תרומת כליה בערב שבת ויום כיפור

כ״ח בטבת ה׳תש״פ (ינו 25, 2020) | שו"ת, חגים ומועדים, שבת

נשאלתי האם מותרת תרומת כליה בערב שבת או בערב יום הכיפורים

אקדים, פיקוח נפש דוחה שבת ויום הכיפורים, שנאמר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי ד'" (ויקרא י"ח, ה'). ודרשו חכמים "וָחַי בָּהֶם ולא שימות בהם" (יומא פ"ה, ב'), שמצוות התורה ניתנו כדי שיחיו בהן, ולא שימותו על ידי קיומן. כאשר עוסקים בהצלת חיים, אין עשיית מלאכה בשבת נחשבת עבירה. גם כאשר סיכוי ההצלה קטן, מחללים שבת כדי לנסות להציל. לעינינו, אין לדחות את התרומה, ומן הטעמים הבאים, הראשון, לא תעמוד על דם רעך. התורה הקובע הלכה מוסרית גדולה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט ט"ז). הגמרא נתנה לך ביטוי מוחשי, "מנין לרואה את חברו טובע בנהר או חיה גוררתו…שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר "לא תעמוד על דם רעך" (סנהדרין ע"ג ע"א). יתר על כן: בתלמוד למדים מפסוק זה שעל האדם להציל את חברו גם אם הדבר כרוך בטרחה רבה ובהוצאות כספיות מצדו, וכך נפסק להלכה (רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש פ"א הי"ד, שו"ע חו"מ סי' תכ"ו סעי' א'). השני, חילול שבת לצורך מצוה. לפי דברי הגמרא אסור לצאת להפלגה שלושה ימים לפני שבת "תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת. במה דברים אמורים – לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה – שפיר דמי" (שבת, י"ט, ע"א). הראשונים הביאו הסברים שונים מדוע צריך לצאת להפלגה ביום ד'. תוספות ביארו שישנו חשש שמא יעשה חבית של שייטין (יתקן את הספינה). בעל המאור סבור שמדובר במצב שבו יימצא בשבת עצמה במצב של פיקוח נפש, ויצטרך לחלל את השבת. לדעת הרי"ף האיסור לצאת להפלגה סמוך לשבת מקורו בחשש שאדם לא יחוש בטוב בימים הראשונים בגלל ההפלגה ולא יוכל להתענג בשבת ולכבדה  "…דכל ג' ימים הויא להו שינוי וסת משום נענוע הספינה…לא יכלי למעבד עונג שבת…" (שם, ז' ע"א שלטי הגיבורים). בשולחן ערוך נפסק "הא דאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם משום עונג שבת, (או"ח רמ"ח, א' וב'). אך כאשר אדם מפליג בספינה לצורך עשיית מצווה במקום אליו הוא הולך, מותר לו לעשות כן אף שעל ידי כך הוא ככל הנראה יצטרך לחלל שבת (שם סעי' ד'). ועל אף דברי הביאור הלכה. שבאופן שהאדם יודע בוודאות שיצטרך לחלל שבת, אסור לו להפליג אף בתחילת השבוע, שכל מה שאמרו חכמים שמותר להפליג לצורך מצווה, הוא רק כאשר ישנה אפשרות שיגיע ליעדו קודם השבת, וכן פסקו אחרונים "חייב אדם להכין מבעוד יום כל דבר שיצטרך לו בשבת לצורך החולה שיש בו סכנה, ואסור לו לסמוך על מה שיהא מותר לו לחלל את השבת אם לא הכין מבעוד יום" (שמירת שבת כהלכתה פל"ב, ל"ד), כך הורה הרב גורן לחיילי סיור המשובצים לשמירה בשבת, להגיע לנקודת היציאה קודם כניסת השבת (שו"ת משיב מלחמה ח"ב ק"י). השלישי, הצלה. פוסקי דורנו הורו שמסתבר הדבר שבכלל היתר פיקוח נפש בשבת כלול גם שאין מוטל על העוסק במעשה הצלה להגיע למצבי טירחה, הפסד, או צער מרובים בכדי לקיים ענין זה. עיקרון זה מוכח ממה ששנינו בעניין היתר חילול שבת לצורך הגעת עדי קידוש החודש לירושלים: "מי שראה את החודש ואינו יכול להלך, מוליכין אותו על החמור אפילו במיטה, ואם צודה להם (חוששים מאויבים האורבים בדרך), לוקחין בידם מקלות, ואם הייתה דרך רחוקה, לוקחים בידם מזונות" (ראש השנה פ"א מ"ט), ודייקו הפוסקים שקשה להניח שהמדובר במשנה כאשר בלי המזונות לא יוכלו בשום פנים להגיע למקום העדות גם בדוחק, אלא מאחר והיציאה עצמה דוחה שבת, אינם מחויבים על פי דין תורה לדחוק עצמם ולהישאר בלי מזונות, גם כאשר בדוחק יוכלו לצום ולא לאכול, או לבקש מזונות אצל אחרים" (משנה ברורה, ש"ל ס"ק א'). ברם, יש לציין שהרב פינשטיין באר שהתירו להם לקחת בידם מזונות בשל החשש הרחוק שבלעדיהם עלולים להגיע לידי סכנה (שו"ת אגרות משה ח"ה סימן כ"ו), הרב אויערבך באר שבכדי שלא יהיו עדים ממרחק גדול שיחמירו על עצמם ויימנעו מנטילת מזונות, הורו חז"ל שכל עדי החודש רשאים ליטול עימם מזונות (שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן ח').  מקור נוסף להיתר למדו מכיבוי גחלת ברה"ר ואף כשאין חשש שמישהו יינזק ממנה (שבת מ"ב ע"א). אם כן אף שאין חובה לתרום איבר לצורך הצלת חיי הזולת, מכל מקום הרי התורם מקיים על ידי כך את מצוות "לא תעמוד על דם רעך" שהיא מצוות הצלת חיים, והיא גם המקור להיתר חילול השבת לצורך הצלה מסכנת נפשות.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד