פרשת פקודי – אפקט הפרפר ומדינת ישראל

ל׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב (מרץ 3, 2022) | חומש שמות, עלון בית החולים, פקודי

חודש אדר – הפכפכות  

המצב של תלות רגישה בתנאי התחלה, מה שקרוי אֵפֵקְט הַפַּרְפַּר  תואר לראשונה בספרות על ב-1890-  והפך לפופולרי. המונח "אפקט הפרפר" עצמו קשור לעבודה מדעית של אדוארד לורנץ משנת  1963 שהגיש לאקדמיה למדעים של ניו-יורק, בה טען כי "מטאורולוג אחד העיר כי אם התאוריה נכונה, נפנוף אחד של כנפי שחף עשוי לשנות את מהלך מזג האוויר לנצח".

השבת נקרא את פרשת "פקודי". בין פרשיות הביצוע, "ויקהל" ו"פקודי" לפרשיות הציווי נמצאת פרשת "כי תשא". בה מופיע המשבר הנורא של מעשה העגל. מהי הזיקה בין המשכן לעגל? בבקשת תשובה לשאלה זו יש לעיין בסדר העניינים. לפי פשוטו של מקרא נראה אפוא למעלה מכל ספק, שפרשת המשכן נאמרה לו למשה לפני מעשה העגל, אך במדרש תנחומא מובא שפרשת המשכן נאמרה למשה לאחר מעשה העגל, וכעדות לכל באי עולם שנתכפר לישראל חטא העגל, על כן נקרא בשם "משכן העדות" שהוא עדות לכל באי עולם, שד' השרה שכינתו בתוכם (תרומה סי' ח'). גם רש"י תומך בהיות מעשה הקמת המשכן לאחר חטא העגל, "אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן, ימים רבים היה. שהרי י"ז בתמוז נשברו הלוחות וביום הכיפורים נתרצה ד' לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן, והוקם ב' בניסן" (שמות ל"א י"ח). ר' יהודה הלוי מצא שיש קשר בין המשכן וחטא העגל, אך לא ביחס של סיבה ומסובב, כמו חטא וכפרה, אלא קירבה פנימית ועניינית, בנאום הסנגוריה המפורסם שלו על חטא העגל מגונן ר' יהודה הלוי על החוטאים בכך שבזמן ההוא מקובלת הייתה עבודת הצורות אצל כל האומות, ועובדה שגם הארון והלוחות מוחשיים וגשמיים היו, חטאם היה העובדה שעשו את העגל מדעתם וללא ציווי א-לוקי מקדים, מעשה המשכן והכרובים הם אומנם מעשה מוחשי אך קדם לו ציווי א-לוקי,  ולפיכך אין בו איסור הגשמה ואיסור עשיית פסל ותמונה האסורים  ('כוזרי' מאמר ראשון פיסקה צ"ז).  

באזכורים מאוחרים יותר מופיע השימוש ב"אפקט הפרפר, בשאלה, "האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל עשוי לגרום לטורנדו בטקסס. האפשרות לקיום "אפקט הפרפר" נחקרה בתחום הפיזיקה החצי קלאסית והפיזיקה הקוונטית. בתרבות הפופולרית העוסקת במסע בזמן נעשה שימוש רב ברעיון שמאחורי אפקט הפרפר, אך לרוב באופן לא מדויק.

אז איך משקמים את חברת עגל הזהב ? עושים זאת, על ידי הקמת פרויקט לאומי, שמלכד סביבו את כל עם ישראל, לשבטיו ומעמדותיו, בדמותו של פרויקט הקמת המשכן. פרויקט כזה גורם להתלכדותו ולכידותו של העם ומעצים את ערכי הסולידריות והערבות ההדדית המביא למעשה להקמתה של החברה הראשונה של עם ישראל במדבר. בסיום מלאכת המשכן נאמר, "וַתֵכֶּל כָל עֲבֹדַת מִשְׁכַן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַעֲשּו בְנֵי יִשְׁרָאֵל כְכֹל אֲשֶּר צִּוָה ד' אֶּת מֹשֶּה כֵן עָשּו" (שמות ל"ט ב'). בעל 'אורח החיים' מפרש, "כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה, והראה כי בני ישראל יְזַכּו זה לזה, והתורה ניתנה להתקיים בכללות ישראל – כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה, ואולי לזה רמז באומרו 'וְָאהַבְתָ לְרֵעֲָך כָמוָֹך', לצד שהוא כמוך, כי בשלומו ייטב לך, ובאמצעיתו אתה משלים שלמותך, "…וַיַעֲשּו בְנֵי יִשְׁרָאֵל כְכֹל אֲשֶּר צִּוָה ד",כינה לכולם יחד מעשה כולם, הגם שמהם יביאו נדבה, מהם עשו מלאכה, יאמר על כללותם שעשו הכול" (שם, ל"ט, ל"ב). הכתובים חוזרים ומזכירים את תרומתם הייחודית של העם. לבסוף בא הכתוב וכוללם יחד כדי ללמדנו שַאל לנו להביו שמדובר כאן ביחידים העושים. תורת ישראל מתקיימת רק ע"י 'כללות ישראל' – כל אחד יעשה היכולת שבידו 'ויזכו זה לזה'. מחברת עבדים תלותית פסיבית של יחידים, זה על יד זה, של אתמול, לעבר יצירת חברת מופת של בני חורין, חברה של קולקטיב, של זה עם זה, של סולידריות וערבות הדדית, של המחר. ספר שמות מתחיל ביציאת מצרים ומסתיים בענן השורה תמידית על המשכן. מדוע? ספר שמות בא ללמד אותנו שגאולת מצרים אינה גאולה פיזית, שהרי הספר לא נגמר בפרשת בשלח, לאחר יציאת מצרים הגשמית, אלא רק לאחר השראת השכינה במשכן וזאת תשרה כשכולם יירתמו.

המדרש אומר, "ויקחו לי תרומה – הוא דכתיב "אני ישנה ולבי ער" אמרה כנסת ישראל, אני ישנתי לי מן הקץ, אלא הקב"ה ער…. אני ישנתי ממעשה העגל ולבי ער – ד' מרתיק עלי (לשון הכאה ודפיקה), הוי, ויקחו לי תרומה" (שמות רבה ל"ג ג'). פרופ' נחמה ליבוביץ מבארת מהי כוונת השינה והלב הער? כנסת ישראל בבושתה מחטא העגל, בהרגישה התרחקות ממקור חייה, מד', בגלל חטא העגל, קרובה לייאוש וזו היא השינה – הפסקת החיים והערנות. אך ד', שהוא לבו של ישראל, דופק וקורא ונותן עצה, כיצד להתקרב שוב והוא כמבקש לדור שוב בקרב ישראל(עיונים בפרשת השבוע). במסכת בבא בתרא, דנה הגמרא במעשה הכרובים, "כיצד הן [הכרובים] עומדים? …חד אמר, פניהם איש אל אחיו, וחד אמר, פניהם לבית. ולמאן דאמר פניהם איש אל אחיו, הא כתיב, 'ופניהם לבית'? לא קשיא, כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום" (צ"ט ע"א). ר' מאיר שמחה מדווינסק מפרש את תפקידם של הכרובים ככלי לידיעת שביעות רצונו של ד' מעם ישראל, ("משך חכמה", שמות, ל"ב, י"ט). הכרובים לדעתו הם סמל, ריבוי הדעות הוא לגיטימי ואף רצוי, חז"ל לימדונו "כשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות". הרב קוק כותב, "ויש טועים שחושבים שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על ידי צביון אחד בדעות ותכונות, ואם כן כשרואים תלמידי חכמים חוקרים בחוכמה ודעת תורה, ועל ידי המחקר מתרבים הצדדים והשיטות, חושבים שבזה הם גורמים למחלוקת והפך השלום… [ואולם] הבניין [של השלום] ייבנה מחלקים שונים, והאמת של אור העולם תבנה מצדדים שונים ומשיטות שונות, שאלו ואלו דברי א-לוקים חיים…שכל אחד תופס מקומו וערכו… וריבוי הדעות…דווקא הוא הוא המעשיר את החוכמה והגורם להרחבתה, שלבסוף יובנו כל הדברים כראוי, יוכר שאי אפשר היה לבניין השלום שייבנה כי אם על ידי כל אותן ההשפעות הנראות כמנתחות זו את זו" (עולת ראיה, א').                                                                 

רוב תיאורי המסע בזמן כושלים בהתייחסות ל'אפקט הפרפר', שכן לפי התאוריה האמתית, אם ההיסטוריה הייתה אכן יכולה "להשתנות", די בעצם הנוכחות של נוסעים בזמן בעבר על מנת לשנות מאורעות בטווח הזמן הקצר, ותהיה לה השפעה בלתי ניתנת לניבוי על העתיד הרחוק, כך שלא ייתכן שמי שנסע לעבר יוכל לחזור לאותה גרסת מציאות שממנה הגיע.                

דון יצחק אברבנאל בפרשנותו לפרשתנו מציג את המשכן על תכולתו, חומריו וכליו השונים, כבבואה של החברה , האמורה לייצג סולידריות וערבות הדדית על טיפוסיה, מעמדותיה, גווניה וצבעיה, שרק שילוב ידיים של כולם, ייצר חברה אנושית איכותית שתביא לסוג של שלם, "כת החכמים וכת הפועלים עובדי האדמה ובעלי האומנויות, כת אנשי הצבא אנשי המלחמה וכת השרים אדוני הארץ המושלים בה שהעושר והכבוד לפניהם. והיה לזה לרמוז וללמד לבני אדם שאין השלמות האנושי בהיות האדם מן החכמים ולא מעובדי האדמה ולא מן הגיבורים אשר בארץ המה ולא מן הגיבורים אשר בארץ המה ולא מן השרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף". המאמר 'קול דודי דופק' של הרב יוסף דב הלוי סולוביצי'ק נפתח בדיון בבעיית הרע בעולם. מסקנתו של הרב סולובייצ'יק היא שאסור לאדם לנסות לחפש תשובה והסבר לשאלת הרע, ולהתיימר להבין מדוע ד' פעל כדרך שפעל, האדם צריך לקחת את האנרגיה הנפשית שהשאלה הזו מחוללת בו, למקום של בנייה נפשית ויצירה עצמית. משם עובר הרב לדון בתגובה הקולקטיבית שלנו לשואה. גם כאן, המסקנה היא שאין לנו לנסות לחפש תשובה לשאלת הרע ברמה הלאומית. במקום זה, עלינו להתאמץ בכל כוחנו בכיוון של בניין ויצירה. שש הדפיקות רק מלמדות אותנו שהאנרגיות הללו צריכות להיות מושקעות במדינת ישראל. המשכן מציב את המתווה לכך, "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה…. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ,  וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם" (שם, כ"ה, א' – ח' ). מדוע ״בתוכם״ ולא ״בתוכו״? המלבי״ם , רבי משה לייבוש, שחי ברוסיה ופרוסיה במאה ה 19, מפרש, ״ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי ליבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה׳ ומעוז לשכינת עוזו״. יש כאן מסר חשוב לדרך ולאופן התנהגות החברה שעליה לנבוע ממעמקי הלב הרחב, ברגישות הלב ובתשומת הלב .המפעל הקולקטיבי של הקמת המשכן, הוא התשובה הנכונה, לחטא העגל. הרב סולוביצי'ק, ב'שש הדפיקות' מנתח את התועלת שמביאה המדינה ליהודים וליהדות. הנס המדיני והנס הצבאי מפנים את מבטנו אל המדינה כמוקד אפשרי לפעילות של העם היהודי. (דברי הגות והערכה, עמ' 9-55) הלוואי שנלמד את הלקח, ובחודש אדר, כאז כן עתה, יתהפך הרע הזה ויהפוך לטוב גדול..

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד