פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

כ׳ באב ה׳תשפ״ב (אוג 17, 2022) | עקב, עלון בית החולים, חומש דברים

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע בדורות האחרונים, בין היתר עקב השיפור בתזונה.

פרשתנו פותחת בפסוק, "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אֹתם, ושמר ד' א-לֹקיך לך את הברית ואת החסד…" (דברים, ד' י"ב).רש"י מפרש כי לפנינו משפטתנאי, 'אם', מילת התנאי, "אם המצוות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון". המשך הפסוק "ושמר ד' א-לוקיך לך את הברי…", היא הבטחה התלויה בשמירת המצוות. הקושי בפירוש זה, הוא המשך הפסוק "ושמרתם ועשיתם אותם", שנראה כחזרה. קושי נוסף, מדוע הוזכרו רק המשפטים, דיני הממונות, וכי ההבטחה לשמירת הברית הינה רק עקב שמירת המשפטים, ומה על החוקים והמצוות?! הרמב"ן  ער לקושי "טעם עקב כמו בעבור, וכן 'עקב אשר שמע אברהם בקולי' ". להבנתו אין מדובר בתנאי, אלא בשכר, ועדיין קשה מדוע רק בשכר המשפטים? על כך השיב הרמב"ן, "והזכיר הכתוב המשפטים אולי יזהיר במשפטים קלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם", המשפטים, בעיני הציבור מזולזלים, ועל כן הודגשו. הרמב"ן מביא פירוש נוסף בשם 'המפרשים', "כי טעם 'עקב' שכר באחרית, וכן,  ב'שמרם עקב רב', יאמר, והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם שישמור ד' את הברית והחסד", לפירוש זה, עקב, פירושו, אחרית, השכר יגיע בסוף, לפיכך, גם המילים "ושמר ד' א-לוקיך לך את הברית ואת החסד", גם זה יקרה בסוף, ומדוע הכפילות?! על כן מביא הרמב"ן את פירוש אונקלוס, שכתב, "עשאו לשון סיבוב, נגזר מן, 'והיה העקֹב למישור', הדרך המעוקל ההולך סביב סביב…", על פירוש זה כתב הרמב"ן, "ויפה פירש…וכן על דעתי", ומסייע לדבריו מדברי חז"ל שאמרו "באים עליו בעקיפין" (בבא קמא קי"ג, ע"א), שמשמעו בסיבות וגלגולים כמו " עקיבין" מחזקים פירוש זה. הב' והפ', שהן מאותה משפחת הגאים – מתחלפות ביניהן.

תוצאה של ניתוח נתוני גנום מיותר מרבע מיליון איש מעלה זיהוי של כמעט 700 משתנים גנטיים ויותר מ-400 אזורי גנום הקשורים לגובה. עם כל זה נמצאו רק 20% מהמרכיבים הגנטיים מחלקי ה – DNA שמשתנים  מאדם לאדם מהמרכיבים הגנטיים בגובה, מסתבר שרוב הילדים שלא צמחו  פשוט ירשו כמות גדולה של גנים קצרים.

כששבו המרגלים מתור את הארץ הם מספרים על "…אנְשֵׁי מִדֹות וְּשָם רָאִינּו, אֶת הַנּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנּפִלִים, וַנְּהִי בְּעֵינֵינּו כַחֲגָבִים וְּכֵן הָיִינּו בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר, י"ג ל"ב-ל"ג). רש"י מפרש שאנשי מידות הם "גדולים וגבוהים". משה רבינו מזכיר זאת כשמשחזר בפניהם את סיפור המרגלים "אחינו המסו את לבבנו…וגם בני ענקים ראינו שם" (דברים, א', כ"ח). כשעומדים בני ישראל לחצות את הירדן אל ארץ כנען, מכליל משה את דיווחם של המרגלים בבחינת נתון דמוגרפי כלל-אזורי, "עם גדול ורם בני ענקים אשר ידעת ואתה שמעת מי יתייצב לפני בני ענק" (דברים ט' ב'). בהתאם לנתוני התנ"ך לא רק בחברון ישבו ענקים "ויבא יהושע בעת ההוא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דביר מן ענב ומכל הר יהודה הר ישראל…לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו" (יהושע י"א כ"א-כ"ב). עם זאת, חברון עלתה על כל השאר, "ושם חברון לפנים קריית ארבע האדם הגדול בענקים הוא" (שם, י"ד ט"ו). הרמב"ן התייחס לסתירה בפסוקים, אם הארץ אוכלת יושביה, כיצד יש בה אנשים גדולים וגבוהים? ארץ ענייה שיושביה מזי רעב ואנשיה ענקים, הייתכן? ובלשונו, "ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מדות, רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסרי הכוח". ומסביר הרמב"ן שדיבת המרגלים הייתה בכך שאמרו ש"הארץ ההיא חזקת האוויר כבדת הטבע, ומימיה ופירותיה עבים וכבדים" כך שאנשים בינוניים לא ישרדו בה. רק "הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כוח החזקים בטבעם אשר הם עצומים בגובהם וקומתם, ולכן תגדל אנשים גדולים מאד ותמית שאר בני אדם כולם", גם זו דרך להוציא דיבת הארץ לא מתאימה הארץ לאנשים כמונו, .

גורם נוסף המשפיע על גובהם של בני אדם הוא התזונה שלהם. באזורים עם מקרים קשים של עוני או באזורים בהם ישנם לחימה מתמשכת גורמים סביבתיים כמו תת-תזונה כרונית במהלך תקופת הילדות או תקופת גיל ההתבגרות עלולים לגרום לצמיחה מאוחרת או להפחתה ניכרת בגבוה של אנשים מבוגרים.

בראשית שנת תרס"ט התפרסם בכתב העת "העומר" סיפור בשם "עגונות", שנכתב על ידי סופר שהיה אז עלום שם – שמואל יוסף טְשַׁאצְ'קֶס. טשאצ'קס החליט לחתום על הסיפור בשם בדוי שנגזר משם הסיפור שפירסם, ש"י עגנון, ומאז התפרסם בשם זה. מנשה-חיים יוצא לעסקיו ומשאיר את אשתו עגונה, והיא אינה יודעת מה עלה בגורלו. העלילה מתרחשת בגליציה של אמצע המאה ה-19 בעיירת מוצאו של עגנון, בוצ'אץ', ומתארת את סיפורו של זוג שיורד מנכסיו, הגיבור, מנשה חיים הכהן, נפרד מאשתו האהובה קריינדיל ונודד אל העיר כדי למצוא פרנסה ראויה, לחסוך כסף ולשוב מבוסס יותר לביתו ולרעייתו, שממתינה לשובו, אלא שכאן העלילה מסתבכת, בשל שרשרת של טעויות פושטת בעיירת הולדתו של הבעל שמועה על מותו. הרעיה נישאת לגבר אחר, שאף מביא עמה בן לאוויר העולם. כשמנשה חיים הכהן שב לעיירה הוא מגלה כי איש אינו מזהה אותו, ועד סוף ימיו הוא שומר את סודו ומתגורר בבית הקברות. הקבצן כמעט שכרת את שמו של מנשה-חיים מהעולם, אך שומר בית הקברות העמיד את המצבה על קברו ובכך העמיד למנשה-חיים שם ושארית. בסופו של הסיפור, מנשה-חיים מחליט שלא לחזור לאשתו, ובוחר מדעתו בעגינות עולמית, תוך ייסורי מצפון וספיקות תמידיים. שם הסיפור הוא,  "והיה העקוב למישור". ביטוי זה לקוח מפרק בספר ישעיהו, העוסק כולו בנחמת ירושלים ובכפרת עוונותיה "נחמו נחמו עמי יאמר א-לקיכם, דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה… כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקֹב למישור והרכסים לבקעה" (מ', א'-ה'). עגנון מיהר להראות את הסיפור לרב הראשי של יפו והמושבות היהודיות, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שישב בשכונת נוה-צדק. הרב קוק התלהב מהסיפור ואמר עליו "זהו סיפור עברי באמת, נובע מן הצינורות בלא שום חציצה."

גורם נוסף המשפיע על גובהם של בני אדם הוא התזונה שלהם. באזורים עם מקרים קשים של עוני או באזורים בהם ישנם לחימה מתמשכת גורמים סביבתיים כמו תת-תזונה כרונית במהלך תקופת הילדות או תקופת גיל ההתבגרות עלולים לגרום לצמיחה מאוחרת או להפחתה ניכרת בגבוה של אנשים מבוגרים.

המפגש עם הענק הוא הזדמנות לא רק לתיאור של האויב אתו יצטרכו להתמודד, אלא גם לרפלקסיה של המרגלים עצמם. הם כוללים בתיאור שלהם גם את יחסי הכוחות כפי שהם רואים אותם מנקודת מבטם ה"חגבית", אבל גם מנקודת המבט המשוערת של הענקים עצמם. הענק השונה מאתנו כל כך בממדיו כופה עלינו את ההתבוננות בעצמנו מבעד למשקפיו של האחר (כפי שאנחנו מדמיינים) או בתיאור של המרגלים המוות והענק כרוכים זה בזה ובצד תיאור הארץ כארץ של ענקים בא גם תיאור הארץ כארץ של מוות, "ארץ אוכלת יושביה". חז"ל דרשו על הפסוק "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", "אמר רב משרשיא, מרגלים, שקרי הוו (הם היו שקרנים). תפסנו אותם "על חם" בשקריותם. "בשלמא "ונהי בעינינו כחגבים, לחיי! אלא וכן היינו בעיניהם", מנאט הוו ידעי? (מנין להם שכך חשבו הכנענים?). הם באמת לא יכלו לדעת זאת, התלמוד ממשיך ואומר "ולא היא, כי הוו מברי אבלי תותי ארזי הוו מברי וכי חזינהו, סלקו יתבי באילני, שמעי דקאמרי, קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילני" (כשאנשי המקום אכלו את סעודת האבלים, הם היו אוכלים תחת העצים – וכשהמרגלים היו רואים אותם, היו מטפסים על העצים והיו שומעים את אנשי המקום אומרים, ראינו אנשים הדומים לחגבים) (סוטה ל"ה ע"א). כך ידעו שהם דומים לחגבים בעיני הכנענים. באינטרפרטציה לימינו כתב עמנואל לוינס, כשישראל מצטיידת בנשק נגד שכניה, שוחרי השלום אומרים לה, איך אתם יודעים ששכניכם אינם רוצים לחיות אתכם בשלום? האם אמרו לכם? כן, הם אמרו שאנחנו נראים בעיניהם כחגבים. מתסכלים על פרצופים אנושיים כחגבים! המרגלים דיברו אמת הם ידעו שהם נראים בעיני יושבי הארץ כחגבים, הפיקחות המנוסה של אנשים מציאותיים! וההמשך "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו", מצפונם ייסר אותם לשווא, הם בכו בלי סיבה. מקור זכותם על הארץ הוטל בספק דמעותיהם המתגייסות להגן על הצדק המוחלט מקפלות בתוכם את סיבת הגלייתם, זכותם, ניתנת לביטול (תשע קריאות תלמודיות, עמ' 83).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד

פרשת חוקת – חוק ההפלות – מה חושבת היהדות

הזכות להפלה אינה יותר זכות חוקתית פדרלית. כעת, הזכות תהיה תלויה במדינות עצמן. כיום, כמעט מחצית מכל המדינות בארצות הברית העבירו כבר או יעבירו חוקים שאוסרים הפלות בזמן שהאחרות קבעו רגולציה נוקשה על התהליך. הפלה היא אחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, מזה כמעט...

קראו עוד