פרשת נשא – פרופיל רפואי

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | נשא, עלון בית החולים, חומש במדבר

פרופיל רפואי הוא סימול מספרי שצה"ל נותן לציון מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. הפרופיל הרפואי הינו גורם אחד מתוך מכלול הנתונים המשפיעים על שיבוץ מיועד לשירות ביטחון מסוים בצבא. הטווח של הפרופיל נע בין פרופיל 21, שפירושו אי כשירות לשירות ביטחון, הוא הפרופיל הנמוך ביותר ופוסל את נושאו מלשרת בצה"ל, לבין פרופיל 97, שמעיד על המצב הבריאותי הגבוה ביותר. פרופיל 64 ומטה פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה.

ספר במדבר פתח במפקד שערך משה לכלל ישראל "שאו את ראש כל עדת ישראל למשפחתם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם, מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אותם לצבאתם…" (במדבר א' ב'- ג'). מפקד זה לא כלל את שבט לוי. בפרשת נשא, מובא המפקד של שבט לוי "נשא את בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחתם מבן שלושים שנה ומעלה…" (שם ד' כ"א-כ"ב) גם בפרשת פינחס נמנו ישראל. מרכזיותו של המפקד בספר במדבר הביאה את חכמינו לכנות את הספר כולו בשם 'חומש הפקודים' (יומא ז' משנה א'). מדוע יש צורך בכל כך הרבה מפקדים? המפקד המובא בתחילת ספר במדבר מתוארך לתחילת חודש אייר בשנה השנייה לצאתם מארץ מצרים "…באחד לחודש השני בשנה השנייה לצאתם מארץ מצרים", בעוד שהמפקד שקדם לו נעשה לאחר נתינת ה"לוחות שניים" כלומר לאחר יום הכיפורים, רק חצי שנה חלפה בין מפקד אחד למשנהו (שמות פר' ל') מדוע שוב לפקוד את ישראל? וכי חלו שינויים דמוגראפיים כל כך משמעותיים מתום המפקד הקודם? שאלה זו הטרידה את רש"י, בהסברו הוא אומר: "…מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מניין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהם מנאן – באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאן" (במדבר א' א') ריבוי המפקדים מלמד על חיבה יתירה, דברים יקרי ערך מונים בכל עת. לרובד הפשט נראים קרובים יותר דבר הרשב"ם במקום: "לפי שמעתה צריכים ללכת לארץ ישראל, ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה" (שם ל' א' וב') מניין ישראל בא כהכנה למלחמת כיבוש הארץ (חטא המרגלים, כלומר גזירת הארבעים שנה במדבר, עדיין לא התרחש).. לפני שיוצאים לקרב יש לדעת את מספר החיילים, ולהיערך בהתאם. הרמב"ן בפירושו מבאר שרק מפקד שהוא הכרחי מותר לקיים, זאת לאור העובדה שהתורה מזהירה שלא למנות את ישראל מפני חשש נגף – מגפה, "כי תשא את ראש בני ישראל… ונתנו איש כופר נפשו לד'… ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" (שמות ל' י"ב), אלא שהמפקד הנוכחי הוא מפקד צבאי ולא אזרחי ועל כן הוא כל כך הכרחי "….ויתכן שנאמר עוד כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה, כי עתה היו מזומנים ליכנס לארץ ולבא במלחמה" (רמב"ן במדבר א' מ"ה) לפני יציאה לקרב יש לדעת את סדר הכוחות, ולהכין את הגייסות, תשובה זו מתבססת על יסוד חשוב ומרכזי במחשבת היהדות, "… כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף, וזה הטעם "כל יוצא צבא בישראל" כי המניין מפני צבא המלחמה…" (רמב"ן שם).

הפרופיל נקבע לראשונה בתהליך המיון שעובר המיועד לשירות ביטחון, בלשכת הגיוס, והוא עשוי להשתנות במהלך השירות הצבאי, בסדיר ובמילואים, בעקבות אירועים שמשנים את מצב בריאותו של החייל, לעיתים מורד הפרופיל באופן זמני, למשל בעקבות פציעה. בניגוד לדעה הרווחת, הפרופיל הצבאי אינו מתחלק לרפואי ונפשי. לכל בעיה רפואית (כולל בעיה נפשית) ישנו סימול מספרי שמסמל את הבעיה. המקרים השונים לכל פרופיל מוגדרים על פי סעיפים שמפורטים בספר הפרופילים הצבאי של חיל הרפואה.

מיד בתום רשימת הפקודים (הנערכת לפי שבטים) אומר ד', "אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל" (במדבר א' מ"ח) מדוע אין שבט לוי כלול במתפקדים, והוא נמנה בפני עצמו? הנימוק המשכנע ביותר יהיה ההסבר לפיו המפקד נעשה לצורך צבאי, אם הלווים אינם כלולים בצבא הלוחמים, אין טעם למנותם בין המתפקדים לצבא. אם נמצא ציבור מסוים שאינו נמנה בין כולם, הרי שמסקנתנו תהיה כי הוא אינו נלחם, והוא איננו יוצא לקרב ביחד עם שבטי ישראל. ואכן, במפקד הלווים שונה גיל המתפקדים. לעומת גיל המינימום של עשרים שנה במפקד הכללי (גיל ההולם את המשימה הצבאית), הרי במפקד הלווים נמנו הזכרים מגיל חודש ומעלה "פקד את בני לוי לבית אבתם…מבן חדש ומעלה תפקדם" (במדבר ג' ט"ו), מניין זה אינו קשור כלל לעבודת הלווים במשכן, אלא הוא בא לשם קיזוז עם בכורות ישראל. לאחר מנין זה של שבט לוי, אנו קוראים על מנין בכורות ישראל "מבן חודש ומעלה" (שם ג' מ'-מ"ג) והכתוב מתאר מעין תחלופה של בכור בבן לוי. ובמפקד שני שלהם, לצורך עבודתם, נמנו בני שלושים עד חמישים שנה "נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי… מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה…" (שם ד' ב' ג'). ההסבר שניתן לאי  מניית שבט לוי בתוך ישראל, מדגיש את התפקיד המוטל על הלווים – לשרת את המשכן ולשמור את משמרתו "ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו…" (שם א' נ'). גם מקום חנייתם שונה, הם אינם  מצטרפים לאחד מן הדגלים החונים מצדדי המשכן, אלא הם חונים במרכז, בקרבת המשכן עצמו "…וסביב למשכן יחנו" (שם, שם). גם על שבט לוי נאמר "כל בא לצבא" (שם ד' ג'), ביטוי זה מבקש לעמוד על הזיקה המשלימה שבין שני ה"גיוסים", מטרת הצבא הראשון "כל יצא צבא בישראל", כיבוש הארץ, ומטרת הצבא השני, הלווים, לשמור על משמרת המשכן.

הסימול מורכב מארבע ספרות סידוריות, שמסווגות על פי הבעיה הרפואית (למשל, לקות ראייה מסויימת), ועוד ספרה שמדרגת את רמת החומרה המתקבלת מהשפעת הבעיה וחומרתה על שירותו בצה"ל של הלוקה בה. כך למשל, על לקות ראיה קלה, שלא פוסלת כשלעצמה את הלוקה מכל מסלול בצה"ל, מקבלים, לשם הדוגמא, סעיף 98761. על לקות ראייה שמורידה את הפרופיל ל-82, ובכך יש כדי לפסול את הלוקה בה ממספר מקצועות, , מקבלים 98762 (ארבע הספרות הראשונות בדוגמא זו משמשות להדגמה בלבד).

לפי מפקד שבטי ישראל בתחילה ובתום ארבעים שנה במדבר, מסתבר כי כמעט לא חל שינוי במספר בני השבט: "ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה…" (במדבר כ"ו ס"ב). יוצא כי שבט לוי היה אפוא פחות ממחציתו של קטן שבטי ישראל, ורחוק מאוד מן הממצע שהוא 50,000 אלף. לשאלה זו נדרש הרמב"ן בפירושו: "והנה לא היו שבט הלווים כשאר השבטים, כי מבן חודש ומעלה לא היו רק עשרים ושניים אלף, ומבן שלושים שנה כולם שמונת אלפים. והנה לא יגיעו מבן עשרים שנה ומעלה לחצי שבט מישראל הפחות שבכולם (הוא שבט מנשה), ועדיין לא נשאו הארון שתהיה הקדושה מכלה בהם, וזה תמיה: איך לא יהיו עבדיו וחסידיו ברוכי ד' כשאר כל העם? ואני חושב שזה חיזוק למה שאמרו רבותינו כי  שבטו של לוי לא היה בשעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך. והנה ישראל, אשר מיררו המצריים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם, היה הקב"ה מרבה אותם כנגד גזרת מצרים, כמו שאמר 'וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ', וכאשר נאמר עוד בגזרת 'אם בן הוא והמתן אותו' – 'וירב העם ויעצמו מאד' – כי היה הקב"ה אומר: נראה דבר מי יקום, ממני או מהם. אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ ולא עלו למעלה כשאר השבטים" (רמב"ן במדבר פר' ג' א'). לדעת הרמב"ן כיוון ששבט לוי לא נשתעבד במצרים, לא זכו אלו לברכה המיוחדת של "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". יסוד רוחני מעניין אחר נמצא בפירושו של בעל כלי יקר ולפיו עשרים ושניים אלף הם תנאי הכרחי להשראת שכינה, "ובנחה יאמר שובה ד" רבבות אלפי ישראל", מיעוט רבבות ומיעוט אלפים שניים וביחד עשרים ושניים אלף, "…כבר אמרנו לפי שהם מחנה שכינה ואין השכינה שורה בפחות מן עשרים ושנים אלף על כן מיעטם הקדוש ברוך הוא והעמידם על מספר זה להורות שאין מחנה שכינה פחותה מעשרים ושנים אלף" (כלי יקר במדבר פרק ג' ל"ט).

פרופיל רפואי הוא המדד הרפואי המרכזי שלפיו נקבע אופי שירותו של חייל בצה"ל, אולם הוא אינו השיקול הרפואי היחיד, לעיתים, במקרה שבעיה רפואית אינה מצדיקה שינוי הפרופיל הרפואי, רופא היחידה יכול להעניק לחייל הקלות בשירותו על בסיס רפואי. הקלות אלו מיועדות לאפשר לחייל לשרת בצבא במסגרת הגבלות רפואיות, מבלי שיפגע בעצמו ומבלי שיפגע באופן תפקודו. במידה והגבלות אלה הן קבועות, או למשך זמן ארוך, וגם פוגעות בתפקודו של החייל, נשקלת אפשרות להעבירו לוועדה רפואית להורדת הפרופיל.

בתורה לא מצאנו שחרור מגיוס מטעמים רפואיים כל שהם. אם כי הסברה נותנת לפטור סוגי נכים, וחלושי גוף, או חולים מחובת הגיוס. אבל הדבר נלמד במדרש התנאים ב"ספרי", מסמיכות פרשת 'כי תצא למלחמה' לפרשת 'עדים זוממים', המסתיימת "נפש בנפש, עין בעין, שן בשן, יד ביד רגל ברגל". ולכן דרש ר' יוסי הגלילי בספרי שם: "מנין שלא יצא למלחמה עד שיהו בו ידים ורגליים ועיניים ושניים, תלמוד לומר "לא תחוס עינך נפש בנפש, כי תצא למלחמה" (ספרי פרשת שופטים פיסקה ק"צ). הלכה יסודית זו הבאה לפטור נכים והלוקים בגופם מחובת הגיוס אינה נזכרת בספרי הפוסקים, וגם הרמב"ם השמיט אותה מספרו.אבל רש"י בפירושו על החומש בפרשת שופטים הביא דרשה זו באמרו: "כי תצא למלחמה" – סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן, לומר לך שאין מחוסרי אבר יוצא למלחמה" (רש"י דברים פר' כ' פס' א') מדברי רש"י אלו יש ללמוד שדרשה זו המבוססת על מידת "סמוכין" שבתורה, אינה מלמדת רק על אותם המומים הנזכרים בפרשת עדים זוממים, אלא באה למעט כל מחוסר אבר מיציאה למלחמה. אמנם גם לדעה עדיין אין לנו מקור למעט בעלי סוג בריאות נמוך שאינם מחוסרי אבר. וכנראה שנתנה התורה אפשרות חופשית רחבה בעניין זה לסמכות המגייסת לחייב או לפטור, הכול לפי העניין ולפי הצורך. השאלה העקרונית הנשאלת ביחס לסוג שחרורים זה של בעלי המומים, האם גם אלה אינם פטורים אלא ממלחמת הרשות, אבל במלחמת מצווה חייבים גם הם או לא? בעל המנחת חינוך בפירושו על מצווה תקכ"ז, בהתייחסו לדברי רש"י בחומש הנ"ל "מלמד שאין מחוסר אבר יוצא למלחמה" שהכוונה היא רק למלחמת הרשות אבל למלחמת מצווה הכול יוצאים, וכך גם נראה למלבי"ם בפירושו על ה"ספרי" שעליו להתגבר ולהיות מוכן לסבול על מנת לקיים את מצוות המלחמה של התורה. ובכל מקרה אף אם נפטור בעלי נכויות, אינם פטורים אלא מלצאת לקרב, ועוברים לשרותים, מספקים מים ומזון, ומתקנים את הדרכים במידה שסוג הנכות אינו מפריע להם בשרותים אלו "כל אלו שחוזרין מעורכי המלחמה, כששומעין את דברי הכהן חוזרין, ומספקין מים ומזון לאחיהם שבצבא, ומתקנין את הדרכים." (רמב"ם הלכות מלכים פרק ז' הל' ט'). הרב שלמה גורן הוסיף כי קיימת חובה נוספת מן התורה, נוסף על חובת הגיוס, על כל איש מישראל לעזור לישראל הנתונים בצרה ובמצוקה מטעם "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט ט"ז), חובה זו חלה על כל איש מישראל שבכוחו לעזור לישראל במלחמתו נגד אויביו, ולעניין זה אין הבדל בין מלחמת מצווה ומלחמת הרשות, ואין כל סיבה הפוטרת מישהו מקיום מצווה קדושה זו (משיב מלחמה כרך ג', שער ה', החל מעמ' שפ"ח).

                                    בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

 

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד