פרשת תזריע – החודש הזה לכם – אביב הגיע

כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ב (מרץ 31, 2022) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, תזריע

בוטניקאים חשפו כיצד מוטציה גנטית משנה את זמני הפריחה של צמחים מסוימים, וגם כיצד תיקון גנטי יכול להשיב לצמח את מחזור הפריחה הטבעי שלו. הגנים הללו הם חלק מהשעון הביולוגי של הצמח אשר מסייע לו לזהות אותות חיצוניים המבשרים על העת לפרוח, ביניהם טיב הקרקע והטמפרטורה, אבל בעיקר אורך היום.                                             

השבת נקראת שבת "החודש", כי נקרא בפרשת בא "החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב ב'). פרשת החודש, העוסקת בהתכוננות ליציאת מצרים, היא האחרונה מבין 'ארבע הפרשיות' שתיקנו לנו חכמים לקרוא בתקופה זאת. התורה מדגישה בכמה מקומות שאת חג הפסח חייבים לקיים באביב, "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (שם, כ"ג, ט"ו). החודש העברי מבוסס על מחזור שינוי מופע הירח, ממולד הירח, עבור במילואו, וכלה במולד הבא. משך הזמן בין מולד ירח אחד למשנהו נקרא "החודש הסינודי", ומשכו נובע הן מסיבוב הירח סביב כדור הארץ, והן מסיבוב כדור הארץ סביב השמש. כיוון שמספר הימים בחודש חייב להיות שלם, נקבע שהחודש העברי יכיל 29 ימים או 30 ימים. אופן הקביעה האם חודש הוא חסר או מלא שונה בלוח העברי שעל פי הראייה מאשר בלוח העברי הקבוע הנהוג בימינו. בלוח על פי הראייה, אורך החודש היה נקבע בסופו של החודש על פי השאלה האם בלילה של היום השלושים לחודש – בתום היום ה-29 לחודש – כבר נראה הירח של החודש הבא, והגיעו עדים על כך. בלוח הקבוע, לעומת זאת, נקבע אורך החודש על פי תבנית שנקבעה מראש, חודשים מסוימים תמיד מלאים ואחרים תמיד חסרים. שני חודשים יוצאי דופן הם חשוון וכסלו והם בעלי אורך משתנה, בלוח הקבוע, ואורכם נקבע לפי אורך השנה, שנקבע על פי זמן המולד הממוצע של חודש תשרי הקודם וזה שאחריו. מניין ימות השנה לפי תקופות הירח שונה ממניין ימות השנה לפי תקופות החמה, כך שאם היינו מונים את ימות השנה לפי הירח בלבד, היינו עלולים לחגוג את הפסח בחורף או בקיץ, וכפי שבאמת קורה אצל המוסלמים שחג ה"רמדאן" שלהם חל בתקופות שונות, וכדי שהפסח לעולם יהיה באביב, נקבע שמועדי ישראל ייקבעו על פי תקופות החמה ולא על פי תקופות הלבנה, מה ששום אומה ולשון לא השכילה לעשות.                                                                     

אור החמה הוא אחד המקורות העיקריים המאפשרים את קיומם של החיים. האנרגיה המגיעה מהשמש, היא הכוח המניע של כל החיים האורגניים על פני כדור הארץ. לכן, אור השמש המצוי בשפע כאשר הימים מתארכים מסמן את תרועת הפתיחה עבור מרבית היצורים החיים, ובכללם הפרחים, המתחזקים מערכת יחסים הדוקה עם אור השמש.

אחד הדברים הבולטים בלוח העברי הוא הרעיון של ההתאמה בין שנת החמה לבין שנת הלבנה, שממנו נולד הרעיון הגאוני והבלתי ניתן לחיקוי של עיבור השנה ע"י הוספת חודש. עיבור שנה מתחיל מההיבט האידיאולוגי – בגלל שאנו רוצים להתאים בין מעגל השנה ההיסטורי לבין מעגל השנה של הטבע עלינו לגרום לכך שבכל שנה חג הפסח ייפול בקציר, וכך תיוצר התאמה בן מעגל החקלאות לעולם ההיסטורי. האבן עזרא תמה בפירושו על הפסוק "החדש הזה לכם", המילה 'לכם' (שנאמרה למשה ואהרן) מציינת, שקביעת הזמנים היא בידכם. אתם – מנהיגי ישראל – קובעים מתי מתחיל החודש (לפי כללי ראיית הירח), ומתי מתחיל האביב (לפי כללי עיבור השנה). התמיהה היא שבעוד שהתורה פירטה את תורת המצורע, עניין הנוגע לאדם הפרטי, והניחה את קביעת מועד החגים לחכמי ישראל, על אף ששאלה זו חורצת גורלות מתי יחול פסח ומתי יחול יום הכיפורים הינן שאלות הרות גורל. המסר הוא התורה מלמדת אותנו לא להפוך את הטבע לאליל, לא להפוך את חיינו לטבעיים בלבד, אך גם לא לנתק את המצוות מהטבע, מהחיים. במצווה זאת התורה קובעת לנו אידיאולוגיה שהמעגל ההיסטורי יתאים למעגל הטבעי. הרגשות שביציאה לטבע מקבילים לרגשות ההיסטוריים של יציאת מצריים שהיא למעשה "אביב העמים". השלב הראשון ביציאה מעבדות לחירות הוא השליטה על הזמן. העבד – זמנו אינו בידו, אדוניו מכתיב לו מתי לישון, מתי לקום, מתי לעבוד ומתי לנוח. לכן, המצווה הראשונה שד' נותן לבני-ישראל, כדי שיתחילו להיות בני-חורין, היא לקחת לידיהם את השליטה על הזמן' החודש הזה לכם' –  מעכשיו, המצרים כבר לא יקבעו לכם מתי מתחילה השנה, מתי מתחיל החודש ומתי מתחיל היום, קביעת החודשים מסורה בידכם.           

מדענים משערים כי היכולת לזהות צבעים נטועה בחיישן קדום לזיהוי תאורה, כלומר להבחנה בין יום ולילה. צמחים שמזהים כי הגיעה השלב שבו האנרגיה מחוללת החיים זמינה, לצד שפע המים בעקבות הגשמים והפשרת השלגים, פותחים את עלי הכותרת ומניעים תהליך רוחבי וחוצה מינים של התחדשות.   

בעל ה'שפת אמת' כותב, "החודש הזה לכם". ענין זה לגאולת מצרים, כי בגלות נחסר זה ההתחדשות…ובשעת הגאולה, דהיינו שנתברר שהכל חיות השם יתברך, ומזה בא התחדשות. כי חיותו יתברך יש בו התחדשות תמיד כמו שכתוב "מחדש בכל יום תמיד" (ברכת "יוצר אור"). ופירוש "תמיד" בכל יום. רק מי ששוכח והוא תוך הטבע כתוב "אין כל חדש" כו', אבל מי שנדבק בפנימיות חיות השם יתברך, יש בו תמיד התחדשות. וזה שכתוב "החודש הזה לכם…" ה"שפת אמת" מלמד אותנו שכשהאדם ותפיסת עולמו היא בתוך הטבע "אין כל חדש", אז מה שהיה הוא שיהיה, האדם נתון לחוקיות הטבע, ואין בכוחו להשפיע עליו. האמונה בד' "המחדש בכל יום תמיד" מביאה את היכולת להיגאל ואת האפשרות לשינוי ולהתחדשות. ועוד מלמד ה"שפת אמת" שזה תלוי בנו,  "לכם- שיכול כל אחד מישראל לעורר ההתחדשות זה ע"י אמונה שמברר בלבו…". אם אתה רוצה, נמצא במקום של אמונה גדולה, בבורא המחדש בכול יום תמיד, זה מנוע צמיחה להתחדשות שלך, וחלילה להיפך... זה מתאים לגמרי, לחודש האביב, לפריחה וליציאה מתרדמת החורף, וללבלוב שאנו פוגשים ביציאתנו לטבע, "אמר רב יהודה מי שיוצא בתקופת ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: ברוך שלא חיסר עולמו כלום וברא בו בריאות טובות ואילנות טובות…" 'ברכת האילנות', הנאמרת בימי ניסן היא מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע, ברכה על ההתחדשות.

אפקט הדומינו פועל כמו אש מתלקחת, חרקים שהיו רדומים בחורף יוצאים בהמוניהם אל הבופה הפרחוני שממתין להם במרחבים, ציפורים, יונקים וזוחלים הניזונים מהחרקים יוצאים לחדש את מלאי המזון והאנרגיה שהצטמצם בחודשי החורף הדלים – ושרשרת המזון כולה נכנסת להילוך גבוה הכולל חגיגה של אוכל ורבייה.   

בהתחלת פירושו על התורה כתב רש"י, "אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מ'החודש הזה לכם', שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל וכו'. דבריו של רש"י אינם ברורים וכי לא מתחילים סיפור מההתחלה, מבראשית?! מי הם משה ואהרן המשמשים כנציגי העם, מתי עלו על במת ההיסטוריה, זהו מידע שהוא חיוני לקורא, וכיצד נתחיל מהאמצע?!, אלא שרבי יצחק רצה ללמדנו בשאלתו שהעולם באמת מתחיל במצרים. בכל מקרה, העיקר הוא השאלה ולא התשובה. התורה כוללת את כל המעגלים, אבל העיקר הם הערכים. ההיסטוריה והטבע הם הרקע. רש"י קבע זאת בתחילת התורה כדי ללמדנו מה עיקר ומה תפל. בשאלתו, רבי יצחק מלמד אותנו רעיון עצום, גם מצוות קידוש החודש היא לא רק עניין טכני, אלא עניין מהותי של התאמה בין חיי הטבע לחיי הרוח. פסח נחשב כ'זמן חירותנו', לא במקרה יציאת מצרים התרחשה דווקא באביב, זהו יציאת מצרים היא בעצם פריחת העולם, ישראל יצאו דווקא באביב כי זאת התקופה הכי נוחה למסע, יציאת מצרים היא בעצם פריחת העולם, שכן עד אז הוא היה עצור, מכיוון שלא הייתה בו רוחניות עד להופעת עם ישראל. כך גם לגבי מעגל הערכים – החירות מצוינת בפסח כי האביב של האדם הוא יציאתו לחירות, לא צמידות חיצונית, הקישור הוא פנימי, ולכן התורה מורה לנו לעשות התאמה. פסח שחל בחורף הוא לא פסח.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד