פרשת שמיני – אש לא זרה

כ״ט בניסן ה׳תשפ״א (אפר 11, 2021) | שמיני, עלון בית החולים, חומש ויקרא

היום השמיני – רפואה עתידנית

אנו נמצאים כעת בתקופה המפותחת ביותר שידענו אי פעם, ואנו עומדים בפני מהפיכה שתאפשר לאנשים נוספים ברחבי העולם לקבל גישה לטיפול רפואי מהטובים ביותר, וזאת על מנת ליצור שינוי לטובה בחייהם. מכשירי טכנולוגיה לבישה הופכים לנורמה ואנשים השומרים על בריאותם באמצעות מכשירים בעלי חיישנים ביומטריים.

בפרשת 'שמיני' מסופר כי ביום השמיני לימי המילואים, ימים בהם חנכו את המשכן (שתוארו בפרשת צו), נדב ואביהוא, שני בני אהרן, מדליקים אש ומביאים קטורת במקדש שלא על פי ציווי, ומתואר כיצד האש הזרה באה ואוכלת אותם, "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ד', אֵשׁ זָרָה–אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. תֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ד', וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ד'" (ויקרא י' א'). התורה מייחסת חשיבות רבה למותם, כי היא מזכירה אותו בארבע הזדמנויות שונות (ויקרא י', א'־ב', שם, ט"ז, א', במדבר ג', ד', שם, כ"ו, ס"א). אסון מזעזע, שהתרחש דווקא ביום חנוכת המשכן, שנועד להיות מן הימים המרוממים בהיסטוריה היהודית כולה. מהצד השני, משה אישר באוזני אהרן מיד לאחר האסון, באמרו "הוא אשר דבר ד' לאמר, בקרבי אקדש" (שם, י', ג'), כלומר, משה מתאר בפני אהרן אחיו את שני בניו כקרובים לד', התואר 'בקרובי', והתיאור 'אקדש' מלמדת על אישיותם הרמה. החל מפרשנות החכמים ועד הפרשנים המאוחרים, נעשו ניסיונות מניסיונות שונים להבין מה היה החטא? ומדוע נענשו בעונש חמור כל כך?! התורה אינה נוקבת במפורש בחטא נדב ואביהוא. הכתוב רק אומר שהם הקריבו לפני ד' "אש זרה אשר לא צוה אתם". (שם). חז"ל חשו שמוכרח להיות כאן דבר נוסף, איזה חטא נוסף או פגם אישיותי חמור שיצדיק עונש קשה ונורא כל כך. המדרשים מתארים חולשות אנושיות. כל אלה הם פירושים מדרשיים נכונים, תקפים וחשובים, אך מתרחקים מפשוטו של מקרא. לשון התורה ברורה, "אש זרה". חטאם היה שהם עשו דבר שלא צוו, וכבר אמרו חכמים ״גדול המצווה והעושה משאינו מצווה ממי שאיננו מצווה ועושה״ (קידושין ל"ח ע"א), כלומר אין לנו עניין לקיים מצוות שלא נצטווינו עליהן. הם ודאי עשו כך ממניעים נעלים. הם נתפסו בלהט דתי שלהבנתם מאפשר חריגה מהכללים, הבאת אש זרה למזבח אולי נראית עבירה קטנה, אך בתחום הקודש גם מעשה לא־מורשה יוצר סדק במעטפת הכללים שעלול להתרחב לכדי שבר. הרב פרופ' יונתן זקס משווה את האש הזרה לסכנה האורבת בכּורים גרעיניים מה שמחייב נוהלי בטיחות מחמירים.

בינה מלאכותית (Ai) הנה גורם מהפכני נוסף המנגיש שירותים רפואיים על ידי איסוף מידע רב ממקורות רבים ושונים. מכשירי טכנולוגיה לבישה המספקים תוצאות בדיקות, דוחות רפואיים אלקטרוניים, תוך מציאת דפוסים, קישורים ותובנות, ובהמשך השערות עתידיות המבוססות על אלגוריתמים. כבר זמן מה משמשים כמיון ראשוני על ידי מתן תשובות רפואיות פשוטות.

מפורסם הדבר כי שם של פרשה הוא לא רק המילה הראשונה שבה החלה הפרשה אלא הוא גם מבטא מהות ורעיון עמוק. רבינו בחיי מציין לשורה של דברים הנוכחים במשכן ובמקדש ועניינם הספרה שמונה ש"מצינו שרוב ענייני המשכן והמקדש  סובבים על חשבון שמונה" לכן פתחו דווקא ביום השמיני. שמונה בגדים לכהן הגדול – ציץ וחושן ואפוד, ומעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד. שמונה בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים – ארבעה לשמן המשחה, וארבעה לקטורת הסמים. שמונה בדים [המוטות לנשיאת כלי המשכן] – שני בדי הארון ושנים לשולחן, שניים למזבח הזהב ושניים למזבח העולה. שמונה כלי זמר, המלווים את מזמורי הלויים. דהיינו, שבעה כלים בצירוף המקהלה עצמה, סה"כ שמונה. שמונה ימים הכשרת הקורבן להקרבה "מיום השמיני והלאה יירצה לקורבן"…. שמונת ימי המילואים. במזמור קי"ט בתהילים, יש שמונה פסוקים מכל אות מהאלף בית. כמו כן הפסוק השמיני במזמור י"ט בתהילים הוא. פרשת שמיני היא הפרשה היחידה שהשם שלה הוא מספר ולא סתם מספר אלא מספר שסופר יום. ביהדות יש לא מעט מחזורים של הספרה שבע, ימי השבוע, ימי הפסח, שבעה שבועות של ספירת העומר, שנת השמיטה, שבעה ימים של ישיבה בסוכה, שבע ברכות, ישיבת שבעה ועוד. הספרה שבע מבטאת שלמות מסוימת. בשישה ימים העולם נברא וביום השביעי ״שבת וינפש״. היום השמיני הוא ה״איסרו חג״ שאחרי החג, ברית המילה שנעשית ביום השמיני להולדת הזכר, שמונת ימי חנוכה, מה המספר שמונה מייצג לנו ביהדות? במסורת הקבלית הספרה שמונה מייצגת את הממד שמעבר למצב הטבעי ושאינה מקבלת את הטבע כפי שהוא, אלא מחפשת בו ממד אחר שהוא מעל הטבע (מהר"ל נצח ישראל פר' ז'). אנחנו מתפעלים מטבע הבריאה אבל מחפשים להוסיף לו ממד אחר, עמוק יותר, גבוה יותר. התורה מצפה מאתנו לקול פנימי  שלא נותן לנו מנוח ומבקש לשלמות הגבוהה יותר.

גנטיקה ורפואה מותאמת אישית תסייע לנו לחיות עד גיל 100. המחיר עבור ריצוף גנטי צונח באופן דרסטי. ריצוף ד.נ.א. מלא וטכנולוגיה בעלת יכולת לימוד עצמי יכולים לסייע לנו להבין טוב יותר את המקור למחלות המסוכנות ביותר כיום. עם כמות המידע שיכולה להיות שמורה ומגובה בענן, נוכל לאבחן ביתר דיוק מחלות משמעותיות.

הרב יואל בן נון הסביר שביום השמיני שרתה השכינה על אהל מועד כולו. בדרך כלל השכינה שורה רק בתוך קדש הקודשים, המקום אליו נכנס הכהן הגדול פעם אחת בשנה – ביום הכיפורים. בכך ביטא המשכן כולו את השראת השכינה לכלל ישראל. מטעם זה נאסרה הכניסה בשבעת ימי המילואים לכוהנים לכל אוהל מועד, כשם שהם נאסרו בכניסה לקדש הקודשים ביום הכיפורים. שיאה של השראת השכינה ביום השמיני היה באש שירדה מן השמיים על המזבח החיצון, "ותצא אש מלפני ד' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים". ביום קדוש שכזה, אי-אפשר שתבוא האש מן ההדיוט. אפילו במזבח החיצון שימשה אש שיצאה מלפני ד', וקל-וחומר שבתוך הקודש פנימה אין להכניס אש אנושית. כך יובן לנו חטאם של נדב ואביהו, הם נכנסו אל תוך האש העליונה עם מחתת קטורת ואש שהדליקו בעצמם. למעשה, כניסתם אל הקודש מהווה ניסיון לערבב את התחומים, לטשטש את מלוא משמעותה של ההתגלות הא-לוקית, שאין אדם יכול להיות שותף לה. כל שאר החטאים שמצאו להם הפרשנים, את כולם יש להבין כתולדה של טשטוש התחומים ושל ערבוב העולמות בין האנושי לבין הא-לוקי. על כן יצאה האש מלפני ד' ואכלה את מקריבי האש הזרה הבאים אל הקודש. למען הדגיש, שכל הכוחות העולמיים מקבלים את עוצמתם וקיומם רק מכוחה של ההופעה הא-לוקית בבריאה, בעולם, באדם ובישראל. הוא שאמר הכתוב, "בקרוביי אקדש ועל פני כל העם אכבד". שאלה נוקבת זו, כיצד לבוא אל הקודש בלי למות, נענית בפרשת אחרי-מות, בציווי על יום הכיפורים, "בזאת יבוא אהרן אל הקודש". יש אפשרות לכפר ולטהר. השכינה אומנם נותרת נסתרת, אך מפנה מקום לאדם שייכנס לפני ולפנים.

טיפולי תאים וגנים, ושיטות טיפול נוספות מאותו התחום, עוזרות לחוקרים להאריך את חייהם של חולים במחלות נדירות וזאת על ידי התאמה גנטית. שינוי גנום הוא שיטה בה מבצעים שינויים ספציפיים בד.נ.א. של את או אורגניזם. האנזים מחלק את הד.נ..א. ברצף מסוים, וכאשר זה 'מתוקן' על ידי התא נעשה שינוי באותו הרצף.

פרופ' שלום רוזנברג בהתייחסו לדברי הרמב"ם במורה לפיו 'צלם אלוקים', הינו השכל, מבאר שמציאות השכל שונה לחלוטין, היא מציאות אבסטרקטית. השכל האנושי מחזיק את עצמו ויוצר מציאות בתוך עצמו. הוא מהווה לפי הרמב"ם, מציאות עצמית שאינה תלויה באמצעים  הפיזיקליים, הכימיים והביולוגיים, כמו שאומר הרמב"ם "אשר לא ישתמש בו חוש, ולא מעשה גוף ולא יד ולא רגל" (ח"א פ"א). מופשטות זו, בעצם תואר שלילה, היא המשותפת לאדם ולהקב"ה. פרופ' רוזנברג נעזר באגדה מן העולם המיתולוגי היווני אודות "גילוי האש" פרומתיאוס – "החושב מראש", על-פי הסיפור המיתולוגי פרומתיאוס מרחם על בני האדם, גונב מן האלים את האש ונותן אותה לבני האדם. רעיונה של אגדה זו היא שבנתינת האש עושה פרומתיאוס מעשה המנוגד לרצון האלים, ולפיכך הוא נענש. האלים 'מקנאים', אינם "מפרגנים" לבני האדם. הם שומרים את האש לעצמם. האש היא הסמל הבסיסי והקלאסי של הטכנולוגיה האנושית. המדע והטכנולוגיה לפי תפיסה זו הינה התגרות באלים. לאור גישה זו יכולים אנו להבין את סמלה של האש במחשבה ובהלכה היהודית. האיסור "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" מסתיים במוצאי שבת בברכה על מעין אבוקה, על האש ועל הטכנולוגיה. הברכה של מוצאי שבת פרושה שהאדם אינו גוזל את האש. הוא מברך עליה בכל מוצאי שבת, בגלל שהקב"ה נתן לו אותה בחסדו (בעקבות הכוזרי, עמ'265). ר' שמשון רפאל הירש פירש "דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על ידי האש עושה לו האדם את כלי מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים…שביתת מלאכה בשבת היא ההודאה שד' הוא שהעניק לאדם את כוח השליטה בעולם הגשמי, ושאין לאדם לנהוג בשליטה זו אלא כעובד ד'" (שמות ל"ה ג'). הרב קוק על הפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" (שמות ל"ה ג'), ודרשת חז"ל "בכל מושבותיכם – אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד" (שבת כ' ע"א), שאל, מדוע לא נאסרה הבערת אש במקדש? והשיב, האש מסמלת את הישגי הטכנולוגיה זו צריכה שתבער בסביבה ראויה, מקום המקדש אין ראוי ממנו להכרזה, כי כל החידושים אשר ישכיל האדם על ידי בינה יתירה להמציא ולחדש, מטרתם לתעל את העולם כולו למטרה עליונה ובמקום כזה אף בשבת הותרו (עין איה, שבת דף כ' פסקה פ"ז). במוצאי שבת מבדילים על הנר על ידי כפיפתן וזקיפתן של האצבעות בשעת ההנאה מאור "אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו" (ברכות פ"ח מ"ו), יש מי שנתן טעם למנהג זה, תחילה מכופף אצבעותיו, כלומר עד כה ידי היו אסורות, שהייתי אסור בעשיית מלאכה. ואחר כך פושטן, מעתה ידי מותרת במלאכה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד