פרשת קרח -בארץ אהבתי השקד פורח

כ״ג בסיון ה׳תשפ״ב (יונ 22, 2022) | עלון בית החולים, חומש במדבר, קרח

שָׁקֵד הוא עץ פרי ממשפחת הוורדיים. בזיהוי השקד כמעט שאין חילוקי דעות. זה העץ המוכר לנו גם בהווה ומניב שקדים. את עץ השקד נוהגים לכנות גם "שקדייה". קרוב לוודאי שזהו חידוש של המשורר לוין קיפניס, שהופיע לראשונה בשירו "לשנה טובה, שקדייה", שהפך לסמל של ראשית הפריחה בארץ ישראל.

פרשת קורח מתארת את מרד קורח ועדתו. קורח, יחד עם דתן, אבירם ו-250 מנהיגים מבני ישראל יוצאים נגד מנהיגותם של משה ואהרן ואומרים" רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ד' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ד'" (במדבר, י"ז, ג'). עדת קרח נבלעת באדמה, ומגיפה פורצת, לאחר המגפה בעדת ישראל, ואז מצווה ד' את משה לעשות מעשה, שבו יוכח אכן שהתפקיד היה מיועד לאהרון וזה על ידי 'נס המטות' האות מכוון כנגד תלונות עדת קרח על בחירת אהרן ושבטו, וכנגד האשמה בגרימת מותם של קרח ועדתו, והמגיפה הבאה בעקבות כך שמטילים בני ישראל על משה ואהרן "לאמר אתם המתם את עם ד'" (שם. ו'). "דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב… והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם" (שם, ט"ז-כ"ד). משה נצטווה לקחת את מטותיהם של שנים עשר נשיאי השבטים, לכתוב על כל מטה שם של אחד הנשיאים, ולהניח את המטות באוהל מועד. האיש אשר מטהו יפרח, כך נאמר, הוא האיש שבו בחר ד' לשרתו "ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים (שם, כ"ג). מדוע היה צורך במבחן נוסף? מדוע דווקא נבחר השקד ולא פרי עץ אחר? שאלה זו מובאת ברש"י "ולמה שקדים"? ותשובתו, "הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפרות, אף המעורר על הכהונה פורענתו ממהרת לבוא". פריחתו של מטה אהרון, המייצג את שבט לוי, לא מצביע על אהרון בלבד (ובחירת הכוהנים), אלא לכל שבט לוי, כיוון שהמטה היה אחד משניים-עשר – אחד לכל שבט. נקודה זו מודגשת על ידי הניסוח של הציווי על לקיחת המטות, "וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם" (שם, י"ז, י"ח). מסתבר שלא די היה בסילוקם של קורח ועדתו, עדיין לא ניתנה הוכחה ניצחת לבחירתו של אהרן ושל שבט לוי.

השקד הוא עץ קטן עם שורשים עמוקים, ולפיכך הוא יכול לגדול גם באזורים בהם הגשמים מועטים. הפרי הוא בית גלעין שעיר החלק הנאכל העיקרי הוא הזרע,הזנים התרבותיים מכילים כמות קטנה בהרבה של חומר זה ולפיכך יש להם טעם מתוק יותר. זרעי השקד התרבותי מכילים כמויות גדולות של שומן, חלבון, ויטמינים ומינרלים, ולכן יש להם ערך תזונתי רב.

יש מהפרשנים שמהם עולה כי אומנם העובדה שהעונש נעשה באופן פלאי, אירועים כאלה שלא בכל יום מתרחשים שהאדמה פוצה את פיה ובולעת, והאש אוכלת את מקריבי המחתות, מהווים ראיה כי א-לוקים חפץ במשה ואהרון, אך המבחן לא היה הוגן, מניסיון העבר גזרו משה ואהרן שעל הקרבת אש זרה נענשים בחומרה, שהרי נדב ואביהוא מתו בהקריבם אש זרה אשר לא ציווה אותם ד', על כן היה צורך במבחן אחר. במסכת יומא חז"ל מלמדים שהסדר של הפריחה השתנה, בדרך כלל בטבע הפרחים מופיעים ראשונים ועם תחילת הנץ נושרים הפרחים ואחרי שהנץ נושר אז מופיע הפרי, ואילו כאן כל השלבים נשארו, ולמרות שיצא כבר ציץ הפרח נשאר (נ"ה ע"ב). (עיין דעת זקנים מבעלי התו"ס פרק י"ז, כ"ג). הרשב"ם פירש שמבחן המטה היה שונה מכל מה שהכירו עד כה, בני ישראל היו מלומדים בניסים, אך נס פריחת המטה, אינו עוד אחד מאותם ניסים שכבר הכירו שכן כאן כל שלשת השלבים היו בתהליך טבעי שכל עם ישראל צפה בו, וכך דבריו, "נראה לפי הפשט, כשהוצִיאוֹ משה מְצָאוֹ שֶׁפָּרַח ולא יותר… אבל אחר כן, "ויצץ ציץ" לעיני כל ישראל ואחרי כן, "ויגמול שקדים". שכן הוא העניין בפירות האילן, שאם הכל היה בבת אחת, אם כן כשהוציאו משה נגמר כל אותו העניין תחילה. והנה לא היתה נראית לא הפריחה ולא הניצה…" לראשונה הנס מולבש בתוך הטבע. יש כאן תיאור של שלשה שלבים של צמיחת השקד מפרח לציץ ואח"כ לפרי. כלומר, ד' רצה ללמד את עם ישראל פרק בהתבוננות בטבע, שגם היא ניסית ומעתה הופעת הקדושה והכהונה ייראו בצורה טבעית. זה חלק מצורת החיים הטבעית של עם ישראל, שיש בה 'פרחי כהונה', כוהנים, וכהן גדול ששמים את הציץ לראשו ומהוה את 'הפרי הבשל' שמתפלל ומכפר על עם ישראל.

השקד הוא אחד מעצי הפרי המתורבתים הקדומים ביותר, בשל היכולת לגדל שקדים אטרקטיביים מזרעים. לפיכך, למרות שצמח זה לא מתאים לריבוי מנצרים או מייחורים, ניתן היה לגדל אותו עוד לפני גילוי טכניקת ההרכבה. דוגמה ארכאולוגית לממצא של שקד היא הפרי שנמצא בקברו של תות ענח' אמון במצרים (בערך 1325 לפנה"ס), שכנראה יובא מהלבנט.

הפועל שָׁקַד מופיע בתנ"ך תריסר פעמים, ומשמעו 'נזדרז והיה ער (לעניין)', 'נתן דעתו (עליו)'. כך למשל בנבואות הנחמה של ירמיהו, "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ נְאֻם ד'" (ל"א, כ"ז). בנבואה אחרת של ירמיהו – נבואתו המפורסמת על הרעה שתיפתח מצפון – עולה הקשר המילולי בין הפועל לעץ השקד, "וַיְהִי דְבַר ד' אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה .וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ" (א', י"א–י"ב). כלומר, עץ השקד מהווה סמל לזריזות, ומתבקש כעת מבט חיובי, הקב"ה מציין לטובה את ירמיהו על כך שהוא ראה גם את הצד הטוב שבמראה – לא רק את המקל אלא גם את הפריחה הטמונה בו. נראה כי מגמה זו היא מגמה שתימשך לאורך נבואותיו של ירמיהו – עליו לדעת לזהות בתוך נבואות הפורענות שלו גם את היסוד הטוב הטמון בהם כבסיס לבניין חדש .ואומנם הוראת השורש שק"ד מתאימה לתכונתו של עץ השקד למהר ולהוציא ציצים ופרחים קודם להתכסותו בעלווה, ראשון לשאר עצי הפרי הנשירים. מכאן גם נגזרת המילה שַׁקְדָן – אדם חרוץ, מי שזריז במלאכתו ומתמיד בה. בספרות חז"ל שַׁקְדָן הוא כינוי לאדם שמתמסר ללימוד תורה, "משמת בן עזאי בטלו השקדנים" (משנה סוטה ט', ט"ו), אולי בהשראת הפסוק, "אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם" (משלי ח', ל"ד).

השיר "השקדייה פורחת" הוא שהשריש את השם שקדייה לעץ השקד, כיוון שהשקד פורח בסמוך לט"ו בשבט, הפך עץ השקד מאז תחילת ההתיישבות היהודית המחודשת בארץ ישראל לסמלו של החג. שמו של עץ השקד הפך גם למקור לשמות פרטיים, הן לבנים והן לבנות, ולמקור לשמות משפחה נהוגים במדינת ישראל.

המטה בסיפור בחירת אהרן מהווה מילה מנחה ודו משמעית בפסקה. המטה הנו חפץ ממשי, אך הוא גם סמל להנהגה שבה זכה אהרן ומטהו מכל המטות, במובן של שבטי ישראל. השקד הוא סמל ארץ ישראל היפה והטובה, אהרון, מתואר בפרקי אבות, "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (פ"א, מ"ב). מאהרון הכהן למדנו מהי מנהיגות המשכינה שלום, צדק, אהבת הבריות, מנהיגות שיוצרת מציאות של גאולה. מנהיגות של אמונה בטוב. באמצעות מקל השקד מועבר מסר ערכי וחינוכי, לא די להעניש את המתקוממים, הכהונה תפקידה להשכין שלום בין אנשים, מטה אהרן שפרח היה בו גורם מחנך. אנו חיים בעולם בו המנהיגות היא נושא מתמיד לוויכוח, ולוואי וניתן היה להניח את מטה המנהיגים באהל מיוחד ורק מטה אחד היה פורח. אלא שהמציאות שלנו היא מציאות של חיפוש אנושי, לבטים וגם טעויות. חופש בחירה, גם בבחירה המוטעית. ובכל זאת, אפשר לקחת אתנו משהו ממעשה המטה ופריחתו. מנהיגות של אמונה בטוב, בני אדם זקוקים לדברים חיוביים, זו הסיבה שא-לוקים אינו מסתפק בהוכחות על דרך השלילה. הוא מבקש להצביע על אהרן כמי שיישא בכנפיו תקווה "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם" (שם). השראת שכינה אינה תוצאה של מי שהוא צאצא למשפחה הנכונה. לא די בייחוס, עליך לעמול כדי לבנות את המידות הנכונות, חז"ל ביטאו זאת כשדנו בסדרי קדימויות של הצלת נפשות, ואמרו, "ממזר תלמיד חכם, וכהן גדול עם הארץ, ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" (הוריות פ"ג מ"ח). השראת שכינה מיוצגת על ידי מי שבחר בטוב, אלו קריטריונים ברורים למדי – אמות מידה שעל פיהם יפרח המטה. המתבונן בלבלובם ובפריחתם של עצי השקד בארץ-ישראל, צריך לתת אל לבו כי עצים אלה מתרבים ומתקיימים בכוחות עצמם בזכות עקשנותם ומסירותם, התבונן בטבע ראה את פריחת השקד ולמד ממנו לבחור מנהיגים.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד