פרשת פנחס – מבצע פנחס

י״ד בתמוז ה׳תשפ״ב (יול 13, 2022) | עלון בית החולים, חומש במדבר, פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה.

הפרשה נקראת על שמו של פנחס ופותחת בברכת שלום וכהונת עולם שהובטחו לו "פינחס בן אלעזר… השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם…לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום, והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לא-לוקיו ויכפר על בני ישראל" (במדבר כ"ה י"א-י"ג). בפרשה מתואר החלק השני של הסיפור שראשיתו בסיומה של הפרשה הקודמת, מעין דרמה בהמשכים, המחבר בין שני חלקי הדרמה הוא פינחס. אמרה יהודית אומרת שהדקר, מכשיר חד המסוגל "לדקור" ולחבר בין שני דברים, פינחס באמצעות החרב חיבר בין שתי הפרשות, וזכה ב"כפל פרשות". בסוף פרשת בלק מתוארת הקירבה וה"חיבוק" בין שתי התרבויות, מואב וישראל, "וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות את בנות מואב" (שם, כ"ה א'). מה שהחל בקשרים על רקע רומנטי, מסתיים באפן אחר "ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן" (שם, כ"ה ב'), התבוללות ועבודה זרה. הסוציולוגים מכנים את ההתבוללות "מיתת נשיקה" נישואי התערובת הם סכנה ממשית לקיום היהודי. חכמינו מתארים את חוסר האונים של משה בדרשתם את המילים "לעיני משה" באופן הבא "אמר לו, משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך…"(שם, כ' ו') ובתלמוד עוד יותר מכך "תפסה בבלוריתה והביאה אצל משה, אמר לו בן עמרם זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה בת יתרו מי התירה לך.."(סנהדרין פ"א ע"ב), השאלה מופנית למשה מי התיר לך לשאת את צפורה, בת יתרו, כהן מדיין? מדוע לך מדיינית מותרת ולי המדיינית, כזבי בת צור, בת לנשיא מדין, אסורה?! תגובת העם בכי, ו"המה בוכים פתח אהל מועד" (שם) משה המנהיג הדגול נגלה לפניהם בחולשתו,לפי פשוטו של מקרא דומה כאילו קיימת רק עמדת הכרעה אחת, והיא, חיוב הקנאות.

מחקר חדש, שנערך על ידי צוות חוקרים בשיקגו, מצא כי קשרים מוחיים חלשים בין אזורים מוחיים שאחראים על עיבוד שפה ומידע סנסורי לבין אזורים המקושרים לעיבוד אינטראקציה חברתית, עשויים להסביר התנהגויות של כעס אימפולסיבי ו-IED הפרעת התפרצות לסירוגין, הפרעת התנהגות שמאופיינת בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות ותואמות סיטואציה.

חכמינו הסתייגו "הבא לימלך אין מורין לו" (סנהדרין פ"ב ע"א) ופירוש רש"י את הדברים "קנאי הבא לימלך בבית דין בשעת מעשה אם יפגע בו, אין מורין לו, שלא נאמרה אלא למקנא מעצמו ואינו נמלך" (שם), כלומר, אין זו הדרכה לרבים, מעשה קנאות אינו דרכם של דיינים או חכמים. במקום אחר נאמר "תני, שלא ברצון חכמים"(ירושלמי סנהדרין פ"ט), לא רק שאין מורין לו לעשות כן, אלא אפילו מבקרים בחריפות את העושה ואומרים שאין זה משקף את רצונם ורוחם של חכמים. החשש המובע בדבריהם של חז"ל מבטא את המתח שבין הוקעת מעשים שלא יעשו, לבין מחיר הקנאות, האם יישאר שיקול דעת והגיון?! החשש המובע בדבריהם של חז"ל מבטא את המתח שבין הוקעת מעשים שלא יעשו, לבין מחיר הקנאות, האם פעל למען מטרה נעלה, או שמא הוציא את רוגזו וכעסו האישי העצור?! בשבוע הקרוב יתחילו ימי 'בין המֵצרים', שלושת השבועות לקראת תשעה באב. נזכור, כי על פי המסורת חרָב הבית הראשון בגלל שחיתות מוסרית, והבית השני – בגלל שנאת חינם. אז, הקנאים בעיר הונהגו על ידי אלעזר בן שמעון, ופעלו להפלת הממשלה הקודמת, אשר אותה האשימו בנפילת הגליל. הגעתו של יוחנן ואנשיו חיזקה מאוד את מפלגת הקנאים. המתונים, אנשים שהיו שייכים לשורות הצדוקים, האצולה, הכוהנים, ועשירי העיר, היו עתה במיעוט… יוחנן מגוש חלב הפך למפקדה הצבאי של העיר, ונקט בשלטונו בצעדים חמורים כנגד אנשי מפלגת המתונים…המלחמה ניטשה עתה בין המתונים, לבין הקנאים בהנהגת אלעזר בן שמעון, קנאי הגליל בהנהגת יוחנן מגוש חלב, קנאיו של שמעון בר גיורא, ומפלגה נוספת, פלג קנאי קיצוני, אשר התנגד לשלטונם של יוחנן ושמעון גם יחד…בין היתר נשרפו במאבק מחסני המזון של העיר, דבר שגרם לאחר מכן לרעב משהחל המצור. תוצאת מאבק בין קבוצות קנאים, רצון לכפות התגייסות כוללת של תושבי ירושלים (ובעיקר המתונים) בבחינת "הגב אל הקיר". אירוע זה מוצא את אזכורו בספרות התלמודית, באגדות החורבן, בהקשר ליציאתו של רבן יוחנן בן זכאי מירושלים.

הגורם המדויק להפרעה אינו ידוע, אך היא ככל הנראה נגרמת ממספר גורמים סביבתיים וביולוגיים. סביבתיים – מרבית האנשים גדלו במשפחות בהן היו שכיחות התנהגויות שכללו התפרצויות ואלימות מילולית וגופנית. גנטיים – רכיב גנטי המעביר את ההפרעה מהורה לילד. הבדלים במבנה, תפקוד וכימיית המוח אצל אנשים הסובלים מן ההפרעה ביחס לכאלה שאינם.
 הרב שאול ישראלי (התרס"ט-התשנ"ה, ממנהיגי הציונות הדתית, שימש כרב, דיין בית הדין הגדול, חבר מועצת הרבנות הראשית, ומראשי ישיבת 'מרכז הרב', חתן פרס ישראל למדעי היהדות) מנתח את מעשה הקנאות על פי מקורותיה השונים, להבנתו, 'קנאי' אינו אלא מי שהרגש הפנימי הטהור מוליכו למעשה, ההלכה אינה מכתיבה מעשים שכאלו, אינה מעוררת אליהם, ואינה דוגלת בהם, ההפך הוא הנכון, במידה וההלכה עוררה את הקנאי למשימתו, יחשב הדבר "שלא ברצון חכמים", או בסגנון אחר "הלכה ואין מורין כן", ההוראה, היא דווקא שלא לעשות כן, כך פירש הרב  את דברי חז"ל ביחס למשה ש"נתעלמה ממנו ההלכה", לא נאמר שנשתכחה ממנו ההלכה, אלא שנתעלמה, כלומר משה לא חש את ההרגשה שאמורים להרגיש בעת שפועלים כקנאי, אם כך, עבורו אין זו הלכה, אדרבא עשיית מעשה תהיה מנוגדת להלכה, הדברים הנוקבים ששמו חכמינו בפי זמרי כלפי משה מעצימים את העניין "בת יתרו מי התירה לך"? עשיית מעשה קיצוני כדרך שעשה פינחס, עלול להיתפס על ידי העם כמעשה נקמה על בסיס פגיעה משפחתית ואישית, ואילו פינחס בא ממקום נקי, מרגש של כאב עמוק, "נזכר הלכה" הרגיש שזהו המעשה הנכון שאליו כיוונה ההלכה אך לא הורתה לו לעשות כן ('עמוד הימיני' סי' ט"ו עמ' ק"ס-קס"ח) ואף  הוא נזקק לברית שלום, מעשה קנאות עלול לטשטש ערכים, עלול לפגום בדרכה של תורה, כך ביאר הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר'. האות ו"ו במילה "שלום" שבפתיחה שבורה באמצע. הקנאות שברה את השלום, אך לא את האחריות לנסות ולהשלים אותו.

קיצוניות ורדיקאליות מאפיינת דעות, התנהגויות, מצבי רוח, ועוד בהנה וכהנה דברים, חסידי תורת מרקס מאמינים שרגשות הקיפוח המעמדי הם שגורמים לאנשים לאמץ אידאולוגיות קיצוניות המקדשות אלימות. חסידי פרויד מאמינים שבעיות נפשיות הנובעות מתהליכי התפתחות האישיות בגיל הרך גורמות לאנשים להפוך לקיצוניים.

הרמב"ם כותב "…התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (הל' מגילה פ"ד הי"ד). הגמרא עוסקת בזיהויים של ארבעת המינים האמורים בתורה ובשאלה מניין אנו יודעים ש"כפות תמרים" הן דווקא הלולב המוכר לנו, "ענף עץ עבות" הוא דווקא הדס וכדומה. הגמרא מקשה "ואימא הירדוף, אמר אביי כתיב דרכיה דרכי נועם. רבא אמר מהכא והאמת והשלום אהבו, אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים לולב אימא כופרא? אמר אביי דרכיה דרכי נועם" (סוכה ל"ב), מבואר מכאן ש"דרכיה דרכי נועם" הוא המקור ממנו אנו יודעים, שענף עץ עבות הוא הדס ולא הרדוף. יש פרשנים שמבארים שהרדוף הוא סם המוות, ואכן שתית תה עם הרדוף עלולה לגרום לבעיות בלב. כיון שמגמת התורה היא מגמה של שלום, לא תיתכן בה מציאות של נזק ופגיעה באדם. מסיבה זו אנו גם יודעים שכפות תמרים הוא לולב ולא 'כופרא', משום שכתוב 'דרכיה דרכי נועם'. עלי הלולב הם סגורים, ולכן אפשר ליטול אותו בלי להינזק, ואילו עלי ה'כופרא' הם פתוחים ואי אפשר ליטול אותם בלי להישרט. לא רק שהמצוות לא יכולות להיות סם המוות אלא גם שהאדם לא צריך להיפגע מקיום המצוות. במהלך הדיון משתמש אביי בפסוק "דרכיה דרכי נועם" כדי להוכיח שהתורה ודאי לא התכוונה לנטילת מינים המזיקים לאדם ופוצעים אותו. בהקשר לכך נלמד את דברי הנצי"ב בפירושו 'הרחב דבר', על הפסוק "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון"(במדבר כ"א, כ"ז).על פסוק זה אמרו חז"ל, "המושלים אלו המושלים ביצרם, בואו חשבון – בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". שואל הנצי"ב, אם מדובר על אנשים שמושלים ביצרם לשם מה הם צריכים לחשב את הפסד המצוה ושכר העבירה? מבאר הנצי"ב, שהנושא בפסוק הוא מאוד מסוים – אנשים שעושים מחלוקות לשם מצוה. לא מדובר כאן על מי שאינו מכוון לשם שמים ומתכוון להנאת עצמו, שהוא ודאי יישא עונש, אלא מדובר על מי שמכוון לשם שמים ואין לו שום נגיעה אישית, וגם הוא צריך לעשות חשבון האם ההפסד שיגרם על ידי המחלוקת גדול מהתועלת שתגיע ממנה – ביטול אותה מציאות מקולקלת. נמצא שכדי לעשות מחלוקת לא די בכך שהאדם עושה לשם שמים, אלא עליו גם לחשוב מה תהיה התועלת של המחלוקת ביחס למציאות של הרע. אם המחלוקת תגרום קלקול יותר גדול מאשר ביעור הרע, האדם הזה ייענש.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת חוקת – חוק ההפלות – מה חושבת היהדות

הזכות להפלה אינה יותר זכות חוקתית פדרלית. כעת, הזכות תהיה תלויה במדינות עצמן. כיום, כמעט מחצית מכל המדינות בארצות הברית העבירו כבר או יעבירו חוקים שאוסרים הפלות בזמן שהאחרות קבעו רגולציה נוקשה על התהליך. הפלה היא אחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, מזה כמעט...

קראו עוד