פרשת שפטים – שערים וסוגרים

ו׳ באלול ה׳תשע״ט (ספט 6, 2019) | עלון בית החולים, שופטים, חומש דברים

השימוש במונח הפרשה בהקשר ביולוגי בשפה העברית, מתייחס הן למערכת האנדוקרינית המכונה גם מערכת ההפרשה החיצונית. בנוסף מתייחסת ההפרשה לתהליך יציאת הצואה שהיא חלק מן העיכול. מערכת ההפרשה החיצונית. בנוסף מתייחסת ההפרשה לתהליך יציאת הצואה שהיא חלק מהעיכול.

פרשת שופטים פותחת בפרשיית מינוי הדיינים, "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, אשר ד' נתן לך…ושפטו את העם משפט צדק" (דברים ט"ז י"ח). בפרשתנו, אנו נכנסים לשלב חדש של ציוויליזציה. בכל מרכז משפטי ועירוני של כל עיר יש להקים מערכת משפט. הרמב"ם כותב, "מצוות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה, ובכל פלך ופלך, שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים אלו הדיינים הקבועים בבית דין, ובעל הדינין באים לפניהם…" (הל' סנהדרין פ"א ה"א). התלמוד דן בהרכבים השונים של בתי הדין, "ת"ר מנין שמעמידים שופטים לישראל? ת"ל, שופטים תתן, שוטרים לישראל מנין? ת"ל שוטרים תתן, שופטים לכל שבט ושבט מנין? ת"ל שופטים לשבטיך…שופטים לכל עיר ועיר מנין? ת"ל שופטים לשעריך, רבי יהודה אומר אחד ממונה על כולן שנאמר תתן לך", וכך מסכם את הדברים הרמב"ם, "…קובעין בתחלה בית דין הגדול במקדש, והוא הנקרא סנהדרי גדולה ומניינם שבעים ואחד…הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן… והוא שקורין אותו החכמים נשיא …ומושיבין הגדול שבשבעים משנה לראש ויושב מימינו והוא הנקרא אב בית דין…והם יושבין בכמו חצי גורן…ועוד מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה ויושבת בשער העיר שנאמר והציגו בשער משפט, וכמה יהיה מניינם עשרים ושלשה דיינים והגדול בחכמה שבכולן ראש עליהן…" (הל' סנהדרין פר' א' ה"ג) "עיר שאין בה מאה ועשרים מעמידין בה שלשה דיינים שאין בית דין פחות משלשה כדי שיהא בהן רוב ומיעוט אם היתה ביניהן מחלוקת בדין מן הדינין" (רמב"ם שם, ה"ד).

קולוסטומיה הינו פתח המובנה בתהליך כירורגי המשמש מוצא ליציאות של המעי הגס דרך דופן הבטן. המטרה היא לאפשר לצואה לעקוף קטע חולה או פגום במעי הגס. קולוסטומיה מבוצעת לרוב בחולים אשר סובלים ממחלות ממאירות אשר גורמות לחסימה בהמשכו של המעי הגס או הרקטום. מחלות אלו מחייבות הסרה של הקטע החולה או ניתוקו מהמבנה האנטומי הרגיל של הגוף באופן זמני או קבוע. 

עומדים במפתנו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, תקופת ההכנה לקראת הימים הנוראים. ראש השנה נחשב כיום הדין. מחשבת היהדות ראתה בהקמת מערכת השפיטה והאכיפה מטפורה, שכשם שבכל עיר ישנם פתחים ושערים ושופטים שנצטוו לשבת שם כך גם בנפשו של האדם. ר' אלימלך מליז'נסק מביא בהקשר הזה את דברי הגמרא שעוסקת במוסר הפנימי שיש לכל אדם. 'הצדיקים – יצר הטוב שופטם ואילו הרשעים – יצר הרע שופטם'. ההסבר לפי ר' אלימלך הוא שאדם צדיק חי בחוויה מתמדת של ביקורת עצמית, של רצון בלתי פוסק לשיפור. לעומתו, הרשע, עומד למשפט בפני היצר הרע שלו, והיצר הרע מאיר פנים, מחבק ומלטף ומראה כמה שכל מעשיו הם כדין וכשורה, כמה שהוא מושלם וצודק. תפקידו של היצר הרע הוא להרדים את האדם על משמרתו, וזאת על ידי ליטוף האגו של האדם. הסבר אחר לפסוק הזה, נמצא בספר "תורי זהב" של ר' בנימין מזלאזיץ. הוא מסביר את המילה "בשעריך" בתור יכולת ההבנה של האדם ולאור זה הוא משרטט את תהליך קבלת ההחלטות של כל אחד. האדם משער בנפשו שדרך מסוימת היא נכונה, אבל בכל דילמה יש שני צדדים ועליו לשער בנפשו את שניהם ורק אחרי ששני הצדדים מבוארים ובהירים לפניו, עליו למצוא את הדרך שתשלב ביניהם והיא כנראה הנכונה. אז יש לך את "שעריך", ההשערה הראשונה שעולה לך בראש. אבל אל תרוץ לבצע אותה אלא תחכה שיגיעו גם השופטים וגם השוטרים, שתי המחשבות הבאות, שהראשונה תהיה מנוגדת לתגובה המיידית שלך והשנייה תהיה הממצעת ביניהן. ב"מי השלוח", הוא עומד על הצורך של האדם להקפיד בכל מעשיו שיהיו מכוונים לתכלית הרצויה, הדרך לכך היא הצבת שופטים בכל השערים. כל הכניסות שקיימות באדם, כל הדרכים המובילות טובה אל פנימיותו, אמורות להיות שמורות היטב על ידי ההלכה, השופטת ומורה מה נכון ומה לא נכון. ומה קורה אם ההלכה לא נשמרת? לכך נועדו השוטרים, והם דברי האגדה, שבניגוד להלכה שאומרת טכנית מה כן ומה לא, האגדה חודרת אל תוככי ליבו של האדם ופועלת עליו מבפנים.

הקולוסטומיה עצמה אינה מחלה. זהו שינוי באופן פינוי היציאות מהגוף. הקולוסטומיה מבוצעת כחלק מהניתוח שנועד לריפוי, או להקל על סימפטומים. הסיבות לביצוע הקולוסטומיה יכולות להיות שונות, לפעמים זהו סידור זמני ולפעמים קבוע. מבנה הסטומה, הצורה והמקום על פני דופן הבטן, עשויים להשתנות מאדם לאדם.

ברכת אשר יצר היא ברכה הנאמרת, אחרי כל עשיית צרכים (הפרשת צואה או שתן). ברכה זו משולבת גם בברכות השחר שאדם אומר בקומו. משמעות הברכה היא הודיה על שקיימת מערכת בגוף לסילוק הפסולת, ובאופן מילולי: הודיה על קיומם של פתחים באברי הגוף המהווים חללים אשר עשויים להוציא הפרשות אשר אינן טובות לגוף, ובה בעת הם אינם מאפשרים הוצאה של דברים החיוניים לגוף. שתי סוגיות תלמודיות מתייחסות בניסוחים דומים ליצירת גוף האדם ונשמתו אך ההקשרים שונים לחלוטין בשתי הסוגיות: במסכת ברכות הדיון הוא בהקשר הלכתי של ברכות השחר בשעה שהאדם עושה את צרכיו היומיים, בעוד שבמסכת נידה (דף ל' ע"ב), ההקשר הוא אגדי על יצירת הולד, ורק באחת מן השתיים מופיעות המילים, "אפילו שעה אחת" (נידה דף ל' ע"ב), אחד הפוסקים נתן לה את הטעם הבא "כדאיתא במסכת נדה כל זמן שתינוק במעי אמו טבורו פתוח ופיו סתום יצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אי אפשר לעמוד" (לשון הטור סימן ו'), כלומר, בשניות הראשונות שלאחר הלידה אכן שייך התיאור "נפתח הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת", אך יש החולקים על דעת הפוסקים הנ"ל: "וה"ר מאיר מרוטנבורק כתב שאין לומר אפילו שעה אחת שהרי סותם את פיו הרבה שעות ויכול לחיות" (האבודרהם וכך מובא בתשב"ץ קטן סי' רט"ז), אף כשאינו עושה צרכיו במשך "שעה אחת" לא נשקפת בכך, בדרך כלל, שום סכנת נפשות לחייו של האדם (ראה דיון מעניין בשו"ת מהרש"ם חלק א' סימן י"א ד"ה ומעתה). לפי"ז מובנת מחלוקת הפוסקים אם לומר "אפילו שעה אחת" בברכת "אשר יצר": לפי הנוסח בברכות אין לאומרה לאחר עשיית צרכים וכך פסק רמב"ם (הל' תפילה פ"ז ה"ה), אך למ"ד שהברכה נאמרת גם בתפילת השחר בלי קשר לעשיית צרכיו או שכוונת הברכה מוסבת גם על עצם בריאת האדם, ראוי לומר "אפילו שעה אחת", "שבשחר אנו נעשים כבריה חדשה דכתיב 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'…וצריכים אנו להודות לו יתברך על שבראנו לכבודו לשרתו (לשון הרשב"א בשו"ת ח"א סי' קצ"א, וכך גם כתב אבודרהם).

ההתמודדות עם קולוסטומיה מצריכה הסתגלות נפשית מחד, והכרה בשינויים במבנה ובתפקוד הפיזי של הגוף מאידך. בסטומה של המעי הגס יש להשתמש בשקית סגורה ולהחליפה בהתאם לכמות ההפרשה דרך הסטומה. במרבית השקיות ישנו פילטר אשר תפקידו לבודד את הריח מהסביבה החיצונית

ההלכה קובעת כי קיים איסור לברך או לעסוק בדברי קדושה בנכוחות שתן או צואה, מקור האסור בפסוק "כ ד' א-לקיך מתהלך בקרב מחנך…והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (דברים כ"ג, ט"ו). בעקבות כך נפסק בגמרא הלכה למעשה, "צואה עוברת…רבא אמר, אסור לקרות קריאת שמע.. 'והיה מחניך קדוש', אמר רחמנא וליכא…" (ברכות דך כ"ד ע"ב-כ"ה ע"א). הלכות מרובות בעניין צואה, שתן ודין מקום המטונף נלמדו מפסוק זה. הביזיון של צואה תלוי בין היתר בריח רע  ולכן "צריך להרחיק ד' אמות ממקום שכלה הריח" (שו"ע או"ח סי' ע"ט סעי' א'). או לכסות את הצואה כמצוות התורה "ויד תהיה לך…וכסית את צאתך". בנידון דידן כשהשתן או הצואה מכוסה בתוך השקית והריח אינו יוצא, מותר לחולה לעסוק בכל דבר שבקדושה (יומא דף כ"ט ע"ב ל' ע"א "צואה…שלא במקומה לא נפיש זוהמא", ובשו"ע או"ח סי' פ"ג, ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ח, סי' א' בסוף). לימוד תורה במקומות מטונפים נאסר בגמרא מדין "בזיון מצוות" (ברכות דף כ"ד ע"ב), האיסור של בזיון נאמר דווקא, כשניתן לעקוף את המקום המטונף או להפסיק בלימודו, אך כשמסיבה בריאותית החולה נזקק לקטטר או ליציאת מעיים מלאכותית בלי פתרון חילופי, לא שייך לאסור מדין בזיון, הרי בדלית ברירה הוא עושה כך. בקטטר או באיליוסטומיה/קולוסטומיה השתן או הצואה יוצאים כל הזמן בלי שליטתו של החולה, ואין לקבוע זמן פיזיולוגי של סוף עשיית הצרכים כמו אצל אדם בריא. לאור הנ"ל מקוימת מצוות "והיה מחניך קדוש" במקרה זה, ולכן אין לפסול את תפילתו כתועבה זאת על פי הגמרא "הנצרך לנקביו – אל יתפלל, ואם התפלל – תפילתו תועבה. אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה: לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו, אבל אם יכול לשהות בעצמו – תפילתו תפילה" (ברכות דף כ"ג ע"א). הלכה למעשה כתבו הפוסקים שחולה זה יכול לברך ברכת "אשר יצר" למשל לאחר החלפת השקית המלאה או לאחר שחש עשיית צרכיו לתוך השקית (שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן א' ועוד פוסקים).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד