פרשת שמיני – "גדוילים" כבני אדם

כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ב (מרץ 24, 2022) | שמיני, עלון בית החולים, חומש ויקרא

באחד המפגשים שלי עם ר' חיים קנייבסקי זצ"ל שאלתי את ר' חיים האם ניתן להשאיר את המכונות האוטומטיות לממכר משקאות ומוצרים במרכז הרפואי פועלות בשבת? ר' חיים שקל לרגע קט והורה לי שבמרכז רפואי ניתן להקל ולהשאיר את המכונות מפני החולים שעשויים להיזקק לכך במהלך השבת.                                                                                                פרשת השבוע מתארת את חטאם ועונשם של בני אהרן "ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו…ויקרבו לפני ד' אש זרה…וימתו…ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ד' לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן" (ויקרא ט' א'). מותם הטרגי – מתרחש בשיאו של אירוע מכונן וחגיגי – חנוכת המשכן. ויהי ביום השמיני" (ויקרא ט' א'), מבאר רש"י, "שמיני למילואים, הוא ראש חודש ניסן, שהוקם המשכן בו ביום, ונטל י' עטרות השנויות בסדר עולם", אך למרות גדולת היום, באותו יום קרה אסון עצום, שני בני אהרן, הכהן הגדול – מתו. התורה מייחסת חשיבות רבה למותם, כי היא מזכירה אותו בארבע הזדמנויות שונות מה היה חטאם של בני אהרן? בחז"ל מצאנו דעות רבות בעניין. הגמרא מספרת "וכבר היו משה ואהרן מהלכין בדרך ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא, אימתי ימותו שני זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקדוש ברוך הוא, הנראה מי קובר את מי. אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי, נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני". רש"י פירש "נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני – הרבה גמלים זקנים שטעונים עורות גמלים יונקין שמתו…" (סנהדרין נ"ב ע"א). פעמים שהדור הצעיר מביט על ההנהגה ואומר לעצמו, מה זקנים אלו מבינים בהנהגת הדור? אנו, הצעירים, יודעים מה טוב לנו וכיצד להנהיג את התקופה בה אנו חיים. התוצאה היא, שהגמלים הזקנים משתמשים בעורותיהם של הצעירים כדי להתקדם. הנעורים לבדם סוערים מכדי להוביל, ועלולים לפרוץ גבולות ולהרוס בניינים קיימים. אך על הזקנים לצרף אל דעתם הסדורה והמיושבת את הרעננות הצעירה, וכך מתוך מסגרת ההנהגה הקיימת יוכלו השינויים וההתפתחויות לנבוע. על חטא נדב ואביהוא כותב הרב קוק "כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המדות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו…" (אורות הקודש ג', עמ' ש"ס). אביהם השכול מקבל את מיתתם הפתאומית בדומיה, "וידום אהרון". מיתת הבנים היא לכאורה קטיעת ההמשכיות, התגלמות החידלון, ואבדן התקווה לעתיד. אולם הוא מקבל את הדין ללא ערעור, ונושא בליבו את כאב השכול שאין דומה לו. מדוע? הנצי"ב מבאר שבאותה שעה אהרון בכה וכאשר שמע את דברי משה "הוא אשר דיבר ד' לאמר" חדל מבכיו (שם). מהו אותו הדבר שקטע את הבכי ? "אמר משה לאהרון, אהרן אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך" (ויקרא רבה י"ב ב'). נדב ואביהוא היו שנים מגדולי הדור, ה"גדולים", עליהם אומר משה לאהרון, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני. נדב ואביהוא במיתתם הצילו מחטא יותר אנשים ממה שהיו יכולים להציל בחייהם בלימוד התורה. ההמון אינו משתכנע מדיבורים כשם שהוא משתכנע מהעובדות בשטח, כפי שמסביר רש"י "היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו, משל לחולה שנכנס אצלו רופא, אמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב, בא אחר ואמר לו אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני, זה זרזו יותר מן הראשון, לכך נאמר אחרי מות שני בני אהרון" (ויקרא ט"ז א'). הידיעה שיש "בזאת יבוא אהרון אל הקודש" (שם ג'), שיש צורה נכונה לגשת אל הקודש ויש צורה שאינה נכונה, היא ידיעה כל כך חשובה והכרחית שלימדו שני בני אהרון במיתתם. דיוקנם של "הגדולים", כפי שהוא מעוצב בספרות החרדית, טבוע בחותם עמוק של אידיאליזציה וגלוריפיקציה. חיי "הגדולים" מופקעים ממציאות שיש בה פיתויים, לבטים, ספקות ומשגים. העיירה שבה נולדו, בית ההורים שבו גדלו והמחנכים שאליהם נחשפו, מוארים כולם באורם הזוהר של ערכי התורה והיראה. מאליו ברור כי "הגדולים" הם אנשים שמעולם לא נטמאו בנגע ההשכלה והציונות. אמנם מחברי הספרים המוקדשים לחזון איש מתמוגגים לנוכח השליטה שלו במדעים שונים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעיוניו ההלכתיים. ואולם בשום מקום אין הם מתייחסים לשאלה כיצד זכה החזון איש לידע מדעי כה נפלא. ואין צריך לומר שאין בדבריהם כל רמז לכך שהחזון איש המליץ על לימוד מדעים, ולו גם לשם הבנת סוגיות הלכתיות, כפי שעשה בשעתו הגאון מווילנה. אדרבה, הספרות שבה אנו מדברים משופעת באמירות של "גדולים", הקובעים שעיסוק בהשכלה כללית הוא פסול מיסודו. זאת ועוד, משעה שהפכו ל"גדולים" הם התעלו למדרגת שרפים ומלאכי עליון מעשה ברב שביקר אצל אביו הסטייפלר, ואמר לו שהוא מחפש שידוך עבור נכדתו. שאל המבקר, אלו מעלות יש לחפש אצל הבחור. השיב לו הסטייפלר, "התמדה בלימוד תורה, שכל ישר ומידות טובות". תמה הרב המבקר, "אם הוא מתמיד ושקדן, גדול בתורה, ממילא תהיינה לו מידות טובות" ? "לאו דווקא", השיב הסטייפלר, "מתמיד לומד בשקידה שנים רבות בישיבה מול הסטנדר, סטנדר הוא יצור נוח, מעולם אינו מבקש עזרה בשום עניין, כגון להשליך אשפה, לקנות במכולת, מעולם אין הוא מראה פנים זועפות. מעולם לא קרה שלסטנדר לא היה מצב רוח, שציפה שידברו אל לבו דברים טובים ויעודדו אותו. אף פעם לא חלה והיה צורך לטפל בו. ופתאום אותו תלמיד צריך להתחיל לגור עם אדם אחר, עם בת זוג שכל זה יכול לקרות לה. לכן מוכרח שיהיה בעל מידות טובות". שוב שאל התלמיד החכם, "האם אין התורה מעדנת את האדם?""בוודאי" השיב הסטייפלר, "יש כאלה, שאילו לא למדו תורה היו חיות טורפות, ובזכות לימוד בשקידה נמלטו מרשעות, אבל אין די בזה כדי שיהיו להם מידות טובות, אלא רק מי שעובד על זה, בלימוד מוסר הרבה, בבדיקת מצבו הרוחני תמיד, בשבירת מידותיו ותאוותיו, ואז יהיה בעל מידות טובות" (מבקשי תורה פ"ה קובץ כ"ג). ר' חיים קנייבסקי, יעידו אנשים שמעולם לא הרים קולו או התרגז על המבקשים עצתו וברכתו. בנו הרב שלמה קנייבסקי ספד לאביו וסיפר בין היתר שבכל פעם כשאביו חזר הביתה בצהריים, הוא הקפיד לא לאכול ארוחת צהרים בלי שאימא לידו. אם היא עוד לא הגיע וישבה לידו בשולחן, הוא לא הסכים להתחיל לאכול, זה היה זמן האיכות שלהם. הרב קוק מבאר ש"מדת מיתת צדיקים המכפרת" היא בעלייתם "למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בנין העולם בכל ערכיו ומובניו". (אורות המלחמה א'). עוצמת ההתמודדות עם הסתלקות הצדיק מקרינה כלפי מטה לא פחות ממה שהיא מקרינה כלפי מעלה. בשמונה קבצים מתאר הרב קוק את הידיעה וההרגשה שמביאות את הצדיקים לידי מידת הענווה. "יודעים הם ישרי לב וצדיקים עליונים, שהם הם הנם צינורות שפע החיים ליקום כולו, מרגישים הם את גלי ההשפעה של הטוב היורד עליהם, ועל ידם בעולם, והרגשתם זאת מלבשתם ענוה ויראה, ומביאתם להתעלות תמיד בזוהר השכל וביקר התכונות" (שמונה קבצים א, תתנ"ט וכן אורות הקודש ג', קנ"ו). אותו עניין שגורם לצדיקים על פי הרב קוק להגיע לענווה הוא היותם "צינורות השפע" לעולם, היותם מעבירי השפע מהקב"ה אל העולם. קשה להבין מדוע עובדה זו מביאה אותם לידי ענוה, אם כבר ההיפך הוא הנכון – היינו מצפים שהבנת חשיבות התפקיד שלהם ומרכזיותם באנושות תביא אותם לידי גאווה! וכי כיצד ההרגשה שאתה אחראי על העברת השפע הא-לוקי לאנושות תביא אותך לידי ביטול עצמי, לידי שפלות, כפי שהגדרנו את הענווה קודם לכן? הענווה שמצטיירת בדרך כלל כקטנות, מבוססת לפי הרב קוק דווקא על גדלות, על דבקות במטרה ושליחות. אלו "גדוילים". השבוע אבד אחד מהחשובים שבהם, יהי זכרו ברוך.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד