פרשת קרח – חוות דעת שניה

כ״ח בסיון ה׳תשע״ט (יול 1, 2019) | עלון בית החולים, חומש במדבר, קרח

חוות דעת היא הצגה של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו וכדו'. כותב חוות הדעת הוא לעיתים בגדר מומחה בלתי תלוי, ולעיתים ניתנת בגלוי בעקבות הזמנה של אינטרסנט ומתוך היענות לצרכיו.

פרשת קרח סובבת סביב המרד שארגן קורח נגד ההנהגה הוותיקה של משה ואהרון. הפרשת פותחת במילים "ויקח קרח…ודתן ואבירם… " (במדבר ט"ז א'-ב'). את מי לקח? או את מה לקח? לקושי הלשוני- דקדוקי מתבקש הסבר, שהרי בקשר לפועל "ויקח" המצריך המשך במושא ישיר המיישב את השאלה את מי או מה לקח סתם הכתוב ולא פירש? עוד קשה מדוע סתם הכתוב ולא פירש מה הסיבה שערער קרח על מנהיגותו של משה רבינו, ערעור על מנהיגותו של משה מחייב עילה משמעותית? רש"י בפירושו כתב "… ויקח קרח – לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה, וזהו שתרגם אונקלוס ואתפלג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת, וכן (איוב טו, יב) מה יקחך לבך, לוקח אותך להפליגך משאר בני אדם…." (רש"י במדבר פרק ט"ז פס' א'), כלומר, המוטיבציה הראשונית פלגנית, המניע אישי, הסיבה שמביאה את קרח להקים קואליציה עם שאר מרי הנפש ולבדל עצמו משאר העם גישתו הפלגנית. ר' אליהו מזרחי מציע לשים את המילה "את", המאפיינת מושא, לפני ייחוסו של קרח. היינו: "ויקח קרח- את – בן יצהר וכו'" (רא"ם שם), כלומר, הוא הביא את ייחוסו כסיבה לכך מדוע מגיעה הכהונה דווקא לו. בכתובים אמנם מופיעות בפי קרח שאלות נוקבות, "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' ומדוע תתנשאו על קהל ד'" (במדבר ט"ז ג'), התורה בדרך שבחרה לפתוח פרשה זו מלמדת שיש לברר את המגמה עוד בטרם מבררים את הטענות, על כן בחר רש"י לפתוח את פירושו לפרשה במילים הבאות:  "ויקח קרח – פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא…" (שם, שם), כלומר, בפרשה זו יותר מכל מקום אחר המדרש נחוץ להבנת העניין, מהי המוטיבציה, הבאת המדרש אינה רק כדי להסביר באמצעותו את הקושי המסתתר בפשט הכתוב, כפי שהוא נוהג במקומות אחרים, כאן, מדרשי חז"ל קרובים הם אל הפשט עצמו, המדרש במקרה זה הוא הוא הפשט.

לחוות דעת שנייה יכולה להיות השפעה קריטית על האבחנה, התוכנית הטיפולית ותהליך ההחלמה. חוות דעת שנייה בישראל מובטחת על פי חוק זכויות החולה וניתנת בסבסוד ביטוחי הבריאות המשלימים. זהו אחד השירותים שחולים משתמשים בהם ביותר בביטוחים המשלימים.

במסורת היהודית נתפש המרד של קרח ועדתו נגד מנהיגותו של משה, כסמל האולטימטיבי של "מחלוקת שלא לשם שמיים" (אבות, פ"ה מ"ז). חז"ל מבחינים בין שני סוגי מחלוקות, "…שהיא לשם שמיים…ושאינה לשם שמיים…איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמיים? זו מחלוקת שמאי והלל, ושאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (אבות שם, שם). האם חז"ל רצו להרבות מחלוקות בישראל כשצידדו במחלוקת לשם שמיים ואמרו שסופה להתקיים? מדוע קשרו בין מניעיה  של המחלוקת "לשם שמיים" ובין התמדתה "סופה להתקיים"? גם הדוגמא המובאת במשנה למחלוקת לשם שמיים תמוהה, והלוא מחלוקת הלל ושמאי אינה תואמת את ההנחה ש"סופה להתקיים", שהרי נפסקה ההלכה כבית הלל ופסקה מלהוות מחלוקת? (ר' שמעון בן צמח דוראן בפירוש מגן אבות שם), ויותר מכך עובדתית הדברים קשים, מה למניעיה של המחלוקת ולשאלת המשכיותה, והרי כל מחלוקת מסתיימת בקביעת ההלכה כאחת הדעות, וממילא פסקה מלהיות מחלוקת? (ר' יצחק עראמה שער ע"ח). רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה שם עסק במקצת משאלות אלו וזה לשונו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, כלומר שאנשי המחלוקת ההיא מתקיימים ואינם אובדין, כמחלוקת הלל ושמאי, שלא אבדו, לא תלמידי בית שמאי ולא תלמידי בית הלל, אבל קרח ועדתו אבדו. כלומר, ביטוי זה "סופה להתקיים" מתייחס לבעלי המחלוקת, ויש בו הבטחה לאריכות ימיהם, בניגוד לאובדנם של קרח ועדתו, פירוש נוסף מביא הברטנורא "…ואני שמעתי פירוש "סופה" תכליתה המבוקש מעניינה. והמחלוקת שהיא לשם שמיים התכלית והסוף המבוקש מאותה מחלוקת להשיג האמת, וזה מתקיים כמו שנתבאר, מתוך הוויכוח יתבאר האמת…ומחלוקת שלא לשם שמיים תכלית הנרצה בה הוא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים…." (ברטנורא, אבות, שם, שם), על פי פירוש זה, מימוש ההבטחה היא דווקא כאשר ההכרעה תהיה לצד האמת, תכליתה של המחלוקת שבסוף תתברר, שזו מטרת החולקים לשם שמיים.

מחקר חדש מדגיש את החשיבות לכך שרופאים וחולים צריכים להיות מודעים להטיות אפשריות בתהליך קבלת ההחלטות בייעוצי חוות דעת שנייה, מטרת המחקר הייתה לבדוק האם רופאים מוטים בהחלטותיהם על ידי חוות דעת קודמת שניתנה למטופל, או עקב הידיעה כי תינתן חוות דעת שנייה על דעתם.

המלבי"ם בפירושו נדרש לביאור המחלוקות הנזכרות במשנה, אלא שהוא מתמקד בצד החברתי של כל מחלוקת תוך בחינת ההתנהגות הקבוצתית. לדבריו חז"ל למדונו שמחלוקת שהיא לשם שמיים כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה, כי כולם מתכוונים לתכלית אחת לשם שמיים. אולם מחלוקת שאינה לשם שמיים, רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד, כי כל אחד מן היחידים מכווין תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חברו, כעניין שהיה מחלוקת בין קרח ועדתו, ודברי המשנה מדויקים מחלוקת קרח ועדתו, ולא קרח עדתו ומשה, שכל אחד מן העדה הרעה הזאת התכוון כוונה אחרת מתנגדת לזולתו. (ע"פ מלבים, התורה והמצווה, במדבר פר' ט"ז פס' א'). לצד מאמר זה בשבחה של המחלוקת לשם שמיים, ישנו היגד נוסף התומך בקיומה של מחלוקת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" (עירובין י"ג ע"ב וגיטין ו' ע"ב), נראה אפוא, כי מילות שבח אלו נועדו להעניק ערך רב גם לדברים שנדחו, אך אין בהם כדי להנציח את המחלוקת, במקומות אלו בהם הובא מאמר זה הוכרעה המחלוקת כאחד הצדדים (פרופ' חנה כשר, על המחלוקת, פרשת קרח, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן, מספר 347). ספרי הדרוש והמוסר גינו את המחלוקת, קורח נהפך לסמל של סכנת המחלוקת הלא-לגיטימית, ממחלוקת קרח יש ליקח מוסר עד היכן גדול עונש של מחלוקת. רב החכם התלמודי אומר: "כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, (מצוות לא תעשה מן התורה) שנאמר "ולא יהיה כקורח וכעדתו" (סנהדרין דף ז' ע"א).

במהלך המחקר לחלק מן הרופאים נאמר כי החולה שמע חוות דעת קודמת, אך לא נאמר להם מהי. לחלק אחר נאמר מהי. לחלק האחרון נאמר כי לאחר שמיעת דעתם החולה מעוניין לשמוע חוות דעת נוספת. נמצא, כי כאשר האורתופדים ידעו כי הרופא הראשון המליץ על ניתוח, הם נטו להמליץ גם על ניתוח, ואילו כאשר המטופל התכוון לחפש חוות דעת שנייה, האורתופדים נטו להמליץ על טיפול שמרני.

דעת הרופא מהווה גורם משפיע בקביעה אם יש לחלל שבת על חולה מסוים ועל מחלה. וכך פסק הרמב"ם "… חולה שיש בו סכנה עושים לו כל צרכיו בשבת על פי רופא אומן של אותו מקום…וכן אם אמר רופא לחלל עליו את השבת ורופא אחר אומר אינו צריך מחללין עליו את השבת שספק נפשות דוחה את השבת. לפיכך חולה שיש בו סכנה עושין לו כל צרכיו בשבת על פי רופא אומן של אותו מקום. ספק שהוא צריך לחלל עליו את השבת ספק שאינו צריך, וכן אם אמר רופא לחלל עליו את השבת ורופא אחר אומר אינו צריך – מחללין עליו את השבת שספק נפשות דוחה את השבת" (הל' שבת פ"ב ה"א). הרמב"ם מסביר את המחלות שיש בהם סכנה ומסכם "וכן כל חולי שהרופאים אומרין שזה יש בו סכנה אף על פי שהוא בעור הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת על פיהם" (הל' שבת פ" ה"ה). לגבי אי אפשרות לצום ביום הכיפורים קובעת ההלכה שדעת החולה, אם אומר שאינו יכול לצום, מהווה יסוד לדחיית הצום. דעת הרופא קובעת גם במקרים שהחולה טוען שיכול לצום או שאם אומר שאינו יודע. במשנה למדנו "החולה מאכילין אותו על פי בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די" (יומא פ"ח מ"ה) רש"י מבאר "על פי בקיאין אם יאמרו שני רופאים שהוא מסוכן אם אינו אוכל" (רש"י שם), מדברי רש"י אלה נראה שחוות דעת רפואית בנושא כזה של צום יום הכיפורים זקוקה לשני רופאים ולא מספיק רופא אחד. לעומתו הרמב"ם סבור "…אמר החולה איני צריך והרופא אומר צריך מאכילין אותו על פיו, והוא שיהיה רופא בקיא" (רמב"ם הל' שביתת עשור פ"ב ה"ח) מדברי הרמב"ם האלה לומדים שמקבלים דעת רופא אחד אם הוא קובע שהחולה צריך לאכול בניגוד לדעת החולה עצמו, ובתנאי שהרופא יהיה בקי. אם יש חילוקי דעות בין הרופאים "אם נחלקו הרופאים ואמרו מקצתם צריך להאכילו ומקצתם אמרו שאינו צריך שומעים לבקיאים או לרוב. ואם היו שווים במניינם ובמומחיותם לפי דעתנו, מאכילים אותו. לפי שכלל אצלנו ספק נפשות להקל". (רמב"ם שם, שם). בשאלת ההחלטה אם לעבור ניתוח מסוכן כתב בעל השבות יעקב שיש להתייעץ עם מספר רופאים בטרם תתקבל ההחלטה, ולאחר מכן להיעזר בגורם אובייקטיבי לצורך קבלת ההחלטה הנכונה "..מכל מקום צריך להיות מתון מאוד בדבר לפקח עם רופאין מומחין שבעיר ויעשה ע"פ רוב דעות הרופאים עם הסכמת החכם שבעיר" (מובא בפתחי תשובה, יו"ד של"ט ס"ק א', ובשו"ת אגרות משה יו"ד, ח"ג סי' ל"ו).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד