פרשת תולדות – חפירת הבארות

כ״ט במרחשוון ה׳תשפ״ב (נוב 4, 2021) | חומש בראשית, עלון בית החולים, תולדות

מדוע התורה "חופרת" על חפירת הבארות

רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד כ-5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, וכ-92% מסך טביעת הרגל המימית מקורם בצריכת מים לחקלאות- כולל גדולי צמחים והשקיית חיות המשמשות כמקור למזון מהחי.

בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות הסיפור על חפירת הבארות על ידי יצחק, מדוע? "…. וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" (בראשית כ"ו, י"ג-ט"ו). "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו" (שם, כ"ו י"ח). ושוב לבסוף נאמר "וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה…" (שם, כ"ו, ל"ב-ל"ג). מה משמעות חפירת הבארות ומה משמעותם של השמות השונים של הבארות? אין לכאורה כל תועלת בסיפור על חפירת בארות המים ומה מייחד בכך את יצחק ? פרשני המקרא עסקו בשאלות אלו. הרשב"ם טוען שעניין הבארות מובא כדי ללמדנו שאפילו שהפלישתים סתמו את הבארות בימי אברהם יצחק שב ופותח אותם, הוא איננו מוותר ונאחז בארץ למרות הקשיים. הרמב"ן מפרש שבחפירת הבארות משמעות סמלית נסתרת ורמז לעתיד, "אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד…וקרא הראשון עשק, ירמוז לבית הראשון…והשני קרא שמה שטנה, שם קשה מן הראשון…והשלישי קרא רחובות, הוא הבית העתיד שיבנה במהרה בימינו והוא יעשה בלא ריב ומצה…ופרינו בארץ, שכל העמים יעבדוהו שכם אחד" (שם). הרמב"ן לשיטתו ש"מעשה אבות סימן לבנים", ולכן הריב על הבארות הוא סימן על המאבק הרוחני בין עם ישראל לעמים, השמות, עשק ושטנה, מבטאים היטב את אותם מאבקים שרק באחרית הימים ייפסקו.

מעריכים שכ-2.5 מיליארד איש חיים באזורים דלים במים, תופעה שצפויה להחריף עם התחזקותם של תהליכים כמו משבר האקלים, ריבוי האוכלוסין העולמי, הדרישה הגוברת למוצרים מהתעשייה והחקלאות ומדבור מואץ. המחסור במים גורם להגירה, לסכסוכים ומאות מיליוני ברחבי העולם נמצאים בסכנת עקירה בשל מחסור במים בשנים הקרובות.

על הצורך החיוני במים בארץ ישראל אין צורך להכביר במילים, הרוצה להיאחז בארץ מוכרח להתחשב בעובדה זו. יצחק בהיאבקו עם פלישתים מחזק את אחיזתו בארץ, כך פירש האלשיך כי אבימלך, מלך פלישתים, היה מדרבן שנאה כלפי יצחק – היות ורצה להיפטר ממנו, שלח את עבדיו לסתום את הבארות. כדי שיצחק יבין את הרמז שאינו רצוי בארץ ויצא משם! דון יצחק האברבנאל ביאר את חפירת הבארות וקריאת השמות כאות וסימן שיצחק, ממשיך את פעולתו של אברהם אביו כריבון בשטח, התורה סיפרה את המאבק הניטש בין יצחק לבין הפלישתים כדי להודיע שיתקיים הכתוב "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל". ד"ר יצחק קניגסברג ביאר את המאבק בין יצחק אבינו לבין הפלישתים על חפירת שתי הבארות הראשונות, עשק ושטנה, שעליה רבו, לבין הבאר השלישית, רחובות, שעליה לא רבו, מפני שהרחיק יצחק נדוד לשם חפירתה, לדבריו  כנראה ששתי החפירות הראשונות היו באקוויפר החוף, אותם מאגרי מים המתמלאים ממי משקעים ונחלים המחלחלים לתוך הקרקע, עד שמגיעים אל השכבה האטימה שאינה חדירה למים, עליה הם נקווים ושם נאגרים. יש לזכור ששאיבה יתרה עלולה לגרום להמלחת מי התהום. לאור דברים אלו, ביאר ד"ר קניגסברג, באזור גרר ומישור החוף שבו שכנו הפלשתים, והם ראו בחפירות אלה פגיעה במקורות המים שלהם, והיה חשש מצידם שמא שאיבת היתר של יצחק תגרום להמלחת מי הבאר. בחפירת הבאר השלישית יצחק התרחק עד לאקוויפר ההר ויעתק משם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר כי עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ", חפירה זו הייתה מחוץ לאזור השליטה של הפלישתים, ולכן הפלישתים לא התנכלו לו בגין חפירתה (שבתון, כ"ו אב תש"פ).

למרות שהרוב מכריע של כדור הארץ מורכב ממים, 97% ממים אלה הם מים מלוחים. המים המתוקים המשמשים לקיום בני אדם הם רק 3% מהסכום הכולל של מים על כדור הארץ. התחרות על מים בעולם עשוי להוות איום חמור ליציבות האנושות, עד כדי להניח שמלחמות עולם אפוקליפטיות עשויות להתרחש במהלך לחימה על השליטה בקרחונים ובמאגרי המים.

הבעל שם טוב ביאר כי חפירת הבארות הינה משל לחיפוש האבות אחר מקור החיות הא-לוקית (מים) בתוך מציאות חומרית (עפר). אברהם זכה לכך בחייו, אך לאחר מותו הדרך נחסמה. חפירת הבארות על ידי יצחק מבטאת את מאמציו של יצחק לשוב לדרכו של אביו. במקביל לשיבה לדרכו של אברהם אביו, יצחק חפר בארות אחרות, כלומר הוא גילה דרכים נוספות בעבודת השם, בהתאם לטבעו ואופיו הייחודי. הנמשל הוא שכל אחד צריך לחפור את הבאר של עצמו, דהיינו למצוא את הדרך המתאימה לו בעבודת השם בהתאם לטבעו ואופיו הייחודי (תולדות, אות ו'). ייתכן, והבאר הרביעית המופיעה לאחר הפסקה, שנחפרה על ידי עבדי יצחק (ולא על ידי יצחק עצמו). דוקא בבאר הזאת מתארת התורה כיצד עבדי יצחק באים אליו בבשורה מיוחדת, "מצאנו מים! ומשמע שהם קיבלו אותה כפלא מיוחד ובלתי צפוי בשונה מהבארות הקודמים שבהם לא ניכרת הפתעה ופליאה. החפץ חיים אומר כי זהו המסר העיקרי של פרשייה זו, ענין הבארות…שלעולם לא ירפה האדם את ידיו מלהמשיך את העסק אשר התחיל, אל יאוש ואל כישלון…." (חפץ חיים על התורה, בראשית כ"ו, י"ט). בחיינו אנו מרגישים פעמים רבות תחושה של ייאוש. סיפור זה של חפירת הבארות בא ללמדנו כי אין להתייאש, ועל אף כל הקשיים, בסוף נוכל להגיע ל"רחובות". הצלחותינו וכישלונותינו, תלויים בכוחות הטמונים בנו, ועל אף הקשיים שגורמים ועיכובים חיצוניים עלולים להעמיד בפנינו, עלינו להמשיך ולנסות להגיע אל ה"מים" האצורים בתוכנו.

מדינת ישראל שוכנת באזור אקלימי חצי מדברי, המתאפיין בשנים שחונות שבהן כמות הגשם קטנה מהממוצע. ישראל מחזיקה בשיא עולמי בטיהור מי שפכים. תחום נוסף הוא מניעת אובדן מים במערכות עירוניות. התפלת מי ים, שימוש במים מליחים בחקלאות, השקיה בטפטוף, פיתוח זנים חקלאיים הצורכים כמויות מוקטנות של מים ואפילו הפקת מים מן האוויר. אין צורך להעריך בציטטות עד כמה המים הם מצרך חיוני, אשר בלעדיו אין חיים. הדילמה המפורסמת בגמרא, אשר אנשי הלכה ומשפט, אתיקה וסוציולוגיה הרבו לעסוק בה "שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים. אם שותין שניהם – מתים, ואם שותה אחד מהן – מגיע לישוב. דרש בן פטורא, מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד, וחי אחיך עמך – חייך קודמים לחיי חברך" (בבא מציעא ס"ב, ע"א). חיוניות המים היא גם כשאינם לשתיה. אחד המקורות ההלכתיים המכוננים בדיון זה, דן במקור מים ציבורי שאיננו מספק לכל הצרכים, מי קודם לנצלם, "מעיין של בני העיר, חייהן וחיי אחרים – חייהן קודמין לחיי אחרים, בהמתם ובהמת אחרים – בהמתם קודמת לבהמת אחרים, כביסתן וכביסת אחרים – כביסתן קודמת לכביסת אחרים חיי אחרים וכביסתן – חיי אחרים קודמין לכביסתן, רבי יוסי אומר, כביסתן קודמת לחיי אחרים" (נדרים פ' ע"ב). בסוגיה זו מובאת דעת ר' יוסי המייחס למים המיועדים לכביסת בגדים רמה של פיקוח נפש! דעת רבי יוסי מפתיעה ביותר, לדעתו בעל המים יעדיף את כביסתו על פני צימאונם של אחרים, שאינם 'מקומיים'. טעם הדבר מוסבר שם בגמרא,  לכלוך בבגד מביא לשעמום (=שגעון), לכלוך בגוף מביא מחלות. עד כדי כך חשובה הכביסה בעיני רבי יוסי, בשל סכנת ה'שגעון' הכרוכה בהיעדרה. רב אחאי גאון פסק כ' יוסי (שאילתות, פ' ראה, שאילתא קמ"ז). אלא שנחלקו האחרונים האם בכביסה מדובר בשאלת 'חיים' או צער? האדמו"ר מקלויזנבורג סובר שההזדקקות לכביסה, לדעת ר' יוסי, כמוה כ'חיי נפש', ולא כצער בלבד. הוא מנמק זאת שלא יתכן לסכן אחרים רק כדי להימנע מצער בלבד (שו"ת דברי יציב, חו"מ סי' ע"ט). הרב משה פיינשטיין סבור שבעניין 'חיי אחרים' מול 'כביסתן' לא מדובר בשאלת חיים ומוות בשום צד, לא שלו ולא של האחרים. הנדון הוא רק צער כתוצאה מחוסר מים לעומת צער אחרים שיצמאו ויצטרכו לטרוח למצוא מים (אגרות-משה יו"ד ח"א סי' קמ"ה). כאן נציין שגם אם כיום 'כביסה' אינה חיונית עד כדי 'שגעון', עדיין ניתן לדמות את הצורך במים לשירותים כצורך דומה מבחינת חיוניותו – לעתים, גם לרחיצת תינוקות, זקנים וחולים.  יש הסוברים שמאחר ומדובר בעיר שלמה" ההימנעות מכביסה משמעותה בעיית היגיינה חמורה ולכן הכללים הם אחרים כי מדובר בפיקוח נפש של ציבור (שו"ת בדי הארון על פיקו"נ סי' ג'). אי אפשר להתחסד על חשבון ילדים, בני העיר אינם רשאים לוותר על מי השתייה או על הכביסה לטובת חייהם של אחרים, משום שהאוכלוסייה בעיר מורכבת מילדים קטנים והם אינם בני מחילה ולכן אי אפשר להתחסד על חשבונם. "דבני העיר לא שייך להתחסד ולסכן טפלי [=ילדים קטנים] דלאו בני מחילה נינהו אם אין הדין הכי [=שאינם יכולים למחול על זכויותיהם אם אין הדין כך]" (העמק שאלה, שאילתא קמ"ז, פרשת ראה).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד