פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

ד׳ באב ה׳תשפ״ב (אוג 1, 2022) | עלון בית החולים, שופטים, חומש דברים

מחליפי ניתוח

ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים מתבצעים ללא אשפוז.

הציווי המרכזי בעניין מינוי דיינים מופיע בפרשת שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ד' א-לוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק" (דברים ט"ז, י"ח). כיצד נבחרו השופטים? מה היו דרישות העיסוק לתפקידים אלו? התורה אינה עוסקת בכך, אך הרמב"ם בהלכות סנהדרין מסכם ומרחיב את דברי התלמוד ומפרט את הכישורים והאופי של המועמדים לסנהדרין, "אין מעמידין בסנהדרין… אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלגין בחכמת התורה, בעלי דיעה מרובה, יודעים קצת משאר חכמות, כגון, רפואות וחשבון ותקופות ומזלות" (פ"ב, א'-ז'). ובעניין שופטים זוטרים כותב הרמב"ם, "בית דין של שלושה, אף על פי שאין מדקדקין בהם בכל אלו הדברים, צריך שיהיה בכל אחד מהם שבעה דברים ואלו הם, חכמה וענוה ויראה ושנאת ממון ואהבת האמת ואהבת הבריות להם ובעלי שם טוב" (שם, פ"א, ה"א). אם כן, הרמב"ם מזכיר שלושה מרכיבים בבחירת השופטים, מופלגים בחכמת התורה. חכמים ונבונים, יודעים קצת משאר חכמות, "כגון, רפואות…וכדו'", ואישיות – ענווה ויראה, אהבת האמת ואהבת הבריות וכדו'. מסיומה של הפרשה עוסקת במצות "עגלה ערופה", ניתן ללמוד הלכה למעשה מה על תפקידם של הדיינים. בסוף הפרשה אנו קוראים על פרשת עגלה ערופה – עגלה שיש להרוג בנחל אם נמצא אדם נרצח. במצוות עגלה ערופה מתארת כמה פעולות לא שגרתיות, יציאת הזקנים מירושלים כדי למדוד את המרחק ממקום מותו של החלל אל העיר הקרובה, "וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל", התורה מצווה על לקיחת עגלה, להוריד אותה אל נחל איתן, שם תיערף ולאחר מכן ירחצו הזקנים את ידיהם בנחל על העגלה הערופה, ויכריזו "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה" (שם, כ"א ח'). מהו, אם כן, הרעיון שעומד מאחורי עריפת עגלה זו? מדוע עורפים עגלה ליד נחל איתן?

הטכנולוגיות החדשות האמורות להחליף ניתוחים מתפתחות בקצב גבוה הרבה יותר מאשר הניתוחים עצמם והכוונה הינה לטפל עד כמה שניתן בכל בעיה רפואית. לטיפול מחליף ניתוח יתרונות רבים וברורים – זהו הליך בטוח יותר, שדורש זמן החלמה קצר בלבד, חוסך סבל וכאב ומונע סיבוכים וזיהומים.

מסביר רש"י "אל נחל איתן – קשה שלא נעבד", כלומר, מקום עריפת העגלה הוא מקום ראוי מאד לזריעה כי יש שם הרבה מים, נטישתו בעקבות עריפת העגלה עושה רושם רב. וממשיך רש"י "וערפו – …אמר ד' תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות". עגלה הנערפת אשר עדיין לא המליטה ולא נתנה חלב מעורר את תחושות האנשים על ההפסד וההחמצה בהריגתה. מכאן ניתן להבין את טעמה של המצווה, הרוג אשר לא נודע מי הכהו, מבטא זלזול בקדושת ערך חיי האדם. דבר זה עלול לחלחל בחברה ולהביא לזילות קדושת חיי האדם. לכן התורה מצווה אותנו לעסוק עסק רב עם הדיינים ולמדוד מה היא העיר הקרובה לחלל, כל זה יביא בעקבותיו ציבור גדול לעקוב אחר הנעשה ומתוך תחושת ההחמצה על העגלה והשדה יבואו לידי תחושה חזקה יותר של ההחמצה האיומה באובדן חיי אדם ומתוך כך יבואו לידי הכרה בקדושת ערך חיי האדם. חז"ל במשנה תמהים על הצהרת זקני העיר שלא שפכו את דמו של הנרצח, "וכי על דעתינו עלתה שזקני בית דין שופכי דמים הם?!", ולפיכך הם מסבירים שמשמעות הכרזה זו היא, שזקני העיר אומרים שלא נמנעו מללוותו ומלתת לו אוכל. העובדה שלא ליוו את הנהרג ולא נתנו לו מענה כלכלי, אילצה אותו לצאת אל מחוץ לעיר ששם נרצח. שאלה נוספת שמתעוררת בעת קריאת הפרשה מדוע לא מתחקים על עקבות הרוצח?! מדוע מודדים את המרחק לעיר הקרובה?!, הרמב"ם, כותב במורה הנבוכים שקירבת מעשה הרצח לעיר איננו מורה על מוצאו המשוער של הנרצח, אלא על מוצאו המשוער של הרוצח. סטטיסטית, יותר הגיוני שהוא יימצא קרוב לעיר מוצאו. כמו כן פושעים רבים יחפשו מקלט קרוב באזור מגוריהם, כמובן שהרצח לא קרה באשמת הזקנים, ולכן הרמב"ם מוסיף שמטרת הפעילות הפומבית בנחל היא 'לעשות קול' לרצח, כלומר לפרסם את המאורע כדי שמי שיודע עדות על הרצח יבוא ויעיד, ולא יניח זאת מדעתו (ח"ג פרק מ').

דוגמאות לטיפולים מחליפי ניתוח כוללות, למשל, ריסוק חוץ גופי של אבנים בכליות, טיפולים רדיואקטיביים בגידולים בערמונית, טיפול בקרן לייזר כנגד כאבי גב ומחליף ניתוחי פריצת דיסק, ככל שהרפואה מתקדמת, כך מתפתחות טכניקות חדשניות שמטרתן להחליף ניתוחים בטיפולים הללו, כגון, גינקולוגיה, אורולוגיה, כירורגיה, אונקולוגיה ועוד.

הרמב"ן התקשה על פירוש זה, מבחינת הרמב"ם ניתן היה גם לצוות על זקני העיר לצווח בקולי קולות, העובדה כי המעשה נעשה בנחל איתן שאיננו מעובד תמוה, מדוע לא לעשות כן בשדה טוב וראוי לזריעה?! כלומר, פרטי המצווה לא תואמים את התכלית אליה כיוון הרמב"ם. הרמב"ן רואה בעבירה זו גם עבירה שבין אדם למקום, שכן הריגת אדם הנברא בצלם א-לוקים, הינה חילול אותו צלם, ויש לכפר על כך, זקני העיר הקרובה, הם האחראים על תחום השיפוט שלא יארע רצח בתחומה, בית הדין הגדול בירושלים המבצע את המדידה בפועל הינו הכתובת העליונה לשיפוט המוניציפאלי. המדידה נעשית על ידם האחריות העליונה לתחומים השיפוטיים מוטלת עליהם, על כן, הם יוצאים ומודדים באיזו תחום מן הערים האחריות נופלת, איזו היא העיר הקרובה ממנה ניתן לשער שיצא הרוצח. ר' שמשון רפאל הירש בהתייחס לדברי הרמב"ם מוסיף, כי למדידה זו ערך נוסף, מעשה המדידה הינו מעשה סמלי. אין כוונתו רק לומר שבוודאי הרוצח יצא מן העיר הקרובה, כוונתו בעיקר להטיל אחריות על סביבתו הקרובה של הרוצח, לאחר שנמצאה העיר הקרובה, לוקחים זקני אותה העיר עגלה תמימה אשר לא נשאה עול, ומביאים אותה אל נחל איתן שם הם ועורפים את ראשה של העגלה. חז"ל, סבורים כי עריפת העגלה איננה כנגד הרוצח אלא כנגד ראשו של הנרצח, (סוטה מ"ו, ע"ב).העגלה הינה, "עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל". והנחל הינו, "נַחַל אֵיתָן אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד בּוֹ וְלֹא יִזָּרֵעַ". תיאורים אלו מדגישים את משמעותו של המוות אשר מביא לקטיעה של החיים בטרם מומשו. כשם שהעגלה תיערף בטרם עלה עליה עול והנחל לא יממש את ייעודו וייזרע, כך אותו נרצח הלך בטרם עת ולא יממש את כוחות החיים שהיו טמונים בו.

בשנים האחרונות פיתחו באמצעות קרני הרנטגן הממוקדות עולה לא-פולשנית לטיפול בנגעים ובשאריות של גידולים וגרורות, באמצעות הרס ממוקד של ה  DNA-המזינים את הגידול.הקרינה מונחית מטרה מונעת ניתוחים והתערבות פולשנית . גם את גלי הרדיו רתמו לשימושים נרחבים ברפואה והיום ניתן למצוא הליכים לא פולשניים לטיפול בכאבי גב באמצעות גלי רדיו אורות התשובה הוא ספרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מקימה ורבה הראשון של הרבנות הראשית. נפטר בג' אלל תשצ"ה, 1935. דמותו האגדית תועדה בספרים רבים והגותו נחקרה בספרים ומאות מאמרים בעולם האקדמי ומחוצה לו. הרב קוק מתאר את נושא התשובה כחלק עיקרי בהגותו המקורית. ספרו 'אורות התשובה' נערך על ידי בנו הרב צבי יהודה מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסידרם. כבר בפרק הראשון של 'אורות התשובה' מצויים כמה מיסודות מהפכת התשובה שהרב קוק מחולל. הרב קוק מחדש כי ישנה תשובה טבעית, גופנית, שבה אנחנו למדים איך לספק לגוף תנאים טובים יותר להתחדשות ובנייה. ע"י אספקת מזון איכותי יותר שמתאים לגוף ולמערכת העיכול שלנו. ובכך מחזקים את המערכת החיסונית שלנו, וישנה תשובה שכלית, אמונית, תודעתית, שבה אנחנו למדים איך לספק לנפש שלנו תנאים טובים יותר להתחדשות ובנייה רוחנית. ע"י אספקת מזון רוחני איכותי יותר.  התשובה הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע וחוקי המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה, הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם. המדיצינה (=הרפואה) עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו,ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית.עד כמה שיש בגבולות החיים להחזיר לאדם את כל האבוד ממנו מצד החטאים מהרסי הגוף וכחותיו. לפיכך מעבדות המחקר של מדע הרפואה, הם בתי המדרש של התשובה הגופנית, והרופאים, הם הם ה'מחזירים בתשובה' זו. עוד כותב הרב קוק, "כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה […] גם תשובה גשמית יוצרת דם בריא, בשר בריא" (אורות, עמ' פ'). מצוות השמירה על הבריאות, "ונשמרתם מאד לנפשותיכם",  היא אבן יסוד ביהדות, שבגלל טרדות היום יום אנחנו שוכחים אותה לפעמים. רבים  מאיתנו,  גם אלה המוגדרים כדתיים, צריכים  לעבור תהליך של חזרה בתשובה גופנית. הרב קוק כותב שכשחוזרים אליו, חוזרים בעצם אל עצמנו.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד

פרשת חוקת – חוק ההפלות – מה חושבת היהדות

הזכות להפלה אינה יותר זכות חוקתית פדרלית. כעת, הזכות תהיה תלויה במדינות עצמן. כיום, כמעט מחצית מכל המדינות בארצות הברית העבירו כבר או יעבירו חוקים שאוסרים הפלות בזמן שהאחרות קבעו רגולציה נוקשה על התהליך. הפלה היא אחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, מזה כמעט...

קראו עוד