פרשת קדושים – רולטה גנטית

כ״ו בניסן ה׳תשפ״ב (אפר 27, 2022) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, קדושים

ספר שיצא בארצות הברית בשם "רולטה גנטית, הסיכונים הבריאותיים המתועדים של מזונות מהונדסים גנטית", טוען כי המזונות המהונדסים, אינם בטוחים כלל וכלל. הספר מציג לא פחות מ־65 סיכונים בריאותיים שכל אחד מהם מגובה בשורה ארוכה של מחקרים מדעיים. כל המחקרים נערכו על בעלי חיים לבד מאחד שנערך על בני אדם.

בין יתר הנושאים בפרשת קדושים מובא איסור כלאיים, איסור זה כולל שש מצוות לא תעשה. ארבעה איסורים בתחום הצומח והחי, כלאי זרעים, כלאי הכרם, כלאי בהמה, שני איסורים נוספים הם, איסור עבודה באמצעות שני בעלי חיים ממינים שונים, וכן איסור לבישת בגדים העשויים משילוב צמר ופשתן, "את חוקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך.." (ויקרא י"ט י"ט). מדוע התורה אסרה כלאיים? לדעת רש"י איסור כלאיים הוא מן החוקים, "חוקים אלו גזירות מלך שאין טעם לדבר" (רש"י שם). רוב המפרשים חלקו על הבנתו של רש"י ופרשו את המונח חוקות באופן אחר. הבולט בין הפרשנים החולק על הבנתו של רש"י הוא הרמב"ן המתנגד באופן עקרוני לשיטת רש"י בעניין החוקים, והוא טוען, לכל אורך פירושו לתורה, שלמצוות יש טעם והן לא רק "גזירות מלך", ואלו הם דבריו "אין הכוונה בהם שתהיה גזרת מלך מלכי המלכים בשום מקום בלא טעם…אבל כולם בטעם נכון ותועלת שלימה"(ויקרא י"ט, י"ט) המצוות הקרויות 'חוקות' אינן לתועלת האדם או החברה כמטרה ראשונה, אלא יש להן מהות אחרת, ויש לבקש את טעמן במימד אחר של הבנה. חז"ל על פסוק זה מפנים אותנו אל ההבנה העיקרית של המונח 'חוקות' "תניא אמר שמואל, מה תלמוד לומר "את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע"? חוקים שחקקתי לך כבר – תשמרו עתה" (קידושין ל"ט ע"א). כלומר המונח 'חוקות' אינו מתייחס למה שד' עתיד לצוות להלן, אלא לחוקים שהוא חקק כבר, שעתה הוא מצווה עליהם.

ההנדסה הגנטית במזון היא טכנולוגיה הצוברת תאוצה רבה בשנים האחרונות. אל תוך היבולים שעמם נמנים מזונות כמו דגני בוקר, טחינה, שמן ושניצל סויה ותירס, ואולי גם הדייסות ותחליפי החלב של התינוקות, מוחדרים באופן מלאכותי קטעי דנ"א מיצורים אחרים, המשנים את תכונות המזון.

ואימתי חקקם? לשאלה זו השיב בעל התורה תמימה את הדברים הבאים "דקאי על החוקים שחקק ד' בבריאת הטבע, שיתגדלו כל הגידולים כל אחד לעצמו בלא עירוב, כמו שכתוב באילנות ובבהמה למיניהם בפרשת בראשית, ובאופן כזה ישמרום עתה" (שם, י"ט, הערה ק"ל). כלומר, החוקים הם חוקי הבריאה, שעליהם מצווה ד' עתה שיש לשומרם. הוראת המונח "חוק", לפיכך, אינה גזירה שאין בה טעם, אלא המידה והסדר הנכון והמדויק של הבריאה, שהתורה אוסרת להפר אותו. בדרך זו פירש גם כן הרשב"ם איסור זה "…כשם שציוה הכתוב שכל אחד ואחד יוציא פרי למינהו במעשה בראשית, כך ציוה להנהיג את העולם בבהמות ובשדות ואילנות וגם בחרישת שור וחמור שהם שני מינים, וגם בצמר ופשתים שזה מן בהמות וזה מן קרקע וגידוליו" (שם, שם). החוק של הבריאה הוא החוק ה'למינהו', כלומר, יש מדורים שונים ונפרדים בבריאה, והם נוצרו בכוונת מכוון על מנת ליצור סדר מתוקן והתפתחות נכונה, הכלאת המינים השונים פוגעת בסדר שקבע ד' בבריאה, איסורי  הכלאיים השונים מוסברים על ידי הצורך לשמור על חוקי בראשית. הרמב"ן הוסיף והסביר"…והמרכיב שני מינין, משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים ד' בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות…" (שם) הכלאת מינים היא התערבות אסורה במעשה בראשית, מעין פעילות טכנולוגית הכפויה על הבריאה, והמעידה שאין העושה מרוצה ממעשה בראשית ואינו משתמש בו כפי שהוא, אלא  הוא מעוניין ליצור מינים חדשים. בלשונו של בעל ספר החינוך "נמנענו מלהעלות על רוחנו, אף כי נעשה בידינו, דבר שמראה בנו רצון לחליף דבר במעשה ד'" (מצוה ס"ב).

תעשיות הביוטכנולוגיה טוענות כי מדובר בפתרון אולטימטיבי לבעיות רבות, כגון חרקים ומחלות התוקפים את הצמחים, פיתוח עמידות בפני קור וחום, וייצור קל ומהיר של מזון שיאפשר לפתור את בעיית הרעב בעולם.

אחד הפולמוסים המפורסמים ביותר במדרש הינו הפולמוס בין רבי עקיבא וטורנוסרופוס, הדן בשאלה אלו מעשים נאים יותר – האם מעשי ד' או שמא מעשי בשר ודם. הנחתו היא, כי פועלו של הא-לקים חלקי, וכי הוא תלוי בבני אדם על מנת להשלימו. לראיה מביא טורנוסרופוס דוגמה מברית המילה. התינוק הזכר אינו נולד מהול, ולפיכך נדרשת מעורבות בני האדם להשלמת הבריאה בביצוע ברית המילה, ובמילותיו, "אמר לו טורנוסרופוס, אם הוא (ד') חפץ במילה, למה אינו יוצא הולד מהול ממעי אמו"? בתגובה מסביר רבי עקיבא, כי העובדה שד' נותן לבני האדם להשלים את מעשה הבריאה נובעת מרצונו לזכות את בני האדם במצוות. ד' מאציל מסמכויותיו לבניו, לא בשל תלותו בהשתדלותם, כי אם על מנת להעצימם, ובמילותיו, "ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן ד' את המצות לישראל אלא לצרף אותם בהם". כתימוכין לטענתו, מראה רבי עקיבא לטורנוסרופוס, דוגמה נוספת להזדמנות מכוונת שמספק ד' לבני האדם להשלים את מעשיו, כמובא במדרש, "הביא לו רבי עקיבא: שבלים וגלוסקאות. אמר לו: אלו מעשה ד', ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו, אין אלו נאים יותר מן השבלים ?"לפי רבי עקיבא, מאחר שד' מעוניין בייפוי כוחם של בני אנוש, ובעידוד מעורבותם האקטיבית ביצירה ובתיקון העולם, ממילא עשוי ד' לצמצם במכוון את מעשיו, על מנת להותיר את השלמתם בידי בני אדם (תזריע, פר' ז'). לאור מדרש זה תמה המהר"ל מפראג על פירוש הרמב"ן שטען כי איסור הכלאיים נובע מתוספת על הבריאה הבורא בששת ימי בראשית, ושכל יצירה מטילה דופי בשלמות הבריאה(גור אריה שם). מכאן טוען המהר"ל, שהדגש באיסור הוא על ערבוב המינים, דרך זו מנוגדת לכוונה הא-לוקית בבריאה "למינהו", ואינה ממשיכה אותה אלא מסיטה אותה מדרכה.

אחת התופעות ממנה חוששים החוקרים היא 'זיהום גנטי', מצב בו גנים עוברים מהצמחים המהונדסים לצמחי הבר. זיהום כזה עלול לא רק לשנות את צמחי הבר, אלא גם להשפיע על כל המערכת האקולוגית.

התייחסות לשאלת היתר השימוש בהנדסה גנטית מופיעה בספרו של הרב שלמה זלמן אויערבך וכך מובא שם, "בעניין שאלתו בדבר הנדסה גנטית, שמכניסה חלקיקי תאים מבריה אחת לשנייה ועל ידי זה משנים את תכונותיה של השנייה, ….בהרכבת עצים נראה דשפיר אסור אף אם ההרכבה היא רק על ידי זריקה של מיץ אשר אם היה זורע את המיץ באדמה לא היה צומח כלל, כי סוף סוף השדה זרועה משני מינים…" (מנחת שלמה ח"ב סי' צ"ז אות כ"ז). כמו בשיטות הקלאסיות, כך גם ביצירת צמחים טרנסגניים, כאשר משתמשים בזן אחר של אותו מין המכיל תכונה המבוקשת, אין כל חשש לאיסור כלאיים, מכיוון שמדובר על בני מין אחד. לעומת זאת, כאשר יוצרים צמח טרנסגני על ידי העברת גן מצמח בן מין אחר, צריך לשקול ברצינות האם אין הצמח החדש בן כלאיים והאם אין ביצירת צמח כזה משום איסור כלאיים. הרב אויערבך סבור שיש הבדל מהותי בין הרבעת בעלי חיים לבין הרכבת כלאים. בהרכבת כלאיים בבעלי חיים הקובע הוא מעשה ההרבעה, והעברת דנ"א, הצופן הגנטי, מבעל חיים אחד למשנהו בוודאי איננה בגדר מעשה הרבעה. בצמחים, לעומת זאת, קובעת התוצאה, ואם בפועל מתקבל צמח המשלב תכונותיהם של מינים שונים יתכן שיש כאן מעשה כלאים, ואפילו אם לא היה כאן מעשה ישיר בידי אדם (עיין נשמת אברהם ח"ד סי' תכ"ה עמ' ק"פ-קפ"ג, הערה 1, הדן בדבריו של הרב אויערבך) הרב דב ליאור סבור שאין איסור בהנדסה גנטית בצמחים ומשלוש סיבות האחת, איסור כלאים הוא רק כשמערבים מינים בדרך המקובלת. השנייה, מראית עין הינו כלל גדול בכלאים, ובהנדסה גנטית אין היכר לתערובת המינים. השלישית, התורה אסרה כלאים רק בעצם או ייחור המסוגל להתפתח ולצמוח, אבל פעולות להשבחת הפרי ועמידותו לא נאסרו (אמונת עתיך, עלון מס' 28, ניסן-אייר תשנ"ט).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד