פרשת תצוה – גנטיקה וכוהנים

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש שמות, עלון בית החולים, תצוה

פרויקט גנום האדם, הוא פרויקט בינלאומי שנמשך 18 שנה החל מ-1990 ומטרתו הייתה לקבוע את רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של בני האדם ולזהות בהם אתרים פונקציונאליים כגון גנים. במסגרת הפרויקט נסרקו כל הכרומוזומים של מספר בני אדם, רצפי הדנ"א שלהם נקראו ותועדו ואף זוהו בהם גנים המקודדים ברצף. לא כל הגנים אופיינו לחלוטין ומקטעי ד.נ.א. באזורים בין גניים, אשר ייתכנו כבעלי משמעות ביולוגית, נותרו בלתי מפוענחים, כיצד מתייחסת ההלכה למידע חשוב זה?

הנושא העיקרי בחלקה הראשון של הפרשה הוא בגדי הכהונה. כותרתו של הפרק העוסק בבגדי הכהונה היא: "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו…לכהנו לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון" (שמות כ"ח א'). מכאן ואילך מתוארים הבגדים. נראה, שלמרות שאין זה הפסוק הפותח את הפרשה, בכל זאת מצביע הוא על עיקרה, שבו נצטווה משה על מינוי אהרון ובניו לכהונה, ופרשה זו עוסקת כולה בכהונה – החל מבגדי הכהונה, וכלה במילוי ידי הכוהנים בימי המילואים. אהרון הכהן, אבי משפחת הכוהנים, מופיע 37 פעמים בפרשה, משה לעומת זאת לא נזכר בה ולו פעם אחת. בתחילת פרשתנו מעיר "בעל הטורים" הערה מפורסמת, והיא: "לא הזכיר משה בזה הסדר, מה שאין כן בכל החומש, שמשעה שנולד משה אין סדר שלא הוזכר בה". כוונת בעל הטורים לציין בזה, שהחל בספר שמות – שבתחילתו בא תיאור לידתו של משה, – עבור בספרים ויקרא ובמדבר, וכלה בספר דברים – שבסופו בא תיאור מותו של משה, אין לך פרשה שלא הוזכר בה משה, כמדבר או כמי שמדובר בו. שאלה זו שהניח בעל הטורים ניתנו לה הסברים רבים, ההסבר שניתן על ידי "בעל הטורים" לפליאה זו הוא, "והטעם משום שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת, וקללת חכם אפילו על תנאי היא באה ונתקיים בזה", כוונתו בזה הייתה לבקשתו של משה לאחר חטא העגל בעת שאלוקים רצה למחות את עם ישראל ומשה התחנן לפניו ואמר "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" (שמות ל"ב ל"ב), ללא מחילת עוון לעם ישראל אין עוד טעם ותכלית לקיומי. אמרה חסידית ביארה כי  הקב"ה התקשה למלאות אחר בקשתו של משה, ולמחקו מן הספר. מידי שבוע נדחתה הבקשה עד לשבוע הבא, עד עבור כל הפרשות כולן, וכשהגיעו שנית לפרשת "תצווה" הסמוכה למעשה העגל ב"דלית ברירה" התמלאה בקשתו. הגאון מווילנה (הגר"א) אמר כי בפרשה זו היא העלימה התורה את משה כדי לרמז על הסתלקותו מן העולם שלפי המסורת הייתה בז' באדר תאריך החל סמוך לקריאת פרשת "תצווה". נראה שיש לקשור את היעלמותו לאור העובדה שפרשה זו עיקר עניינה הכהונה, ומשה לאחר מינוי אהרון ובניו אינו שייך בכהונה, כתרו הוא "כתר תורה" ולא "כתר כהונה".

הדנ"א היא מולקולת ענק (פולימר) של חומצת גרעין המכילה את כל המידע התורשתי לבנייתם של החלבונים בתא, בכל האורגניזמים הידועים, החל מהחיידקים ועד לבני אדם, ואף בחלק מן הנגיפים. הד.נ.א מורכב מארבע אבני בניין – שמחולקים לשני זוגות קבועים, אלפים עד מיליארדים של זוגות בסיסים כאלה מרכיבים את הד.נ.א. ויוצרים סליל כפול. הדנ"א מושווה לעיתים תכופות למערכת תוכניות, מרשם או קוד מכיוון שהוא כולל את כל ההוראות הנחוצות לבניית רכיבי התא.

בחירת אהרון לכהונה מובאת במדרש "ואתה הקרב אליך" – אמרו: בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה, הביט באהרון והיה מקיש עליו בקורנס. והוא לא נתכוון אלא לעכבם עד שירד משה, ומשה היה סבור שהיה אהרון שותף עמהן והיה בלבו עליו. אמר לו הקב"ה: משה, יודע אני כוונתו של אהרן היאך הייתה לטובה…בשעה שאמרו ישראל לאהרן "קום עשה לנו אלוהים", אמר פרקו נזמי הזהב", אמר להם אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו, והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבא משה. אמר לו הקב"ה: אהרן, יודע אני היאך הייתה כוונתך, חייך, אין אני משליט על קרבנותיהן  של בני, אלא אתה שנאמר "ואתה הקרב אליך" (שמות רבה פרשה ל"ז). מהמדרש עולה שאופן פעולתו של אהרן בזמן חטא העגל, כשהוא מנסה להרוויח זמן ולמנוע את מעשה העגל עד שובו של משה רבינו עם לוחות הברית, זיכהו ב"כתר כהונה". ובמדרש אחר הלקוח מהיום השמיני למילואים, בו מסתיימת הקדשתם של אהרן ובניו לכהונה, מתעצמים הדברים "ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר, ולמה לא אמר לו פר אלא עגל? לפי שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך, ובעגל היא מתבססת בידך" (מדרש תנחומא פרשת שמיני אות ד'), אהרן נפגע מאותה מציאות של עשיית העגל, סבוכי הסביבה בתוכה פעל, והתוצאה הקשה, גרמו לפקפק בזכותו לכהונה, לכך היה זקוק לכפרה "וכפר בעדך ובעד העם" (ויקרא פר' ט' פס' ז') בכך, תתבסס הכהונה בידו. "כתר תורה", ו"כתר כהונה", שונים במהותם, הראשון נבדל ומופרש, שלימות עליונה. "כתר כהונה" ביכולתו לרדת אל הדיוטה התחתונה ומשם להעלות בחזרה למדרגה העליונה, זוהי מידתו של אהרן האוהב את הבריות ומקרבן לתורה, עבודת הקרבנות היא עבודת כפרה המאפשרת למציאות להשתחרר מסיבוכיה ולשוב למקורה.

ביולוגיה מולקולארית עוסקת בעיקר בקשר הגומלין בין המערכות השונות של תא, כולל קשרים בין ה-ד.נ.א. לבין הר.נ.א. והסינתזה של החלבונים, והבנה כיצד קשרים אלה מווסתים. ביולוגיה מולקולארית היא המחקר של היסודות המולקולאריים של התהליכים של שכפול, שעתוק ותרגום של החומר התורשתי. תהליך ייצור החלבונים בתא לפי תבנית ה-ד.נ.א. מכונה "הדוגמא הבסיסית של הביולוגיה המולקולארית".

כהן הוא צאצא של אהרון הכהן, בן שבט לוי. לכהן תפקידים מיוחדים במסגרת קיום המצווות, בעיקר סביב העבודה בבית המקדש, מטילה עליו איסורים מיוחדים הנובעים מתפקידו, בעיקר איסורי נישואין ואיסור להיטמא למת, עם חורבן בית המקדש בטלו חלק מתפקידי הכוהנים. רק צאצאיו של אהרון הכהן יכולים לשמש בתפקידים מיוחדים אלו. מחלוקת גדולה על גדרי הכהונה בימינו. בתלמוד מובא מעשה שאמר להם נחמיה לבני ברזילי שלא מצאו כתבם המוכיח על היותם כוהנים מיוחסים, שלא יאכלו בשר מקדשי המקדש, אלא תרומה, הנחשבת לקודשי הגבול, עד עמוד כהן לאורים ותומים, שאז תוכח כהונתם באורח נבואי (ע"פ כתובות דף כ"ד ע"ב). יש הרואים בסוגיה תלמודית זו אסמכתא לערעור על חזקת הכהונה שהכהונה בימינו מסופקת, עד שלא יוכח ייחוסם, ועל כן על הכוהנים להחזיר מעיקר הדין דמי פדיון הבן שקיבלו, שהיא אחת מכ"ד מתנות הכהונה אותם נצטוו ישראל לתת לכוהנים תמורת שירותם (שאילת יעב"ץ ח"א סי' פ"ט), יש שהקילו מסיבה זו והתירו לכהן לשאת שבויה האסורה מן הדין לכהן ודאי (מהרשד"ם אהע"ז סי' רל"ה) לגישה זו עלייתם של כוהנים לתורה ולדוכן כמנהג "מי שבא בזמן הזה ואמר: כהן אני, אינו נאמן. ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו, ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו. הגה: ויש אומרים דנאמן לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו בזמן הזה, שאין לנו תרומה דאורייתא שנחוש שמא יעלו אותו לתרומה (ב"י בשם הרמ"ך). וכן נוהגין האידנא בכל מקום שאין נוהגין בתרומה בזמן הזה וליכא למיחש למידי".(שולחן ערוך אבן העזר סימן ג' סעיף א'). לעומתם ישנם פוסקים רבים שהשיגו על דבריהם וקבעו שהכוהנים בימינו הם ודאי כוהנים ועל כן כל מצוות הכהונה עליהם ורק באותם שבימי עזרא שהיו מתייחסים אחרי ברזילי הורעה חזקתם (חקרי לב אעה"ז סי' ב' ובאריכות בשדי חמד כרך ג'). קיימת גם דרך אמצעית ולפיה אף על פי שחזרת הכהונה אינה ברורה מכל מקום גדולה החזקה ואי אפשר לשנות ובכל מה שהחזיקו בדיני הכהונה מוחזקים הם לכוהנים (שו"ת מהרש"ם ח"ה סי' ע"ב ובעל תבואות שור סי' י"ח ס"ק כ"ט).

ממצאי מחקר גנטי שנמשך מספר שנים, עולה כי אצל כוהנים מכל העדות, נמצאו בד.נ.א. סימנים גנטיים משותפים, בשכיחות גבוהה שאין כמוה בשום קבוצת אוכלוסיה אחרת. הימצאות הסימנים הגנטיים האלו בשכיחות כה גבוה מעידה בוודאות על היות כל הכוהנים מכל העדות בני אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה הראשון, שחי לפני שבעם היהודי הוגדרו עדות שונות. הסימנים עוברים רק מאב לבנו ולא מאב לבתו,  ואם לא די בכך, לפי בדיקות מסוימות ניתן לקבוע כמה דורות חלפו מאז שחי אבי המשפחה.

הרב צבי הירש קלישר מ'מבשרי הציונות' מביא בספרו דרישת ציון ב"מאמר העבודה" את חליפת המכתבים שהתקיימה בינו לבין גדול הדור ההוא, הגאון רבי עקיבא איגר בשנת תקצ"ז, בשאלת הצורך לעבודת המקדש ב"כוהני ייחוס" דווקא, או שמא ניתן להסתפק גם ב"כוהני חזקה", רבי עקיבא איגר צידד ב"כוהני יחוס". שאלה זו הופנתה על ידי רבי עקיבא איגר גם לחתנו, ר' משה סופר בעל "החתם סופר", ולדעתו ניתן להקל בעבודת מקדש, גם ב"כוהני חזקה" (התייחסותו לשאלה זו מופיע בספר השאלות ותשובות שלו בחלק יו"ד סי' רל"ו). האם ניתן יהיה להיעזר בבדיקת הד.נ.א. לצורך בירור הייחוס המשפחתי? שאלת קבילותה ומשקלה של בדיקת הד.נ.א. צוברת תאוצה היות ורמת הדיוק בה גבוה במיוחד. מי שהתייחס לקבילותה של בדיקה זו היה הרב שמואל וואזנר, ולדעתו "אין לקבוע ממזרות על סמך בדיקה זו, אף שמבחינה מדעית אי התאמה היא בירור מוחלט" (דבריו הובאו על ידי הרב מ' קליין, "זיהוי הלכתי ע"פ בדיקת ד.נ.א", תחומין כ"א (תשס"א) ע"מ 121-123), ודומה שזו גישתם של מספר בתי דין רבניים (בית הדין הרבני בחיפה תיק שט"ז/ 1198 פד"ר ב', 119, אמנם פסק הדין מתייחס לבדיקת דם אך העיקרון של אי הסתמכות על מדע משתנה זהה). ניתן לזהות שלש גישות עיקריות בקרב פוסקי ההלכה, האחת, אין להסתמך על בדיקות מדעיות, ובכללן בדיקת רקמות ובדיקת ד.נ.א, באופן עקרוני לגבי קביעת ממזרות (הרב ש' וואזנר). השנייה, ניתן להסתמך באופן עקרוני, אך די בפרופילים בודדים של ספק כדי שלא ניתן יהיה לממזר את הוולד בהסתמך על בדיקה בלבד (הרב שלמה דייכובסקי "אסיא" שלילת אבהות אבהות על ידי בדיקת" HLA(ירושלים תשמ"ו),163-178 כך גם דעתו של הרב מרדכי אליהו, "אסיא" "קביעת ממזרות ע"פ בדיקת רקמות" כרך י"ז (תשס"א).ע"מ 99-100). השלישית, לבדיקה רפואית שהוכחה והתקבלה כאמינה ומדויקת בעולם המדע והרפואה, יש להתייחס כאל רוב ויש בכוחה להשפיעה על קביעת ממזרות (הרב מרדכי הלפרין, "קביעת ממזרות ע"פ בדיקת רקמות – השלמה לדיון" "אסיא" י"ז (תשס"א, עמ' 101, ובנשמת אברהם, חלק אעה"ז סי' ד', אות א' וב' עמ' ס"ו- ע"ה). הרב פרופ' משה דוד טנדלר חתנו של הרב משה פיינשטיין זצ"ל, מ'ישיבה יוניברסיטי' בניו-יורק, התייחס לאפשרותך שבדיקת "גן הכוהנים" תועיל לקביעת כהונה. ראוי לציין שבדיקה חיסרון זו אינה בודקת אלא את הכרומוסום הגברי Y , בעוד שפסול כהונה יכול לנבוע גם מן הצד הנשי, כוהן שנשא אישה האסורה לו על פי התורה, לדוגמא, אישה גרושה, נפסל הוא וזרעו מעבודת המקדש, על כן יתכן שעל אף שעל פי הגנטיקה יוכח כי מדובר בכוהן, כזה הנושא את גן הכהונה, ובכל אופן לא יוכל הוא ובניו לשמש ככוהנים.

 

 

 

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד