פרשת שלח לך – הנפילים – שינוי הטבעים

כ׳ בסיון ה׳תש״פ (יונ 12, 2020) | עלון בית החולים, שלח, חומש במדבר

שינוי מתייחס להבדלים שחלים על מצב עולם מסוים בנקודות זמן שונות. מדובר בתהליך שבו  עצם עובר ממצב מסוים למצב אחר. חקר השינוי הוא נושא מרכזי במדע. אחת הסיבות המרכזיות לקיומם של מדעי הטבע ושל מדעי החברה הוא הצורך להסביר את השינויים המתחוללים, בעזרת עקרונות שאינם משתנים, כמו חוקי הטבע והמתמטיקה.

פרשת המרגלים היא הסיפור המרכזי בפרשה. משה שולח שנים- עשר אנשים מראשי העם לתור את הארץ כדי לתכנן את כיבושה. כשחוזרים המרגלים הם מספרים את שראו עיניהם, הם אומרים, בין השאר "…הָאָרֶץ…אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּֽוֹת, וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּֽחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם" (במדבר י"ג ל"ב-ל"ב). המרגלים מציינים שראו בארץ את הנפילים הענקים וחשו שהם חגבים לעומתם. המקרא באותו פרק נוקב בשמותיהם של שלשה נפילים "ילידי ענק" אשר התגוררו בחברון "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק, וְחֶבְרוֹן, שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, לִפְנֵי, צֹעַן מִצְרָיִם" (במדבר י"ג כ"ב). גם בתחילת ספר דברים בו חוזר משה ומתאר את סיפורם של המרגלים מוזכרים בני הענק (שם, א' כ"ח, ושם, ג' י"א). רש"י מסביר, "הנפילים – ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש". כלומר הפחד והמורא מאותם ענקים גרם למרגלים רגשי נחיתות עד כדי תחושה של 'חגבים', כלומר יצורים חלשים ונמוכים, שאפשר לדרוך עליהם בלי להרגיש במעשה. התוצאה של תגובתם היא שכך הם נראים גם בעיני הסובבים אותם. הנפילים מוזכרים לראשונה בספר בראשית "…וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אשר בָּחָרו הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם, ְגַם אַחֲרֵי כֵן, אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ-לֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם – וְיָלְדוּ לָהֶם, הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" (שם, ו' א'-ד'), תוצר זיווגם של בני הא-לוהים עם בנות האדם, הם הנפילים, רש"י מפרש 'הנפילים "על שם שנפלו והפילו את העולם ובלשון עברית לשון ענקים הוא". רש"י מסביר ע"פ המדרש שהנפילים הם מלאכים שנפלו (ירדו) מן השמים לעולמנו במטרה לתקנו, בימי דור אנוש, אולם, ע"פ המסופר בבראשית, קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן, וע"י כך "הפילו" את העולם, כלומר גרמו להבאת חורבן לעולם, את המבול. אלוקים הגיב לכך במילים "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם". זיווג זה הוא הסיבה להחלטת אלוקים להביא מבול על העולם.  

ההתחממות הגלובלית העולמית משנה אט אט את תנאי הסביבה. שינוי כזה מביא איתו מהפך באקלים – שהשלכותיו עשויות להציב אתגרים גדולים בפני בני אדם וחברות. מרגע שגורם מניע אקלימי חוצה את הסף שלו, כמו למשל זרמי האוקיינוס שנתיבם קבוע או דפוסי גשם קבועים, ולהביא אותם לנקודה קריטית שבה הם יוטבו במפתיע למצב חדש ושונה.

קטע זה הוא אחד הפרקים הסתומים והשנויים-במחלוקת ביותר במקרא, והניסוח הקצר והקטוע של הטקסט הקשה על בירור משמעותו. בין היתר, נדונו טיבם של "בני הא-לוהים" על פי המדרש גם ישנה זהות בין הנפילים לבין הרפאים, שנקראו בעוד שמות נרדפים במקרא (בראשית רבה כ"ו י"ג). ע"פ רש"י, הנפילים המוזכרים בספר בראשית, הם אותם הנפילים המוזכרים בפרשתנו בדברי המרגלים. שיטת רש"י עולה בקנה אחד עם הדעה המובאת בתלמוד, לפיה סיחון ועוג היו אחים, ומבני שמחזאי, שנפל מהמשמים בימי דור אנוש, "סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו" (נידה ס"א, א') ומבאר רש"י ד"ה בני אחיה, "שבא משמחזאי ועזאל שני מלאכים שירדו בדור אנוש". כלומר, מדורות שלפני המבול. בנוסף, שיטת רש"י עולה גם קנה אחד עם הדעה המובאת בגמרא לפיה עוג מלך הבשן שרד את המבול בדרך נס (זבחים, קי"ג, ע"ב), וכבר הזכיר הרמב"ן "…אבל המדרש אשר לרבי אליעזר הגדול (פרקי דרבי אליעזר)… הוא הנאות בלשון  הכתוב יותר מן הכל, אלא שיש צורך להאריך בסוד העניין ההוא". פרשנות זו מתבססת על ההנחה שהמילה "נפיל", עניינה נפילה, הם נראו כמלאכים שנפלו מהשמיים, או שביחס לאבותיהם בני הא-לוהים, הם היו נחותים ו"אנושיים" יותר. לפי פשוטו של מקרא ניתן לומר ש"בני הא-להים" הם בני השרים והשופטים, לאמור, אפילו המופקדים על הצדק והמשפט, אף הם חטאו וכבר מצינו שהשרים והשופטים קרויים א-לוהים, למשל, "והגישו אדניו אל הא-להים", וכך פירש רש"י בפירושו הראשון. ותרגום יונתן תרגמו "א-לוהים" כ"דיינא", כלומר שליטים ונושאי משרה. כלומר, בעלי הכוח, שניצלו את מעמדם הרם כדי לקחת להם נשים בכוח, על פי בחירתם ללא התחשבות ברצונה של האישה או האם היא כבר נשואה, כך ביאר דון יצחק אברבנל את הקשר הסיבתי בין חטא בני הא-לוהים לענשם של בני האדם, בני אדם הולכים בדרכם של הנפילים, אנשי החמס, ועל ידי כך "ותמלא הארץ חמס", מיד "וינחם ד' כי עשה את האדם" (שם, פס' ו'). מפרשנות זו ניתן להסיק שהנפילים הם ענקים, אם כך ייתכן שמשמעות המילה 'נפיל' מלשון נפלא, פלאי.

שינוי מהיר מתרחש כשכוח מניע איטי אך מתמיד, כמו למשל ההתחממות העולמית, מעביר מרכיב מכריע במערכת האקלימית אל מעבר לנקודה שאין ממנה חזרה קלה. חציית סף כזאת מפעילה מתג בלתי צפוי שמעביר את האקלים למצב חדש לגמרי – בדומה לאופן שבו תיפלו פתאום למים אם תתכופפו יותר מדי החוצה מן הסירה.

מצינו במקרא ובחז"ל תיאורים של מצבים ונתונים טבעיים, שהשתנו במשך הדורות, אם כי אין להם השלכות הלכתיות. להלן דוגמאות אחדות, שינוי באורך שנות חייהם של בני האדם מימי בראשית. בתנ"ך מוזכרים בני אדם שהגיעו לגילים מופלגים. הזקן ביותר הוא מתושלח שנפטר בגיל 969 שנה. בפרשנות הקלאסית מבואר, שתוחלת החיים הייתה בתחילת הבריאה ארוכה בהרבה מאשר בימינו (רמב"ן, שם, ה' ד'). זאת בניגוד לדעת הרמב"ם שרק אנשים בודדים חיו כל כך הרבה שנים בעוד שכל שאר האנשים חיו שנים רגילות (מו"נ ח"ב מ"ז). שינויים שונים שחלו בטבע העולם לאחר המבול, כגון, עונות השנה "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וחום וקור וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (שם, ח' כ"ב). פסוק המלמד על השינויים בעונות השנה, לפני המבול ולאחריו (ספורנו שם). ירידת הדורות מבחינה שכלית "אם ראשונים בני מלאכים – אנחנו בני אנשים. ואם ראשונים בני אנשים – אנו כחמורים…" (שבת קי"ב ע"א), ועוד, "אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל, ואנו כמלוא נקב מחט סידקית" (עירובין נ"ג ע"א). שינוי בגודלם של פירות ארץ ישראל הכתוב אומר "וישאהו במוט בשניים", אך איננו יודעים מי נשא את הפירות. לפי דעה אחת בגמרא, עשרת המרגלים מלבד כלב ויהושע הם שהביאו את הפירות. הגמרא אומרת שהיו שם ארבעה מוטות שנשאו את אשכול הענבים, והרי שמונה אנשים. מרגל אחד נשא רימון ואחר תאנה, ובסך הכל מדובר בעשרה אנשים. יהושע וכלב, שלא היו באותה עצה, לא לקחו מפירות הארץ (סוטה ל"ד ע"א). לפי דברי הגמרא, שאת האשכול נשאו שמונה אנשים, מסתבר שפירותיה של ארץ כנען הם בגודל בלתי נתפס, והם מלמדים על דבר שהוא מחוץ לכל גדר סביר, אם נבטא בחריפות את חוויית העדה בעקבות דברי המרגלים, זוהי ארץ משונה, אנשיה גדולים, פירותיה עצומים, ויש בכך הוכחה שאינה מגדרי העולם. ממילא יהיה בלתי אפשרי להיכנס אליה, ולהרגיש בה בנוח.                           שינוי האקלים יכול להגדיל אוכלוסיות מקומיות של מספר מיני חיות בר ולהפוך אותן למתפרצות, בעלות פוטנציאל נזק גדול לאדם ולטבע. דרך הטיפול פשוטה – תברואה (סניטציה). התברואה תקל על ויסות מינים אלה, שהם אומנם מעטים, אך פוטנציאל הנזק שלהם גדול. כמו כן יש להגן על מינים בסכנה, להילחם במינים פולשים, ולצמצם השפעת מינים מתפרצים               חז"ל ציינו נימוקים ותיאורים שונים להלכות שונות, המבוססים על נתונים והנחות מדעיים מתחומים שונים. בדורות מאוחרים יותר יש שהתברר, שחלק מהנתונים ומההנחות המדעיים שבחז"ל נמצאו כאינם תואמים את המציאות כפי שנראית לעין, או כפי דעת המדענים שבאותו דור, ודנו הפוסקים אם אומרים בזה שנשתנה הטבע בהשוואה למצב הטבעי שהיה בזמן חז"ל, ואם שינוי זה במציאות גורם לשינוי בהלכה. המושג של 'השתנות הטבעים' הוטבע לראשונה על ידי הראשונים, אך מצינו רמזים לעקרון זה כבר בתקופת התורה וחז"ל. יש הסבורים, שדעת חז"ל היא הנכונה לכל הדורות, והנתונים המדעיים העכשוויים הם המוטעים, פוסקים אלו שוללים, למעשה, את מושג 'השתנות הטבעים' (שו"ת הרשב"א ח"א סי' צ"ח, ערוה"ש אבהע"ז סוסי' י"ג). אכן רוב הפוסקים. נזקקו למושג 'השתנות הטבעים' כדי ליישב את הסתירות בין נתונים המתוארים בחז"ל לבין הנתונים העכשוויים (הרב פרופ' נריה גוטל, השתנות הטבעים בהלכה, עמ' 33). בעל הצל"ח הסתמך על שיקולים אלו בפסיקת ההלכה. הסיבה, פער גדול, למעשה כפול, בין חישוב. על פי מידות אורך ומידות רוחב. הצל"ח הציע שתי הצעות, או שהאגודלים גדלו, או ששיעור הביצים קטנו. וכך הוא כותב, "וידוע שהדורות הולכים ומתמעטים, ואי אפשר שהאגודל שלנו גדול יותר מהאגודלים שהיו בימי חכמי הש"ס, ועל כורחך הביצים בזמנו נתמעטו" (פסחים קט"ז ע"ב). הרמ"א מתייחס ישירות לשינוי הטבע בשאלה של חודשי ההיריון והלידה. חז"ל קבעו שאישה היולדת לתשעה חודשים אינה יולדת ל'מקוטעים' – כלומר, אינה יולדת ילדים בריאים בחצי החודש התשיעי (בניגוד לחודש השביעי), אלא בסופו (יבמות מ"ב ע"א). לפי דין תורה, כאשר אדם מת כשאשתו הרה עם ילדו הראשון, ולאחר מכן נולד ילד חי, הילד פוטר את האם מייבום גם אם הוא מת זמן קצר לאחר לידתו. אולם, חז"ל קבעו שפטור זה נאמר רק כשהילד נולד בסוף החודש התשיעי, שאז מדובר בבן קיימא הפוטר מייבום, ולא בילד שנולד בחצי או בתחילת החודש התשיעי. הרמ"א (בשם התשב"ץ) קבע שהלכה זו אינה נוהגת כיום, כיון שטבע העולם השתנה, כיום נשים יולדות ילדים בריאים גם בתחילת החודש התשיעי, ולכן גם בלידה כזו הילד פוטר את אמו מייבום (אה"ע, סי' קנ"ו סעי' ד'). דוגמא נוספת במסכת פסחים נאמר שאין לאפות דג עם בשר בתנור אחד, מחשש סכנת צרעת (ע"ו ע"ב, ובשו"ע ויו"ד סימן קטז, סע' ב). עוד נפסק, שחובה ליטול ידיים בין בשר לדגים, "דקשה לדבר אחר [צרעת], וחמירא סכנתא מאיסורא" (או"ח קע"ג, סעי' ב'). אולם כבר כתב המגן אברהם שבזמנינו אין סכנה כל כך, כי בכמה דברים נשתנו הטבעים. (שם, קע"ג, ס"ק א', ובמ"ב ס"ק ג'). המנהג הרווח הוא להקל בדבר אם כי עדיין נוהגים להחמיר באכילת בשר ודגים יחדיו.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד