פרשת תרומה – מה לארון הברית ודם מסוג או

א׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב (פבר 2, 2022) | חומש שמות, עלון בית החולים, תרומה

סוג דם הוא תכונה גנטית של דם הנקבעת בהתאם לסמנים הסוכריים, קבוצת אנטיגנים הנמצאים על פני כדוריות הדם האדומות . התכונה מועברת בתורשה מדור לדור. עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות ואף למוות, ומכאן חשיבותה הרבה של ההבחנה בין סוגי הדם השונים.

בפרשת תרומה נאמר "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ" (שמות, כ"ה י'). על פי המתואר בפסוקים בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה. בניגוד לשאר הכלים שנאמר עליהם בלשון יחיד "ועשית", לגבי הארון נאמר בלשון רבים "ועשו", ואף בניגוד לציוויים השונים בפרשת הארון גופה ("וצפית אתו… ועשית עליו זר זהב…" וכו'). אם כן עלינו לשאול מי עוד עשה את הארון חוץ מבצלאל?  התשובה של חז"ל מפתיעה, ד' מצווה  את משה, "יבאו הכל ויעסקו בארון כדי שיזכו כולם לתורה" (שמו"ר תרומה ל"ד ב'). אך עלינו לברר מבחינה טכנית איך יתאפשר שכולם יתעסקו בארון? הרמב"ן מבאר את דברי חז"ל שהכוונה "והעסק שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון, או יעזור לבצלאל עזר מעט או שיכוונו לדבר" (שמות כ"ה י'). אפילו שבני ישראל מכוונים במחשבתם על עשיית הארון מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו את הארון בעצמם !המסר הוא כדי שיזכו כולם לתורה. לפי הרמב"ן, הלשון של "ועשו", מחייבת את כולנו. התורה שייכת לכולם. אור החיים הקדוש האיר על כך נקודה נוספת, "לא נמנעה התורה כאן מדבר בלשון רבים…אלא מפני שממהות התורה הוא שלא תוכל להתגשם ביחיד…היא תורת חיים לציבור לאומה. ואף הגדול שבבני האומה לא יוכל להגשימה לבדו כל כולה". לפירוש זה הציווי בלשון רבים נאמר דווקא בעשיית הארון כיוון שהתורה מחייבת כל אחד לתת את חלקו המיוחד בתורה. עשיית הארון במשותף ממחישה את קיום התורה שיכול לבוא לידי ביטוי רק במאמץ משותף של עם ישראל על כל שבטיו וחלקיו. במילים פשוטות התורה איננה שייכת רק לאנשים מיוחדים, היא שייכת לכולם ואי אפשר לוותר על אף אחד.

שני הסיווגים  העיקריים של דם אנושי, קבוצת  ABOוגורם Rh  פותחו על ידי הרופא האוסטרי קרל לנדשטיינר, שקיבל על כך פרס נובל  ב-1930. לפיכך, אדם בעל סוג דם AB יכול לקבל תרומות דם מכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "מקבל אוניברסלי"), ואדם בעל סוג דם O יכול לתרום לכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "תורם אוניברסלי").

עתה ראוי לבחון מהם הפרטים בארון שנעשו דווקא בעבודת יחידים. ציפוי הארון בזהב מופיע בתורה בלשון יחיד, "וְצִפִית אֹתוֹ זהב טהוֹר מִבַיִת וּמִחוּץ תְצַפֶּנוּ" (שמ' כ"ה י"א). והוא מרמז את השגת התורה בשלמותה כזהב טהור. לכל אחד יש קשר לתורה, אבל לא כל אחד יכול להתהדר בידיעתה השלמה או בעשייתה בהידור. באופן הזה, בעל ה"כלי יקר" מחלק בין רמות שונות של קשר לתורה בעם ישראל, אין הכול יכולים לעמוד על הנגלה והנסתר שבתורה הרמוז באומרו "מִבַיִת וּמִחוּץ תְצַפֶּנוּ", וכן אין הכול תוכם כברם…, ציפוי זהב מבית ומחוץ המרמז על עצם המעשה, אין כל אדם שווים בזה, והוא מיוחד למשה ולאנשי סגולה אשר כערכו. לכך נאמר "וְצִפִית" אמת היא שהארון שייך לכלל ישראל, אך השגתה של התורה שמורה למי שיצרף את עצמו מכל סיג של זיוף נוצץ, דבר אחר המתואר בעשיית הארון בלשון יחיד הוא הכנת הזר, "וְעשִׂית עליו זֵר זהב סבִיב",  הזר מופיע גם כתוספת המונחת על הארון ואינו חלק מהותי ממנו. על זר הזהב מסמל את כתרה של תורה, והציווי עליו בלשון יחיד מראה עד כמה הוא שמור רק ליחידי סגולה. הכתר מונח על הארון והוא ממחיש את ההתעלות של הלומד. הלימוד אינו מתומצת בתיבת הארון ובאותיות שעל הלוחות המונחים בו, הוא מתנשא אל על בזר נישא. כתרה של תורה אכן מונח בקרן זווית, אבל כנראה שרק מעטים הם אלה שמוכנים להידחק בה וליטול אותו ממנה. הזר מבטא גם את הסכנה שיש בלימוד "זכה – נעשית לו זֵר, לא זכה – זרה הימנו" (=משתכחת ממנו, יומא ע"ב ע"ב), רש"י מבאר זאת משום שלימודו של היחיד נתון כל הזמן בסכנה שמא ישלטו בו השכחה והטעות.

מלבד סוג הדם A/B/AB/O סוג הדם יכול להיות חיובי (+) או שלילי (-). הפלוס או המינוס נקבעים על ידי הגן RHD  שמכיל את ההוראות לחלבון שנמצא במעטפת התא ומוצג כלפי חוץ. אם אדם בלי החלבון במעטפת התא למשל A- יקבל תרומת דם מאדם עם החלבון למשל O+, מערכת החיסון תזהה את החלבון (+) כפולש זר ותתקוף את תאי הדם של התרומה.

היכן הארון? בית המקדש הראשון נחרב בשנת  422 לפנה"ס ע"י נבוכדנצר, מלך בבל. בתלמוד מובאת ברייתא בה מסופר שיאשיהו המלך גנז את הארון, יחד עם צנצנת המן וצלוחית שמן המשחה ומקלו של אהרון ופרחיו ושקדיו וארגז שהשיבו פלישתים דורון לא-לקי ישראל (יומא נ"ב ע"ב). על פי ברייתא זו, יאשיהו גנז את הארון, במחילות הנמצאות תחת קודש הקודשים וכן דעת ר' יהודה בן לקיש, חכמים אומרים שהארון נגנז תחת לשכת דיר העצים שבמקדש (יומא נ"ג, ע"ב). יאשיהו צפה את החורבן, ולכן הזדרז לגנוז את הדברים הנ"ל, לפני שכלים אלו יגלו לבבל, וכך כותב הרמב"ם, "בעת שבנה שלמה את הבית, וידע שסופו ליחרב, בנה בו מקום לגנוז בו הארון, למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות; ויאשיהו המלך ציווה וגנזו במקום שבנה שלמה" (בית הבחירה, פ"ד, ה"א). המשנה ביומא חולקת על דעות אלו, וסוברת שהארון לא נגנז אלא גלה לבבל (יומא, נ"ג, ע"ב). בספר חשמונאים ב', נכתב כי ירמיהו הנביא החביא את הארון במערה שמצא בהר נבו ביחד עם עוד כמה פריטים קדושים מהמקדש( פרק ב', א'-ו'). ירמיהו, שחי בתקופת חורבן בית ראשון, ניסה ככל הנראה לשמור על הארון והפריטים מפני השמדה בעת חורבן בית המקדש הראשון. לקיחת השלל מבית המקדש הראשון נעשתה בשלבים שנים מועטות אחר מותו של יאשיהו הוציא נבוכדנצר מבית המקדש את "כלי בית ד'…ויתנם בהיכלו בבבל" (דברי הימים ב', ל"ו, ז', דניאל א', ב'). שמונה שנים לאחר מכן עלה נבוכדנצר שנית על ירושלים והוציא "את כל אוצרות בית ד' ואוצרות בית המלך, ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל ד" (מלכים ב', כ"ד, י"ג). עברו עוד אחד עשרה שנה ואז בא החורבן הגמור. נבוזראדן, שר הטבחים של נבוכדנצר, פרץ לתוך המקדש, שיבר את עמודי הנחושת, המכונות ואת "ים הנחושת", ואת נחושתם, יחד עם כלי השרת שהיו עשויים נחושת, כסף וזהב, הוציא מתוכו כדי להעבירם לבבל ואח"כ שרף את הבית כולו (מלכים ב', כ"ה). השלבים בלקיחת השלל מבית המקדש, איפשרו להם לעשות פעולה זו ביעילות רבה. את מה שלא הספיקו לגנוז לקח נבוכדנצר לבבל. אותם כלים, הזהב והנחושת שנלקחו לבבל, הם אלו שהוחזרו ע"י כורש לירושלים, לבניין בית המקדש השני, כנאמר בעזרא, "והמלך כורש הוציא את כלי בית ד' אשר הוציא נבוכדנצר מירושלים ויתנם בבית אלוקיו" (פרק א' פסוק ז'), ובהמשך מובא פירוט הדברים שהוחזרו. ארון הברית לא חזר. בבית שני לא היה ארון.                                                 O  הוא סוג הדם הנפוץ בעולם. דרך אחרת לסווג את הדם היא לפי הימצאות חלבון הניקרא גורם רזוס או בקיצור גורם Rh אלו שיש בדמם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם +Rh, בעוד שאלו שאין בהם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם -Rhכ-85% מהאוכלוסייה הם בעלי סוג דם +Rh אחד מהציוויים הייחודיים לארון הוא האיסור להסיר את בדי הארון. למרות שהארון כבר לא נמצא בנדודים יש להקפיד שהבדים יהיו בטבעות בצורה שהארון יהיה מוכן בכעין כוננות קריאה למסע. מדוע לא יסורו הבדים, מוטות הנשיאה, מטבעות הארון ואלו משאר הכלים הנישאים במוטות אפשר היה להסירם? בעל ה"כלי יקר" רואה בכך סמל לקשר התמידי בין ישראל לתורה שבכל מצב "לא יסורו הבדים", כי ברית כרותה לישראל, הבטחה ש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם". הנצי"ב, בפרושו "העמק דבר" אומר, שהדבר מסמל את ניידות התורה והיטלטלותה לכל מקום שאליו הולכים ישראל בגלותם מארצם, שלא כמו השולחן המסמל כתר מלכות, והמנורה המסמלת כתר כהונה, המתקיימים רק כאשר ישראל על אדמתם, "…דכוח הארון שהוא התורה שהוא כתר תורה…נישא בכל דור ודור ממקום למקום היכן שישראל גולים…" כלומר, הארון שמסמל את התורה, עשוי להיות מיטלטל ממקום למקום ולכן הבדים הקבועים דווקא הם המעידים על יכולת הטלטול הזו של התורה. הרב עמיטל היה מדגיש רעיון דומה שטמון בדין זה. לעיתים ניתן לראות בעיה הקשורה לקיבעון של התורה לזמן או להקשר מסוימים. למשל, המחשבה כי ראוי ללמוד רק במסגרת בית המדרש, אך כאשר מנסים ללמוד במקום אחר, אזי הרצינות והכמות של הלימוד יורדת. התורה רומזת בציווי על הבדים לנקודה זו, שיש צורך שהארון והלוחות ילכו וילוו עם האדם. התורה צריכה להיות תמיד עם בדים, שמאפשרים לה ללכת ממקום למקום ולהיות רלוונטית ונוכחת בכל מקום שבו האדם נמצא.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד