פרשת תרומה – קדושת החיים

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש שמות, עלון בית החולים, תרומה

גוף האדם בדומה לאורגניזמים מורכבים אחרים, מכיל עשרות אלפי מיליארדים של תאים. תאים אלה, המהווים את יחידות החיים הבסיסיות, פועלים יחד בצורה מבוקרת על מנת לקיים את עצמם ואת המערכת הגדולה אליה הם שייכים, גוף האדם. לבד מתאי הגוף השונים, מורכב הגוף מהנוזל החוץ-תאיי ומהתשתית החוץ- תאית העשויה מחלבונים שונים ומינרלים. תאי הגוף מורכבים כרקמות שנות – רקמת עצב, שריר, חיבור ורקמת אפיתל, המרכיבות את איברי הגוף. ניתן לקבץ איברים שונים למערכות גוף הממלאות תפקידים שונים. דרך נוספת לקבץ את איברי הגוף היא חלוקת הגוף לאזורים.

פרשתנו פותחת במצוות עשיית המשכן "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה ח'). לכאורה תמוהה לשון מקדש המופיעה כאן, שהרי מהמשך הפרשה מתברר, שלא מדובר במקדש הקבע שיוקם בירושלים לאחר כיבוש וחלוקת הארץ, אלא מדובר באהל ארעי, משכן, לתקופת המדבר בלבד. על תמיהה זו עמד ר' חיים בן עטר בפירושו לשמות על אתר, ולדעתו, הציווי "ועשו לי מקדש" כולל "כל הזמנים, בין במדבר בין בכניסתן לארץ, בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות" (אורח החיים שם) הווי אומר, אין לראות בציווי זה שבראש מעשה המשכן עשייה של משכן זמני בלבד, שילווה את העם היוצא ממצרים בתקופת מסעו אל עבר הארץ המובטחת, אלא מצווה לדורות ל"כל הזמנים", הן לתקופת המדבר והן לתקופת ההתנחלות בארץ, ואף לתקופת הגלות. חז"ל ראו בבית הכנסת הרחבה של המקדש, על פי דברי הנביא יחזקאל "לכן אמר כה אמר ד'…כי הרחקתים בגויים והפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל י"א ו') צמד המילים "מקדש מעט" נתפרש בספרות חז"ל כבית כנסת וכשם נרדף לו. זיהוי זה נובע מהתרגום ליחזקאל "ויהבית להון בתי כנישתא תנין לבית מקדש" (שם). והוא מופיע ביתר שאת בתלמוד, "ואהי להם למקדש מעט, אמר ר' יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבל" (מגילה כ"ט ע"א). ייעודו העיקרי של המשכן השראת שכינה, "ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה ח'), יסוד זה חוזרת עליו התורה פעמים רבות כגון: "ושכנתי בתוך בני ישראל" (שם כ"ט, מ"ה), "ושכנתי בתוכך" (זכריה ב' י"ד-ט"ו). יחס מיוחד זה לבית הכנסת התבטא בנורמות הלכתיות, ויותר מזה במנהגי הקהילות בעיקר באשכנז. התפיסה שמעמדו וקדושתו של ביהכ"נ כמעט שווים למעמדו וקדושתו של בית המקדש התבטאה יותר מכל במנהגים המבוססים על ההנחה שהשכינה שורה בביהכ"נ כמו בביהמ"ק (עיין מאמרו של ד"ר גפרי וולף, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, חווית בית הכנסת באשכנז, אוניברסיטת בר אילן, דף שבועי מספר 798).

גוף האדם מחולק למערכות גוף רבות ושונות. כל מערכת מורכבת מאיברים שהם קבוצה של רקמות הפועלות בשיתוף לשם מילוי מטרה מסוימת. תפקידן של מערכות הגוף הוא שימור ההומיאוסטזיס בסביבת התאים. כך, למשל, מערכת הנשימה מורכבת מפה ואף, מקנה הנשימה והסמפונות ומהריאות. כל אחד מאיברים אלו עשוי הרכב אחר של רקמות תאים. פעולתם המשותפת של איברי מערכת הנשימה מביאה לשמירה על רמה מתאימה של חמצן בנוזל החוץ-תאי ו לסילוק רמה עודפת של פחמן דו-חמצני.

הציווי לבנות משכן, מעון לשכינה, ציווי זה מתואר בשפה שיש בה מן ההגשמה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה ח'). ויותר מכך, במעשה המשכן נצטוו ישראל על בניית הכרובים לציווי זה קדם מעמד הר סיני ובו נאמר מפורשות "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת" (שמות י"ט ד') ואיך ציווה אותם לעשות מה שהוזהרו עליו? בבקשת תשובה לשאלה זו יש לעיין בסדר העניינים, בפרשיות "תרומה" ו"תצווה", ובתחילת פרשת "כי תשא" מובא בפרוטרוט עניין הקמת המשכן על כל כליו, אחר כך, בהמשך פרשת "כי תשא", מובא מעשה העגל והכרוך בו, ובפרשיות "ויקהל" ו"פקודי" חוזרת התורה על פרטי עשיית המשכן, כליו ובגדי משרתיו. לפי פשוטו של מקרא נראה אפוא למעלה מכל ספק, שפרשת המשכן נאמרה לו למשה לפני מעשה העגל, אך במדרש תנחומא מובא שפרשת המשכן נאמרה למשה לאחר מעשה העגל, וכעדות לכל באי עולם שנתכפר לישראל חטא העגל, על כן נקרא בשם "משכן העדות" שהוא עדות לכל באי עולם, שהקב"ה השרה שכינתו בתוכם (פרשת תרומה סי' ח'). המדרש בחר לגרוס שינוי הסדר, ולהקדים את מעשה העגל למעשה המשכן כדי לבסס את רעיון הכפרה. רש"י בחר ללכת בעקבות המדרש ולפיו פרשת המשכן מאוחרת יותר למעשה העגל  "ויתן אל משה" וגו' – אין מוקדם ומאוחר בתורה. מעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן ימים רבים היה, מעשה העגל ועל סמך הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (שמות ל"א י"ח). גם ר' יהודה הלוי מצא שיש קשר בין המשכן וחטא העגל, אך לא ביחס של סיבה ומסובב, כמו חטא וכפרה, אלא קירבה פנימית ועניינית, בנאום הסנגוריה המפורסם שלו על חטא העגל מגונן ר' יהודה הלוי על החוטאים בכך שבזמן ההוא מקובלת הייתה עבודת הצורות אצל כל האומות, ועובדה שגם הארון והלוחות מוחשיים וגשמיים היו, חטאם היה העובדה שעשו את העגל מדעתם וללא ציווי אלוקי מקדים, מעשה המשכן והכרובים הם אומנם מעשה מוחשי אך קדם לו ציווי אלוקי,  ולפיכך אין בו איסור הגשמה ואיסור עשיית פסל ותמונה האסורים  (כוזרי מאמר ראשון פיסקה צ"ז).

מערכת הכסות עוטפת את חלקו החיצוני של הגוף וכוללת את העור, השיער, הציפורניים ובלוטות הזיעה. העור מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15 אחוז ממשקלו. בכך הוא מהווה את האיבר הגדול ביותר בגוף. מערכת הכסות מפרידה בין האדם לסביבה החיצונית, היא מספקת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית ומאפשרת לאדם לקבל מידע אודותיה. פעולתן המשותפת של מערכת השלד ושל מערכת השרירים תומכת בגוף ומניעה אותו. מערכת השלד כוללת את עצמות האדם ואת מפרקיו. השלד תומך באיברים הפנימיים ומגן עליהם, מספק נקודות מאחז ומשען לשרירים ומשמש לשמירה על רמות מקיימות חיים של מינרלים בנוזל החוץ-תאי.

ר' יהודה הלוי בספרו אומר: כי המשכן דומה ללב בגופו של אדם (מאמר ב' כ"ו ל"ב) כשם שאדם אינו יכול להתקיים בלא לב כך ישראל ללא מקדש הם עם החסר חיים, לאור תיאור זה מגיב 'מלך כוזר' השומע את דבר החכם היהודי, ואומר: "אם כן, אינכם היום כי אם גוף בלא ראש ובלא לב", ותשובת 'החבר' מרחיקה לכת עוד יותר מכך, בתארו את מצב העם היהודי בימיו כשהוא מפוזר בגלות אומר הוא: כן הדבר כאשר אמרת – גדולה מזאת! אף לא גוף כי אם אברים מפוזרים" (ב' כ"ט-ל'). התיאור הרואה במשכן דימוי לחיים שלמים בתארם הפיזי והרוחני מצוי בפרשנים קדמונים כך למשל בפרושו של ר' שמעיה השושני המיוחס לתלמידו ומזכירו של רש"י שערך הקבלה בין חלקי המשכן השונים וגוף האדם, במשכן – קרשים בתוך אדנים, בגוף האדם – צלעות המחוברות לחוליות. במשכן – הקרשים מצופי זהב, בגוף האדם – הצלעות מחופות בשר. במשכן – בריחים העוברים בתוך הקרשים, בגוף האדם – איברים וגידים נמתחים. במשכו –  יריעות ומכסים, בגוף האדם –עור מכסה איברים. במשכן – אש, רוח, ומים, בגוף האדם –ראשו- אש, לבו- רוח, ובטנו – מים. במשכן – ארון הברית בתוכו לחות הברית וספר התורה, ובו תרי"ג מצוות, בגוף האדם – רמ"ח איברים ושס"ה גידים כמניין תרי"ג. במשכן – כנפי הכרובים פרוסים על הכפורת, בגוף האדם – כנפי הריאה פרוסות על הלב. במשכן – 4 כיסויים, בגוף האדם – 4 חושים, דיבור, דעה, שמיעה, וראייה. במשכן – 4 עמודי שיטים, בגוף האדם – 4 בריאות: בשר, דם, עור, שיער (עיין מאמרו של פרופ' מאיר בר אילן, הפרשנות הנומרולוגית למלאכת המשכן, אוניברסיטת בר אילן, פרשת תרומה, גיליון מס' 482 תשס"ג). הרמב"ם באגרת לבנו רבי אברהם מוסיף ומדמה, את הארון ללב, את הלוחות שבתוכו לשכל האנושי, את השולחן לכבד, ואת המנורה למרה (אגרות הרמב"ם, לפסיא תרי"ט עמ' 39).

התפתחות גוף האדם היא תוצאה של תהליכים התפתחותיים מתמשכים המתרחשים בגוף האדם במשך כל ימי חייו. התפתחות גוף האדם מכוונת על ידי הגנום והשפעות סביבתיות. התפתחות גוף האדם נחקרת בתחום הביולוגיה ההתפתחותית, ענף בביולוגיה העוסק בחקר ההתפתחות הביולוגית של כלל היצורים החיים מרגע היווצרם ועד לרגע מותם וכן ברפואה. מקובל למנות שמונה תקופות גישור התפתחותיות בגוף האדם. טרום לידה, ינקות, ילדות, התבגרות, גיל המעבר, הזדקנות, זקנה.

קדושת החיים ביהדות היא ערך חשוב מאד, נעלה. התורה קובעת שגוף האדם נברא בצלם אלוקים, והוא רכושו של הבורא. לאדם ניתנו זכויות מוגבלות על גופו, לא ניתנה זכות להזיק או לפגוע בגוף שהופקד בידינו. ממקורות שונים ניתן ללמוד על חשיבות שמירת הגוף הכתוב אומר, "ושמרתם את חֻקּתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וָחי בהם" (ויקרא י"ח). פסוק נוסף  "השמר לך ושמור נפשך" (דברים ד', ט'). בתנ"ך, בדברי חכמינו ז"ל, בגמרא ובפוסקים (עד ימינו), אנו מוצאים שכאשר ערך קדושת החיים עומד מול סבל החולה, יש מצבים שבהם אין מקום להאריך את חייו באמצעים מלאכותיים ויש לנקוט בדרך של "שב ואל תעשה". הרב משה פיינשטיין כותב ביחס לחולה המתייסר את הדברים הבאים "…בחולה סרטן (קענסער) שבדרך הטבע אי אפשר שיתרפא לחיות חיי עולם היינו החיים הרגילין לסתם אינשי בזמננו רק לזמן קצר לאיזה חדשים אם צריכין ומחוייבין לרפאותו אם הזמן שיחיה יהיו חיי צער… צריך להודיע זה להחולה ולשאול ממנו אם רוצה שיתנו לו רפואה דסמים אלו שאם בחיי יסורין רוצה יותר ממיתה, צריכין ליתן לו ואם אין החולה רוצה לחיות ביסורין אין ליתן לו סמי רפואה אלו…" (שו"ת אגרות משה ח"ב סי' ע"ה). הרב שלמה זלמן אויערבך כותב: "…רבים מתלבטים בשאלה זו של טיפול בחולה גוסס, יש סוברים דכשם שמחללים שבת עבור חיי שעה כך חייבים להכריח את החולה על זה כי הוא אינו בעלים על עצמו לוותר אף על רגע אחת, אך מסתבר שאם החולה סובל מכאבים ויסורים גדולים או אפילו סבל נפש חזק מאוד, חושבני שאוכל וחמצן לנשימה חייבים ליתן לו גם נגד רצונו, אבל מותר להמנע מתרופות הגורמות סבל לחולה אם החולה דורש את זה (שו"ת מנחת שלמה סי' צ"א). הרב אליעזר וולדינברג נשאל, "… ע"ד חולה מסוכן הסובל מיסורים קשים ומקובל לתת לו זריקות ארגעה וטשטוש כמו מורפיום, אך זריקות אלו כמובן אינן מרפאות את מחלתו ומאידך עלולות לקרב מיתתו – האם מותר השימוש בהם בצורה חופשית במקרים שהרופאים התייאשו מלרפא החולה הסובל ורוצים למנוע המשך ייסוריו ע"י מתן כמות גדולה של תכשירים אלו, ע"כ.  "…והנה לפענ"ד נראה דכל היכא שתכשירי הרפואה הניתנים הן בצורת כדורים והן בצורת זריקות, נתנים המה ע"י הרופא במטרה כדי להקל מעליו יסוריו הקשים מותר לו לתת לחולה, הגם שמאידך המה מזיקים לו ועלולים גם לקרב יותר את מיתתו, כי נראה שזהו ג"כ בכלל נתינת הרשות שנתנה התורה לרופא לרפאות… ולכן כשנותנים לו דבר כדי להשקיט את יסוריו זהו בעצמו נקרא נתינת רפואה לרפאות ולהשקיט את יסוריו, ומותר לכן לתת לו זאת הגם שמאידך זה עלול לקרב מיתתו" (שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' פ"ז).

 

 

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

 

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד