פרשת פנחס – מחפשים מנהיג "קנאי" לאהבת חינם

כ״ד בתמוז ה׳תשפ״א (יול 4, 2021) | עלון בית החולים, חומש במדבר, פנחס

כָּרִיזְמָה, משמעותה מתנת חסד. על פי האקדמיה ללשון העברית, קִסְמָה, היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישיים מצוינים. אדם כריזמטי מסוגל להשתמש בתכונות אלו, בנוסף על דיבור והיגיון, כדי לפנות לליבם של אנשים אחרים ולהשפיע על דעתם, ובכוחה יש באפשרותו גם לסחוף אחריו המונים.

הפרשה פותחת במעשה פנחס הלוקח רומח והורג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור (במדבר כ"ה ז'). כאות הוקרה, מעניק הקב"ה לפינחס ברית כהונת עולם "פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם … " (שם, כ"ה י"א). כשאנו קוראים את פסוקי הפתיחה אין אנו מבינים מדוע ניתנה ברית השלום לפנחס דווקא, מי שעשה מעשה קנאות והרג שניים עומד בניגוד מוחלט לדרכי שלום?! רש"י מפרש שההבטחה לברית השלום איננה על ההריגה עצמה, אלא שבמעשה קידש פנחס שם שמיים. רבי אברהם אבן עזרא מפרש שמשום שזמרי היה נשיא שבט שמעון יש חשש שבני השבט ירגישו חובה לנקום את דמו השפוך של נשיאם. הנצי"ב מבאר, שהבטחת ד' "הנני נותן לו את בריתי שלום", הייתה בתחום המוסרי, כל מעשה רצח עלול להשפיע על הנפש ולעשות את האדם אכזרי יותר- גם אם היה זה מעשה מוצדק באותה שעה, ולכן הבטיח לו הקב"ה "ברית שלום" במובן הזה, שלא תיפגע נפשו (העמק דבר, שם). למרות דברי השבח של א-לוקים וברכת השלום לה זכה פינחס, משה אינו משתכנע. פנייתו אל א-לוקים בבקשה שימנה לו יורש משקפת את דאגתו. אומנם, משה אינו נוקב בשמו של המנהיג המועדף עליו, אך מפירוט התכונות הראויות למנהיג שיבוא אחריו, נראה כי פנחס אינה אופציה "…יפְקֹד ד' אֱ-לֹקי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ד' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כ"ז, ט"ו – י"ז). הרבי מקוצק בהתייחסו לשאלת היורש של משה מקשה, "מדוע לא ביקש משה למנות לו מחליף מיד אחר חטא מי המריבה כאשר נודע לו שלא ייכנס לארץ? ומשיב, "משום שקודם למעשה זמרי… חשב משה כי בוודאי ימלא את מקומו פינחס, אבל עתה אחרי שראה את קנאתו, אמר משה, קנאי לא יכול להיות מנהיג ישראל "לזאת יפקוד ד' איש על העדה" (עמוד האמת עמ' מ"ב).למעשה, פינחס יוזכר שוב בתורה רק בפרשת מטות (במדבר ל"א), שם שולח אותו משה יחד עם 12 אלף חיילים להילחם במדיינים. בספר יהושע המנהיג הדתי בתקופת כיבוש הארץ הוא אביו, אלעזר. למרות שהתורה משבחתו על מעשהו, אין הוא הופך למנהיג.

מקס ובר, אבי הסוציולוגיה המודרנית, הגדיר את המונח 'כריזמה' – יוסב על תכונה מסוימת של איש יחיד שבתוקפה הוא מופרש מבני אדם רגילים ונוהגים בו כאילו ניחן בתכונות או בסגולות על טבעיות, על אנושיות, או לפחות יוצאת במובהק מגדר הרגיל. לתכונות הללו אין אדם רגיל יכול להגיע. הן נחשבות א-לוהיות במקורן או מופתיות.

אז איזו מנהיגות כן נחוצה בעת הזאת לעם ישראל? העם נמצא על סף הכניסה לארץ, וכמעט כל דמויות המופת שלו כבר הלכו לעולמן. דור המדבר כולו תם לגווע "וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן" (במדבר כ"ו, ס"ה). איך מגיב אדם לבשורה כזו? יש כאלה שהיו מנסים להתווכח, להמתיק את הגזירה המרה, להתחנן לעוד כמה ימים של חסד. אחרים היו מתייאשים ומרימים ידיים, מסתגרים בחדרם ומאבדים עניין במתרחש. לא משה. במקום להתווכח עם א-לוקים או להיכנע לו, משה מגלה ברגע הזה מנהיגות אמתית. בקור רוח ובתושייה הוא מתייצב לפני הא-לוקים ותובע ממנו למנות לו יורש. זוהי הפעם היחידה בכל התורה כולה שבה נאמר 'וידבר משה אל ד' לאמור', השורש דב"ר מייצג לשון תקיפה ("אין דיבור אלא לשון עז", רש"י ויקרא י', י"ט), ואם כך משה מעז פניו כנגד הא-ל ומכריז אינך יכול להיפטר ממני לפני שתדאג למחליף ראוי, מנהיג שיוכל להכניס את העם הזה אל הארץ. לפי פרשנות רש"י והמדרש, הפסוק "יפקוד ד' א-לוקי הרוחות לכל בשר אשר על העדה" הנו בלשון תפילה. רש"י פירש "א-לקי הרוחות – למה נאמר? אמר לפניו, ריבונו של עולם, גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד, ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו (במדבר, כ"ז ט"ז). קח לך – קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום, לך – את שבדוק לך, את זה אתה מכיר… וסמכת את ידך עליו – תן לו מתורגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו לא היה לו להרים ראש בימי משה. וציויתה אותו – על ישראל, דע שטרחנין הם, סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך (שם, שם, י"ח וי"ט). מנה עליהם מנהיג "שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו" . כלומר, משה מבקש מנהיג שיוכל להתייחס בסובלנות אל כל הדעות. תכונה נוספת הנדרשת מהמנהיג היא שיהא כרועה לצאן "ולא תהיה עדת ד' כצאן אשר אין להם רועה" (שם כ"ז, י"ז). רועה הצאן מסמל מנהיגות. על משה רועה הצאן נאמר במדרש אמר הקדוש ברוך הוא, מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו יבוא וירעה בעמו(בשמות רבה ב', ב'). דהיינו, מנהיג המגלה כלפי עמו חמלה ואמפטיה בצמתים רבים של קושי, של משבר ושל חוסר אמונה כדוגמת משה עצמו.

באתרי האינטרנט נוכל למצוא כי במובנה הפופולרי, כריזמה היא כינוי לאדם אותנטי ויצירתי בעל רוח חיות, שאינו נגרר אחרי הרוב הדומם, כך שבכוח האינטליגנציה הטבעית (ובעיקר הרגשית) שלו הוא מקרין אנרגיה לסביבתו. באשר לשאלה האם כריזמה היא מתת א־ל או שהיא ניתנת לרכישה ולטיפוח, אין תשובה חד משמעית.

ד' מצווה לסמוך את ידו על יהושע בן נון ולמנותו למנהיג העם. מה נדרש ממנהיג? יהושע הוגדר בתורה כ"איש אשר רוח בו" (במדבר כ"ז, י"ח). הנצי"ב מפרש את הביטוי הזה באופן הפוך מהמקובל, "איש אשר רוח בו – רוחו היינו דעתו, עומד בפני עצמו ואינו נמשך אחר נטייה רצונית להנאת עצמו או לאחרים", כלומר, אדם עם חוט שדרה. הרב קוק שעסק רבות בכך כותב,  "כל המגרעות החומריות והרוחניות שבעולם, הכל בא מפני שכל פרט משיג רק צד אחד מהמציאות הגשמית והרוחנית הטוב בעיניו, ויתר הצדדים, שהם בלתי מושגים לו, הנם בעדו ראויים להיות אבודים מן העולם…" (שמונה קבצים, קובץ א', אות תרל"ז). כל אדם מצליח לקלוט צד אחד מהמציאות. הצדדים שהוא אינו מבין נראים בעיניו הרסניים ומסוכנים, והם בעדו ראויים להיות אבודים מן העולם. הצדדים הללו לא מצויים רק באחר אלא גם בו, וממילא הסיבוכים הנוצַרים מהראייה המצומצמת אינם רק בין אנשים שונים, אלא גם בתוך האדם עצמו אין רגש אחד פוגש את חבירו בחִבה הראויה.צריך מי שיאחד תחתיו את הפרטים, ייתן לכל אחד את מקומו הראוי, את הקריטיות שלו לבניית הכלל. הסבא מנובהרדוק בספרו, 'מדרגת האדם' שהתשובה נעוצה במילים, "איש אשר רוח בו" הקב"ה אמר למשה רבינו- אתה מבקש מד' "יפקוד ד' אלוקי הרוחות", עונה לו הקב"ה, "איש אשר רוח בו" לא נצרך דווקא, "רוחות לכל בשר" כי עִם, "רוח בו" דהיינו שיש בו הרוח להיות מנהיג על עצמו! הוא הבודק עצמו ומושל ושולט על עצמו ועל מצבי רוחו. איש כזה יהיה גם ראוי להיות מנהיג על הציבור!, כי בהיות רוחו כל כך חזקה שאינו מפחד מכל הרוחות שבעולם –מסוגל להנהיג את הציבור וכל אחד והמיוחד לו לפי דרגתו ומהותו!  בתפיסה פשוטה, ככל שאדם מחובר למציאות, מתהלך בנפתוליה, ככל שהוא 'מקורקע' יותר, יש לו יותר יכולת להיות מנהיג כזה. רק אדם שמבין וחי את העולם הזה, יכול להיות מעורב בדעת עם הבריות, רק הוא מסוגל יהיה לסבול כל אחד ואחד כפי דעתו. התורה מבארת שלא כך הוא אלא שככל שהאדם מתעלה ומתרומם במחשבתו לעולמות נשגבים ורוחניים יותר והוא מתדמה יותר ליוצרו, מי שבאמת יכול להנהיג כל אחד לפי דעתו, הוא מבין יותר את הצורך שבכל תופעה, ומסוגל להנהיגה כך שתשמש את עצמה. ככל שהאדם נדבק ומתקרב לא-לוקי הרוחות, הוא הופך לאיש אשר רוח בו, ולהלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד.

האמונה האנושית בכריזמה היא כה חזקה, עד שחברות נטו להאמין ביכולותיהם של מנהלים כריזמטיים גם לאחר שאלה כשלו במילוי תפקידיהם. אבל האם כריזמה היא תנאי הכרחי למנהיגות? ואם כן, האם נולדים אתה או שניתן לרכוש אותה? חוקרים ומומחים לניהול מחפשים תשובות לשאלות אלה מאז שנות ה־50.

במדינות מתוקנות בימינו, משנפקד העם באסון לאומי, מעמידים ראשיו ועדת חקירה לחקור ולדרוש בפשר המאורעות, לעמוד על סיבותיהם ולהביא בפני העם את מסקנותיה. אחד הפרקים המפוארים ביותר בתולדות עמנו לא תואר ולא מוצה עד תום. מגששים אנו לאחות את קרעי ההסברים הניתנים לנו. פעמים לא נותר רישום המהפכה המדינית והמרד הגדול נגד רומי אלא באגדה, אגדות החורבן במסכת גיטין, או במדרש איכה, מה אנו לומדים מתוכם על סיבות המרד ועל אלה הנושאים באחריות לחורבן? לא נשארו לנו, אלא פירורי דברים, "על דבר קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים", שלא נקראו שניהם אל הסעודה, ועל זכריה בן אבקולוס, שב"ענוותנותו" ביטל את קורבן הקיסר, ועל נקדימון בן גוריון ובר כלבא שבוע ובן ציצית הכסת, שסיפקו את צרכי המלחמה ברומאים – שיחות חולין מקוטעות, ששקעו במקרה בים התלמוד. ההסבר המפורסם של חז"ל למה חרב בית המקדש מוכר עד מאוד, "על שנאת חינם חרבה ירושלים". הסיבה שמקשרים את סיפור קמצא ובר קמצא ל"שנאת חינם" היא בעיקר העובדה שהוא נראה כמדגים אותה. הגמרא אומרת "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם" (יומא ט', ב'). העיון הכולל באגדות החורבן בתלמוד הבבלי מגלה שחכמים מציגים תמונה נרחבת של חברה בקריסה, כשל מנהיגותי והעדר צפייה למרחוק. כתב הנצי"ב, "בני הדור של בחרבן בית שני, היה דור עיקש ופתלתל. ואף שהיו בם היו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אולם אפילו אלו לא היו ישרים בהליכות העולם. ולכן מפני שנאת חינם שהייתה בליבם זה לזה, הם חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם בענייני יראת ד'. שהוא צדוקי ואפיקורס ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים באופן מופלג, והרבו בשפכות דמים בהוראת התר והיו סוברים שכל שלא נוהג כדעתם בענייני יראת ד', אדם כזה מצוה להרוג שהוא צדוקי ואפיקורוס. ונשתלשל מזה לכל הרעות שבעולם, עד שלבסוף חרב הבית. וזאת מפני שהקב"ה א-ל ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים, דזה גורם חורבן הבית והריסות ישוב הארץ (העמק דבר  פתיחה לספר בראשית). דווקא הגורם הרציונאלי בכל הסיפור הזה הוא הקיסר, שלא מקבל את האשמות על מרידת היהודים בו ושולח לבדוק. רבי זכריה בן אבקולס מונע כל פעולה, בטענות של פורמליסטיקה משפטית. גם כשהאסון ברור כשהגמרא מדברת על "שנאת חינם", "חינם" איננו רק הסיבה, הוא התוצאה, התוצאה של מי שיריבו היהודי הפך לאויב, שכל האמצעים היו כשרים כדי להביסו – ובלי הנהגה שתצליח למנוע זאת, הכל היה בחינם. האחריות, אומר ר' יוחנן, מוטלת על ההנהגה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד