פרשת קדושים – הנדסה גנטית

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, קדושים

הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם,  ובכך שינוי תכונותיהם. השם "הנדסה גנטית" מטעה במקצת, משום שלא מדובר בפעילות הנדסית במשמעותה המקובלת. הנדסה גנטית מתמקדת בהשבחה של גידולים חקלאיים, אך היא רלוונטית גם ביחס למיקרואורגניזמים, בעלי חיים ואף לבני אדם. תחום נוסף העושה שימוש בהנדסה גנטית הוא ביוטכנולוגיה.

פרשת קדושים משופעת במצוות. חמישים ואחת מצוות לפי מניינו של הרמב"ם בספר המצוות שלו, ל"ח מצוות לא תעשה, וי"ג מצוות עשה. הן מצוות הנוגעות לדברים שבין אדם למקום, והן לעניינים שבין אדם לחברו. בין יתר הנושאים עליהם מדברת הפרשה מובא איסור כלאיים, שם כולל לחמש מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות שעניינן איסור לערב מינים שונים מן הצומח והחי  "את חוקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך.." (ויקרא י"ט י"ט), התורה אוסרת הרבעה בין מינים שונים, זריעת שני מינים בשדה אחד, הרכבה של שני אילנות או לבישת בגדים שעשויים משני סוגים שונים של בד (שעטנז). מדוע התורה אסרה כלאיים? לדעת רש"י איסור כלאיים הוא מן החוקים אשר אין להם טעם, ועלינו לקיימם ללא הבנה, כגזירת מלך, "חוקים אלו גזירות מלך שאין טעם לדבר" (רש"י שם). בניגוד למצוות הקודמות, שהן מובנות ומתקבלות על הדעת ועל הלב, כגון תיקון היחסים החברתיים ותיקון המידות, אין למצוות הכלאיים טעם ותכלית מובנים. רוב המפרשים חלקו על הבנתו של רש"י ופרשו את המונח חוקות באופן אחר. ובאמת, ההבדל בין מצוות 'שכליות' כפי שקראן רבינו סעדיה גאון, או 'מפורסמות' לכינויו של הרמב"ם, לבין אלה 'השמעיות', החוקים, אינו שלשמעיות אין טעם כלל, אלא שהן לא היו עולות על דעתנו ולא היינו מחוקקים אותן בעצמנו לולא שנתנם הקב"ה בתורתו. אולם, לאחר שהוא ציונו בהן, ודאי שאנו בטוחים שהוא לא עשה כן ללא תכלית וטעם, ואנו מבקשים את טעמן – בין אם נמצאנו, ובין אם לא. הבולט בין הפרשנים החולק על הבנתו של רש"י הוא הרמב"ן המתנגד באופן עקרוני לשיטת רש"י בעניין החוקים, והוא טוען, לכל אורך פירושו לתורה, שלמצוות יש טעם והן לא רק "גזירות מלך", ואלו הם דבריו "אין הכוונה בהם שתהיה גזרת מלך מלכי המלכים בשום מקום בלא טעם…אבל כולם בטעם נכון ותועלת שלימה"(רמב"ן ויקרא י"ט י"ט) המצוות הקרויות 'חוקות' אינן לתועלת האדם או החברה כמטרה ראשונה, אלא יש להן מהות אחרת, ויש לבקש את טעמן במימד אחר של הבנה.

ההנדסה הגנטית היא גרסה חדשה ורבת עוצמה של שיטות ההשבחה ששימשו את האדם מקדמת דנא לשיפור תכונותיהם של אורגניזמים לפי צרכיו. שני ההליכים המרכזיים של ההנדסה הגנטית, הם השחלוף המלאכותי – החדרת חומר תורשתי מאורגניזם אחד לאורגניזם שונה – והשיבוט – סדרה של תהליכים מלאכותיים שבהם נוצרים עותקים זהים של חלקי תאים, של רקמות או אף של אורגניזמים שלמים.

דברי חז"ל על פסוק זה מפנים אותנו אל ההבנה העיקרית של המונח 'חוקות' "תניא אמר שמואל, מה תלמוד לומר "את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע"? חוקים שחקקתי לך כבר – תשמרו עתה"(קידושין ל"ט ע"א). כלומר המונח 'חוקות' אינו מתייחס למה שהקב"ה עתיד לצוות להלן, אלא לחוקים שהוא חקק כבר, שעתה הוא מצווה עליהם. ואימתי חקקם? לשאלה זו השיב בעל התורה תמימה את הדברים הבאים "דקאי על החוקים שחקק הקב"ה בבריאת הטבע, שיתגדלו כל הגידולים כל אחד לעצמו בלא עירוב, כמו שכתוב באילנות ובבהמה למיניהם בפרשת בראשית, ובאופן כזה ישמרום עתה" (תורה תמימה ויקרא י"ט י"ט הערה ק"ל). החוקים הם חוקי הבריאה, שעליהם מצווה הקב"ה עתה שיש לשומרם. הוראת המונח "חוק", לפיכך, אינה גזירה שאין בה טעם, אלא המידה והסדר הנכון והמדויק של הבריאה, שהתורה אוסרת להפר אותו. בדרך זו פירש גם כן הרשב"ם איסור זה "…כשם שציוה הכתוב שכל אחד ואחד יוציא פרי למינהו במעשה בראשית, כך ציוה להנהיג את העולם בבהמות ובשדות ואילנות וגם בחרישת שור וחמור שהם שני מינים, וגם בצמר ופשתים שזה מן בהמות וזה מן קרקע וגידוליו"(רשב"ם ויקרא י"ט י"ט). החוק של הבריאה הוא החוק ה'למינהו', כלומר, יש מדורים שונים ונפרדים בבריאה, והם נוצרו בכוונת מכוון על מנת ליצור סדר מתוקן והתפתחות נכונה, הכלאת המינים השונים פוגעת בסדר שקבע הקב"ה בבריאה, איסורי  הכלאיים השונים מוסברים על ידי הצורך לשמור על חוקי בראשית. הרמב"ן הוסיף והסביר "…והמרכיב שני מינין, משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות…" (רמב"ן שם) הכלאת מינים היא התערבות אסורה במעשה בראשית, מעין פעילות טכנולוגית הכפויה על הבריאה, והמעידה שאין העושה מרוצה ממעשה בראשית ואינו משתמש בו כפי שהוא, אלא  הוא מעוניין ליצור מינים חדשים. בלשונו של בעל ספר החינוך "נמנענו מלהעלות על רוחנו, אף כי נעשה בידינו, דבר שמראה בנו רצון לחליף דבר במעשה ד'"(ספר החינוך מצוה ס"ב).

במרוצת שנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 החלו מוצרים שונים של הנדסה גנטית לצאת מן המעבדה אל העולם הרחב, והדבר עורר גל אדיר של התנגדות מטעמים שונים – סביבתיים – הופעת אורגניזמים טרנסגניים ("מהונדסים") בסביבה טבעית או בשדה מעובד תחולל שינויים לרעה שאי אפשר כלל לחזותם מראש בריאותיים – החשש מפני מזונות טרנסגניים היא נוכחותם של אלרגנים, חומרים המעוררים תגובה קיצונית של המערכת החיסונית, כהחדרת חלבון לצמח שאינו מצוי בו בדרך כלל, אנשים האלרגיים לחומרים אלה, ורגילים לאכול את המזון, עשויים לפתח אלרגיה קשה.

האם עצם ההתערבות במעשה בראשית והשימוש במה שיש בו כדי לחדש אסורה היא? ממקורות שונים ניתן להסיק שתפיסת חז"ל מורה שהטבע נתון לנו דווקא כדי שניצור בו ונחדש ממנו, למשל במדרש תנחומא "שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם, א"ל של בשר ודם נאים, א"ל טורנוסרופוס הרשע הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם, א"ל ר' עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם. א"ל למה אתם מולים, א"ל אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה, הביאו לי שבולים וגלוסקאות, אמר לו אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם אין אלו נאים…, הביאו לי אנוצי פשתן וכלים מבית שאן, א"ל אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים…" (פרשת תזריע סימן ז').דברים מעין אלו מובאים בדברי המהר"ל מפראג המתקשה על פירוש הרמב"ן "אלא שקשה לי על טעם זה שנתן הרמב"ן, כי המרביעים כאילו אומרים שהקב"ה לא השלים עולמו, דמה בכך, דהא אמרו חכמים כל דבר שברא הקב"ה בששת ימי בראשית צריך תיקון, כמו החיטים לאפות, ולא אמרינן בזה שהקב"ה לא השלים עולמו…ואם כן, מה שייך בזה שנראה כאילו אומר שהקב"ה לא השלים עולמו"(גור אריה שם). העמדה שהטבע כפי שהוא הוא גם מה שצריך להיות, וכל יצירה חדשה בטבע כשלעצמה מטילה דופי בשלמות הבריאה האלוקית, איננה מתקבלת. מכאן טוען המהר"ל, שהדגש באיסור הוא על ערבוב המינים לא מפני שכל התערבות בבריאה היא שלילית, אלא מפני שההתערבות המסוימת הזו דווקא מנוגדת לכוונה האלוקית בבריאה, ואינה ממשיכה אותה אלא מסיטה מדרכה.

מעבר לכל אלה עומדות הסוגיות המוסריות הכרוכות בהנדסה גנטית בכלל מזה, ושל בני אדם בפרט מזה, נראה שהחשש הגדול ביותר נוגע לשיבוט בני אדם. רוב אנשי הדת לפחות בעולם המערבי- רואים את ההתערבות בחומר הגנטי של יצורים חיים, ובפרט של האדם, כעבירה על מצוות הדת, אלה טוענים כי המניפולציה האנושית של החומר הגנטי עשויה להמיט אסון והיא בבחינת סיכון לקיום האנושי.

נראה שהדת היהודית אינה שותפה להשקפה זו, כי יש במעשה האדם בשינוי הבריאה משום תחרות במעשיו של הבורא, שני הטעמים שהביא הרמב"ן לאיסור הכלאיים הראשון, השולל הרכבה שאינה פרה ורבה שהיא מנוגדת לרצון הקב"ה בבריאה "…והמינים בבעלי חיים לא יולידו מין משאינו מינו, וגם הקרובים בטבע שיולדו מהם כגון הפרדים יכרת זרעם כי הם לא יולידו" (רמב"ן שם) והשני שאל לו לאדם להוסיף על מה שברא הקב"ה "כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך", אין בכוונתם לומר שיש בכל הוספה ושכלול בבריאה משום ביטוי להנחה שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך, אלא כוונתו רק בהוספת מינים חדשים, של בריות, או מינים שאינם פרים ורבים כדוגמת הפרד, שזו ההתערבות האסורה,  פרשנות רחבה יותר של דברי הרמב"ן לא תהלום את דבריהם של חז"ל במדרשים. התייחסות לשאלת היתר השימוש בהנדסה גנטית מופיעה בספרו של הרב שלמה זלמן אויערבך "בעניין שאלתו בדבר הנדסה גנטית, שמכניסה חלקיקי תאים מבריה אחת לשנייה ועל ידי זה משנים את תכונותיה של השניה, ….בהרכבת עצים נראה דשפיר אסור אף אם ההרכבה היא רק על ידי זריקה של מיץ אשר אם היה זורע את המיץ באדמה לא היה צומח כלל, כי סוף סוף השדה זרועה משני מינים…" (מנחת שלמה ח"ב סי' צ"ז אות כ"ז). כמו בשיטות הקלאסיות, כך גם ביצירת צמחים טרנסגיים, כאשר משתמשים בזן אחר של אותו מין המכיל תכונה המבוקשת, אין כל חשש לאיסור כלאיים, מכיוון שמדובר על בני מין אחד. לעומת זאת, כאשר יוצרים צמח טרנסגני על ידי העברת גן מצמח בן מין אחר, צריך לשקול ברצינות האם אין הצמח החדש בן כלאיים והאם אין ביצירת צמח כזה משום איסור כלאיים. הרב אויערבך סבור שיש הבדל מהותי בין הרבעת בעלי חיים לבין הרכבת כלאים. בהרכבת כלאיים בבעלי חיים הקובע הוא מעשה ההרבעה, והעברת דנ"א מבעל חיים אחד למשנהו בודאי איננה בגדר מעשה הרבעה. בצמחים, לעומת זאת, קובעת התוצאה, ואם בפועל מתקבל צמח המשלב תכונותיהם של מינים שונים יתכן שיש כאן מעשה כלאים, ואפילו אם לא היה כאן מעשה ישיר בידי אדם (עיין נשמת אברהם ח"ד סי' תכ"ה עמ' ק"פ-קפ"ג, הערה 1 דיון בדבריו של הרב אויערבך) ועיין גם במאמרו של הרב דוב ליאור הסבור שאין איסור בהנדסה גנטית בצמחים ומשלוש סיבות האחת, איסור כלאים הוא רק כשמערבים מינים בדרך המקובלת. השני, מראית עין הינו כלל גדול בכלאים, ובהנדסה גנטית אין היכר לתערובת המינים. השלישי, התורה אסרה כלאים רק בעצם או ייחור המסוגל להתפתח ולצמוח, אבל פעולות להשבחת הפרי ועמידותו לא נאסרו (אמונת עתיך, עלון מס' 28, ניסן-אייר תשנ"ט).

 

.               בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

 

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד