פרשת תרומה – ניתוחים פלסטיים

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | חומש שמות, עלון בית החולים, תרומה

ניתוח פלסטי הוא מונח כללי להתערבות רפואית, בדרך כלל כירורגית, במטרה לשנות גודל, מראה או מבנה של איברים בגוף, לעתים אפילו הסרה מוחלטת של איברים, שלא לצורך רפואי מציל חיים. הניתוח הפלסטי יכול לשמש לשני צרכים:  בהתוויה רפואית: לצורך שחזור חלקי גוף מעוותים הגורמים להפרעה תפקודית. ללא התוויה רפואית, מסיבות אסתטיות כיצד התייחסה ההלכה לניתוחים אלו?

החל מפרשת תרומה ועד לסיום ספר שמות (להוציא את פרשת כי תישא), עוסקות הפרשות בהקמת המשכן, ייצור כל כליו, וייצור בגדי הכהונה, שעניינן יופיו והדרו של המשכן לפרטי פרטים. הארון היה עשוי עצי שיטים ומצופה זהב, שנאמר: "וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצַפנו, ועשית עליו זר זהב סביב" (שמות כ"ה, י"א), מעין זה השולחן שבמשכן (שם כ"ה כ"ג), ובמיוחד המנורה שכולה מקשה זהב, "ועשית מנרת זהב טהור, מקשה תֵּעשה המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו. וששה קנים יצאים מצדיה, שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני" (שם כה, לא-לב). התורה ייחדה מקום נכבד לתיאור יופיים של מעשי ידי אדם, מעשי ידי בצלאל, שנתברך "בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (שמות ל"ה ל'-ל"א), וגייס יחד עם אהליאב את "כל איש חכם לב אשר נתן ה' חכמה ותבונה בָּהמה לדעת לעשׂת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה ד'" (שם ל"ו פס' א'). בתלמוד אף נדרש שמו כרומז לערך מעשי ידיו של האדם: "בְּצֵל אֵ-ל" ללמדך: כשם שמעשיו של הקב"ה, שברא עולם ומלואו, יפים, כך הם מעשי ידי האדם, שנברא בצלם. המשכן שבנה משה ואחריו מקדש שלמה ובהמשך המקדש ששופץ ע"י הורדוס היו יצירות פאר ויזואליות. עיצוב הקירות, הרצפה, הדלתות , הלשכות השונות, הכלים המרובים. השימוש בחומרים שונים זהב כסף נחושת עץ אבן כשבצלאל אהליאב ושאר העושים לא רק בצד הפיסי של עיצוב הכלים עסקו המתכננים והבנאים, אלא בשאיפה לגרום לכך שמה שיוצר יבטא תכנים רוחניים גדולים וישפיע דרך האסתטיקה המופלאה, חוויה רוחנית אדירה לכל באי המקדש והמשכן.

ניתוחים פלסטיים מטפלים בפגמים מולדים, גנטיים או התפתחותיים. נזקים חבלתיים כגון כוויות, תאונות ופציעות וכן פגמים ניתוחיים (לאחר הסרת גידולים). ללא התוויה רפואית, מסיבות אסתטיות: לצורך שיפור ההופעה, למטרת שיפור ההערכה והביטחון העצמי. התפתחות טכנולוגיות חדשות ושיפור הקיימות מאפשרים נגישות למגוון הולך וגדל של ניתוחים שלא נכללו בתחום האסתטי עד היום.

"ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כ"ח פס' ב'), פסוק זה מתאר את התפארת וההדר שבבגדי הכהונה ואפשר להסיק מהם שליהדות יש יחס חיובי ליופי ולאסתטיקה, לפחות בכל הנוגע למקדש. יחס זה עולה גם ממקומות נוספים כגון עניין הידור מצווה: "זה א-לי ואנוהו – מכאן דרשון חז"ל התנאה לפניו במצות" (שבת קל"ג ע"ב). באופן כללי, אפשר לומר שהיהדות מתייחסת בחיוב ליופי ואסתטיקה. ידועה הגמרא בברכות נ"ז ע"ב "שלושה מרחיבים דעתו של אדם: דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים". כמו כן, התורה הקפידה לספר לנו על יופיין של האמהות (וכך גם אסתר). היהדות שואפת לשלב יופי ואסתטיקה עם הצד הפנימי והרוחני. נראה שלעניין היופי וההדר יש שני פנים: 1) מי שבא אל הקב"ה צריך לעשות זאת בצורה מכובדת – "התנאה לפניו במצוות". 2) אולם ישנם הידורי מצוה שאינם שייכים לפן הסובייקטיבי הקשור לאדם. ס"ת, למשל, צריך להיות כתוב יפה ואין לכך קשר לקרבת האדם לקב"ה, וכך גם לגבי היופי של המקדש. היופי כאן נחוץ מבחינה אובייקטיבית. דברים המייצגים את מלכות השמים בעולם צריכים להיראות יפה, המקדש צריך להיראות יפה כיוון שהקב"ה שוכן בו. הגמרא אומרת על כך "אין עניות במקום עשירות" (שבת ק"ב ע"ב) – לא שייכת קמצנות ועניות כשמדובר בכבוד שמים. היופי וההדר במצב זה לא נועדים רק להרשים ולעורר התפעלות באדם שמביט בהם, אלא הם פשוט צריכים לשקף את גילוי השכינה בעולם. על אף שאיננו מבינים זאת, הפסוקים מייחסים לקב"ה יופי והדר "הוד והדר לפניו" (תהילים צ"ו, ו'), וגם בתפילה אנו אומרים "ההוד וההדר לחי עולמים… הנוי והנצח לחי עולמים". כיוון שאנו מייחסים לקב"ה שלמות ברור ששלמות כוללת גם יופי, לכן ברור שמה שמבטא את מלכות הקב"ה בעולם צריך להיות כמה שיותר יפה ומהודר, אך זאת רק כאשר המצב הרוחני מתוקן לגמרי אפשר להכניס אלמנטים חיצוניים של אסתטיקה. כך הוא המצב במקדש – למי שבא למקדש יש מראש מטען רוחני גדול ומטען זה מתעצם כאשר הוא נכנס אל המקדש. במצב כזה, אסתטיקה והדר יכולים רק להוסיף.(הרב ליכטנשטיין האסתטיקה ביהדות).

ניתוחים פולשניים למטרה אסתטית רצוי שיבוצעו רק לאחר שהמועמד עבר סדרת ראיונות עם פסיכולוגים או מומחים אחרים על מנת לבדוק את הצורך האמיתי בניתוחים מסוג זה הטומנים בחובם גם תופעות לוואי וסיכונים שונים, וכן כדי למנוע עוגמת נפש עתידית עקב ציפיות מוגזמות או פגיעה נפשית עקב השינוי הפיזי.

כאמור בספרות התלמוד והמדרש מופיע מושג היופי כמעלה חיובית, אך אין בה התייחסות רעיונית ליופי כשלעצמו, ואף אין בה מגמה לפיתוח השקפה על אודות האסתטיקה, נראה כי תפיסת העולם היהודית שונה, האומנות איננה מטרה בפני עצמה אלא היא אמצעי לעורר רגשות אידיאליים חווייתיים. ככל שהתנאים הסביבתיים והאסתטיים יהיו נעימים יותר, כך יקל עליו להגיע למטרה זו. כשבצלאל אהליאב ושאר העושים במלאכה מעצבים את המשכן וכליו, הם עוסקים לא רק בצד הפיסי של עיצוב הכלים או יצירת רקמות נהדרות לאוהל שהקיף את המשכן, אלא בשאיפה לגרום לכך שמה שיוצר יבטא תכנים רוחניים גדולים וישפיע דרך האסתטיקה המופלאה, חוויה רוחנית אדירה לכל באי המקדש והמשכן "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹקים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה…וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ד' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ד'". הרב קוק במכתב ברכה שכתב להנהלת ביה"ס לאומנות 'בצלאל' מתייחס לסכנה שבהתמכרות לתרבות האסתטיקה שממנה יצאה עבודה זרה ופריצות מינית, אך מאידך רואה ברצון לחדש את האומנות היהודית ניצני תחיה לאומית של רצון לא רק לבנות מדינה עם בתים וכבישים וכלכלה ובטחון אלא גם שהחושים האסתטיים שלנו ישמחו בה ואומנות זו שמתפתחת לאט לאט בהרבה מוסדות שהוקמו במדינתנו עם השנים, תיצור לנו את האומנים המומחים שיבנו במהרה בימינו את בית המקדש (אגרות הראי"ה א' עמ' ר"ג).

לאחרונה החלו כמה מהמנתחים להציע ניתוח משולב בו מבוצעים כל ההליכים המבוקשים תחת הרדמה אחת. היתרון הבולט ביותר כמובן הוא חיסכון במספר הניתוחים שהמטופל עובר ובמספר ההרדמות. החיסרון העיקרי בניתוחים כאלו הוא בזמן הניתוח – זמן הניתוח ארוך מעלה את הסבירות לסיבוכים במהלך הניתוח.

בשנת 1964 נשאלו הרב מרדכי יעקב ברייש, והרב משה פיינשטיין, כל אחד בנפרד, לגבי ניתוחים קוסמטיים לשיפור ההופעה. הרב מרדכי יעקב ברייש, מחבר הספר "חלקת יעקב" ופוסק ידוע בשווייץ, דן בנושא של סיכון וחבלה עצמית, כשנשאל על כך. השאלה הנידונה הייתה אם אישה רשאית לעבור ניתוח פלסטי ליישר ולהקטין את אפה, כדי לשפר את סיכוייה למצוא בעל מתאים (חלקת יעקב, חושן משפט ל"א) כנקודת פתיחה לדיונו, מדוע מותר להיכנס לניתוח או למצב מסוכן אחר אפילו כשלא מוכרחים לחלוטין לעשות זאת, הוא הביא פסיקה קודמת של הרב מסוכצ'וב בן המאה ה-19, מחבר הספר "אבני נזר". האבני נזר אסר לנתח ילד כדי ליישר רגל מעוותת בגלל הסיכון שבניתוח (אבני נזר – יורה דעה שכ"א). הרב ברייש מעלה כמה טיעונים נגד פסיקה זו. כל עוד פועל הרופא בדרך המקובלת, מצווה על הרופא לטפל אפילו בחוליים שאינם מסכנים חיים, למרות שהוא עלול לפגוע או להרוג את החולה בשוגג. זהו טבעו של ההיתר לרפא. מלבד זאת, התלמוד התיר הקזת דם כהליך רפואי מונע, למרות שהוא היה מוכר כתהליך בעל סיכון מסוים. אנחנו רואים גם בבירור שלא תמיד אסור לאדם להיכנס מרצונו למצב סכנה, מכיוון שלמרות הסיכונים הקשורים בהריון ולידה, אנחנו לא אוסרים על נשים להביא ילדים לעולם. הרב ברייש טוען גם שהאוכלוסייה הכללית עוברת ניתוחים במצבים שאינם בגדר סכנת חיים, עם אחוזים נמוכים במיוחד של סיכויים לסיבוכים. לכן, הוא משתמש בפסוק "שומר פתאים ה'" – ה' שומר על האנשים הפשוטים, ומגן מפני הסיכון הנמוך שבניתוחים. הוא פוסק שמההיבט של סיכון, מותר לבצע ניתוח פלסטי, שהוא אחת מהפעולות שהציבור הכללי רואה כבטוחה באופן סביר. הרב ברייש צירף את שיקול הכאב הרגשי לשיקול הקושי למצוא בן זוג, ופסק שמותר לאישה לעבור ניתוח קוסמטי. באותה שנה, נשאל הרב משה פיינשטיין (1895-1986) את אותה השאלה. תגובתו בוחנת תחילה את הפרמטרים של איסור חובל. הוא מראה שבחיבורו "משנה תורה" מתאר הרמב"ם בבירור חבלה כפגיעה בזדון. הרב פיינשטיין מביא מספר דוגמאות לחבלה בלי כוונה לגרום לנזק, שנמצאו מקובלות (מותרות) בספרות הדתית היהודית. פסיקתו הסופית מתירה ניתוח כאשר מדובר בטובתו האמתית של הפציינט, אפילו אם אינו חולה ולא מדובר בריפוי מחלה. כתוצאה מכך, הוא התיר לאישה לעבור ניתוח קוסמטי משום שהוא נועד לרווחתה ולא ייעשה על מנת להזיק לה (שו"ת אגרות משה חו"מ ח"ב סי' ס"ו).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד