פרשת תצוה זכור – גן השמחה

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש שמות, עלון בית החולים, תצוה

מחקר בריטי טוען כי הדרך אל האושר תלויה בעיקרה בגנטיקה. מדענים מצאו, לדבריהם, את הגן שמשפיע על מידת שביעות הרצון של בני אדם מחייהם. מהתוצאות עולה שאנשים הנושאים את הגן 5-HTT  נוטים לחוש מאושרים יותר. הגן המדובר, אחראי לאופן שבו תאי עצב מנהלים את חלוקת רמות הסרוטונין, הכימיקל אשר שולט במצבי הרוח.

פורים מתאפיין בשמחה, כל חודש אדר כולו מתאפיין בכך, חכמינו אמרו "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (תענית כ"ט עמ' א'). מאמר זה מחייב הסבר, ראשית, מה אירע בחודש אדר? שנית, כיצד מקיימים מאמר תלמודי זה? שלישית, האם ניתן לצוות על השמחה, האם אדם הנתון במשבר יהיה מסוגל בעקבות מאמר תלמודי לחולל מהפך בנפשו ולחוש שמחה? הסיבה המהותית שבגללה חודש אדר מאופיין בריבוי השמחה הוא חג הפורים המבוסס על סיפור מגילת אסתר, על פי המסופר במגילה, נקבע החג לזכר הצלת היהודים באימפריה הפרסית בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, באותה עת שלטו הפרסים על חלקים נרחבים מיבשת אסיה, ובירתם הייתה שושן. על פי המסופר במגילה, זמם המן האגגי, שר שהיה מקורב ביותר למלך אחשוורוש, שמונה להיות "מעל כל השרים", "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים" שחיו בכל ממלכת פרס, ולבוז את רכושם. הסיבה למזימה זו הייתה נקמה על כך שמרדכי היהודי סירב לכרוע ולהשתחוות להמן. המלך נעתר לבקשה, והוציא כתב מלכות המתיר לאנשי כל מדינה לטבוח ביהודים,  ביום י"ג באדר, יום שאותו בחר המן על ידי הטלת "פור" – גורל. ואולם מזימה זו סוכלה הודות לשורה של אירועים, שהובילו להוצאתו להורג של המן, ומהמלך יצאה פקודה חדשה המאפשרת ליהודים להתגונן ולעמוד על נפשם באותו יום מיועד, אותו יום שבעקבות רצף אירועים המתוארים במגילת אסתר התהפך הגלגל, והיהודים הם שהרגו באויביהם – נקרא פורים. רש"י ביאר את מאמר חז"ל "משנכס אדר מבין בשמחה" באופן הבא: "ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח" (שם), מדוע קשר רש"י בין פסח החל בניסן, לפורים החל באדר? מחשבת היהדות ביארה את דבריו. לוח השנה ניתן להתבונן עליו בשני אופנים. הראשון, זמן המתקדם אל קיצו, והשני, זמן המתקדם בתנועה מעגלית ומחזורית אל תחילתו. המן הפיל גורל על חודש אדר שהוא החודש האחרון ללוח השנה לפי חשבון התורה, להבנתו זהו זמן ראוי ל"פתרון הסופי", אלא שהלוח העברי מעגלי ובסופו חג הפסח, חג האביב והגאולה. בימי החושך של גזירת המן שהייתה באדר, כבר עמדו בפתח ימי ניסן ועימם בשורת הגאולה.

מערך הגנים של האדם נקרא גנוטיפ. כל תכונות האורגניזמים נקבעים על ידי מערך הגנים שהאדם יורש מהוריו אך הם יכולים להיות מושפעים גם מגורמים סביבתיים. חוסר איזון של סרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למגוון מחלות, וביניהן לדיכאון ולחרדה. המחקר גורס שאנשים להם שני סטים של גן האושר – אחד מכל הורה – יש סבירות גבוהה פי שניים להיות מרוצים מחייהם, בהשוואה למי שלא נושא את הגן.

מפורסם מאמרו של ר' נחמן מברצלב 'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד' (ליקוטי מוהר"ן, מהדורא תנינא, סימן כ"ד) האם קיימת מצווה מן תורה להיות בשמחה? התשובה היא לא! אין מצווה מן התורה לשמוח, אין זו אלא עצתו הטובה של ר' נחמן. מעיון במקרא נגלה שאת מצוות השמחה קשרה התורה ברגלים "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך, ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך…שבעת ימים תחג לד' אלוקיך…כי יברכך ד' אלקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח" (דברים פרק ט"ז י"ג-ט"ו) רבי נפתלי צבי ברלין בפירושו לתורה ביאר פסוק זה וכתב "…תחוג משמע שמחה הבאה בריקודים ומחולות…דבסוכות יש שבע שמחות, סוכה, וד' מינים, וחגיגה, ושמחה…למאי נצטווינו על שמחה וחגיגה הרי היינו הך…דמצוות ריקוד אינו מצד שמחה, כדרך השמחה שמביאה לידי ריקוד, אלא ריקוד הוא לאות על הניצוח, ואם כן אפשר דאפילו אינו שמח בלב מכל מקום מצווה לרקד" העמק דבר שם ט"ז) הנצי"ב עורר לקושי הרב שיש בציווי לשמוח, וביתר שאת אף לחגוג "תחוג", לדבריו קיימים שבעה טעמים מקדימים המביאים לשמחה, אחד מהם איסוף היבול, לאחר שנאסף היבול בחג הסוכות מופיעה מצוות השמחה "ושמחת בחגך", הסוכה הנבנית מפסולת הגורן והיקב, אינה אלא סוג של הודיה על סיומה של עונה חקלאית מוצלחת. הברכה הכלכלית היא סיבה לשמחה, שמחה אם כן אינה אלא תוצאה של השפעת האירועים. הרמב"ם כתב על מעלתה של השמחה גם בהקשר הכללי של קיום המצוות "השמחה שישמח האדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שצוה בהן, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ד' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב…"(הלכות שופר וסוכה פ' ח' הט"ו), משנתו הסדורה והבהירה של הרמב"ם מיקמה את ההלכות בהקשר המתאים. את מצוות השמחה הכללית במצוות ד' בחר הרמב"ם למקם בסמוך להלכות הקשורות ב"שמחת בית השואבה", שמחה מיוחדת, שהייתה בימי חג הסוכות בזמן שבית המקדש היה קיים, עליה נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו…" (סוכה נ"א ע"א), כלומר השמחה היא חלק מן המכלול של חג הסוכות, חג המתאפיין במשפחתיות בזמן העלייה לרגל, תנאים סביבתיים מאפשרים שמחה ועדיין "עבודה גדולה היא" (רמב"ם שם).

הDNA  קובע את תכונות הגנים. הגנטיקה המולקולארית סוברת שהכול ניתן להסבר באמצעות הגנים, ה"נדיבות" היא תוצאה של גן המקודד לייצור קולטן המאפשר להורמון וזופרסין לפעול על תאי המוח. ה"הרפתקנות", הינה מוטציה מסוימת  המייצרת את אחד הקולטנים לשליח העצבי הפועל במוח, דופמין. החוקרים בדקו פולימורפיזם של סרוטונין טרנספורטר, בכדי לענות על השאלה האם הווריאנט שאדם נושא יכול להסביר אם לחץ בחיים יגרום לאדם לפתח דיכאון או לא.

פורים נקשר בשתיית יין, היין הינו רק תוספת לחג ואינו ממהות הפורים, למגיבים לאלכוהול בשמחה יתירה כבר הורו גדולי הרבנים, שראוי שלא ל"הדר" בשתייה זו מפני הסכנות הכרוכות בה על אף הוראת התלמוד "חייב איניש לבסומי בפוריא (להשתכר בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (עד שלא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי) ( מגילה ז' ע"ב), הסתפקה ההלכה בשינה "ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו" (רמב"ם הל' מגילה פ"ב הט"ו), גם השולחן ערוך צידד בכך  "חייב איניש…וי"א דאין צריך להשתכר כל כך, אלא שישתה יותר מלימודו וישן, ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי…" (או"ח סי' תרצ"ה סעי' ג'), ובמשנה ברורה כתב  "…וכן ראוי לעשות" (משנה ברורה שם ס"ק ה'). בהקשר לשמחה סיפר ר' חנוך העניך הכהן מאלכסנדר משל, המתבסס על הפסוק בספר דברים "תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (כ"ח פס' מ"ז), וכך סיפר, ילד נשלח על ידי אביו ללמוד תורה בחדר, לימים הגיע האב לבחון את הישגיו, שאל האב, אל"ף כשהיא קמוצה, כיצד נהגת? ענה הבן, קמץ אל"ף – אה! קמץ בי"ת –  בה! וכך המשיך, כשהגיעו לאות ה"א המשיך האב והקשה אך פעם שתק הבן, ניסה הרב לדובבו, ניסה האב לשכנעו וללא הועיל, לבסוף קצה רוחו של האב וצעק,  אם לא תאמר לי אלקה אותך בני, השיב הבן כשהוא ממרר בבכי, אבא, אתה הורית לי שלא אספר לאיש מה יש מתחת לה"א, האב מתברר גנב טלה והסתירו מתחת לערמת השחת המכונה באידיש ה"א, את בנו השביע שלא יספר לאיש על המעשה, כשנשאל הבן מה יש מתחת לה"א, נחשף אביו בקלונו, אמר הרבי, יהודי יקר הסיבה מפניה אינך חש את השמחה היא מפני מה שהסתרת והחבאת מ"תחת", כל אותם דברים הם שמנעו ממך את השמחה וטוב הלבב!

מצד האורגניזם הוא תוצאה של שילוב בין התורשה לסביבה. הגנים הם ההוראות לאיך האורגניזם ייראה, ומצד שני לסביבה יש גם השפעה על מראה האורגניזם. הגנטיקה המולקולארית מתעלמת לא אחת מהשפעותיו של העולם החיצוני על תחושותיהם והתנהגותם של האנשים. במחקר חדשני מאוניברסיטת ייל התברר כי אותם גילויים אינם מסבירים אלא אחוזים בודדים מן הגורמים למצבי חרדה. הגן האחראי מופיע כמעט בכל האוכלוסיות ברחבי העולם, העדר "גן השמחה" אינו בהכרח הסיבה לדיכאון וחרדה.

שאלת השימוש בבדיקת הד.נ.א.נוגעת לעניינים הלכתיים מרובים ואין זה הכרח שאם מסתמכים על בדיקה זו בנושא אחד נסמוך עליה גם בהקשר אחר, קישור בין חלקי גופה וקבורתם בקבר אחד, זיהוי גופה ומנהגי אבלות, קביעת ממזרות, קביעת יורש, היתר עגונה והרשעת אדם במשפט. מיד לאחר אסון התאומים, עסקו רבני ארצות הברית בשאלת היתר העגונות, שניים מחשובים הרבנים בארץ הצטרפו לשאלה זו יבדל"א הרב זלמן נחמיה גולדברג, והרב עובדיה יוסף, שמונה גברים נעדרו ונשותיהם היו זקוקת להיתר מעגינותן, ארבעה נבדקו עצמותיהם בבדיקת הד.נ.א. הרב גולדברג על סמך בדיקה זו, התיר את הנשים מעיגונן, הרב ראה בבדיקה זו 'סימן מובהק' "מצאוהו הרוג או מת, אם פדחתו וחוטמו ופרצוף פניו קיימים, והכירוהו בהם שהוא פלוני, מעידין עליו. ואם ניטל אחד מאלו, אע"פ שיש להם סימנים מובהקים ביותר בכליו, אינם כלום דחיישינן לשאלה. ואפילו היו להם סימנים בגופו, ואפילו שומא, אין מעידין עליו…" (שו"ע אבה"ע סי' י"ז סעי' כ"ד). 'סימן מובהק', אינדיקציה הנחשבת כטובה ביותר וסופית, כסימן הפרצוף המבוסס על ההנחה שהפרצופים אינם דומים זה לזה, "…אדם יחידי נברא ומפני מה… תנו רבנן, להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, אבל הקדוש ברוך הוא טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהם דומה לחברו.."(סנהדרין ל"ז עמ' א'), וכי נבדקו כל בני האדם בעולם שאינם דומים זה לזה שואל הרב גולדברג? וכיוון שעל סמך דברי המומחים סיכוי ההתאמה הוא אחד למיליון, הרי שצריך לבדוק מיליון בני אדם כדי לוודא אם קיימת התאמה, וכי בבדיקת הפרצוף בודקים את כל יושבי תבל לראות שאינם דומים זה לזה? אלא מניחים מתוך התבוננות בבני אדם שאינם דומים שמחכמת וגדולת האלוקים שהטביע את כל בני האדם בחותם אדם הראשון ובכל אופן אינם דומים זה לזה, חוכמה זו היא שגם הטביע את הד.נ.א. שיש לכל איש ואיש בצורה שונה משאר אנשי העולם, באופן שלא ימצאו שניים זהים, דבריו הם חידוש גדול ונמצא שהמדע וההלכה קרובים ביותר ('קול הצבי' קובץ חידושי תורה, מסכת יבמות). רוב הפוסקים אינם רואים בבדיקה זו אלא 'סימן בינוני' שלא ניתן להסתפק בו בכדי להתיר אישה מעיגונה, כך סובר הרב שמואל ווזנר, שחילק בין מקרה בו משווים בין פרופיל שהופק מהנעדר והותאם לפרופיל של הנעדר שהיה במאגר, שבמקרה זה בצירופים קלים נוספים אפשר להתיר את האישה מעגינותה, לבין מקרה בו משווים את פרופיל הנעדר ומנסים להתאימו לפרופיל שנבנה מקרובי משפחתו בדרגה ראשונה, שם לא יהיה זה אלא 'סימן בינוני' שלא ניתן על פיו להתיר אישה מעגינותה, לגבי ממזרות מוסכם שאין לקבוע ממזרות על סמך בדיקה זו ('תחומין' כרך כ"א, תשס"א עמ' 121 'זיהוי הלכתי על פי הד.נ.א.') אך לעניין חיבור חלקי גופה כדי לקברם בקבר אחד פסק הרב ווזנר כי ניתן לסמוך על בדיקה זו. לעניין אבלות חילק הרב ווזנר בין רווק לנשוי, היות וקיים חשש באיש נשוי שיתירו את אשתו מעגינותה.

 

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד