה נאמר "ואל תהי רשע בפני עצמך" (אבות פ"ב מי"ג). ר' עובדיה מברטנורא ביאר "אל תהי רשע בדבר זה שתפרוש מן הצבור ותעמוד בפני עצמך". הערבות ההדדית מחייבת כל יחיד להתחסן כדי שהחיסון של כלל הציבור יועיל גם לאלו שאינם רשאים מטעמים שונים להתחסן. הערבות ההדדית נובעת מחיבור עמוק שישנו בין חלקי העם. חובה עלינו בימים של ערב ראש השנה להפוך את השיח למחבק ומאחד, כולנו ניצבים היום בפני אתגר משותף, להבין ולהפנים מהי אחריות קולקטיבית ומהי 'ערבות ההדדית', אם יושרה, כנות וטובת העם תהיה לנגד עינינו, אנו צועדים אל שנה ועתיד טובים יותר.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד