פרשת נשוא- סטייק וחלב תחת לשונך, האומנם

ג׳ בסיון ה׳תשפ״ב (יונ 2, 2022) | נשא, עלון בית החולים, חומש במדבר

בשר מתורבת או בשר סינתטי הוא בשר המיוצר במעבדה בתרבית תאים במקום בגופם של בעלי חיים. מספר מיזמי מחקר עדכניים מגדלים בשר במעבדה באופן ניסויי, אף על פי שעדיין לא יוצר בשר לצריכה ציבורית.  בפוטנציה, ניתן לגדל תאי שריר של כל חיה בתהליך הייצור במעבדה, יש מדענים הסוברים שטכנולוגיה זו בשלה כבר לשימוש מסחרי ושיווקי.

מנהג ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, הרבה טעמים נאמרו בדבר. הטעמים המפורסמים יותר למנהג הם, א. חג השבועות הוא חג מתן תורה, וכיוון שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר, "דבש וחלב תחת לשונך" נוהגים באכילת מאכלי חלב (כל בו סי' נ"ב, הובא במ"ב ס"ק י"א). ב. בשבועות ניתנה התורה, ובמתן תורה הוזהרו בני ישראל על כל התורה, איסור נבלה ומצוות השחיטה, דיני הכשר הבשר וכד', וכיוון שלא יכלו באותו יום להכין את כל הדרוש לאכילת מאכלי בשר, בעקבות דיני ההכשר החדשים שקיבלו, הוכרחו לאכול מאכלי חלב (ספר המטעמים, שבועות, אות פ"ח, מ"ב ס"ק י"ב). ג. בפסוקי קרבנות החג נאמר, "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לד' בשבעתיכם וגו'" (במדבר, כ"ח, כ"ו-ל"א)  – ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועותיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה (ערוך השולחן, תצ"ד, ה', קיצור שולחן ערוך, ק"ג, ו'). בספר טעמים ומנהגים הוסיף – שדבש אדום וחלב לבן, לרמוז שהתורה יש בה מידת הדין ומידת הרחמים, "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות". מבחינה סמלית, כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם. ועוד, החלב – צבעו לבן שמסמל טוהר, בני ישראל נצטוו להיטהר לקראת קבלת התורה. מעניינת העובדה שבתלמוד מובא שתיכף כשקבלו את התורה נעשו תשושי כוח לפי שהתורה מתשת כוחו של האדם על כן אכלו מאכלי חלב לרפואה שהוא מאכל תינוקות (סנהדרין כ"ו ע"ב) . ר' מאיר מדזי'קוב בעל "אמרי נועם", אומר, התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד (ראו תינוקות שנולדים), אם אדם אוכל רק לחם, יוותר צמא, ואם ישתה רק מים יישאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם.

בשר מתורבת שונה מתחליף בשר, שהוא מוצר צמחוני המופק מחלבון מן הצומח כגון סויה או חיטה. בשר הוא שריר של בעל חיים. תהליך ייצור בשר במעבדה כולל לקיחת תאי שריר ושימוש בחלבון שעוזר לתאים להתרבות. ברגע שהתקבלו התאים ההתחלתיים, לא נדרשים בעלי חיים נוספים.

בשלושה מקומות בתורה נאמר "לא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּו" (שמות כ"ג י"ט, שמות ל"ד כ"ו, דברים י"ד כ"א). חז"ל ביחס לשלושת האזכורים אמרו "אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה, ואחד לאיסור בישול". והנה, יש לשאול, מדוע השתמשה התורה בניסוח של "לא תבשל"? ולמה צריכה התורה לכתוב שלוש פעמים "לא תבשל", ואנחנו נפרש שהכוונה לאיסור אכילה, היה ראוי לכתוב 'לא תאכל' ולא היינו נזקקים לדרשות? מלבד זאת קשה מדוע הוזכר גדי, והלא כוונת התורה לכל בשר? בנוסף, מדוע נאמר "בחלב אמו", הלא כוונת התורה הייתה לכל בשר כפי שפירשו חכמינו, אם כך הופכת המילה אמו למיותרת? לשאלה מדוע כתבה תורה איסור אכילה בלשון בישול השיב האבן עזרא, "ואין לנו צורך לבקש מה טעם איסורו, כי נעלם מעיני הנבונים". ובכל זאת הוא ממשיך ואומר,  "אולי היה כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו", הוא מכליל זה בסוג האיסורים כגון "ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", או "לא תקח האם על הבנים". טעם האכזריות די בו כדי להסביר את איסור "גדי בחלב אמו", אבל ההלכה הרי אוסרת כל חלב עם בשר, וכאן אין מקום כלל לטעם האכזריות. אבן עזרא הרגיש בקושי זה, והוא ממשיך, "ומנהג רוב האדם, שאין להם צאן, ויקנו החלב בשוק…והנה אם קנה חלב, אולי יש בו מחלב אם הגדי שקנה, ויהיה עובר, וכל ספק שהוא מן התורה – לחומרא… והנה קדמונינו החמירו להסיר כל ספק, ואסרו בשר בחלב" (שמות כ"ג, י"ט), טעם זה שהאבן עזרא ראה בו "אולי", מביאו הרמב"ן בתורת וודאי, "כי איננו מאכל נתעב, אבל יאסור אותו להיותנו קדושים במאכלים או להיותנו קדושים, שלא נהיה עם אכזרי לא ירחמו, שנחלוב את החלב מן האם, שנבשל בו הבן" (שם, י"ד, כ"א). גישה זו היא הגישה הרווחת בין הראשונים – אין לבשל בשר בחלב כיוון שיש בזה מידה של אכזריות.                         

גדילת רקמת שריר עבה דורשת מערכת הובלה בדומה למערכת הדם על מנת לספק לרקמה מזון וחמצן וכן לסלק את תוצרי הפסולת. בנוסף, דרושים סוגי תאים אחרים כמו תאי רקמת חיבור ויש צורך במדיום כימי שיספק אותות לרקמה הגדלה בנוגע למבנה. ולבסוף, רקמת שריר צריכה להימתח ולעבור "אימון" על מנת להתפתח.

אכילת מאכלי חלב בסעודות חג השבועות מלווה דיון הלכתי, מצווה לשמוח ביום טוב, ואין שמחה אלא בבשר וביין "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו…אוכלים בשר ושותים יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין" (רמב"ם הל' יו"ט פר' ו' הל' י"ז-י"ח), ואף בזמן הזה שאין מקדש ואין קרבנות דין זה נוהג (ביאור הלכה סוף סי' תקכ"ט), כך פוסק הרב עובדיה יוסף שדעת רוב האחרונים שאף בזמן הזה יש מצווה מהתורה לקיים שמחת החג באכילת בשר (שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' ל"ג). אם כך המנהג לאכול מאכלי חלב במקום מאכלי בשר, עומד בסתירה למצוות שמחת יו"ט, וכיצד ניתן לקיימו? הרמ"א כותב כיצד לקיים מנהג זה "…אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר.." (או"ח סוף סי' תצ"ד), יוצא מדבריו  שאין המנהג לאכול מאכלי חלב בא במקום מאכלי בשר, אלא כתוספת לאכילת הבשר באותה ארוחה. רבים ערערו על מנהג זה שהרי הוא עומד בסתירה לנפסק להלכה בהלכות בשר וחלב שאין לאכול ישירות בשר אחרי חלב , ועל אף שמחמירים בשהיית בשר אחרי גבינה (בסעודה אחרת) רק בגבינה ישנה בת שישה חודשים או בגבינה מתולעת (רמ"א יו"ד סי' פ"ט סעי' ב' ובט"ז שם ס"ק ד') אך באותה ארוחה ראוי להיזהר (אגרות משה או"ח, ח"א, סי' ק"ס). על פי דברים הללו יש מי שכתבו להימנע מאכילת מאכלי חלב בשבועות (תורת חיים). לדעת הרב עובדיה יוסף המנהג העדיף לאכול מאכלי חלב בסעודת הלילה, לקנח ולהדיח את הפה (ללא ברכה), ולאכול מיד לאחר מכן מאכלי בשר (שו"ת יחווה דעת, ח"ג סי' נ"ח, ילקוט יוסף על המועדים).

מיליארדי בעלי חיים מבויתים נשחטים מידי שנה, ותעשיות החלב והבשר מגיעות לקצה גבול היכולת שלהן. אין עוד מלאי של קרקע או מים. יתרה מכך, הניסיונות לייצר מזון בצורה אינטנסיבית ובמחיר זול הובילה ליותר אכזריות כלפי בעלי חיים, אבל גם ליותר תחלואה, שימוש מוגבר בהורמונים ובאנטיביוטיקה – שמגיעים, בסופו של דבר, אל הצלחת שלנו.

רבנים ופוסקים רבים התייחסו לבשר הסינטטי, אף אחד מהרבנים לא הטיל ספק בשאלה אם זה יהיה כשר. חלקם אמרו שהבשר יהיה פרווה, אחרים סברו שדווקא בשרי, והכול תלוי בצורה שבה יגודל. יסוד הלכתי בפסיקת רבנים שהתירו לאכול ג'לטין כי המוצר עבר עיבוד רב כל כך שהוא כבר לא 'זוכר' את החיה שממנה נלקח, באותו עיקרון ניתן לאפשר אכילה של תא גזע שנלקח גם מבעל חיים אף אינו כשר שגודל בתרבית. התאים 'שוכחים' מהיכן באו. הרבנים דנו בהיבט הלכתי נוסף שאינו נוגע לכשרות הבשר אלא להיבט של צער בעלי חיים. הרב יעקב אריאל סבור כי רקמה המיוצרת בתנאי מעבדה מתא ראשוני של בעל-חי דינה כבשר גמור המיוחס לבעל-חי ממנו נלקח התא הראשוני. לשיטתו "הדרך לייצור הבשר היא טבעית, בהתאם לשיטות הנהוגות במעבדות. מדובר בשכפול תאים, בדומה להתרבות כל יצור מתאים בודדים לגוף שלם. המעבדה רק יוצרת תנאים נוחים יותר של מזון ואקלים מתאימים להתרבות, אולם תהליך ההתרבות עצמו דומה בכול לזה הטבעי" לפיכך "החומרים האחרים המאפשרים את התרבות הבשר אינם מבטלים את התאים הבסיסיים שהם המתרבים. הבשר המדובר הוא ריבוי מזורז של תאים קטנים בדרך הדומה לטבעית, ולכן דינו ככל בשר רגיל"  (תחומין כרך ל"ה). הרב צבי שכטר סבור  ש"בשר" הוא רק דבר שמקורו מבעל חיים שנולד מאם בדרך הטבע. "כל בשר שמיוצר בדרך אחרת – אינו בשר לעניינים הלכתיים". לפי דעתו, אם הבשר נוצר באופן מלאכותי ואחר כך הוסיפו לו דם מחלבונים וכימיקלים – בשר כזה לא יהיה חייב במליחה כלל. דהיינו שאין אנו דנים את העומד לפנינו כ'בהמה', ומכל מקום אנו דנים כל מרכיב שלו בפני עצמו, דהיינו שיש לפנינו בשר, זורם בו דם וחלב נמצאים באבריו, והאברים עומדים יחד בחיוּת מסוימת הדומה לבעלי החיים שאנו מכירים, אך בפירוש לא עומדת לפנינו 'בהמה'. הרב צבי רייזמן סובר שבשר משובט שיוצר מתאי גזע של בהמה טהורה – מותר בבישול ובאכילה עם חלב, מאחר שאין בו כל טעם בשר. גם אם התא נלקח מבהמה טמאה, אין איסור לאכלו או לבשלו עם חלב.  ואין לאסור זאת משום מראית עין, שאין לחדש ולאסור מדעתנו מפני מראית העין זולת מה שמפורש בש"ס. ועוד, שאיסור מראית עין לא נאמר במה שנקרא "בשר" בשם מושאל בלבד, ולמעשה אינו בשר כלל  (תחומין, כרך ל"ד).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד