פרשת ראה – ביקור חולים

ט״ו בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 24, 2018) | עלון בית החולים, ראה, חומש דברים

דף שבועי 253 בר אילן משה מסלק הצידה את תחושת האכזבה והעלבון האישי, לא משה, העניו באדם, הוא שיעסוק בגינוני כבוד, אך מחלה מן הסוג הזה מחייבת התערבות של הדרג הבכיר ביותר, משה לבדו, אינו מסוגל לטפל במחלה כל כך מורכבת "ויאמר משה בזאת תדעון כי ד' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי"(שם ט"ז כ"ח) רק התערבות אלוקית שתוכיח את צדקת שליחותו ואמיתות התורה תוכל לגבור על מרד שכזה "אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא ד' שלחני"(שם כ"ט). על אף שפשט הפסוק עוסק בעדת קרח, מפסוק זה למדו חכמים רמז למצוות ביקור חולים  "רמז לבקור חולים מן התורה מנין, שנאמר "אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל אדם", מאי משמע? אמר רבא, אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרין אותן"(נדרים ל"ט ע"ב) וכיצד מצאו רמז למצווה זו בפסוק עצמו "ובני אדם מבקרין אותן – והיינו דכתיב ופקודת כל אדם יפקד עליהם" (ר"ן שם) הפסוק מתאר את האופן הרגיל בו מסתיימים החיים כמקובל בטבעו של עולם, מה שלא יזכו לו עדת קרח, מי שנטל חלק באותה מרידה, לא ינוח בשלום על משכבו, האנמנזה מחייבת טיפול שרש, המרידה מסתיימת בפעירת האדמה ובליעתם של אלו המערערים על מנהיגותם של משה ואהרון לתוכה "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש, וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל""(שם ט"ז ל"ב ל"ג).

חוק זכויות החולה התשנ"ו- 1996, מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ופרטיותו. החוק מקנה לו זכויות ומידע החיוניים להמשך הטיפול בו ומחייב את הסכמתו. סעיף 5 קובע "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי אנוש".

ישנם מקורות נוספים מהם נלמדת מצוות ביקור חולים  "אחרי ד' אלוקיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה, והלא כבר נאמר כי ד' אלקיך אש אוכלה הוא, אלא הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הקב"ה ביקר חולים דכתיב "וירא אליו ד' באלוני ממרא", אף אתה בקר חולים"(סוטה י"ד ע"א) מקור זה מתאר את אלוקים המבקר את אברהם אבינו לאחר ברית המילה, בעת שהוא מוטל באהל כואב, אלא שאת אברהם בחוליו לא רק אלוקים ביקר, התורה מספרת כי בזמן שאלוקים מתגלה אל אברהם הופיעו שלושה אנשים בפתח אוהלו  "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עלו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה"(בראשית י"ח ב') לפי מסורת חכמינו אנשים אלו שליחים מן המרום, מלאכים היו, ולכל אחד מהם שליחות שונה, "אחד לבשר את שרה, ואחד להפוך את סדום, ואחד לרפאות את אברהם"(רש"י שם ע"פ בראשית רבה נ' ב') הכוונה למלאך רפאל שנשלח כדי לרפאות את אברהם מחוליו, דבר שהוא תמוה! שהרי אלוקים, רופא כל בשר, בא לבקרו בעצמו, ולבטח יכול היה לרפא אותו! ומדוע יש צורך במלאך רפאל שיבצע שליחותו? אלא מכאן נלמדת דרשת חז"ל שהרוצה ללכת בדרכו של הבורא ולהידמות לו עליו לבקר חולים, שהרי לא בשביל לרפאות הגיע אלוקים, אלא לבקר את אברהם על מיטת חוליו.

יחסי חולה רופא מורכבים, להתנהגות ליד מיטת חולה השפעה משמעותית על מערכת יחסים זו, לטון הדיבור, לשפת הגוף, לפתיחות ולנוכחות, יכולה להיות השפעה מרגיעה ומנחמת, אך  עשויה גם להיווצר מהתנהגות לא נכונה תחושה של פחד ובדידות. בית חולים מורכב מספר רב של גורמים, צוות טכני, עובדים סוציאליים ואחרים, המעורבים במהלך הטיפול.

מצוות ביקור חולים ביסודה היא דאגה לכל צרכיו של החולה, ולבקשת רחמים עליו, (ע"פ נדרים מ'  ע"א) על אף ששירותי הרפואה המודרניים הכוללים גם אשפוז בבית חולים לפרקי זמן, וכוללים דאגה לכל צרכיו של החולה, לכאורה מסירים חיוב מצווה זו, מקובל שמצוות ביקור חולים לא בטלה כך דעתו של הרב וולדינברג המבסס את הפסק על סמך דברי הרמב"ן בספר "תורת האדם", שער המיחוש, הסבור שלמצוות ביקור חולים שלושה חלקים, מלבד העיון בצרכי החולה, יש לבקש עליו רחמים בתפילה ובתחנונים, וכן כדי שימצא נחת רוח עם חבריו, שדואגים מתעניינים בשלומו, "…ושני טעמים אלו הרי הם נמצאים בתדירויות גם כשישנם מי שיטפלו בצרכיו"(ציץ אליעזר ח"ה סי' ג') ואסיים בהסבר של הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהלך השבוע לעולמו, שהסביר את חשיבותה של מצווה זו, ומדוע  נרמזת בסיפור קרח ועדתו, הרב הקשה מדוע חשש משה שקרח ועדתו ייחלו וימותו ממחלתם כדרכו של עולם? מדוע זה לא ייחשב עונש עבורם? מדוע היה צריך להמיתם בדרך שאינה דרך העולם? והשיב הרב, משה חשש משני דברים שעשויים לקרות בחוליים, האחד, ישבר ליבם ויתחרטו על מעשיהם, אולי תתקבל תשובתם ויבריאו ממחלתם, הרואים יסברו שהעובדה ששבו לאיתנם מלמדת שצדקו בטענתם, שהרי הבריאו ממחלתם ונמצא שיתחלל שם שמיים על ידם "לא ד' שלחני", והטעם השני, כשייחלו יבואו הקהל לבקרם ובכך יקיימו מצווה על ידם, וזכות מצווה זו שבאה על ידם תרפא אותם מחוליים ועל ידי כך יינצלו ממיתה, על כן ביקש משה שתבלע האדמה אותם וללמדך עד כמה יקרה וחשובה מצוות ביקור חולים שעשויה הייתה להציל רשעים אלו אילו היו זוכים ומתקייימת המצווה על ידם.

.               בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד