פרשת ראה – הלקטוז

ט״ו בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 24, 2018) | עלון בית החולים, ראה, חומש דברים

לקטוז, המכונה גם סוכר החלב, הוא דו סוכר המורכב מהסוכרים גלוקוז וגלקטוז, הקשורים בקשר β גליקוזידי בין הפחמנים 1 ו-4. הסוכר מהווה 2%-‏8% מהמוצקים בחלב היונקים. מקור שמו הוא השם הלטיני לחלב, Lac, בתוספת הסיומת 'וז' הניתנת לסוכרים. הלקטוז מפורק במעי הדק על ידי האנזים לקטאז המבצע הידרוליזה של הקשר הגליקוזידי, כתוצאה מכך מפורק הלקטוז לשני חד סוכרים גלוקוז וגלקטוז, שיכולים להיספג בתאים.

איסור אכילת חלב לאחר אכילת בשר מדברי חכמי0 "גופא: אמר רב חסדא: אכל בשר – אסור לאכול גבינה, גבינה – מותר לאכול בשר. בתלמוד מובא מעשה במר עוקבא, חכם תלמודי, המעיד על עצמו "…אנא להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאלו אבא כי הוה אכל בישרא האידנא, לא הוה אכיל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא אכילנא" (חולין ק"ה א'). (= אני לגבי עניין זה חומץ בן יין ביחס לאבא, (כלומר, מעשיי פחות משובחים מאלה של אבא), שהרי אבא כאשר היה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה עד למחר באותה שעה, ואילו אני באותה סעודה אינני אוכל גבינה, אך בסעודה אחרת אני אוכל). שני טעמים הובאו בהסבר דעתו של רב חסדא האוסר למי שאכל בשר לאכול מיד גבינה, האחד, שאריות הבשר שנותרו בין השניים וכאילו אוכל בשר וחלב ביחד (רמב"ם הל' מאכלות אסורות  פ"ט  הכ"ח). והשני, משום שהבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך טעמו (רש"י לחולין ק"ה ע"א, ד"ה "אסור לאוכל גבינה"). אין תמימות דעים בין הפוסקים לגבי התנאים הנדרשים כדי שיותר לאכול מאכלי חלב.  הדעה המקלה, רבנו תם ובעל הלכות גדולות, שאין צורך להמתין זמן מסוים, אלא די לקנח את הפה ולנקות את הידיים, בעדותו של מר עוקבא יש לבאר אחת מן השתיים, או שהתכוון למקרה שבו לא נטל ידיו וקינח את פיו אחרי אכילת בשר, או שמר עוקבא החמיר על עצמו, פחות מאביו, אך מעבר לדרישת ההלכה (מובא בתוספות לחולין ק"ד ע"ב בד"ה "עוף"). אפשרות אחרת לפרש את דברי מר עוקבא מובאת בדברי התוספות במקום אחר, ולפיה, במידה והחליפו את השולחן או את המפה אין צורך להשתהות, וניתן לאכול מיד לאחר פעולות הסיום מאכלי חלב, השרי נחשבת אכילה זו כסעודה אחרת (ע"פ תוס" לחולין ק"ה ע"א ד"ה "לסעודתא"). יש פוסקים שסברו שיש הכרח להמתין בין הסעודות כדברי מר עוקבא הרמב"ם פסק שיש להמתין שש שעות (הל' מאכלות אסורות פ"ט הכ"ח). מחבר השולחן ערוך פסק כרמב"ם ומדברי הרמ"א משמע שמאמץ את שיטת רבינו תם, שאין צורך להמתין כלל בין אכילת בשר וחלב, ודי בקינוח הפה ונטילת ידיים ומוסיף ומציין למנהג שפשט במדינות אלו (תפוצת אשכנז) של המתנת שעה אחת (יו"ד סי' פ"ט סעי' א'). המנהג להמתין שלוש שעות נעוץ בעובדה ששעות בהלכה הינן 'שעות זמניות', כלומר לשעות המחושבות לפי חלק יחסי של היממה, ולכן אורכן שונה בחורף ובקיץ, ועל לדעת הפרי חדש די בהמתנת ארבע שעות (פרי חדש, יו"ד סי' פ"ט ס"ק ו'), בעל ה'מזמור לדוד' מציין להמתנת שלוש בלבד (מזמור לדוד, ליוורנו תקע"ח, הל' בשר בחלב י' פ"ט, דף ס"א ע"א). החיי אדם פסק להקל לחולה "שמי שנהג תמיד להמתין בין אכילת בשר לחלב שש שעות ועכשיו מפני חולשתו רצה לנהוג כהמקילין רק איזה שעות כיון דלכל הדעות אין איסור האיסור רק מחמת סייג וגדר ואם כן מהני לזה התרה להמקילין" (חיי אדם, סימן קכ"ז סעיף י'). כך מובא ביד אפרים על השולחן ערוך "…ובמקום שיש מיחוש חולי יש לסמוך על דעת הפרי חדש" (יו"ד סי' פ"ט).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד