פרשת שלח – טיפול נראטיבי למרגלים

ט״ז בסיון ה׳תשפ״ב (יונ 15, 2022) | עלון בית החולים, שלח, חומש במדבר

טיפול נרטיבי היא שיטת טיפול נפשי שעוסקת בסיפור חייו של המטופל, קשייו ומצוקותיו, ובבניית סיפור, חדש, המקל על ההתמודדות עם הבעיות. השיטה פותחה בשנות השבעים. עם זאת, כבר בימיה הראשונים של גישת הפסיכואנליזה של פרויד, נכללו בה גם אלמנטים סיפוריים. המטפל הקשיב לסיפור ובאמצעותו סייע למטופל להבין את עולמו המודחק.

פרשת שלח לך מתארת את האנשים ששלח משה רבנו לראות את הארץ. לאורך כל הפרשה הם נקראים תיירים. לעולם אין הם נקראים "מרגלים", ואף פעולתם אינה נקראת "ריגול". "שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן" (במדבר, י"ג ב'). רק בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר, כשמכֹל דור יוצאי מצרים נשארו יהושע וכָלֵב בלבד, תוארו מעשיהם על ידי משה בספר דברים כריגול, "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ הָהָרָה וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיְרַגְּלוּ אֹתָהּ" (א' כ"ד). מה גרם, אפוא, שהתיירים שאמורים היו לאתר את מקום המנוחה הקבוע בארץ, נהפכו למרגלים? במנדט השליחות שניתן על ידי משה לשליחות התבקשו האנשים להביא נתונים עובדתיים, "אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן". משה רבנו הרחיב וביקש נתונים נוספים על הארץ, טיב האנשים הגרים בה ועוד, אבל כל אלו רק כדי לדעת איך להיערך ולהתכונן, ולא על מנת להציב את השאלה אם כדאי להיכנס לארץ או לא. על פי המסופר בחומש דברים יוזמת שילוח המרגלים באה מהעם, ובדיעבד קיבלה ברכת ד', שם מתואר הסיפור כך "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה-בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר…" (א', כ"ב-כ"ד). ד' ציווה לתור את הארץ, מהעם באה דרישה נוספת שבאותה עת גם 'יחפרו' את הארץ, יתארו את הדרכים המובילות אליה, ואת טיב הערים אשר בהם הם עתידים להתגורר, מה שמתקבל על ידי משה בברכה "ויטב הדבר בעיני", משה גם ביקש לדעת מה אופיין של הערים בהם מתגוררים בארץ, "ומה הערים אשר הוא יושב בהנה, הבמחנים אם במבצרים" (במדבר, י"ג י"ט). מטרת השאלה לברר האם מדובר בעם שחי בערים ובמחנות ללא ביצורים, כלומר, ניתן בקלות לכבוש מקומות אלו, או שמא עריהם מבוצרות, מה שהופך את משימת ירושת הארץ לקשה יותר, מידע חשוב מאוד.

בניגוד לפסיכואנליטיקאים, שחתרו לאמת פנימית אחת של המטופל. בשנות השבעים ואילך התפתח הרעיון שאין אמת אבסולוטית אחת וסיפור חיים נכון אחד, וכי יש אפשרויות שונות לגבי אופן הפירוש של סיפור חייו של המטופל. לפי גישה זו אדם בונה במהלך חייו סיפורי חיים רבים שמתארים את עצמו ואת יחסיו עם הסביבה.

כאמור למשה אין כל בקורת על פעולת הריגול כשהיא לעצמה, והיא נכונה וחיובית, כדברי הרמב"ן, "כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים… וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות…ועל כן היה טוב בעיני משה (שם, י"ג, ב').ואולם, יש לדעת את גבולות התפקיד של העוסקים בריגול. עליהם לספק נתונים ומידע ואף הערכה על סיכויים וסיכונים, אך לא לערב את השקפת עולמם הערכית או הפוליטית, שמטרתה להטות לכיוון אחר, ובוודאי כשמדובר נגד צו ד'.רש"י ביאר את הפסוקים אודות אופיין של הערים אחרת ממה שנראה לקורא הפשט. משה התכוון בכתב המינוי לומר, אם הם יושבים בערים פרזות, ערים לא מוקפות חומה, משמע חזקים הם וסומכים על גבורתם. אם בערים בצורות הם יושבים, משמע חלשים הם וקל לכובשם. עוצמתו של עם, רוחו, ולא בהכרח מיגונו. תשובותיהם הראשונות של האנשים היו העברת נתונים על מצב הארץ והיושבים בה, כשנקודת המבט על הארץ היא שלילית. אמנם היו אלה מטלות השליחות שביקש העם, אלא שכָלב הבין שהשלב הבא יהיה הערכה כוללת אם כדאי ומומלץ להיכנס לארץ, ויהיה בזה ערעור על עצם מטלת השליחות שהציב ד' בפני אותם תיירים, האנשים לא התבקשו לתת הערכה אם אפשר או אי אפשר לכבוש את הארץ. על כן כָלב סוטה מן הדיווח ומעביר את הדיון להערכת היכולת – "יכול נוכל לה". משה שהבין שישנה סכנה הוביל את האנשים למבט חיובי, "וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם" – הרי אין מדובר במשימה קשה להביא מפֵּרות הארץ למחנה ישראל, ובכל זאת משה משתמש בביטוי "וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם". כלומר, אל תתבלבלו ממה שתמצאו וממה שתגלו בדרככם, אלא התחזקו ודעו מה העיקר.

במהלך טיפול נרטיבי, סיפור החיים של המטופל מתעצב תוך כדי השיחה בינו לבין המטפל. מכיוון שעל פי הגישה, אין גרסה נכונה אחת של סיפור חייו של המטופל – ניתן לבנות עם המטופל סיפור חיים אלטרנטיבי ומסתגל יותר, שכולל התבוננות מזווית אחרת, חיובית יותר, ויוכל להקל על תחושותיו ולגרום לו להכיר בכוחות שלו.

מה היו המניעים של המרגלים, ישנה פרשנות שחששם של המרגלים היה משינויים פרסונאליים, אשר יביאו בהכרח לחילופים בהנהגה השבטית והלאומית. שינויים אלו יביאו להדחתם מההנהגה (אם הבנים שמחה, עמ' ל"ו, קס"ז, רל"ג ע"פ זוהר). נחמה ליבוביץ הסבירה שחששם של המרגלים נבע מהשינוי באורחות החיים, העם לא רגיל היה לקחת את גורלו בידיו, עצמאות הינה משימה שיש להיערך לקראתה ועל כן העדיפו להשאיר את המצב על כנו (עיונים בספר במדבר, עמ' 170, 175). ר' מאיר שמחה סבור שהמרגלים רצו למנוע מעם ישראל להיכנס לארץ בשל החשש שחולשתו הפיזית והרוחנית של העם משנות השהייה הארוכות במצרים כעבדים מחייבות לאזור כוחות ולהתכונן כראוי כדי להיכנס לארץ ('משך חוכמה' פ' י"ג, ד"ה "כי חזק ממנו", דף צ"ב). התיאור בפרשה מסתבר אינו מסיים את הרלבנטיות שלו. אנחנו, כולנו, צרכני דיווחים תקשורתיים. אנחנו שומעים, רואים וקוראים דיווחים הן בתקשורת הכתובה והן בתקשורת האלקטרונית. אל לנו לשכוח כי מה שנכתב או נאמר – דבר כתבים-אנשים הוא. היינו רוצים שמה שנכתב או נאמר יהיה אמת מוחלטת, אך לא היא. פעמים רבות משתרבבת לתוך הדיווח נימה אישית, דעה או רגש של הכתב, ולכל אלה השפעה לא מבוטלת על אופן הצגת החומר ועל עיצוב דעתנו שלנו. מתוך הפרשה אנחנו לומדים כי גם אנשים נשואי פנים, בעלי תפקידים חשובים, עשויים להיכשל ולערב שיקולים זרים ואינטרסים אישיים נכשלו בהליכה על אותו חבל דק המפריד בין דיווח אובייקטיבי לזה ההופך בקלות לסובייקטיבי ומוטה.

על פי גישה זו, הידע על המטופל לא מצוי אצל המטפל אלא אצל המטופל. לכן קרוי הטיפול בשם "שיחה טיפולית", המטפל, מסייע למטופל על ידי סקרנות אמפתית ושאילת שאלות במטרה להבין את סיפור חייו, ולהעלות אפשרויות אחרות כדי שיוכל לבחור ביניהן. עמדה זו באה לידי ביטוי גם בשקיפות לה מחויב המטפל, והוא עשוי לשתף במניעיו, מחשבותיו וחוויותיו.

בשיטה המקובלת בטיפול הפסיכואנליטי, על המטפל לעזור למטופל לערוך "חפירה ארכיאולוגית" לתוך נפשו פנימה כדי להגיע ל"שכבה הקדומה", במטרה לחשוף את ה"חטא קדמון" המונח במעמקי הלא-מודע. תחת זאת מציעה שיטת הדיאלוג והצמצום של מרדכי רוטנברג בן למשפחה מצאצאי רבי יצחק מאיר אלתר , מייסד  חסידות גור, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית, המפתח משנות השבעים את הרעיון של "פסיכולוגיה יהודית – דיאלוגית", שבמסגרתו הוא בונה תורה פסיכולוגית חדשה מתוך רעיונות יהודיים. עקרונות השיטה היא לערוך עם המטופל קריאה מחדש של העבר, קריאה דרשנית ויצירתית, שרוטנברג קושר למושג "תשובה", התשובה היא תפיסה אחרת של זמן, תפיסה מעגלית. אפשר לחזור לעבר שלך מתוך ההווה שתיקנת בו את דרכיך, ולקרוא אותו מחדש. דברי חז"ל "גדולה תשובה המהפכת זדונות לזכיויות", משמעותה לקרוא את הביוגרפיה שלך אחרת. בצורה שניתן לחיות איתה. אם כן, אליבא דרוטנברג, ה"קריאה-מחדש", דהיינו רה-ביוגרפיה ה"דורשת" את העבר באופן יצירתי כדי למצוא את "הנקודה הטובה" שבעבורה "נשלחו" אל האדם המחשבות הללו. על פי המודל שהוא מציג, המבוסס על יציאת מצרים, חוויות נעורים אלו מייצגות מעבר בוסרי מ"מצריות" ל"ישוביות", כלומר, מבית העבדים של מצרים אל הישיבה לבטח בארץ ישראל, הניגודיות בין השתיים, מבוטאת לדבריו בהבדל שבין ה"המדבריות", המאפשרת חופש דרשני, יצירתי. משה לימד אותנו איך מגיעים מגמגום לגם-וגם. מ'לא איש דברים אנכי', כדבריו בתחילת הדרך, כשהוא מסרב לשליחות להוציא את ישראל ממצרים, עד לכותרת של ספר דברים שהיא, "אלה הדברים אשר דיבר משה", 'דברים' ו'מדברי' הן אותן אותיות. במדבר הוא המקום לדבר, לצמוח, מה שמבטאת המדבריות לדבריו, הוא מה שמציעה הפסיכולוגיה היהודית, הארעיות והשחרור המדברי מאפשר לאדם לפרוח ולצמוח, רוטנברג מזכיר כותבים חסידיים כמו ר' לוי יצחק מברדיטשב, שהדגיש שוב ושוב בתורותיו את 'ראיית חצי הכוס המלאה', כמו בסיפור המפורסם על העגלון שתיקן את עגלתו תוך שהוא עטוף בטלית ותפילין, ר' לוי יצחק, "סנגורם של ישראל", התעקש לפרש את הדברים בצורה חיובית. במקום לנזוף בעגלון הוא פנה לד' ואמר 'ראה את עמך ישראל, אפילו כשמתקנים את העגלה הם מתפללים…'

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד